ברוכים הבאים, אורח

חבורת מבקשי-הנקיון
(0 צופה) 

נושא: חבורת מבקשי-הנקיון 106292 צפיות

בעניין: חבורת מבקשי-הנקיון לפני 11 שנים, 2 חודשים #30154

  • חזקחזק
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 82
הי,


טוב התקלחתי אכלתי ירקות מהגינה והחלטתי שאני יוצא מהבית ממש עכשיו.
בינתיים מחזיק מעמד.

דורון - מאחל לך להיות חזק עד כמה שאתה יכול.
לא הבנתיאת השאלה על האינפורמציה.

בקשר לתיעול הכח הזה, על פניו הייתי רוצה להאמין שכן למרות שאני גם חושש שזה פשוט משהו בפני עצמו.
אני בקטע שאני לא מצפה להיות מאושר מכל הקטע הזה, שהרי מבחינה גופנית אני בסבל.
אני פשוט נהנה מההרגשה של "הנה הצלחתי עוד קצת"...
אבל תחשו, דורון, על כל אותם ימים לפני הפורום הזה. לפחות עכשיו אתה מתעל את האנרגיה שלך בחיוב בפורום...
אמנם זה עוד לא עושה אותך מאושר או אולי עדיין לא לקחת את הכוח הזה לפיתוח איזה עניים בעבודה  - אבל תיעלת את זה לפה.
ופה זה ממש עזר לי.
אז זה גם סוג של תיעול לתועלת הציבור, אם יורשה לי לשחק במילים כאן במקום במשהו אחר.


יאללה זזתי מהבית עכשיו לבית קפה ואח"כ לים (החיים שלי דבש - חולה אבל לפחות יש דבש).
הלוואי שאחזיק מעמד,

יאללה מעדכן בפעם הבאה שאני מול המחשב (יש לי הרגשה שזה יקרה אולי בקרוב).

חזקחזקחזקחזק
"Help me if you can, I'm feeling down
And I do appreciate you being round
Help me get my feet back on the ground
Won't you please, please help me"

מתוך השיר HELP  של ה'חיפושיות'

בעניין: חבורת מבקשי-הנקיון לפני 11 שנים, 2 חודשים #30155

  • Rondo
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1012
היי חזק
כתבת פה באחד הפוסטים שבטיפול הוליסטי או אצל מדרקר לאורך זמן
התמקדת למצוא מאיפה מגיע היצר
מבטן מהחלציים וכדומה

מצאתי את שלי- מהחלציים
ושוב אני שואל
מה נותן לי הידע הזה שזה בא מאזור החלציים?
והאם אפשר לתעל את הידע הספציפי הזה -לטובת ההחלמה

גם שום דבר ואי אפשר זו תשובה
סליחה אם לא הייתי מובן קודם

בעניין: חבורת מבקשי-הנקיון לפני 11 שנים, 2 חודשים #30157

  • חזקחזק
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 82
חחחחחחחח.........טוב שוב מנסה לצאת מהבית אחרי שיחה עם עוד אחד פה מהפורום - אני מתמכר לפורום הזה??? טוב האמת מהאכפת לי. עדיף לי להתמכר כל היום לפורום הזה מאשר למה שאני מכור אליו בשני העשורים האחרונים לחיי (2 עשורים [קללה]!!!!!!!!)

טוב דורון,
השיטה שאני מדבר אליה, היא שיטה שמנסה לא להתמקד רק ב"שכל", אלא גם ברגש.
רגש זה משהו מורכב קצת, אבל הדרך לזהות אותו לפעמים היא דרך הגוף.
אז שאני מרגיש משהו אני מנסה לא מיד להעביר את זה למסנן של השכל, אלא לנסות להתרכז קגע בגוף.
לא מיד "לשעות עם זה משהו" פשוט לתת לגוף "לדבר".
לי את הכלים המקצועיים לומר מה זה אומר אם ההרגשה היא מאזור זה או אחר - בשביל זה יש מטפלים מוסמכים.
בשבילי זה חלק מתרגול של לנסות לדבר עם הגוף/רגש שלי. להקשיב לגוף ולא מיד להשתיק.

אצלי זה פשוט פועל בצורה כזו שכאשר אני שומע את קולות התאווה ואת קולות ההחלמה, אני ישר משתיק את הקולות.
אני נכנס לפורנו וברגע שאני שומע קולות כמו "אולי זה לא טוב לך" אני ישר אומר לעצמי "שששששששששששששששש" "שקט!!!"
אני מנסה לשנות את זה.
ברגעים כאלה, גם אם אני בסוף כן נכנס לפורנו אני מנסה (גם אם זה רק כמה שניות) לשמוע את הקול שלי: "למה אני עושה עושה את זה?"
ההקשבה לגוף, בקיצור, זה אמצעי לשמוע את הרגש.

מאוד דומה לשיטה של הויפאסנה במדיטציה:
גם שמרגישים טוב וגם אם כואב במהלך המדיטציה - ההוראה היא לא לזוז, למקד את המחשבות בגוף, "לא לנתח" וכו' וכו'...פשוט להתבונן!!!
נשמע פשוט אבל מאוד קשה....תנסה לעצום עיניים ולהתרכז רק בנשימה באוויר שיוצא לך מהאף - קשה מאוד להחזיק מעמד לפני שיש ר יש אלף מחשבות!!!
זה העיקרון.


