בס"ד
לרץ אל האור היקר! אמן ואמן!!! ^^^

אולי אם תוכל גם להוסיף עוד תפילה קטנה גם בשבילנו?  ??? 

מעדכן על נפילה ביום שישי, ובחסד ה' על שבת מפוכחת ושפויה.
עבר עלי שבוע מלא טלטלות רוחניות ופיזיות בכל המישורים בחיי מה שהוביל אותי אל התאווה בהרבה מן המקרים. עלי להיות כנה , ברוב מן המקרים לא נקטתי בפעולות מה שהקשה עוד יותר על החלמה.
הפקתי לקחים , אני אלרגי למין ונספחיו , עלי לנקוט בזהירות ובכנות בכדי .. לחיות.

שבוע טוב אחי!
ממש לא מובן מאליו להמשיך מנפילה אל שבת מפוכחת ושפויה.
אשריך על התובנות והפקת לקחים ותועלת.
מאחל לך שזו תהיה 'הקרקעית' עליה תוכל לבנות את המגדל היציב.
שבוע טוב נקי ומפוקח
לפעמים אני חושב שגם את הפעולות צריך לקבל כח במתנה מלמעלה כדי לקיימם בזמן אמת.
שנהיה מחוברים לאותו כח עליון
אוהב
הושיעה

בחסד ,לא ברור מאילו אני עדיין נקי , ובעיקר חי . בימים האחרונים אני מגלה שיש לי רגשות.
אני מגלה את פגמי האפוי שלי, ולמד לוותר עליהם. על משהוא הרבה יותר טוב, הרבה יותר ערכי ומשמועותיי והוא היחסים שלי, עם הכוח עליון המנהל את עלומי, אלוקים. שלא קדמו בעבר בשום תקופת החלמה כמו היום. עליי לומר איני חסיד של 12 הצעדים,ולא יכול לשמש לדוגמה. אך לראשונה אני חוזה בנופים הרבה יותר יפים. כאן ברכבת ההחלמה. תודה. 

לצערי הרב אחרי תקופה של שפיות וניקיון מצאתיי את עצמי מובל שוב אל התאווה . פעם ביום שיש ופעמיים ביום שבת .
לא קל האשמה והבושה יכולות להרוג אותי , אך אני בוחר שלא לשקוע בהם ולהמשיך קדימה . אני יודע שזה רצנו של ה' , עליי להתחיל לחיות כחסר אונים ולא רק להבין שאני כזה. שבוע טוב ומחלים.

נפלתי, כחסר אונים מול התאווה, שבוי בידיה ואסור בכבליה . לא באמת נסתי לעשות פעולות מחלימות. אין לי את הנכונות הנדרשת לכך. אבל אוכל להגיד שמיציתי את הכאב שהתאווה הביאה עמה. רע לי .
אשא תפילה לכוח עליון ואבקש, תן לי נכונות לעשיית הפעולות , לשמירת הגדרות. כעת אני שבר כלי, כל דבר קטן יכול למנוע ממני להחלים. אבא אנא ממך שלח לי את ידך ואל תעזבני, לעולם. לפחות להיום. אוהב ומצפה בכיליון עיניים לך.
מי ייתן ואמצאך עכשיו.

בחסד ה' אני בשלהי יומי הראשון . תודה ענקית לבורא עולם שלא הפך את הנפילה למופלת. אנא ממך אבי תן לי את הנכונות לעשיית הפעלות , אני חסר אונים.

מחזיק לך אצבעות. בהחלמה.

בס"ד
רץ יקר!
תמשיך להחזיק חזק
זכור - ה' איתנו...

תודה שהזכרת לי מי אני, לרגע שכחתי.

לצערי הרב, יש לי טלוויזיה בבית ולמכור כמוני אין יותר מסוכן מזה, הזמינות של התאווה שם 24/7 ,ובכלל שקשה ולא נוח להתמודד עם המציאות מאוד קל לברוח אליה ולשכוח מהכל, כולל מהכוח עליון.

מאז שגיליתי את התכנית הבנתי שאיני לא אדם מן המניין, אולי כלפי חוץ אך מבפנים אני חולה ובהתאם עליי לשנות את הרגלים שנטמעו בי ברבות השנים ולכן הפסקתי לראות טלוויזיה לחלוטין. היום התיישבתי מול הטלוויזיה ,נשאבתי לתוכה אך ידעתי לעצור עוד לפני הלגימות.

