ברוכים הבאים, אורח

עובד בשלמות רק על החצי, לא תתן שום תוצאה?!?
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1

נושא: עובד בשלמות רק על החצי, לא תתן שום תוצאה?!? 2741 צפיות

עובד בשלמות רק על החצי, לא תתן שום תוצאה?!? לפני 9 שנים, 5 חודשים #32671

אני מתקשר לחבר כשיש לי מצוקה או פיתוי, מדבר עם הספונסער, הולך לקבוצות, מה לא? אני אפי' נקי, בעצם עובד את התוכנית בשלמות, לא? אז למה אני מרגיש שאני פשוט לוחם עם התאווה איפה הרוגע והשלווה?
אז זהו, אני פיספסתי את החצי השני שהוא העיקר, ה"כח העליון", החבר הספונסער הקבוצה הם יעזרו לי לצאת מעצמי ולבנות נכונות כדי "להתחבר" בכניעה להקב"ה. אבל כשזה נשאר בדיבורים ובווידוים, וכל היום תקועים שם זה פשוט חצי עבודה, תחשובו על זה...
בספר הגדול תחילת פרק חמישי כותב "אנו מבקשים מכם לנהוג ללא פחד וביסודיות מההתחלה" ואחרי מניית הצעדים כותב "איש מאתנו לא יכול היה לעשות זאת בשלמות" מה זה ביסודיות אם זה לא יכול להיות בשלימות, וגם אומרים לי שחצי עבודה לא תתן לך חצי תוצאה אלא שום דבר? התשובה היא - כניעה, הכניעה חייבת להיות בשלימות, ולהלן ציטוט מספר הלבן עמוד 50
הרגשת חוסר-אונים בלי כניעה השאירה אותנו בלי תקווה אמיתית... בהתחלה ייצגו הקבוצה או המאמן את "הכוח העליון", כי את האל האמיתי השארנו הרחק מאחור. אבל אילו היינו נשארים במצב הביניים הזה, זה היה מסוכן, כמו מכונית תקועה על מוט, מסובבת את הגלגלים ולא נוסעת לשום מקום. ניסיוננו לימד אותנו שככל שהקדמנו את כניעתינו לאלוהים.. כך נקדים לעבור מהעצמי אל החיים."לא יכולתי פשוט להכנע רק על התאווה שלי; הייתי חייב להכנע על כולי"
מה דעתכם?

בעניין: עובד בשלמות רק על החצי, לא תתן שום תוצאה?!? לפני 9 שנים, 5 חודשים #32689

  • מנחם
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 145
אתה וותיק ממני, אבל מהניסיון הקצר שלי מה שעזר לי מאד להיכנע זה המסירה לאלוקים כפי שאני מבין אותו בדגש על כפי שאני מבין אותו

בעניין: עובד בשלמות רק על החצי, לא תתן שום תוצאה?!? לפני 9 שנים, 5 חודשים #32691

מנחם, הניסיון הקצר שלך הוא גדול ממני, אני לא רציתי לקצר בציטוט אז בדיוק הקטע הזה הוצאתי, אנא תבדוק בספר הלבן עמוד 50 ותראה שיש לך ריח טוב, ואתה אכן עובד את התוכנית מצוין

בעניין: עובד בשלמות רק על החצי, לא תתן שום תוצאה?!? לפני 9 שנים, 5 חודשים #32720

  • מנחם
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 145
מקווה שאעזור בשורות הבאות
אני אישית חושב שלא מדברים מספיק על הנושא של כפי שאנו מבינים אותו, כי בחוויה שלי הוא המפתח לתכנית. אני כותב את הדברים מחוויה אישית שלי ולא כאיזה תובנה חכמה שעלתה במוחי. כבר שיתפתי על זה בפורום אבל הפעם אנסה לכתוב על כך מזווית שונה. הבה נחזור לספר הגדול. חברו של ביל אומר מספר לו שהוא החל להאמין באלוקים ואלוקים עזר לו. ואז בעמוד 13 ביל מתאר שהוא תמיד האמין בכוח עליון אבל "ביחס לדתות של העולם וביחס לכמרים כאן נפרדתי. כשהם דיברו על אלוקים אישי שהיה האהבה והכוח וההכוונה העל אנושיים התעצבנתי והמוח שלי נאטם בפני התיאוריה הזאת".

