ברוכים הבאים, אורח

יומנו של אפי
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1
  • 2
  • 3

נושא: יומנו של אפי 1100 צפיות

תגובה: יומנו של אפי לפני 2 חודשים, 3 שבועות #150053

  • 9625
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 199

היי חברים,
מעדכן שבעקבות קושי רגשי מסוים אני יותר רגיש, יותר מגורה.
מקוה להתעלות עליו ולגדול ממנו [גם במובן של לגדול [b]יותר[/b] ממנו וגם במובן של באמצעותו].
ואני יכול לומר שאני מקוה גם שלא יהיו לי יותר קשיים רגשיים וטכניים מכל סוג שהוא כמו שהגבאי בשבת בירך אותי - הקב"ה ישמרהו מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה וישלח ברכה והצלחה בכל מעשה ידיו. אמן.
דרך אגב, הוא גם בירך אתכם. "עם כל ישראל אחיו". ואענה שוב על ברכתו - אמן.

למרות כל המילים היפות, אני צריך לאזור אומץ ולא ליפול ולא למעוד במצבי קושי.
היה לי משהו לפני יומיים. לא יודע אם זה נפילה או מעידה.
לפי איך שהבנתי מההיכרות באתר זה רק מעידה וגם היה קשה לי לאפס את הספירה. לכן החלטתי לציין את זה רק בדחף ולא בנפילה.
הכי מבאס זה שיש לי כל כך הרבה הצלחות, ולמרות זאת הקטע הרגשי ההוא מנווט אותי. אני כנראה צריך להפעיל את הזום-אאוט על החיים ולא להסתכל רק על הרגע הקשה. 

הסיפור מאחורי תמונת הפרופיל:
אחד הכלים להתמודד עם תאווה, הוא לזהות את הנקודה שלפני נקודת האל-חזור.
להגיע לנקודת האל-חזור ואז להלחם, זה גם קשה וגם מתיש.
לצורך דומה לזה בכביש קיים תמרור מס' 623.
לא תמיד התמרור ברור כמו בכביש, לפעמים הוא קצת נמוך, לפעמים הוא קצת מטושטש, אבל תמיד הוא קיים.
אם אשכיל לזהות את הנקודה הזו, יהיה לי הרבה יותר סיפוק והרבה פחות נפילות.

תגובה: יומנו של אפי לפני 2 חודשים, 2 שבועות #150058

9625 אתה פשוט מדהים בכתיבה תמיד משרה רוח של שמחה
אני מדמיין אותך כאדם שאפילו מעידות אין לך וכמובן לא בכתיבה. תמיד ההבעה שלך מוצלחת מזרימה אנרגיה
אדם שתמיד בעליה לפעמים בהילוך קשה יותר
הייתי ממליץ לך תתקן את הממיר הקטליתי עשיתי את זה עם הטרנטה שלי וזה פשוט עף קדימה
טוב זה היה סתם בשביל התמרור שהצבת בכותרת
לילה טוב חבר

תגובה: יומנו של אפי לפני 2 חודשים, 2 שבועות #150070

תחזיק חזק אחי, מאמין שיהיה טוב אם תשכיל לפעול טוב ותהי בטוח בה' שעמך, שאינך יכול בלעדיו כלל.