טוב אני עף מכאן לכמה שעות,
מחזיק מעמד בינתיים,

תודה לכל האנשים שנותנים לי להתקשר אליהם לבלבל להם את המוח
ותודה לכל אלו שמגיבים לתגובות שלי,
אתם עוזרים לי ויש לי דמעה של אושר עכשיו

יאללה קפה!!!!
ושיהיה כמובן חזקחזק
"Help me if you can, I'm feeling down
And I do appreciate you being round
Help me get my feet back on the ground
Won't you please, please help me"

מתוך השיר HELP  של ה'חיפושיות'

בעניין: חבורת מבקשי-הנקיון לפני 11 שנים, 2 חודשים #30180

  • חזקחזק
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 82
טוב, חזרתי הביתה. כל כך מתחשק לי...נו אתם יודעים מה...
אבל איזה מישהו כאן דיבר איתי בטלפון וכל כך עזר לי!!! כמה סבלנות יש לו לכל הבלבולי שכל שלי אני דיי בשוק!!
טוב, זכיתי מה אני יכול לומר. זכיתי.

טוב טז בינתיים מאוד קשה ותכף הולך לעבודה.
ואני פה משרבט מילים רק כדי לא להיכנס לתאווה.


אבל אני מתפוצץ (רק שתדעו)
אבל מה אני אגיד לכם, אני מנסה לעשות לעצמי טוב ו"לחכות לשמש" כדברי השיר הידוע.
מאוד מקווה שאתם כן מכירים את אחד השירים הכי יפים בעולם.
שזב גם שיר שמאוד קשור אליינו כי הוא קונפליקט:
השיר מבוצע ע"י ה"דלתות" 'הלהקה של האופל', הלהקה שהפכה את האופל לרוק אנד רול.
אבל השיר עצמו הוא ממש אופטימי ומרגש.
ואת התחשובה הזו אני מרגיש עכשיו: אני אפל בפנים, אבל בפנים אני מחכה לאור.

www.youtube.com/watch?v=vxHR-Y6GBHQ


At first flash of Eden, we race down to the sea.
Standing there on Freedom's Shore.
Waiting for the Sun (3x)
Can you feel it now that spring has come.
And it's time to live in the scattered sun.
Waiting for the Sun (3x, pause, again slower)
Waiting.... Waiting.... Waiting.... Waiting.... (2x)
Waiting for you to - come along
Waiting for you to - hear my song
Waiting for you to - come along
Waiting for you to - tell me what went wrong
This is the strangest life I've ever known.
YEAH! (Riff 8x)
Can you feel it now that spring has come.
And it's time to live in the scattered sun.
Waiting for the Sun (3x)
Waiting... for... the suuuuun. (Riff 2x)


תרגום חלקי לאלו שלא למדו לימודי ליב"ה, רחמנא לצלן:
"בהבזק ראשוני של העדן, אנחנו רצים לעבר הים
עומדים שם על חוף החופש.
מחכים לשמש
האם אתה יכול להרגיש את בוא האביב
והגיע הזמן לחיות על פני השמש......

מחכים לך - שתבוא
מחכים לך - שתקשיב לשיר שלי
מחכים לך - שתבוא
מחכים לך - שתגידי מה התבשבש

זה החיים הכי מוזרים שחייתי/שחוויתי מעולם.

אתה יכול להרגיש עשכיו שהאביב הגיע
שהזמן עכשיו לחיות בשמש"


מחזיק מעמד,
חזקחזק
"Help me if you can, I'm feeling down
And I do appreciate you being round
Help me get my feet back on the ground
Won't you please, please help me"

מתוך השיר HELP  של ה'חיפושיות'
נערך לאחרונה: לפני 11 שנים, 2 חודשים על ידי .

בעניין: חבורת מבקשי-הנקיון לפני 11 שנים, 2 חודשים #30199

  • guni (אחד שלא יודע)
ואוו, חזק חזק. עוצמת האורות שלך שורפת ממש. אתה חי בווליום ממש גבוה!
שמח שמה שעבר עלי אתמול חיזק אותך. אני מניח שהרעיון של להוציא את הגרגרים מהתבשיל די מתאים לי. שרק לא יהיה כמו טריק אחר שעושים לילדים - לגרד להם ירקות לתוך התערובת של הקציצה בלי שהם ירגישו...
נורא חשוב לי לשמור על האוטונומיה והבחירה החופשית שלי. אני מניח שאולי זאת אשליה, כי מכורים מאבדים את היכולת החופשית לבחור. אבל כמו שכתבתי כאן כמה פעמים - ולא נמאס לי לחזור על זה שוב - אני לא רוצה להיכנס למסלול שבסופו אאבד את הבחירה שלי בגלל שיפוטיות ומה יגידו ועצות וניסיון להתיישר לפי הספר הלבן או הספר הגדול. לא רוצה למחוק את עצמי ולהפוך לגרופי עם עיניים נוצצות ובלי חוש ביקורת. חוויתי כבר מספיק אכזבות בעניין הזה ולא בא לי להתנסות בעוד אחת.
ואהבתי את מה שכתבת לגבי ההתבוננות באיזה חלק בגוף מרגישים את התחושות השונות. שמעתי על זה פעם ואפילו התנסיתי בזה בקטנה באיזו סדנה שהשתתפתי בה. לגבי השאלה של דורון מה עושים עם זה - זה מאפשר ליצור מודעות למצב, ואז יש יותר סיכוי לבחור בצורה מושכלת ולא לטוס על טייס אוטומטי, לפי הדחפים. זה לא הדבר היחיד שעוזר להשתנות, כמובן, אבל זה אמצעי חשוב שיכול לעזור הרבה.
ועוד משהו לחזקחזק - התיאור שלך את המצב שבו אתה בדרך מהחברים הביתה ובעצם קובע את הנפילה בדרך זאת היה ממש מדויק. מכיר את החוויה הזו לפרטיה, אם כי במצבים שונים, כשהחיה  הרעה הזאת משתלטת עלי.
ויכול להיות שאני כן מחלים. כמו שכתבתי לך, דורון, נדמה לי, אם מעניין אותי פחות פורנו של גברים ויותר הסטנדרטי, וגם שיחות טלפון פחות עושות לי את זה, אולי משהו זז אצלי