אני לא יודע מה עם אחרים אבל לגביי זה בדיוק מה שקורה אצלי. אומרים לי למסור לאלוקים ואז אני מנסה למסור אבל לצערי הקשר שלי עם אלוקים הוא מעוות ומלווה בהמון פחדים ורגשות שליליים אחרים, וכמה שלא ניסיתי להשתחרר מזה במשך שנים רבות  בלימוד על בטחון ואמונה בה', ברגעי האמת הרגשות האלו תמיד צפים שוב ושוב. ובכל זאת מסרתי,  ואז במשך כמה חודשים חשבתי שאני מוסר אבל לא היה לי קשה באמת אז המסירה הזו לא עמדה במבחן אמיתי. לא הגעתי לרגע פורענות אמיתית על מנת לבחון האם השלווה שאני כביכול חש היא אמיתית או מדומינת.

כששיתפתי את אשתי זה היה רגע מבחן אמיתי. ופשוט הרגשתי איך הכלים שהתכנית אמורה לתת לי לא עושים את העבודה. עכשיו אני מבין שעשיתי צעד ראשון ושני אבל את השלישי לא הצלחתי. ופתאום היתה לי הארה כזו איך לבצע את הצעד השלישי.

אבל לפני שאתאר מה שחשתי, אחזור רגע לספרות. ביל כותב: "חברי הציע מה שנדמה בזמנו כרעיון חדשני. הוא אמר "מדוע לא תבחר את האלוקים לפי המושגים שלך?". והוא ממשיך: "הצהרה זו הכתה בי קשות. היא המיסה את ההר הקפוא של השכלתנות שבצילו חייתי ורעדתי שנים רבות. לבסוף עמדתי באור השמש".

"זו היתה רק הנכונות להאמין בכוח גדול ממני. לא נדרש ממני שום דבר נוסף על מנת להתחיל. ראיתי שמנקודה זו אפשר להתפתח. על בסיס זה של נכונות מלאה יכולתי לבנות את מה שראיתי אצל חברי."

עכשיו הגענו למקום רגיש, כי אנחנו לכאורה שונים מביל, הרי אנו מאמינים בני מאמינים, ולכאורה הקטע הזה לא רלוונטי בשבילנו. אז בקובץ על 12 הצעדים שניתן להורדה באתר של שמור עיניך ונכתב על ידי חבר וותיק שאני עפר לרגליו בהחלמה הוא מנסה לתרץ את זה אבל לדעתי הוא כתב את הקובץ כשהוא יותר מידי בהחלמה, ובשבילי כמתחיל ההסבר שלו לא מספיק.

לדעתי, מאחר שתכנית 12 הצעדים היא תכנית של חוויות ולא של תובנות, הקטע הזה רלוונטי בשבילי לגמרי. כי נכון שאנחנו מאמינים בני מאמינים, אבל האמונה הזו נמצאת בראש, ויתכן שבלב שלנו וברגשות שלנו, לפחות בחלק מהרגשות שלנו, הגישה שלנו כלפי אלוקים, עם כל הכאב היא די דומה לטענות של ביל. הוא כותב: " כשהם דיברו על אלוקים אישי שהיה האהבה והכוח וההכוונה העל אנושיים התעצבנתי והמוח שלי נאטם בפני התיאוריה הזאת". לצערי יש בי רגשות עמוקים ביותר שאלוקים מעולל לי רע, אז נכון שאני מכיר את כל ההסברים וכו' אבל הרגשות האלה נמצאים שם. אני לא יכול להתכחש להם.

