חכם, מי שישמע...

בס"ד
איו יאוש בעולם כלל...
אל תמעיט בערך עצמך!
אתה יקר מזהב ומפז...

הצעה קטנה מאדם שחושב עצמו למשהו ולמישהו.

אולי באמת הגיע בזמן לפסיק לנסות? להתחיל להכנע ולהבין שאנחנו לא מסוגלים? ולהעביר למי שכן מסוגל?

אוהבים אותך!
אתה יכול להסתכל באשכול שלי כמה פעמים נפלתי מאז שהגעתי לכאן... יש לי שם רצפים של הודעות "נפלתי" יום אחרי יום, ללא סוף.
שום דבר לא מבטיח לי שאני לא אפול עוד חמש דקות. לא משנה מה אעשה, אין לי הבטחה כזו.
ובכל זאת, אני מרגיש שתקופת הנקיות הנוכחית שלי שונה, אני שיניתי את הגישה.
עד עכשיו מה שעניין אותי היה הנקיות והדרך הייתה התוכנית והפעולות, עכשיו זה שונה. מה שמעניין אותי זה התוכנית ועשיית הפעולות במלואן ואילו הנקיות זה הדבר הפחות מרכזי.
אני לא אשקר- הנקיות מאוד חשובה לי! אבל, עם כל זה, למדתי שהנקיות לא קשורה אליי. יש חלוקה בעולם- ה' אחראי על הנקיות ואני על הפעולות (וגם זה לא באופן מלא...). לכן אני עושה ככל שביכולתי בשביל לעשות את חלקי בעבודה וגם כאשר אני פחות מצליח אני מוסר את זה לה'. אני מוותר על הרגשות השליליים של הלחץ והאכזבה מחוסר ההצלחה לעשות את הפעולות. החלק המרכזי הוא שאני מוסר לה' אני הנקיות שלי. אני מקבל את רצונו ומבין שזה הכי טוב לי, לכן רצוני הוא שרצונו יעשה ולא רצוני. יש לו דרך בשבילי ואם חלק מהדרך זה עוד מאה נפילות היום, אני מתפלל אליו שאקבל זאת בשלווה. אני מוסר לו את הנקיות שלי באופן מלא ומוותר על הלחץ והאכזבה מכשלון ומוותר על הלחץ והמאמץ לרדוף אחר הנקיות. גם ככה אין לי יכולת להיות נקי יותר מ5 דקות לבד, אז למה להילחץ ולהתאמץ? למה להיכנס ליאוש? אני מוסר לו זה ומתפלל שיתן לי שלווה. אני משתדל למסור לו לחלוטין את חיי ורצונותיי, כולל הרצון לנקיות. את כל הכוחות והמאמצים שלי אני מקדיש לתפקידי הקטן- הפעולות.
אין לי מושג איך, אבל עובדה- ה' עוזר, התוכנית עובדת. זה מנוגד לגמרי להיגיון! איך יכול להיות שברגע שאני מפסיק להיות לחוץ בקשר לניקיון ומפסיק להתאמץ, פתאום אני נקי? עזוב נקי, אני מרגיש רוב היום שלווה בקשר לזה, אני לא מרגיש שאני מחזיק את עצמי נקי בכוח. שינוי קטן בגישה שלי, התרכזות בפעולות וכניעה גם בנקיות עזרו לי כ"כ, אז אני מת לראות מה שינוי רציני בגישה שלי לכל החיים, חוויה רוחנית, כמו שהתוכנית מציעה, יעשה לי.
נסה זאת, לי זה עוזר ונותן לי הרבה שלווה.

בהצלחה לכולנו!
לילה טוב, נקי ומלא החלמה לכולנו!

אוהו יהודה! דברים כדורבנות! אשריך שהגעת לכך! אכן יש לי הרבה מה ללמוד ממך. תובנה מופלאה שכזאת! ושלווה שכזאת! הלוואי ואזכה לכך!

שאלה קטנה ברשותך. (סתם התבלבלתי קצת)




אז כשנעשה רצונו, זה רצונך או לא?

אכן, זו שאלה. לא באמת אפשרי לרצות שרצונך לא יעשה, הרי זה פרדוקס! הרעיון הוא שיש רצון ויש רצון. יש רצון חיצוני ויש רצון פנימי עמוק. אני מנסה לכוון את הרצון הפנימי העמוק לרצון ה' ומתפלל שרצוני החיצוני לא יעשה, אלא רצוני הפנימי. רצוני הפנימי זה בעצם רצון שיעשה רצון ה'.

תודה על הבהרת הענינים.

(מכיר את הרמב"ם בענין "כופין אותו עד שיאמר "רוצה אני"? אדם לא יכול להקריב קרבנות בהכרח. הוא חייב לרצות. אך אם הוא "אומר" שהוא לא רוצה הכוונה היא שהיצה"ר (אל תבהלו, לא דברתי על מחלתינו) מונע זאת ממנו ואז אנחנו (ב"ד) נכפה אותו עד שיפסיק היצה"ר לספר לו שהוא לא רוצה ונוכל להקריב את קרבונותיו כרצונו האמיתי)

ב"ה היום נקי יום אחד.