בעניין: חבורת מבקשי-הנקיון לפני 11 שנים, 2 חודשים #30204

  • Rondo
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1012
גוני היקר
אהבתי מאד את ההסבר שלך על יצירת המודעות דרך התחושה
מענין מאד אני מניח שזה דבר שמצריך אימון
האמת אף פעם לא חשבתי על זה עד היום
חזקחזק העלה את הנקודה הזאת
והיום כשעברתי סוג של התקפה קלילה בבוקר
חיפשתי את זה וזה היה לי ברור מאיפה זה בא
ואם אני מבין קצת מה שאתה אומר
בעצם המיקום הוא לא חשוב
מה שחשוב הוא החיפוש אחר המקום ודרך החיפוש להכנס למודעות
חזק מאוד

בעניין: חבורת מבקשי-הנקיון לפני 11 שנים, 2 חודשים #30212

  • חזקחזק
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 82
טוב עכשיו 2:36 בללילה,חזרתי מהעבודה ואני ממש עייף וממש רוצה תאווה ברמות מטורפות. אני נמנע מכל סוג של תאווה כבר כמעט שבוע ואני שם לב שאני מתחיל לעשות עיניים לכל האורחים במקום שאני עובד בו. אני שורף אנשים במבט התאוותני שלי, ולהבדיל מרבי עקיבא (או שזה היה שמעון בר יוחאי) העיניים שלי שורפות כל מה שזז לא מתוך ניצוצות הקודש, אלא מניצוצות שיוצאות לי מתאווה.

אז לפני שאני הולך לישון אני מתכוון לכתוב עוד משהו קטן....זה לגבי מה שגוני ודורון מדברים על ההקשבה לגוף.
אני למדתי לימודי דתות שונות, דתות מהמערב ומהמזרח, פילוסופיות שונות ועברתי מיני סדנאות מוזרים יותר ופחות.
אני מאמין ומבחין שבסופו של יום, כולם מדברים על אותו דבר ועל אותו פתרון.

הייתי רוצה לשתף אתכם בחוויה מסוג מסוים שעברתי שהזכרתי כבר בימים האחרונים: ויפאסנה.
זה דוגמא רלוונטית לטעמי, כי זו הפעם הראשונה שהבחנתי ברוחניות אחרי שעזבתי את העולם הרוחני בטריקת דלת.

בדומה לתוכנית 12 הצעדים (ממה שאני מבין), התוכנית פתוחה לבני כל הדתות וכל האמונות.
התוכנית היא בעיקרה 10 ימי שתיקה מוחלטת ואפילו בלי להניד עפעף אחד לשני...ממש שתיקה.
מ4:30 בבוקר עד הערב, עושים מדיטציה. מה זה מדיטציה?
מדיטציה זה לשבת במשך שעה כל פעם, ולנסות לא לחשוב על כלום.
במשך 3 ימים ראשונים, אתה מתבקש להתרכז רק באוויר שיוצא מהאף ובאוויר שאתה מכניס לאף.
זה כל כך קשה!!!! כי אחרי 20 שניות פתאום כל המחשבות באות: "מה אני עושה פה" או כל מיני זכרונות/ מטלות /פנטזיות וכו וכו

התאוריה בוויפאסנה (כמו התיאוריה ברוב השיטות והדתות) היא לא להגיב!!!!
אם שמת לב שתו"כ המדיטציה התחלת לחשוב על "מה בא לך לאכול" נגיד, אז ההוראה היא "אל תכעס על עצמך - תחזור להתרכז" (גם אם זה לוקח מיליון פעם).
אם שמת לב תו"כ המדיטציה שממש ממש כואב לך הגב, אז ההוראה היא להביט בכאב אבל לא להתחבר אליו. פשוט להתבונן ולא להגיב.

התיאוריה עובדת בצורה כזו:
אנחנו מלאים במשקעים מהעבר שהצטברו בגוף.
יש אפשרות לשחרר את עצמנו מהאנרגיה שלילית הזו - דרך הגוף!!!
ברגע שאתה עושה מדיטציה ואתה לא מגיב לתחושות העצב או השמחה שמתלווה למדיטציה - אתה מצליח לשחרר אנרגיה רעה.
אתה לא צריך להרגיש טוב, אתה צריך פשוט לא להגיב!!!
כל התרגול, הוא תרגול של התבוננות. כמה פשוט, כמה קשה.