זה חלק מהמחלה שלי, אז גם כאן ביל נותן את התרופה. לבחור את האלוקים לפי המושגים שלי. מה זאת אומרת לפי המושגים שלי? אלוקים שאני מוכן לקבל אותו, שאין לי טענות כלפיו ואין לי דרישות ממנו.

כלומר, למרות שלימדו אותי ואני מאמין ויודע בדיוק מי זה אלוקים, אם אני רוצה למסור לו באופן שאני באמת נכנע, באמת מוריד ממני את האחריות, באמת מגיע לשלווה, אסור לי שיהיו לי טענות כלפיו, כי אם יש לי טענות כלפיו אז אין כאן לא כניעה ולא מסירה ובטח לא שלווה. ואם את האלוקים שעליו גדלתי חוויתי (שוב פעם הדגש הוא על החוויה הרגשית. ההבנה פה לא חשובה) כמשהו שיש לי טענות כלפיו, ויש לי דרישות ממנו, אז הדרך היחידה שלי למסור ולהיכנע ולהגיע לשלווה היא לשכוח כרגע ממה שלימדו אותי, ולבחור את האלוקים לפי המושגים שלי. כלומר להתחבר לחוויה רגשית שבה אני מוסר לאלוקים בלי שיש לי טענות כלפיו ואין לי דרישות ממנו כנ"ל. איך לעשות זאת?

אז לפני שמאשימים אותי בכפירה, אני ינסה להסביר את זה באופן שלדעתי אין בו כל כפירה. האמונה שלנו באלוקים מורכבת מכך ש1. אני מאמין שהוא כח גדול ממני. 2. אני מאמין שהוא ברא את העולם. 3. אני מאמין שהוא ממשיך להחיות את העולם בכל רגע. 4. אני מאמין שהוא בחר בנו מכל העמים. 5. אני מאמין שהוא חפץ לעשות לי רק טוב וגם מה שנדמה לי רע הוא בעצם טוב. 

ברמת ההבנה אני תמיד מבין את הדברים כך. אבל מה קורה ברמת הרגש? האם אני תמיד מרגיש שהוא רוצה לעשות לי רק טוב? לצערי לא. אז מה, אני כופר? ובכן ברמה מסוימת, וזה גם כתוב בספרים הקדושים זו כפירה. "כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה". ובכל זאת, כולם כועסים לפעמים. אז מה, כולם כופרים?

עכשיו בא נתבונן רגע, כאשר אני כועס ולא מוכן לקבל את זה שאלוקים עושה לי רק טוב, האם באותו רגע אני לא מוכן לקבל את כל  הסעיפים שפירטתי קודם, שהוא כח גדול ממני, שאני מאמין שהוא ברא את העולם, שאני מאמין שהוא ממשיך להחיות וכו'? ממש לא. אני ממשיך להרגיש שהוא כח גדול ממני, ובכל זאת אני לא מוכן להרגיש שהוא עושה לי רק טוב.

זה המצב הרגשי שלי ואין לי דרך לברוח ממנו.

ובכן, זה בדיוק מה שקורה עם ביל בספר כשהוא פוגש את החבר שלו, הוא לא מוכן לקבל את זה שאלוקים שולט בעולם ושהוא שולט באהבה, אבל הוא מוכן לקבל את זה שיש בשמים כוח גדול ממנו. ומה הוא מגלה? שזה מספיק לו. הוא יכול להתחיל למסור, הוא יכול להתחיל להיכנע. הוא יכול להוריד את האחריות מהכתפיים שלי והפסיק לשלוט.

אצלו זה קורה ברמת השכל, ברמת ההבנה, וברמת השכל וההבנה אני אמנם שונה ממנו כי אני כן מאמין שאלוקים שולט בעולם ושולט מאהבה, אבל ברמת הרגש גם לי יש בעיה להאמין שכל מה שה' עושה לי הוא טוב.

