חזקחזק
אם היית מגלה שבן הזוג שלך היה מכור לפורנו וסקספון
ורוב הפעמים שהיית איתו במיטה הוא היה עם מישהו אחר
היית נפגע?
אם לא-סבבה
ואם כן -כנראה שפגעת (זה שהוא לא יודע לא הופך את זה -וביננו אם באמת הייתם כל כך מחוברים -בתת מודע הוא ידע שאתה לא איתו)
ובנוסף -קשה לי להאמין שישנו מכור כבד(כפי שאתה מתאר את עצמך )
שלא פגע שיקר רימה דחף ודרס -אף אחד בדרך לעוד מנה

מה לעשות  עם ההכרה הזאת זה כבר סיפור אחר

דעתי בנוגע לתוכנית
עם עובדות לא מתוכחים
אין שום תוכנית בעולם שהשאירה מכורים -נקיים
כאשר צעדו בדרכה
כמו 12 הצעדים
התוכנית מושלמת ונכתבה בדם ודמעות
יש לה רק פגם גדול אחד
היא לא מתאימה לכל אחד

בס"ד
זה מדהים ! חברים יקרים עוזבים אותכם כמה ימים ואז...
צריך להשלים כמות רצינית של דפים
חזק חזק ברוך הבא!
הכנסת הרבה אקשן למערכת 
אוהבים!!!

מי אני! גם אני חש ככה. הנה באתי שוב ו-יו! כמה חומר יש לי להשלים! אפילו בישיבה לא למדו כ"כ הרבה בכ"כ קצת זמן! שם אפילו התעכבו על כל שורה וכל המרבה הרי זה משובח! ואם הצלחנו למרוח שני דפים ע"פ "זמן" שלם הרי שהיינו נחשבים לישיבה המעולה ביותר שיש! ואילו פה - רק החסרתי יומיים וכבר אני מאבד מה שנותנים לו.

סיפרתי לספונסר שלי שאני מתכנן נפילה. מהסיבה הפשוטה ביותר: שכחתי את מספר היום שאני אוחז בו!כך אפול ואדע מה היה התאריך!

הרגע נפלתי - ו - נמאס לי כבר מכל הנפילות המטופשות הללו! חשבתי שזה כבר מאחורי!

יאללה! מסתערים שוב! מתחיל מחדש! עש"ק צו - הגדול, י"א ניסן ה' תשע"ג  22 מרץ 2013

וואוו שלום ושבוע טוב לכל החברים שלי פה,
החלטתי לכתוב סיכום מסוים לשבוע שחלף שיייתן לי כוח להמשיך לשבוע הבא ולשתף אתכם.

זה היה אחד השבועות הכי משמעותיים שעברתי לאחרונה. אני כאן שבוע שלם וזה חוויה כל כך מיוחדת.
תמיד ידעתי שיש לי "אחים" לסטיות הרבות שלי, אבל מעולם לא ידעתי שיש ממש אנשים כמוני שרוצים לקחת אחריות על חיי המין שלהם.
בתור דתל"ש למהדרין, היה לי חשש גדול מהפורום הזה. חששתי להיכנס לעולם שכל כך התאמצתי לצאת ממנו 15 שנה לפני.
במשך שבוע כל מנגנוני ההגנה שלי עלו למצב חירום, החשיבה הביקורתית יחד עם הסרקאזם וההתנגדויות היו מנה גדולה של התגובות שלי בפורום.
אבל זה היה בעיקר הדרך שלי "לבדוק את המים". ישר במפגש הראשון שלי בפואום הזה ידעתי שאני רוצה להיות חלק בו. הרגשתי שאני מגיע אליו
בזמן הנכון וקיוויתי שאוכל להיות חלק ממנו. עם זאת היכולת שלי להגיע בכלל לפורום כזה ולרצות לעבור את החוויה שהזו שהפורום מציע, הייתה תוצאה
של עיצוב האישיות שלי שכללה להיות כנה ואמיתי ולא להסתיר את מי שאני. לכן היית חייב לבדוק אם הפורום הזה יקבל את הזהות המינית שלי כהומו
ואת היותי אתאיסט ודתל"ש.
להפתעתי הגמורה, הרגשתי מהר מאוד בבית. הכנות בפורום הזה הייתה מדהימה והיכולת שלי לדבר עם אנשים בעלי השקפות עולם (חיצוניות) שונות ממני
לא נתקלו בבעיות מיוחדות. הגעתי לויכוחים קטנים, אבל החלטתי עם עצמי שיש הודעות שאני לא מתכוון להגיב להם ומצד שני יש הודעות ודיונים שאני
רוצה מאוד להגיב גם אם זה ימשוך ביקורת כלפיי (דבר שגם לא קרה ממש האמת). הרגשתי שיש פה מעין "עיר מקלט", אנשים כמוני שכבר יודעים שהם הפסידו כמעט-הכל
או אנשים שיודעים שהם בבחינת "שור מועד", אנשים עם לב פתוח אך מחשבות אפלות, אנשים שעשו טעויות ורוצים להפסיק, אנשים שחיים במצב וירטואלי ורוצים לחזור לאדמה,
אנשים שמדממים ובוכים ורוצים לעשות טוב לעצמם ולסביבה.
בהתחלה היה לי קשה להשלים עם מושגים כמו 'מחלה' ו'התמכרות' אבל מצאתי שמה שקשה לי הוא ההגדרה הכללית אבל לאו דווקא האישית. מצאתי שאני קורא של אנשים אחרים
אני מרגיש חמלה וחושב לעצמי "וואואו...איזה הגזמה...הם קשים עם עצמם יותר מידי" אך לעומת זאת שחשבתי על עצמי ידעתי שגם אני מרגיש מכור, גם אני מרגיש חסר שליטה, גם אני הבטחתי לעצמי מיליון פעם, גם אני הגזמתי לאללה.
פתאום מצאתי את עצמי מתקשר לאנשים כאן מהפורום, ומצאתי את עצמי שאני נפתח כולי כולי לאנשים שאני לא מכיר כלל וכלל. סיפרתי לאנשים כאן דברים שלקח לי שנה לומר לפסיכולוג שלי, והם סיפרו לי דברים קשים על עצמם. יש כאן בן אדם שעזר לי כל כך השבוע, שמעתה ועד עולם יהיה לו מקום בלב שלי.