ככל שהימים עוברים אתה מתחיל לנסות להעביר את המודעות שלך על כל חלקי הגוף וכל פעם שאתה יוצר מריכוז אתה לא כועס על עצמך אלא מתחילמחדש את הריכוז וההתבוננות.

אני חושב שה צעד מאוד חשוב בריפוי שלנו: להתבונן!! רק להתבונן!!!
להרגיש כאב או תחשות טובות אבל לא להגיה אליהם. רק להתבונן!!
גם אם אני נופל, אז אני לא אכעס על עצמי, אני פשוט ינסה להתבונן ולנסות שוב!!!

אחד הדברים שעזרו לי להגיע לפורום הוא שלקח לי כמה שנים לתרגל את זה על עצמי ממש (לא דרך מדיטציה כי בתור אחד עם ADD, אני לא ממש מתמיד)
שברגע לי שנפלתי לתאווה וידעתי ש"אין מה לעשות, אני הולך להיכנס לפורנו ולאונם כמו מטורף", אני מתבונן בעצמי.
אנ ימנסה להבין מה קורה לי ואיך אני מרגיש גם תו"כ הנפילה. אני מנסה לא לכעוס על עצמי שאני נופל.
כי אם אני כועס על עצמי אז אני לא יכול להבין ולהרגיש למה אני עושה את זה.

גם תרגול הקשה הזה של הימנעות, זה בדיוק זה. אני מתבונן בעצמי בימים האחרונים ואני מגלה כמה שאני חולה ומכור למין.
אני יודע הרי שבמצב רגיל הייתי מבזבז שעות על פורנו ומנסה לפגוש אנשים ולהגשים עוד פנטזיה מלוכלכת שלי.
אני מדבר עם אנשים גדולים מהחיים בטלפון (היום דיברתי עם 3 אנשים שונים!!!!) ודרכם מבין כמה אני במצב קשה, שהרי אם לא כך מדוע אני מדבר עם 3 אנשים שונים כל היום ומדבר על התמכרות - אני עושה את זה כי אני מרגיש מאוד חלש.  אני מגלה כמה אני לא ממש בשליטה.
כמו בויפאסנה אני מנסה לא לשלוט במה שאנ י מרגיש, אני מנסה להתבונן, אנ י מנסה לא לכעוס על עצמי, אנימנסה להרגיש שמותר לי באמת להתקשר למישהו הפורום למרות שזה אגואיסטי כל כך.

טוב זהו אני נרדם ממש.....
גוני - אתה מדהים אין לי עוד מה להוסיף. אתה לגמרי ה super hero  שלי.

הצלחתי להחזיק עוד יום אחד!!!!
נתראה בבוקר!!!

אוהב אתכם מאוד מאוד,
חזקחזק

ערכתי
"Help me if you can, I'm feeling down
And I do appreciate you being round
Help me get my feet back on the ground
Won't you please, please help me"

מתוך השיר HELP  של ה'חיפושיות'
נערך לאחרונה: לפני 11 שנים, 2 חודשים על ידי .

בעניין: חבורת מבקשי-הנקיון לפני 11 שנים, 2 חודשים #30221

  • guni (אחד שלא יודע)
בוקר טוב, דורון. חותם על כל מילה שלך. תפסת טוב: זה בעיקר שאלה השל מודעות, וצריך להתאמן על זה הרבה כמו כל מיומנות. שמח שהעלית את הנושא הזה כי כבר קצת שכחתי ממנו אחרי הרבה זמן שלא ניסיתי.
רצתי הבוקר שוב, והכל מצוין. כרגע יושב מול מחשב בבית ריק, אבל מצליח לעמוד בפיתוי. עוד מעט זז, לא לדאוג. יש אישה בבית שמצפה להעביד אותי לקראת פסח...
וחזקחזק- את הטקסטים שלך צריך לקרוא ביותר יישוב דעת מהאורך ומהעוצמה. מקווה להגיב בהמשך.
שבת שלום!

בעניין: חבורת מבקשי-הנקיון לפני 11 שנים, 2 חודשים #30222

  • יוסף (יהודה)
העניין של המדיטציה וההתבוננות זה חלק מצעד 11.
הסיבה שהוא הצעד הכמעט אחרון זה שיש בעיה בהתבוננות.
כאשר העין שלך מסוממת וכאשר אתה לא שלם עם עצמך ולא כיפרת על כל העוונות שלך, העין שלך לא תראה את האמת, ההתבוננות תוביל אותך למקום שלילי.
לכן דבר ראשון עוזבים את הסם, אחרי זה משלימים עם עצמינו ומכפרים בפני כל האנשים בפגענו בהם ורק לאחר מכן אנחנו מגיעים למקום של התבוננות.

בעניין: חבורת מבקשי-הנקיון לפני 11 שנים, 2 חודשים #30225

  • חזקחזק
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 82
יוסף-יהודה היקר,

"לכפר על העוונות שלי"? למה אתה מתכוון (לא לי באופן אישי, באופן כללי למה אתה מתכוון?).
איזה אפשרות יש לך לכפר על עוונות?
אתה מדבר על עוונות כאילו בוצע כאן פשע, אני לחא חושב שביצעתי פשע במקרה שלי. היחיד שפגעתי בו היה עצמי.