תגובה: יומנו של אפי לפני 2 חודשים, 2 שבועות #150134

  • 9625
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 199

היי חברים,
לא נעים לי לעדכן, אבל היתה לי נפילה.
ב"ה לא בעינייני קדושה, אבל נפילה ש"אוכלת" אותי.
אני מתכונן לבצע הרחבה בדירה יחד עם מס' שכנים. לצורך שימוש במאגרי מידע, קיבלתי קישור לאתר העירייה ושם היתה לשונית של התנגדויות. אני ידעתי ברמה השכלית שזה לא עסק שלי מה שקורה שם. מסתבר שאדע בהמשך מי מתנגד, אבל לא נחוץ עכשיו [ובעצם בשום שלב לא נחוץ].
אבל, לא הצלחתי לעצור בעד סקרנותי, ופתחתי את החומר. ושם ראיתי מכתב מאחד הדיירים באזור, ושם הוא שופך דם ואש ותימרות עשן על יזם הפרויקט. והבעיה הנוספת היא שהוא מוכיח את דבריו כל כך טוב, שאני מרגיש רע עם עצמי שאני נוטל חלק בפרויקט.
כן, ההתמודדות בעיניני קדושה היתה ועודנה מתבטאת בעיקר בסקרנות [עכ"פ אצלי] וגיליתי אצלי כוחות של איפוק שלא ידעתי שקיימים אצלי [הודות למדור השביעי של גן עדן - שמור עיניך!!!!!!!!!!!!!!!!!!] והנה, סקרנות נקודתית הפילה אותי להחשף לחומר שאין לי כלים להכיל אותו ואין לי כמעט עם מי לחלוק אותו.
~~~~~~~~~~~
האמת???
כבר עכשיו הוקל לי.
ביי חברים! אוהב אתכם! 

הסיפור מאחורי תמונת הפרופיל:
אחד הכלים להתמודד עם תאווה, הוא לזהות את הנקודה שלפני נקודת האל-חזור.
להגיע לנקודת האל-חזור ואז להלחם, זה גם קשה וגם מתיש.
לצורך דומה לזה בכביש קיים תמרור מס' 623.
לא תמיד התמרור ברור כמו בכביש, לפעמים הוא קצת נמוך, לפעמים הוא קצת מטושטש, אבל תמיד הוא קיים.
אם אשכיל לזהות את הנקודה הזו, יהיה לי הרבה יותר סיפוק והרבה פחות נפילות.

תגובה: יומנו של אפי לפני 2 חודשים, 1 שבוע #150158

  • 9625
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 199

בוקר טוב חברים!
לגבי ההודעה הקודמת אני יכול לומר שהוקל לי גם אחרי ששיתפתי בפורום, וגם אחרי שדיברתי עם אדם יקר שהסביר לי איך לא לקחת ללב.
היום שמתי לב למשהו מעניין.
יש צמתים מרומזרים, שברמזור להולכי רגל יש עזרים ללקויי ראייה. יש תקתוק איטי מתי שהרמזור אדום ותקתוק מהיר כשהרמזור ירוק. היום גיליתי שזה עוזר לסוג נוסף של ליקוי ראיה. יש את מי שלקוי בזה שלא רואה מה שצריך. ויש את מי שלקוי בזה שרואה את מה שלא צריך. ולסוג השני של הליקוי זה עוזר שאפשר לדעת מתי מתחלף הרמזור בלי להתמודד עם טריגרים המצויים ברחובה של עיר.
אוהב אתכם, חברים!

הסיפור מאחורי תמונת הפרופיל:
אחד הכלים להתמודד עם תאווה, הוא לזהות את הנקודה שלפני נקודת האל-חזור.
להגיע לנקודת האל-חזור ואז להלחם, זה גם קשה וגם מתיש.
לצורך דומה לזה בכביש קיים תמרור מס' 623.
לא תמיד התמרור ברור כמו בכביש, לפעמים הוא קצת נמוך, לפעמים הוא קצת מטושטש, אבל תמיד הוא קיים.
אם אשכיל לזהות את הנקודה הזו, יהיה לי הרבה יותר סיפוק והרבה פחות נפילות.

איך משמרים? לפני 2 חודשים #150210

  • 9625
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 199

אהלן חברים, חדשים גם ישנים, בוקר טוב ובשורות טובות לכולכם!
אפשר להעיר אתכם עם בדיחה?