אז כאן אני יחזור לסיפור שלי על כך שלאחר ששיתפתי את אשתי הרגשתי מצוקה מאד גדולה, ולא הצלחתי למסור אותה לאלוקים. ואז פתאום היתה לי הארה כזו והצלחתי למסור. איך עשיתי זאת? כי מסרתי לאלוקים ככח גדול ממני. זהו. בדיוק כמו ביל. (כלשונו: לא נדרש ממני שום דבר נוסף על מנת להתחיל ") לא ככח שבחר בי מכל העמים. לא ככח שחפץ להיטיב עימי. באותו רגע זה היה ה"אלוקים כפי שאני מבין אותו", כפי שאני מוכן לקבל ולהשלים איתו. לכן גם יכולתי למסור ולהיכנע כי באותו רגע שמתי את הציפיות שלי והדרישות שלי בצד. העיקר להוריד את האחריות והשליטה מהכתפיים שלי.

כלומר, אני בבעיה שאין ביכולתי לפתור אותה בכוחות עצמי, אני מכיר בכך שכח גדול ממני יוכל לעזור לי, אז אני מוצא את אלוקים ככח גדול ממני ומוסר לו ונכנע לו שיעשה עימי כרצוני. באותו רגע אני לא נכנס לשאלה ולא לציפיה מה הוא יעשה איתי. (למרות שברמת ההבנה אני יודע שאני אמור לצפות ממנו שיעשה לי רק טוב, כרגע אני לא חושב על זה כי אם אתמקד בזה אני לא אוכל למסור) כך אני יכול למסור גם כאשר הגישה הרגשית שלי היא שיש לי טענות ותביעות כלפי אלוקים, כי כרגע אני לא חושב על אלוקים ככוח שצריך או חפץ לעשות לי רק טוב, אלא מתמקד בזה שהוא כוח גדול ממני.

הצד האופטימי הוא שבסופו של דבר זה רק שלב התחלתי של בניית יחסים חדשים עם אלוקים, וכפי שביל כותב: ". ראיתי שמנקודה זו אפשר להתפתח. על בסיס זה של נכונות מלאה יכולתי לבנות את מה שראיתי אצל חברי." כלומר בסופו של דבר אם אני מתחיל בדרך הזאת, אני מגיע לשלב שבלשונו של ביל:"וכך השתכנעתי שאלוקים מתעניין בנו" וכו'.

ובסופו של דבר בעזרת ה' אגיע למצב שתחושת ה"אלוקים שאני מבין אותו", כלומר מקבל אותו ונכנע אליו, תגיע גם ברמה הרגשית לכך שאני רואה את אלוקים ככח שחפץ להיטיב עימי וגם מה שנדמה לי רע הוא בעצם טוב.

מצטער על האריכות כתבתי את הדברים עם הפסקות ארוכות בין לבין ואין לי כח לערוך או לסנן אז גם אם יש פה קצת בלבול ואולי גם הרבה דברי שטות מקווה שבכל זאת הצלחתי להעביר איזשהו מסר נכון.

בעניין: עובד בשלמות רק על החצי, לא תתן שום תוצאה?!? לפני 9 שנים, 5 חודשים #32729

  • מוישלה
  • רצף ניקיון נוכחי: 1667 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • נקי בחסד אלוקים מי"ב בטבת תשע''ג 20/12/12
  • הודעות: 1007
תודה רבה שמואל, תודה רבה מנחם
הדו שיח שלכם עזר לי רבות
מה לך, יחידה, תשבי דומם כמלך בשבי, כנפי רננים תאספי וכנף יגונים תסחבי, כמה לבבך יאבל, כמה דמעות תשאבי, דבקת ביגון עד אשר קבר בתוכו תחצבי.
דומי, יחידתי, לאל, דומי ואל תעצבי, עמדי וצפי עד אשר ישקיף וירא יושבי.
סגרי דלתך בעדך, עד יעבר-זעם חבי.