אני לא מבין איך התבוננות יכולה להוביל למקום שלילי. למושג ההתבוננות שלי אין קשר עם המילה 'תובנה', אבל קשר מסוים עם המילה 'הבנה'.
במילים אחרות, התבוננות ומדיטציה זה משהו שאפשר לעשות כל יום ובכל רגע, אני ממש לא חושב שצריך להמתין עד ש....
להפך, אני חושב שהתבוננות היא הדרך בכלל להתחיל את התהליך.

להתבונן זה בדיוק התרגול של לא לשפוט את עצמך. שאני מאוד מאוד מתאווה (אני מבין שכל מילה אחרת מקבלת עריכה פה!!) אז יש כמה אפשרויות:
1. להתעלם ופשוט לזרום לעבר התאווה.
2. להצדיק את התאווה במיני תירוצים שונים ולזרום לתאווה.
3. לכעוס על עצמי כל כך - שמניסיוני האישי מוביל ישר לכיוון התאווה.
4. להרגיע את עצמי ולא להתאוות.
בגלל שסעיף 4 הוא אידיאלי אבל לא קורה ממש כי אני לפחות עדיין חולה, אז נשאר לי ברירה נוספת:
5. לנסות כמה שיותר להתבונן בעצמי ולראות 'מה עולה על-פני השטח', לנסות לשמוע איזה קולות עוברים לי בראש למשל:
    א. "דיי דיי דיי, בא לי להתאוות" - או אז אנייכול להבחין כי יש בי קול שמנסה להשתיק קולות אחרים אצלי.
    ב. "אני חייב להיכנס לאתר הזה...אבל אני כזה אפס שאני עושה את זה" - או אז אני יכול להבחין שאני ממש כועס על עצמי.
    וכו' וכו'
השימוש לדעתי בסעיף 5 ממש לא מבטיח הימנעות מתאווה, אבל בתהליך יותר איטי הוא מבטיח שאני מתחיל לדבר אל עצמי ולהבין את עצמי.

תשמע, שכנעתי אותי שאני 'חולה' (מקבל גם אם אני לא מבין). אבל אני חושב שלעשות ממני 'עבריין' שצריך ל'כפר' על מעשיו - ממש לא.
אני לא אוהב את הגישה ה"שחורה" הזו לגבי מין ומיניות. אני חושב שזה לא נכון ואני גם חושב שזה מזיק לתהליך הריפוי.
הצורה שאתה מדבר היא כאילו אני נמצא לגמרי בחשיכה מוחלטת על שאני יעבור את כל 11 הצעדים. אני לא!!!
ולדעתי כל מי שנמצא כאן בפורום הוא לא בחשיכה בכלל.

שוב, אם יש אנשים שפגעו במישהו בגלל התאווה שלהם אז צריך באמת להתמודד עם העניין הז ולבקש סליחה במובן העמוק מאוד של המילה.
עם זאת, יש פה המון אנשים עם יותר מידי רגשות אשמה על דברים שהם לא אשמים בהם:
קראתי על אנשים שמרגישים שהם אשמים על זה שהרבנים או המלמדים שלהם 'התעסקו ' איתם בילדות.
קראשתי על אנשים שהאם מרגישים אשמים על זה שהם התעסקו עם האחות/אמא/דודה שהם היו ילדים.
אני חושב שזה מאוד מסוכן לעשות את זה. לדעתי חייבת להיות הפרדה בין מעשים שעושים כבגירים ובטח ובטח על מעשים שנעשו למישהו ע"י גורם סמכות.
אסור לתת לאף אחד את ההרגשה שאיזה 'מורה' התעסק איתו כי כאילו הוא 'שידר' משהו. בדיוק באותו אופן שאסור לתת לאף אחד את ההרגשה שבתור ילד הוא אשם בכל מה שהוא עשה.

זה בדיוק הסיכון של לקרוא להתמכרות שלנו  'מחלה' כי בזאת אנחנו שמיםאת כל האחריות על עצמיינו, אני לא חושב שזה נכון.
זה נכון לגבי העתיד, אבל לא תמיד לגבי העבר. ומה שאתה כתבת זה שאתה חושב שיש לנו אחריות על העבר.

אם לא הבנתי אותך נכון - אני מתנצל.

חזקחזק
"Help me if you can, I'm feeling down
And I do appreciate you being round
Help me get my feet back on the ground
Won't you please, please help me"

מתוך השיר HELP  של ה'חיפושיות'
נערך לאחרונה: לפני 11 שנים, 2 חודשים על ידי .

בעניין: חבורת מבקשי-הנקיון לפני 11 שנים, 2 חודשים #30226

  • יוסף (יהודה)
אני מודה שאני חסר אונים והתעצבנתי מהודעתך. זה בסדר, זה לא קשור בכלל אליך, זה קשור אליי ואני מקווה שאתה לא נפגע מזה שאני אומר שהתעצבנתי.
קשה לי כשחולקים עליי, אני מרגיש בכך לא מוערך. אני עוד יותר מתעצבן כאשר אני מרגיש שאני צודק ופשוט לא הבינו אותי ואין פה מחלוקת.
הספונסר שלי אומר שהמצב הכי גרוע לנו זה כשאנו צודקים.