הפנמתי מזה שאני אלרגי לתאווה ולכן עליי להתרחק מכל מה שמקרב אותי למחזותיה.

בחסד ה' אני עדיין נקי , אני מודה לה' שהוא נותן לי את היכולת לשתף לפעול ולעשות למען ההחלמה. שבת נקיה ומפוכחת.

נפלתי.
החופש לא עושה לי טוב , אני מנותק מהמציאות ולרבות מאלוקים.
אני מנסה להבין מי אני ומה אני רוצה אך לא מצליח. עושה פעולות מבלי להבין למה .
אבל חברים אמרו לי שבתכנית הזאת לא שאולים למה אל איך. מקווה שאצליח ליישם את זה ואחווה ימים קווה שאצליח ליישם את זה ואחווה ימים טובים יותר.

אין לך מושג כמה אני מזדהה!
בהעדר מסגרת, אתה אבוד.
לדעתי כדאי להגיד לעצמך מה אתה עושה היום.
גם זה בעייתי כי לפעמים אני מוצא את עצמי בסוף כשלא עשיתי כלום.
במקרה הזה, הנפילה היא חיפוש מוצדק למשמעות ולמילוי הזמן אבל מציאה דפוקה.
ברגע שתהיה עסוק (זה עובד לי לפחות) לא תחשוב על התאווה אפילו שנייה, השעמום זאת הבעיה.
הבעיה השנייה היא ניתוק מהרגשות, כך אני סבור.

רץ אל האור, איך אני אוהב את השם הזה.
יקירי, קום והמשך ללכת, הנפילה היא חלק מדרכנו המפותלת.
זכור כי (אני מגייס את אהרן רזאל ): בכל מקום שבו תהיה בצל האל הנך (ועל הדרך גם אנחנו נבוא ).
העתקתי לחתימתי משפט שנתקלתי בו בטעות של הרב באורות ישראל, אני ממליץ לך לקרוא אותו, אותי הוא חיזק.
הצלחה מרובה, חזק ואמץ,
אין יאוש.

תודה רבה אין ייאוש .

נפלתי אתמול וגם היום , אני מדשדש בעפר לא מצליח לעשות פעולת , אין לי את היוכלת להתקשר לספונסר מחשש שהאכזב אותו, שוב. קשה לי.
אני אובד עצות מישהו יכול להושיט לי יד ולהוציא אותי מהגיהינום בו אני נמצא? בתקווה שאחווה את המשך היום בשלווה ומפוכחות, אמן.

לפעמים כשאי אפשר לדבר עם בספונסר אפשר לכתוב לו...

בהחלמה... עוד יבואו ימים נפלאים. גם כשרכבת ההרים למטה כדאי לזכור שהיא עוד תעלה מעלה מעלה!

אוהב
הושיעה

עבר עלי שבוע מאוד קשה , מכל הבחינות . נפלתי שוב ושוב, נתקלתי במחסום. בצומת T. כאשר אני לא יודע באיזה כיוון לבחור . בחיים או במוות . זה מתפרש לכל תחומי חיי.

במיוחד בחיים החברתיים , כאשר אני נאלץ לעמוד מול דילמות שלעתים איני יודע אם אני יכול להכריע ולנקוט עמדה לכל צד שהוא. לדוגמה חבריי הולכים לים לא מופרד, ועליי לבחור אם ללכת או לא ,מכוון שאני חולה ואיני אדם רגיל שיכול ללכת לים רק בכדי לשחות .

לא משנה באיזה כיוון אבחר יהיה לזה השלכות . ולפעמים אני לא יודע אם אוכל להחליט. אז אני פשוט בורח , אל התאווה אל הטלוויזיה וכל דבר אחר שמנתק אותי מהמציאות בצורה כזו או אחרת. תוסיפו לזה חופש גדול שניחן בשעמום, מצב כלכלי רעוע וחסר תעסוקה.
כל זה ועוד מובילים אותי איך לא אל התאווה ובצדק, אני חולה וכנראה שכך אשאר. מה שנותר לי הוא להיתלות על סיפורם של אחרים בכדי לקוות שיבוא יום ויהיה יותר טוב. בתפילה לא-לי שיעניק לי את החיים והשפיות ואיתה גם המשמעות בחזרה. באהבה ובהחלמה, רץ אל האור.