בעניין: עובד בשלמות רק על החצי, לא תתן שום תוצאה?!? לפני 9 שנים, 5 חודשים #32731

  • אסירותודה
  • רצף ניקיון נוכחי: 6040 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 3447
וידעת... והשבות אל לבבך... גדול. מנחם, תודה.
מכה אב התשס"ה הנס האישי שלי ממשיך, רק להיום. אפשר לקרוא עליו כאן

בעניין: עובד בשלמות רק על החצי, לא תתן שום תוצאה?!? לפני 9 שנים, 5 חודשים #32734

  • מנחם
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 145
כשכתבתי את הדברים זה היה לפני שקראתי את הפרק "אני הכופרים" בספר הגדול. עכשיו קראתי אותו ועמודים 41-43 ממש ממש מדברים אלי.
מה אני יגיד? בהתחלה דילגתי על הפרק אנו הכופרים כי חשבתי שהוא לא שייך אלי, עכשיו אני מתחיל לחשוב שזה הפרק החשוב בספר, גם בשבילי, אם אני רק לומד אותו מתוך הגישה הנכונה. אולי בשבילי צריך לשנות את שם הספר ל"אנו הכופרים רגשית".
אם לא היתה לי כפירה רגשית לא הייתי מגיע לאן שהגעתי, אם הגעתי לשם זה אומר שיש בעיה בקשר שלי עם אלוקים, והבעיה הזו היא חלק בלתי נפרד מהמחלה שלי. היא לא מתחילה עכשיו בהחלמה.
אם זה שכועס הוא כאילו עובד עבודה זרה, אז מה זה שמכור לתאווה? וגם אם זה לא מבחירתו וזו מחלה שלו, זה לא אומר שאין בעיה רגשית בקשר שלו עם אלוקים.

בעניין: עובד בשלמות רק על החצי, לא תתן שום תוצאה?!? לפני 9 שנים, 5 חודשים #32738

  • חסר אונים
  • רצף ניקיון נוכחי: 10 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • אבאל'ה, אני אסיר תודה!
  • הודעות: 2404
שמואל תודה רבה על הדברים.
ולמנחם,
תודה עצומה. נתת לי אור לעיניים. יש לי בעיה קשה מאוד עם צעד שלוש, אני לא מצליח למסור שום דבר לאלוקים, כי אני לא חי אותו ככוח רוחני גדול ממני, מהסיבה הפשוטה שכשיש לי קושי אני לא מצליח להתחבר רגשית לאותו אלוקים אוהב גדול ונורא.
אני בטוח שאחרי שקראתי את הסברך המדהים, זה יקל מעלי למסור את הדברים לאלוקים שלי. כפי שאני מבין אותו.
זה קשה כי יש לי המון דעות קדומות על אלוקים. לכן אני יקרא את הפוסט הזה עד כמה פעמים, עד שזה יכנס אלי.
תודה
"אלוקי תן בי הדעת,
להבחין בין אמת לחלום,
לב מבין ואוזן שומעת,
הן על כפיך נשאתני הלום".

בעניין: עובד בשלמות רק על החצי, לא תתן שום תוצאה?!? לפני 9 שנים, 5 חודשים #32752

  • דובי
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 823
תודה רבה מנחם
היה לי וויכוח אתמול עם אחי על התוכנית , (לא אכנס לפרטים , מה גם שאולי הוויכוח עצמו לא במקום מבחינתי)
והדברים שכתבת בצורה רהוטה ,
  מאירים את הדברים אצלי מאוד,
יישר כוח גדול

תגובה: בעניין: עובד בשלמות רק על החצי, לא תתן שום תוצאה?!? לפני 5 שנים, 11 חודשים #95826

תודה רבה מנחם

  • עמוד:
  • 1
זמן ליצירת דף: 0.59 שניות

Are you sure?

כן