אסירות תודה ענקית על כך שיכולתי לכתוב את זה ואני יכול לכתוב עכשיו ברוגע ולא הודעה מתנשאת ומלאה בכעס.

בכל מקרה, התכוונתי לעוונות ממש, ללא שום קשר לתאווה. כל האנשים שפגענו בהם במהלך החיים.
חוץ מזה שאין שום ספק שרבים מאיתנו גם בתחום המיני פגעו באחרים.

בעניין: חבורת מבקשי-הנקיון לפני 11 שנים, 2 חודשים #30228

  • חזקחזק
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 82
נשמה,

איזה גבר אתה! כל הכבוד על הכנות שלך.

תאמין לי שגם אני משתגע לפעמים:
משתגע מזה שיש פה מישהו שמצנזר אותי. למרות שהוא עושה את זה בעדינות ובטעם טוב אז זה בסדר :-)[
משתגע מזה שאני מנהל ויכוח עם 'סוד הכניעה' בפוסט ואני מרגיש שהוא לא מבין אותי ואני מרגיש שהוא מרגיש שאני לא מבין אותו.
http://www.guardyoureyes.org/forumheb/index.php?topic=2812.15
משתגע מזה שגוני כותב לי ש"עוצמת האורות שלך שורפת ממש. אתה חי בווליום ממש גבוה" - לא מבין מה זה אומר.

צריך לזכור רק שמה שכותבים כאן הוא לא שורות אינטלקטואליות, השורות הללו של כולנו נכתבות בדם:
הכתיבה כאן היא סובלימציה לדחף שלנו להתאוות ולכן כל מה שכולם כותבים כאן הוא מלא ברגשות ובחוסר הבנות.
גם לאלו שכותבים יעני בצורה נינוחה.
זה גם מאוד אישי ואינטימי שפתאום אנשים זרים שמעולם לא פגשתי יודעים עלי הרבה יותר מהרבה אנשים שקרובים אלי שנים.
אז הכל ביחד יוצר כל מיני ניצוצות.

ולגופו של ענייןף במי פגענו? אולי תספר על עצמך, אבל אני לא פגעתי באף אחד שאני חושב שאני צריך לבקש ממנו סליחה.
העובדה שהתאווה שלי דפקה לי את מערכת היחסים, זה לא אומר שאני צריך לבקש סליחה מבן הזוג שלי.
המערכת הזוגית שלי נפגעה בגלל שנינו. אין רק צד אחד שאשם. זה החיים, לפעמים הרבה יותר קל לשים על עצמינו את כל האשמה מאשר להבין שזה לא אשמה של אף אחד, פשוט שנינו לא היינו במקום הנכון והמתאים.

אם אתה שואל אותי, האשמה עצמית והלקאה עצמית ולקיחת אחריות באופן חד צדדי - יכולה גם להיות בריחה.

חזקחזק
"Help me if you can, I'm feeling down
And I do appreciate you being round
Help me get my feet back on the ground
Won't you please, please help me"

מתוך השיר HELP  של ה'חיפושיות'

בעניין: חבורת מבקשי-הנקיון לפני 11 שנים, 2 חודשים #30229

  • יוסף (יהודה)
נתחיל מסוף הודעתך- אכן, לקיחת אחריות ובקשת סליחה יכולה להיות בריחה, השתמשתי בזה לא פעם.
לכן אנחנו לא דבר ראשון עושים את זה. רק בצעד 9 אנחנו מכפרים על העוונות.
רק אחרי עבודה נפשית ענקית בכל הצעדים (ולפי עניות דעתי בעיקר בצעד 4) אנחנו מגיעים לזה.

שוב, לא מדובר רק על התחום המיני. האם לא פגעת מעולם באף אחד? האם אין אף אחד שראוי להתנצלות כי גרמת לו סבל?
רובנו המוחלט, בעיקר בעלי המשפחות גילו שגם בתחום המיני הם צרכים לכפר על העוונות. אם מישהו בגד באישתו, הוא צריך להתנצל (כמובן שזה לא כזה פשוט. לדוגמה, אם האישה לא יודעת כלום ופתאום הוא יגיד לה שהוא מצטער על הבגידה, הוא לא באמת כיפר על העוונות שלו, הוא יצר עוונות נוספים. הוא פגע בה פעם נוספת בעצם זה שהוא סיפר לה), אם מישהו ביזבז את כל חיי הנישואין שלו בהסתגרות בתוך עצמו ובבריחה מהחיים, אין ספק שאישתו והילדים נפגעו בצורה ממשית. זו מחלה משפחתית, כל מי שבסביבה של המכור נפגע באופן כזה או אחר. אנחנו לא יציבים רגשית, מה עם כל הפעמים שהתפרצנו בזעם על המשפחה שלנו? לא מגיע להם התנצלות על כך?