אחד הולך לכותל להתפלל, ושומע את זה שלידו שחוזר על אותה בקשה משונה פעמים רבות. אוי, רבש"ע, עשה לי פנצ'ר!!!!!!!
הוא מנסה להבין אם יש איזה הסבר מצורף, רקע לבקשה, ללא הצלחה.
לבסוף, הוא לא הצליח לעצור בעד סקרנותו, ושאל את המתפלל מה פשר הבקשה המשונה.
ענה לו, דרך העולם להסתובב כמו גלגל. ידוע הביטוי בערבית, יום עסל [דבש] יום באסל [בצל]. אם קשה לך, דע לך שזה יתחלף בבוא העת. אני, אומר אותו אדם, מצליח כעת. ואני מבקש שהכלל הזה לא יחול עלי. שהגלגל לא יסתובב יותר, שיהיה לו פנצ'ר...........
חברים, ב"ה הולך לי טוב. אבל כשטוב לי, אני פחות חושש מלהיכנס לסיטואציות מסוימות כי אני מרגיע את עצמי שאם תהיה בעיה אוכל למצוא את נתיב המילוט בקלות. ואז??? חס וחלילה אני אגלה את הצד הלא יפה של הגלגל.
להתפלל לד' שיעשה לי פנצ'ר???
לעשות את הפנצ'ר בעצמי???
אולי להפך, לתקן את הפנצ'ר בעצמי???
כנראה שאני צריך להחליף את תמונת הפרופיל שלי לתמרור 623 המורה על כניסה לדרך ללא מוצא. 

הסיפור מאחורי תמונת הפרופיל:
אחד הכלים להתמודד עם תאווה, הוא לזהות את הנקודה שלפני נקודת האל-חזור.
להגיע לנקודת האל-חזור ואז להלחם, זה גם קשה וגם מתיש.
לצורך דומה לזה בכביש קיים תמרור מס' 623.
לא תמיד התמרור ברור כמו בכביש, לפעמים הוא קצת נמוך, לפעמים הוא קצת מטושטש, אבל תמיד הוא קיים.
אם אשכיל לזהות את הנקודה הזו, יהיה לי הרבה יותר סיפוק והרבה פחות נפילות.

תגובה: יומנו של אפי לפני 1 חודש, 3 שבועות #150279

  • 9625
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 199

איזה פספוס!!!!!!
צפיתי בתכנית כלשהי [במדיה חרדית, עם גברים בלבד] והיה שם 'משהו' שלא הצלחתי להתגבר מלהתיישב עליו.
אחד עשה איזושהי פעולה עם עצמו וככל הנראה הוא לא אחז שזה נקלט במצלמה.
לא, זה לא היה אקט מיני. זה היה מיני-אקט. אבל אותי זה תפס והחזרתי את זה שוב, למרות שהבנתי שאני בעצם פוגע בפרטיות שלו. וצובר סיפוק על חשבונו.
הדבר האחרון בעולם שהייתי רוצה לעשות זה להתנצל בפניו. [בתקוה שהוא לא שם לב לזה אח"כ.....]
אבל, חברים, בפניכם אני מודה על האמת שאני מתחרט ורוצה להשתחרר מזה.

הסיפור מאחורי תמונת הפרופיל:
אחד הכלים להתמודד עם תאווה, הוא לזהות את הנקודה שלפני נקודת האל-חזור.
להגיע לנקודת האל-חזור ואז להלחם, זה גם קשה וגם מתיש.
לצורך דומה לזה בכביש קיים תמרור מס' 623.
לא תמיד התמרור ברור כמו בכביש, לפעמים הוא קצת נמוך, לפעמים הוא קצת מטושטש, אבל תמיד הוא קיים.
אם אשכיל לזהות את הנקודה הזו, יהיה לי הרבה יותר סיפוק והרבה פחות נפילות.

תגובה: יומנו של אפי לפני 1 חודש, 2 שבועות #150284

  • 9625
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 199

היי חברים יקרים!
אני רוצה לשתף אתכם, שאני מקנא בילדים שלי. יש להם מישהו גדול, חזק, סמכותי, שיודע לתת להם גבולות ולהדריך אותם מה טוב ומה לא טוב.
הבעיה היא, שה'מישהו' הזה, לא יודע לומר את כל הדברים הטובים הללו לעצמו.......... ופתאום מתברר שהוא לא כזה גדול, חזק וסמכותי.......
הילד הקטן שבתוכי, גדול עלי. אותו אני לא מצליח לחנך. כן. הוא גם קטן וגם גדול.