כמה פעמים כבר ניסיתי, אינך יודע.
אמרתי והתכוונתי בלב שלם שאני רוצה שה' ייקח את תאוותי לידיו.
לא עבד לי, כנראה לא התאמצתי מספיק בעצמי.
הצלחה מרובה,
אין יאוש.

לפי דעתי, זה לא קשור למאמץ.
בהתחלה כשהייתי פה, הייתי צועק לה' שאני רוצה מאוד מאוד שיקח את זה ממני ואני חסר אונים, אבל פה זה נגמר. הוא לא עזר לי והמשכתי ליפול.
היום למדתי שלא מספיק לבקש עזרה, גם לא מספיק לצעוק בכל הכוח לעזרה, זה חשוב והכרחי, אבל לא מספיק. צריך לעשות עוד משהו, צריך למסור את החיים.
ברגע שאני מוותר על החיים שלי ועל הרצונות שלי, כולל הרצונות הכי חזקים, לתאווה, טינות ורגשות שליליים, ומוסר הכל לה', פתאום אני רואה ניסים.
רק ברגע שמגיעים למצב שמוכנים לעשות הכל למען ההחלמה, אז זה אפשרי. ברגע שמוכנים לוותר על הנקיות אפילו למען ההחלמה, אז פתאום אני יכול לא לנסות בכוח להישאר נקי ולא להתאפק לא ליפול, אני משחרר. הדבר הבא שאמור לקרות זה נפילה, זה היגיון בריא- הרי אני מאוד רוצה ליפול ואני לא עוצר בעצמי, אז מה בדיוק האפשרויות? ברור שאני אפול!
אבל לא, אני לא נופל. ה' תופס אותי ושומר אותי נקי. אני מוותר על הכל, לגמרי. לא משאיר כלום אצלי, משחרר לגמרי. אני מוכן למות מרוב רצון לתאווה, אבל אני מוותר לגמרי על הרצון.
זה נשמע מאוד קשה וזה באמת מאוד קשה, אני לא חושב שאפשרי להצליח בזה ב100%, אבל אפשר להתקרב, לאט לאט, כל יום קצת יותר.
הדרך לעשות זאת זה ע"י חיים רוחניים, ע"י הפעולות. אני עושה את הפעולות באופן קבוע ואני מרגיל למסור לה' כל גישה וכל רגש שלילי כמה שיותר מהר. לאט לאט זה נהיה לי יותר טבעי וקל וגם דברים יותר גדולים וקשים אני מוסר. כך לאט לאט, עד שאפשר למסור גם את התאווה באופן כמעט מלא.

יהי רצון שנצליח לעשות זאת ולמסור את חיינו ורצונותינו לה' באופן מלא הלילה.
בהצלחה לכולנו!
לילה טוב, נקי ומלא החלמה לכולנו!

יוסף (יהודה)
אתה מדהים,
אתה מתווה לנו דרך ברורה ובהירה להחלמה.
מי יתן ונגיע לדרגת המפוכחות שלך.

תודה רבה על המחמאה, שימחת אותי מאוד!

בס"ד


גמני מצטרף לכל הנ"ל
כיף לקרוא אותך
כיף לשמוע אותך
כיף לדבר איתך
המשך כך!

שוב נפלתי...
אם הייתי יכול לזרוק את המחשב הזה מחיי הייתי עושה זאת.
אולי הטכנולוגיה זה לא הדבר הכי טוב שקרה לנו, טוב בחלקו לפחות.
אני יודע שהבעיה שלי (לפחות חלקה הגדול) היא המחשב, כשאני לא משתמש בו אני פשוט לא נופל.
הבעיה היא שחסר לי מה לעשות והוא מספק תעסוקה, זה הדבר שהצטערתי עליו כשפרשתי מתנועות הנוער השונות כי הן לא התאימו לי...

יוסף,
אינני יודע מה כל האחרים חושבים אבל אותי זה קצת מייאש, אולי בגלל מצבי הזמני.
(למרות שאני נוטה להסכים)
תודה על התמיכה שלכם, זה משמח.
הצלחה מרובה בעלייה המסובכת, מנסה לזכור שהירידה היא תכלית העלייה,
אין יאוש.
נ.ב. ב"ה מרגיש מחוזק, הפעם אולי יהיה יותר טוב.

בס"ד
לאין יאוש היקר!
הבעיה הזאת מוכרת (אפשר לראות את זה גם הסיפור המסע שלי "כבר עליתי על הסוס")
והתחושה הזו של או הכל או כלום גם היא כאילו הסיפור שלי ממש...
אתמול ישבתי ארוכות עם הספונסר שלי על הנקודה הזו
וקבענו כללים מאוד נוקשים של שימוש רק במחשב שלי (שמוגן בתוכנת רימון ברמת מוגן בריבוע)
לא להיכנס לא בעבודה ולא בספריה ולא בכלל אל מחשבים אחרים אלא ב"סגירת מעגל"
התחלתי דרך חדשה
יום אחד עבר בשלום מקווה לסיים אותו נקי
בהצלחה גם לך בכל אשר תפנה
ותזכור אין יאוש בעולם כלל!

mi כתב on 14 פבר' 2013 22:17:


:-[