אני לא נכנסתי לאתר פורנו כבר שבוע, וגם לא נוגע בעצמי שבוע. אני חייב לומר שזה ממש ממש ממש ממש ממש לא קל. אבל בשבילי הקבוצה היא משהו שמאוד עוזר לי. אני טיפוס חברתי מלכתחילה ואני מתפקד טוב יותר בקבוצות ולכן בשבילי הקבוצה היא כלי מאוד רלוונטי עבורי ואני מניח שזה חלק מהסיבות למה זה בינתיים מצליח. למרות שאני בקבוצה של 90 הימים ולמרות שאני לוקח אותה מאוד ברצינות - האמת היא שלא כל כך חשוב לי כמה נפילות יהיו לי. מבחינתי:
גם אם יום-יומיים שאני לא שטוף במיניות וולגרית והרסנית די די דיינו.
גם אם אני אצליח לאונן על אנשים מציאותיים ולא על דמויות פורנו או סטיות קונספטואליות שאני ממש לא רוצה להגשים. דיינו.
גם אם אני אצליח לקיים יחסי מין במסגרת נורמטיבית יותר במקום ללכת לפורנו שוב ושוב. דיינו.
לכן גם אני לא מתלהב בכלל מכל האנשים כאן בפורום שהחזיקו מעמד 100 או 200 או 800 יום. אני כן מתלהב מכל בן אדם שמצליח קצת יותר ממה שהוא הצליח כל השנים לפני.
מבחינתי גם אם אפול אבל תהיה הפסקה יותר גדולה בין אחת לשנייה. דיינו.

אבל למרות שלי יש את הסטנדרטים שלי לגבי ההצלחות שלי כאן, אני מאוד רוצה למסור את עצמי לתוכנית באופן מלא ככל האפשר.
אני מאמין שאני מספיק בוגר כדי לנסות משהו ולהימסר לו טוטאלית.
אני גם מוכן להרכין ראש והודות שעד עתה השיטות שלי לא הצליחו מי יודע משהו, ואני מוכן לנסות משהו חדש. גם אם הוא קשה רצח.

אבל בכל יום שאני מצליח להימנע, הנפש שלי מתעתעת בי. פתאום אני חושב "מה לעזלזל עשיתיכל החיים? על הפורנו ניסית כל כך להימנע? איזה דפוק אתה שלא עשית את זה מזמן"
וכל הקולות האלו וכל הקולות הביקורתיים הם השטן!!! כל הההאשמה העצמית, כל ההצלפות הם שורש הרוע.
אני מאמין שהדבר הגדול ביותר שמפריד בינינו לבין ההצלחה שלנו היא שאנחנו מקטינים את עצמנו, שונאים את עצמנו, מפליקים לעצמנו, קשים עם עצמנו.

