אין יאוש, אוהבים אותך!
מאיפה אתה מביא את כל הכוחות האלו?

האם אתה יוצר קשר טלפוני עם חברים? לי זה מאוד עוזר. אם אתה מעוניין, תשלח לי הודעה בפרטי ואשלח לך את המספר שלי.

הושיעה נא, אצלי היום בקבוצה היה מסר של אדם שנקי 3 וחצי שנים וגם היה מדהים.

אותי לימדו שהחסימה טובה בשביל שלא יצוץ לי כלום בטעות. אבל כנראה שכשיש חסימה זה עלול להיות פתח של "ננסה לראות איך זה עובד", או "זה בין כה וכה חסום אז כלום לא יצוץ" (וגם "אם החסימה תאפשר לזה לעלות אז כנראה שזה כשר למהדרין")

בס"ד
למתנת הנקיון יקירנו!
הגדרה מדוייקת של "השכל הישר של המכורים" 

מדווח נפילה שנית.
היה צפוי, הייתי מבואס היום בגלל מבחן כושל במתמטיקה...
מתחיל מעכשיו מחוזק יותר.

אין לי מושג מאיפה אני מביא את הכוחות אבל נדמה לי שזה לא אני,
זה הגנרטור מאחוריי שלא נותן לי להתייאש גם עכשיו שאני כותב את ההודעה בדמעות של עצב.
אני חייב להתחזק שוב וזה המקום המתאים לזה.
מהיום אני בעז"ה אהיה פה שנית.
הצלחה מרובה,
אין יאוש.

אין יאוש,
אתה סמל של תקווה כאן במקום הזה שכל כך זקוק לתקווה.

כתוב על דוד שלא חטא אלא כדי להורות דרך תשובה.
הייתי אומר עליך שלא נפלת אלא כדי ללמד דרך תקווה.
תודה לך,
בבקשה תמשיך הלאה... (לא ליפול! לתת תקווה לחברים שאין להם גנרטור...)
אוהב
הושיעה

ובכן חביביי, עדיין מחזיק.
היו לי כמה ניסיונות אך ב"ה ה' עזר לי וצלחתי אותם.
הצחה מרובה ושבת שלום,
אין יאוש.

בס"ד
בהצלחה רבה גם לך!

מדווח על שתי נפילות.
אחת היום ואחת אתמול.
מקווה לביעור חמץ בנשמתי השנה.
הצלחה מרובה ובהצלחה עם הניקיונות,
אין יאוש.

כן גם אני נפלתי אחרי 17 ימים במסע וזה די קשה.  (אגב,  כתבתי על זה פה.  תחפשו משהו כמו "אזהרה:הכחשה")
לדעתי כשאדם נופל זה נותן לו לפעמים מוטיבציה וניסיון להתמודד בפעם הבאה.  במיוחד במסע בן 90 יום,  גם מבחינה פסיכולוגית שאתה חושב שנפלת כבר פעם,  ואם תיפול שוב זה יאפס לך את כל הספירה.  אבל צריך לזכור שגם אם נפלת באמצע זה גם משהו!  הצלחת להישאר הרבה זמן (גם אם לא הרבה,  זמן מסויים) ולא להישבר.
חג שמח, נקי ומלא החלמה לכולם!

ב"ה היום נקי.
לא בטוח כמה ימים, כמדומני שלושה.
הצלחה מרובה,
אין יאוש.

מדווח נפילה.
קצת אבוד, איני יודע איך להחזיק את עצמי.
הצלחה מרובה,
אין יאוש.

אין יאוש, אוהבים אותך!
אל תתיאש מהנפילות, תלמד מהן.
אני מאוד מזדהה עם דברך- איני יודע איך להחזיק את עצמי.
כל עוד אני רוצה ליפול, זה לא מפריע לי ואני ממשיך ליפול, אבל כאשר מספיק רע לי שם, אני מוכן לעשות הכל בשביל לצאת.
הבעיה היא שאני לא מצליח, כי איני יודע איך להחזיק את עצמי.
לכן, כאשר אני מספיק נואש, אני חייב לסמוך על חברים, על הקבוצות ועל ה'.

יוסף יהודה
לכל התבשיל הזה של השם  חברים וקבוצות
תוסיף לך שכבר עשית את זה
ואתה כן יכול לעשות את זה עוד פעם
אני מבטיח לך שבאמצע  תראה  שזה היה (קל יותר) קשה פחות

בס"ד
שלום לך אין יאוש יקר!
צריכים כאן כל אחד
שיכול לתרום מנסיונו ומדרכי פעולותיו ...
בקריאת השם של הפוסט כתבת "הדרך ארוכה אך עוד נגיע"
אך השאלה היא איך מוצאים את הדרך... ???
מה צריך לעשות כדי לעבור את זה... ???
אמנם זה מאוד אישי... אך אולי הניסיון של אחרים יוכל לתת כיוון
לי עזר חשבון נפש אישי אחרי נפילות...
מתי נפלתי?  ???
למה?    ???
איך?  ???
אחרי איזה מקרה?  ???
עם מי הייתי לפני כן?  ???
מה ראיתי לפני כן?  ???
באיזה מצב רוח הייתי? וכו'
נראה לי שאם תענה לעצמך בכנות על שאלות כאלה תוכל לסלול לעצמך דרך לנקיון
זה לא קל אבל אתה במקום הנכון עלה והצלח
בהחלמה רבה מכל הלב!

נפלתי אחרי ארבעה ימים.
לפחות אני גדל בימי הנקיות כל פעם.
היום אני הולך למקווה לפני הפיצוץ של מחר, לא היה צפוי שאפול...
תודה על השאלות מי אני, בעז"ה אנסה.
הצלחה מרובה בדרכנו הארוכה, משתדל לזכור שכשאני יושב שבחושך ה' אור לי,
אין יאוש.
נ.ב. שיניתי את הכותרת בעצתך, מי אני.