שמתי לב מהקריאה בפורום שמה שהכי עוזר לי זה השיתוף של האנשים על עצמם, מה הם עברו, עשו - הוידויים שלהם.
לכן החלטתי שאולי אם אני אשתף כמה שיותר מה שעובר עליי יעזור לי הכי הרבה להלחם ולגבי הוידוי על עצמי, אני צריך עוד
קצת זמן כדי להכין את זה כמו שצריך.
היום היה לי לא פשוט בכלל, במשך כמה שעות בבוקר ובצהריים לא הפסקתי להסתכל מהחלון, כשאני יודע שאישתי לא תראה פתאום ולא תבוא, לחפש נשים עוברות.
גם אתמול (ביום שישי) לצערי היה לי מאוד גרוע, לא הפסקתי להיות ראדאר בכביש ובסופר, רק מחפש את התאווה לצערי.
כשהגיע מוצ"ש, אז כמו כל הלילות לצערי מגיעה גם התאווה לרמה גבוהה הרבה יותר ואחרי שאישתי הלכה לישון היה לי קצת זמן לראות אתרים אסורים (לי ולאישתי יש שני סינונים באינטרנט, לי יש רשימה של אתרים שאותם אני יכול לראות ולאשתי זה ברמה הרבה יותר פתוחה וכמובן שיש לי את הסיסמה שלה כי מצאתי אותה לפני יומיים) אבל בחסדי ד' עצרתי את זה לפני הנפילה הסופית ונכנסתי לפורום שלנו.
לפני שבוע וחצי כשהתחלתי להכנס לאתר אז הרגשתי שיש לי משהו שמרגש אותי ודוחף אותי והרגשתי מוגן לחלוטין אבל זה עבר מהר מאוד.
מה אפשר לעשות חוץ מהקבוצה הטלפונית, שהתחלתי להשתתף בה חלקית, שיהיה לנו מנוע להזכר בו ולהמנע מלגלוש לתאווה - שירגש אותנו וככה לא נחפש ריגושים אחרים?
לדעתי אולי צריך שיהיה עוד נושא בפורום שבו כל משתתף יוכל לספר מה עבר עליו היום ואיך הוא מסכם את היום - אני יודע שיש את הקבוצות הטלפוניות ב"ה אבל אני לא חושב שזה המקום להתחיל לספר לפרטי פרטים מה כל אחד עבר ובלי קשר יש מקומות כמו כאן שבן אדם יכול להרחיב יותר ולהרגיש נוח עם זה.
אפילו אם אף אחד לא קרא את זה לפחות בזה שהוא שיתף זה יעזור לו ואולי זה יהיה מנוע כלשהו שידחוף את הבן אדם.
במקום שהנשמה שלנו תעלה ותחתום למעלה כל מה שעשינו אנחנו נעשה זאת פה בגלוי - החתימה למעלה תהיה אחרת לגמרי אני בטוח כי כבר עשינו סוג של וידוי על כל מה שעשינו בזה שכתבנו זאת כאן.
שיהיה שבוע טוב בע"ה