אני מאמין שליפול זה הדבר הכי אנושי שיכול להיות. זיגמונד פרויד כותב באחד המאמרים המפורסמים שלו על כך שבני האדם חוזירים על אותם טעויות כל הזמן, כי אנחנו כמו תא ביולוגי ששואף למות כמה שיותר מהר בלי שינויים יותר מידי גדולים. אנחנו מלכתחילה נמשכים לעשות מה שאפשר כדי לא להשתנות, כדי למות בשקט, לנוח (אגב אני בזמן האחרון מקשר "רוגע" לאוננות אינטנסיבית: הצורך הזה ל"נוח" מעצמנו, מהקשיים שלנו...אנו מחפשים קצת relief). בכל פעם שאנחנו מצליחים להתגבר, להתנגד, אנחנו נהיים לא-אנושיים או בשפה של הדתיים אנחנו מקדשים את החומר ובשפה של חובבי המדע הבדיוני, אנחנו נפכים לsuper hero. לצדיק מותר ליפול 7 פעמים ועל אחת כמה וכמה לי  מותר ליפול 7 מיליון פעם, כי אני לגמרי לא צדיק.

כמה תגובות לפוסטים אחרונים:
למי-אני - שלום רב, נעים מאוד, יאללה תפיץ!!!!
למתנת הניקיון - בהצלחה היום, אם אובמה יכול, גם אתה יכול!!! ואם לא תתקשר אלי!!!
לדורון - היום כתבתי מכתב לבן זוג לשעבר שלי וכתבתי לו שאני מצטער על הפגיעה שהייתה לו מההתמכרויות שלי.
אבל בכללי אני לא מסכים איתך. אגב הבן זוג שלי ידע שאני מכור לפורנו וסקספון, לא תמיד עידכנתי אותו שאני עדיין כל כך מכור אבל הוא ידע את זה.
אני לא רואה את הטעם להיות במערכת יחסים עם מישהו/י אם אי אפשר להיות גלוי על הכל. אבל אני לא חושב שאני צריך להתנצל למישהו ספציפי כי מבחינתי
לפחות רוב הפגיעה הייתה בעצמי. אני לא חושב שזה נכון או מועיל להרגיש אשמה כל הזמן. אני במקום מסוים כי אני שם, אני לא אשם שאני לא מישהו אחר, אני צריך לקבל את
עצמי כמו שאני. אני מאוד מאמין ב"סור מרע ועשה טוב" - אני חושב שלא צריך לחכות לניקיון מוחלט לפני שמחליטים לעשות דברים חדשים טובים.
יהודה (יוסף) - כבר כתבת לך המון בפרטי, אבל בכללי כפיש אמרתי לך וזה לא רק לך אלא לכולם: אני לא חושב שיש טעם בציטוטים. אני מעדיף הרבה יותר את ההבנה שלך של הטקסט...זה הרי מה שדתיים עושים "שניים מקרא ואחד תרגום" זה הרעיון של "תורה שבכתב ותורה שבעל-פה" רק החיבור עם המימד האישי יוצר תורה אמיתית.

מעבר להכל, באמת, אני אוהב אתכם
גרמתם לי השבוע לחייך אחרי המון זמן. אגב, גוני כתב לי השבוע משפט כל כך יפה שבהתחלה חשבתי שהוא סרקאסטי, אבל התברר שלא. וכתבתי לו שזה היה המשפט הכי יפה ששמעתי בהמון זמן. אז שוב תודה.

מחבק אתכם אחד אחד ומאחלך לכולנו עוד יום מוצלח,

חזקחזק

תודה לך חזקחזק.
עבורי אתה אחד הדברים היותר טובים שקורים לי בהחלמה.
לכאורה, הפוך ממני, שונה, רחוק, אמורה להיות מחיצת פלדה בינינו!
ונגד כל הסיכויים! לא מובן מאליו, אנחנו חולקים יחד את המשותף. את הצד השווה, את הקושי והכאב.
אינני מגזים, לפעמים אני מודה לאלוקים על המחלה הזו. היא נתנה לי את המתנה הנפלאה של להזדהות עם כאב, להיפתח ריגשית, בזכותה אני חבר קרוב שלך. ושל כל החברים הנפלאים כאן.
חזק היקר, הדרך שלך מאוד מעניינת, המסע מרתק.
בבקשה בבקשה, אל תרפה, אל תרגיע, תן גז בתוכנית הזו.
יקרו כאן דברים טובים.
יש לתוכנית ספרות. הספר הגדול, הספר הלבן, 12 ו 12. ועוד.
נשמח לשמוע את התובנות שלך. ההחלמה שלך היא של כולנו.
שיהיה לך שבוע חזקחזק...
אוהב
הושיעה

הי הושיעה נא,

גם אתה לי. העובדה שההתמכרות לא עוצרת באדום אצל אף דת ואף מגדר ואף לאום - גורמת גם לעצבות וגם לשמחה.
עצבות כי "וואוו אם כולם חולים אז האם יש תקווה בכלל?"
שמחה כי "איזה כייף, זה אומר שזה לא רק בעיה של מגזר מסוים"

לדעתי מדובר במציאות חדשה ממש - ה'אינטרנט'. ולפחות כרגע עדיין לא למדנו איך לשלוט על זה כי גם לא ממש לימדו אותנו וגם כי זה פשוט משהו חדש כל כך ומשתנה וזמין.
עם זאת, זה המציאות ואיתה צריך לנצח!