אין חשיבות למי אשם וכמה חלק היה לי בעוולות שעשיתי. זה חסר חשיבות. להפך, כאשר אני הצודק אני בבעיה יותר גדולה.
העוול נעשה, עכשיו אני לא מסוגל לחיות איתו בשלום, אני אמשיך להדחיק אותו לברוח ממנו, עד שהוא יתפרץ ואני אחזור לשימוש.
הוא לא נותן לי מנוח, אני לא יכול לחיות בשלווה כל עוד אני מחזיק בעוולות שלי.
לכן כאשר אני מרגיש הצודק בסיפור, יהיה לי יותר קשה לבוא ולהתנצל ועוד יותר קשה להתנצל באמת בשביל לכפר ולא בשביל לברוח. תחשוב באמת על מצב שבו אני עשיתי מעשה קטנטן לאדם שהתעלל בי במשך שנים. איך אצליח להתנצל בלי להזכיר מה הוא עשה?
לפני מספר שבועות קרה לי כזה מקרה עם אחותי. היא הרגיזה אותי מאוד כשהייתי מאוד עצבני אז צעקתי עליה. הרגשתי לא טוב עם העוול שעשיתי (אפילו שאני לא כביכול לא אשם) אז הלכתי "להתנצל". בעצם ברחתי ורציתי לזרוק עליה את האשמה. אז התנצלתי והזכרתי לה שזה באשמתה. את זה אסור לעשות. הייתי צריך אחרי זה להתנצל בכנות והסביר בדיוק כמה זה נובע רק ממני ומפגמי האופי שלי.

כאשר יש סיטואציה שלא באשמתנו אבל אנחנו מרגישים בגללה לא טוב, כנראה יש לנו חלק ואשמה בה. אנחנו צרכים לחשוב אך ורק על החלק שלנו בעניין ולראות מאיפה זה נבע. אנחנו צרכים לכפר על החטא שלנו, גם אם הוא היה קטנטן ביחס למה שהשני עשה לנו. אין לזה חשיבות, אנחנו מכפרים בשביל עצמנו, לא בשביל אחרים. זה חלק מהתהליך הרוחני שלנו, לכן שאר המקרה, בו לא היינו אשמים, חסר חשיבות לגבינו.

בעניין: חבורת מבקשי-הנקיון לפני 11 שנים, 2 חודשים #30233

  • יוסף (יהודה)
כתבתי עכשיו תגובה ממש ארוכה והיא נמחקה. "אלי, תן בי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם, אומץ לשנות את הדברים אשר ביכולתי ואת התבונה להבחין בין השניים. רצונך יעשה ולא רצוני".

בקשר למדיטציה-
אני חושב שקטע מהספר הלבן בצעד 11 בעמוד 82 יסביר את העניין-
"עם זאת, בשבילנו, מדיטציה בלי ביצוע עשרת הצעדים הראשונים יכולה להפריע לתוצאה
המיוחלת ולהכשיל את ההישגים. אם נעשה מדיטציה בלי למסור קודם את רצוננו ואת
חיינו לאלוהים, למה נהיה מחוברים? בלי שנכיר קודם בעוולות שלנו, איך תוכל העין
הפנימית שלנו לראות נכון? ובלי הרצון לתקן את הפגמים, איך נוכל לקוות להכיר את
הטוב? כמה מאיתנו התנסו בחוויה הזאת. כשאנחנו "במקום הלא נכון", אנחנו עלולים, 83
במדיטציה, ממש להתחבר לצד האפל שלנו. הרי אנחנו מקבלים חזרה השתקפות של מה
שאנחנו באמת."
"המדיטציה היא מדד למה שבאמת קורה אצלנו מבפנים. היא תגלה אם הערוץ פתוח, בהיר,
נקי ושקט. לעתים קרובות הוא לא; אבל כך אנחנו לומדים. וזה דבר שמשתפר בהדרגה.
לאט לאט אנחנו מנסים, בהתחלה רק לכמה דקות, אחר כך ליותר זמן כשאנחנו מגלים מה
זה עושה בשבילנו"

בקשר לאשמה-
אני לא ראיתי פה אנשים שמרגישים אשמה בקשר לדברים אלו, אבל גם אם כן, הם משתפים ברגשות אלו ומנסים להתמודד איתם, זה עדיף מהדחקה, לא?
הרעיון פה הוא להכיר בעצמנו כמו שאנו, לא להדחיק את מה שעשינו ולא להרגיש אשמה, לקבל זאת בשלווה. להכיר בעצמנו כמו שאנו ולראות את הדברים שעשינו גם בגיל הילדות ולהבין כמה אנחנו חולים וכמה אנו זקוקים לעזרה.

בקשר לחושך-
אני לא יודע בקשר אליך ובקשר לאנשים אחרים, אנבל אני עדיין בחושך גדול.
אני עדיין לא רואה את עצמי באמת, שהרי אני עדיין מנוהל ע"י פגמי האופי שלי ועדיין נזקק לסם שלי.
הסם שלי מעוור אותי ולא נותן לי לראות את עצמי כפי שאני באמת.
היו לי הרבה חוויות רוחניות, כנראה הן גם היו אמיתיות, אבל לא יכולתי אף פעם להיות שלם עם עצמי כי אני תמיד נתתי לפגמי האופי שלי לנהל אותי והמשכתי לקחת את הסם שלי.