אני עושה הצגה יפה לילדים, ומספרי חינוך והרצאות יצא לי להבין שאני לא צריך להרגיש נקיפות מצפון כלפי הילדים. ואכן לא זו השאלה שלי.
השאלה שלי, איך אני מעתיק את יכולת השיפוט והריסון שיש לי כלפי הילדים, לעצמי.
ואולי זו לא שאלה אלא רק שיתוף. תלוי מה יופיע בתגובות.
ביי חברים, אוהב אתכם!

הסיפור מאחורי תמונת הפרופיל:
אחד הכלים להתמודד עם תאווה, הוא לזהות את הנקודה שלפני נקודת האל-חזור.
להגיע לנקודת האל-חזור ואז להלחם, זה גם קשה וגם מתיש.
לצורך דומה לזה בכביש קיים תמרור מס' 623.
לא תמיד התמרור ברור כמו בכביש, לפעמים הוא קצת נמוך, לפעמים הוא קצת מטושטש, אבל תמיד הוא קיים.
אם אשכיל לזהות את הנקודה הזו, יהיה לי הרבה יותר סיפוק והרבה פחות נפילות.

תגובה: יומנו של אפי לפני 1 חודש, 2 שבועות #150291

  • אלי שומר
  • רצף ניקיון נוכחי: 44 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 770

שמעתי על אנשים שלא רק לילדים שלהם הם בעלי סמכות, אלא למבוגרים רבים וחשובים הם בעלי סמכות. ואילו להם עצמם הם לא מצליחים לתת עצות ולהאציל סמכות. 

אולי כן כדאי להם לפעמים להתייעץ עם הרב הגדול שמייעץ לכולם [קרי עם עצמם], לפעמים כשמגיעים להתעייץ, מקבלים תשובה חכמה. 

שאלה באינסטלציה לפני 1 חודש, 1 שבוע #150332

  • 9625
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 199

שלום חברים,
היום יש לי שאלה באינסטלציה.
בברז של הכיור הבשרי שלי הגומיה של השסתום נשחקה ויש טפטוף. לפעמים אני סוגר במאמץ והטפטוף נעצר למס' שעות, ואז חוזר.
יש למישהו עצה?
--------------------------
טוב, אני מוכרח להודות שהסיפור לא לקוח מהמציאות. הוא לקוח מהמציאות הרוחנית. "בקרוב עלי מרעים לאכול את בשרי צרי ואויבי לי המה כשלו ונפלו".
הברז הבשרי, הוא עצמי ובשרי. כאשר קרבים אלי 'מרעים', טריגרים וטריגריות במצבים מסוימים, אני חורק שיניים, מתגבר, מתאמץ, ובסופו של דבר מגלה שמהביטוי הפיזי של תאוה לא הצלחתי להנצל.
האם נגזר עלי להיות עד מאה ועשרים בתוך השטעטל [העיירה]?
האם כל יציאה מעבר לאזור הנוחות הרוחני והנפשי שלי חייב להיות כרוך בתחושת החמצה למרות המאבק?
מתי אוכל לתקן את הברז הבשרי שלי? להגיע למצב של "לבי ובשרי ירננו אל קל חי"?
הלא לאלוקים פתרונים, ספרו נא לי!!!

הסיפור מאחורי תמונת הפרופיל:
אחד הכלים להתמודד עם תאווה, הוא לזהות את הנקודה שלפני נקודת האל-חזור.
להגיע לנקודת האל-חזור ואז להלחם, זה גם קשה וגם מתיש.
לצורך דומה לזה בכביש קיים תמרור מס' 623.
לא תמיד התמרור ברור כמו בכביש, לפעמים הוא קצת נמוך, לפעמים הוא קצת מטושטש, אבל תמיד הוא קיים.
אם אשכיל לזהות את הנקודה הזו, יהיה לי הרבה יותר סיפוק והרבה פחות נפילות.

נערך לאחרונה: לפני 1 חודש, 1 שבוע על ידי 9625.

תגובה: יומנו של אפי לפני 1 חודש #150390

  • 9625
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 199

אהלן חברים,
אני רוצה לספר קצת מה הלך בפורים.