שמח שאתה פה חבר,
בהצלחה,
באהבה,

חזקחזק חזקחזקחזק

חזק היקר
סיפרת שלקח לך זמן וטיפולים כדי להגיע למצב שבו תפסיק לקחת אשמה על מעשייך
וכמה חיובית הגישה הזאת 
אני מסכים
לעומת זאת אני
בניגוד אלייך
מעולם לא לקחתי אשמה על מעשיי
ואני זוכר את זה כילד קטן
למעשה אפילו שכללתי את השיטה ככל שהתגברתי
שום רגשות אשמה על כלום
זה הולך טוב עם המחלה

בשבילי אולי הגיע הזמן לפתח  קצת רגשות אשמה
אני איש ריאלי -לא אבזבז זמן על העבר
אבל אולי לטובת העתיד

בוקר טוב חברים יקרים
סיפור קטן לגוני וחזק
אתמול בלילה ישנתי לבדי
קראתי וכתבתי באייפאד
פתאום תקף אותי היצר
מייד ריכזתי את המחשבות להרגיש את הגוף
ונכנסתי למודעות -והבנתי שכרגע עדיף לי לסגור את האייפאד וללכת לישון
וזה מה שעשיתי-עבד לי אתמול

הנה הטבלה

הי דורון,

אתה מדהים - כל הכבוד לך!!
ודרך אגב שוב ושב תודה לך על ההשקעה וההתמדה שלך עם הטבלה.

אתמול בלילה היה לי מאוד קשה. הייתי מעוצבן על משהו שקשור לפורום והרגשתי איך בא לי פשוט לקום וללכת.
ממש ממש לפני שהלכתי לישון, כבר הייתי על הסף. ובחסד גדול פשוט זרקתי את הטלפון ממני ופשוט השלכתי אותו ורצתי למיטה וקיפלתי את עצמי.
וברוך השם זה עבר לי בינתיים.
הלקח שלי מכל הסיפור הזה הוא שישר שמתי לב איך הנפש שלי נעלבת ונפגעת ובדיוק ברגעים כאלו אני כל כך כועס על עצמי שאני רוצה לפגוע בעצמי.
ברגעים כאלו אני שומע את עצמי אומר לעצמי "יאללה...אני מפגר...יאללה לך תיכנס לפורנו...תיגמור עם זה...תעשה משהו שיכעיס את כולם, לך תפגע בעצמך"

אני אומר את זה חד משמעית, הפורום הזה פשוט משמאיר אותי מעל המים.

אני אסיר תודה
חזקחזק

חזקחזק, אכן, ככה זה עובד.
אנחנו לא סתם בורחים לסם שלנו, אנחנו בורחים לשם מתוך מצוקה נפשית.
כאשר יש לנו טינות, כעסים, עצבות או בדידות, אנחנו לא מחוברים לעצמנו ומנותקים מהעולם ומה', אנחנו חייבים לנסות למצוא את החיבור.
אנחנו מנסים למצוא משהו שיתן לנו סוף סוף שלווה, משהו שירגיע את כל הרגשות שלנו.
אבל במקום ללכת לחיים, אנחנו מעדיפים לברוח מהם מתוך מחשבה שזה מה שיתן לנו את הרגשת החיבור, לכן אנחנו חוזרים אל הסם שלנו.
דווקא בשביל להתחבר, אנחנו בורחים, דבר שרק מגדיל את הניתוק ומכריח אותנו להשתמש עוד בסם שלנו דבר שיוצר מעגל בלתי ניתן לשליטה, מפה ה'חוסר אונים' שלנו נובע.

לכן התוכנית בעצם באה לטפל בבעיה המקורית שלנו, הרגשות שלנו והניתוק שלנו מהחיים.

שבוע טוב.
תודה על הפידבק, דורון. כיף לשמוע שזה עזר.
נדמה לי שהשיטה הפסיכולוגית שמדגישה את החווייתיות ואת המיקום בגוף של התחושות נקראת גשטאלט, אם אתה רוצה להעמיק. זה לפחות היה הענייו העיקרי של המנחה בקבוצה שהשתתפתי בה, שלימד אותי את הטריק הזה.

אני מכיר את השיטה בשם 'פוקוסים' focusing
חזק

נראה לי שיש היום טעות בטבלה...

אתמול היה 1637 והיום 1640. לפי החישוב שלי זה בערך 1652-3.

אשריכם!

לדעתי אין טעות - בדוק מי דיווח נפילה
ולמי קוזזו נקודות