הרי לא סתם אני לוקח אותו, אני לוקח אותו כי משהו בפנים לא טוב, משהו לא עובד.
תמיד חשבתי שאני בסדר גמור ומאוד רוחני ופשוט יש לי בעיה קטנה. הבנתי שאני טועה, יש לי בעיה מאוד יסודית וחמורה בנפש.
אני יכול להמשיך להחיק אותה כמו שכל יום אני באמת רוצה, אבל אני יכול פשוט להכיר שזה אני. אני צריך להבין שאי עדיין רחוק מהאור ועדיין לא מכיר את עצמי כמעט.
הסם שלי לא מאפשר לי להכיר את עצמי, הוא מרחיק את עצמי ממני, כיוון שיהיה לי קשה מאוד וכנראה בלתי אפשרי לקבל את עצמי בשלווה עכשיו.
לכן אני מגלה את עצמי לאט לאט.
זה מתאים לניסוח של הצעד הראשון-
אנחנו "הודינו כי אנו חסרי-אונים מול התאווה – כי חיינו נהיו בלתי ניתנים לניהול", קודם מול התאווה ואחר כך מול עצמי. הרי זה אמור להיות הפוך! קודם היינו חסרי אונים מול עצמנו, מול הבעיות הריגשיות שלנו ורק לאחר מכן ברחנו לתאווה!
העניין הוא שכל עוד אנחנו בתאווה ובסם שלנו, אנחנו לא באמת יכולים לראות את עצמנו ולהשלים עם עצמנו, הרי בדיוק בשביל זה לקחנו את הסם, בשביל לברוח מעצמנו כי לא יכולנו להתמודד עם מה שראינו במראה הפנימית.
לכן אנחנו דבר ראשון מודים בחוסר אונים מול מה שאנחנו רואים- רק התאווה. לאחר מכן, כשאנו נסוגים מהסם שלנו, אנחנו לאט לאט מגלים את עצמנו ויוצאים מהחושך ויכולים להודות בחוסר אונים מול עצמנו.

אני חושב שבהקשר הזה, של החושך וההכחשה שלי את החושך בגלל חוויות רוחניות קודמות, אפשר להביא קטע מהצעד השני בספר הלבן-
"לפעמים לאלה ה"מאמינים" קשה יותר עם התוכנית מלאלה שמעולם לא הייתה להם
אמונה כלל או שהיא אבדה להם. הדבר חל לעתים גם על אלה שהשתתפו בתוכניות אחרות
של 12 הצעדים לפני שהצטרפו ל-SA. אפשר היה להניח שמסגרת דתית קודמת או הצלחה
בהיפטרות מהתמכרות אחרת יקלו על אדם להגיע למפוכחות מינית, אבל זה לאו דווקא
נכון. לעתים דווקא חברים כאלה מרגישים שעליהם להתחיל שוב "ממשבצת ההתחלה",
כאילו אין להם אמונה או שמעולם לא שמעו על התוכנית. שרשרת חזקה כמידת החוזק של
החוליה הכי חלשה שלה, אומר הפתגם, וחוסר כניעה בכל אחד מהתחומים הפגומים שלנו
חוסם את חסד האל ואינו מאפשר לגבש חסינות ועמידות של כוח רוחני ורגשי. הצלחה
בהחלמה מהתמכרויות אחרות השלתה רבים מאיתנו שאנחנו באמת מבצעים את התוכנית
והכול אצלנו תקין. חוסר השליטה על חיינו הוכיח אחרת. רבים מאיתנו רק החליפו
התמכרויות.
ידע וגאווה היו המכשול העיקרי כאן. ידיעת האמת, או הכרת התוכנית – לעתים רבות
באצטלה של בני-סמכא בעיני עצמנו ואפילו כמאמנים של אחרים – רק מנעו מאיתנו לשנות
את גישותינו ולתקן את פגמינו. ידע מעולם לא נתן לנו כוח. השארנו את התאווה, המין
והיחסים מחוץ לחשיפה, לכניעה ולתהליך ההחלמה, והשתמע מזה פשוט שלא יכולנו
להחלים בצורה מלאה. לא פלא שעדיין הרגשנו לא נוח! "חצי עבודה לא תיתן חצי תוצאה,
אלא שום דבר". נראה שקשה יותר לאלה שכבר מפוכחים שנים מהתמכרויות אחרות
להודות שהם בהכחשה בתחום של ההתמכרות למין, יותר מאשר למצטרפים חדשים
שמעולם אפילו לא שמעו על הצעדים. זה פשוט חלק מהמציאות של החוויה שלנו.
גילינו בדרך הקשה שהיה עלינו להשאיר את הידע ואת הגאווה מחוץ לדלת כשנכנסנו."

בעניין: חבורת מבקשי-הנקיון לפני 11 שנים, 2 חודשים #30239

  • אסירותודה
  • רצף ניקיון נוכחי: 6040 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 3448
"יוסףיהודה" אשריך. אהבתי. מאוד. תקון קל - בצעד תשע לא מדובר על כפרת עוונות, הכפרה המדוברת היא על העוולות שעשינו לאחרים. כמו שגילינו בצעד הרביעי - במהלך חשבון הנפש, רבים ממי שבאנו עימם במגע ספגו ממחלת ההתמכרות שלנו.
בהחלמה.
מכה אב התשס"ה הנס האישי שלי ממשיך, רק להיום. אפשר לקרוא עליו כאן
זמן ליצירת דף: 0.76 שניות

Are you sure?

כן