בקריאת 'זכור' לנשות הקהילה שלי, הזמינו אותי לקרוא בתורה. הרגשתי שאני נלחם בגבורה נגד היצר. ולא שולח מבטים לא רצויים. אבל, כשהלכתי לישון בשבת בצהריים הגעתי כמה פעמים לידי טומאת קרי. מה שאומר שבתת המודע הייתי במקום מסוכן לתאווה. 
לאחר מכן דיברתי עם הספונסר שלי [תגידו לי תתחדש] והרגשתי שהוא מכיל אותי ומבין אותי ובעזרת ד' גם יוכל להביא לי שלוה לחיים. 
ההצגות סביב משלוחי מנות גומרים אותי כל שנה מחדש. אפילו בלי עניין התחרות, מה הקטע להביא משלוחי מנות למי שמכירים ורגילים. נכון, יש את אלו שחושבים קדימה ומביאים משהו שימושי. אבל רובם [ואשתי בתוכם] לא מביאים משהו שימושי. לצערי אני לא יכול להציג שיפור משמעותי בזכות אורח החיים החדש שלי [שמור עיניך]. אבל ברור לי שבאחד הצעדים [אולי 9? קבלה? אל תצחקו עלי שאני לא יודע בדיוק איזה צעד] יש את הריפוי למצוקה הזו.
ולסיום, מיסטר טלי676 היקר, בהנחה שאתה מקבל הודעות אימייל משרשור זה, אשמח לדעת לאן נעלמת. כלומר, לפי הערך שיש לך ברור לי שעזבת אותנו לטובת מקום טוב יותר. עם זאת, אל תשאיר אותי במתח!

הסיפור מאחורי תמונת הפרופיל:
אחד הכלים להתמודד עם תאווה, הוא לזהות את הנקודה שלפני נקודת האל-חזור.
להגיע לנקודת האל-חזור ואז להלחם, זה גם קשה וגם מתיש.
לצורך דומה לזה בכביש קיים תמרור מס' 623.
לא תמיד התמרור ברור כמו בכביש, לפעמים הוא קצת נמוך, לפעמים הוא קצת מטושטש, אבל תמיד הוא קיים.
אם אשכיל לזהות את הנקודה הזו, יהיה לי הרבה יותר סיפוק והרבה פחות נפילות.

תגובה: יומנו של אפי לפני 1 חודש #150398

  • haimke
  • רצף ניקיון נוכחי: 2 ימים
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 122
הרב 9625
מזדהה לגמרי עם מה שכתבת על לבי ובשרי, גם לי קשה עם זה מאוד
בקשר לקריאת זכור לנשים אולי באמת צריך לוותר על זה ולא לקחת את הכבוד המפוקפק הזה
למרות שבעיני, אף אחת לא באמת מתרגשת מהב"ק שקרא זכור ככה שזה עניין של דמיון מופרך
גם לי יצא להיות כמה פעמים בסיטואציות כאלו, ועם הזמן למדתי להבין שגם אם יגידו לאשתי שכויח לבעלך זה בא ממקום אחר ממה שהראש הפרוע שלי חושב
הכנסת פה בקטנה את זה שאתה לא מרוצה לגמרי מהרבנית... קורה לכולנו לדעתי, מצד שני, להביא משהו שימושי זה אומר איזה כלי או משהו כזה וזה כבר לא קשור למשלוח מנות אז קח את זה בחשבון

והכי חשוב כל הכבוד על האומץ ובהצלחה עם הספונסר החדש

כולן שוין לטובה??? לפני 3 שבועות, 6 ימים #150441

  • 9625
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 199
היי חברים, מה נשמע?
פתאום קיבלנו אריכות ימים! עברנו לשעון קיץ!
אבל, אני מוכרח לומר שאותי זה מפחיד. כשהשמש מחייכת אלינו יותר שעות, יש יותר טריגרים. 
וגם עצם הקיץ טומן בחובו נסיונות קשים יותר.
שאלה.
אלו שיש להם מספר גדול של ימי נקיון, הימים שוים אצלם לחלוטין לטובה? או שגם להם יש להם רמות שונות של בוז ליצר התאוה? 
אני פחות עסוק בחקר סוציולוגי. השאלה שלי היא האם כאשר אני חווה בחלק מהזמן תחושה של רוממות ומבט מזלזל על נסיונות מסוימים [מה אשיב לד' כל תגמולוהי עלי על שהושיט לי את ידו האוהבת בדמות אתר ''שמור עיניך''], אבל לפעמים אני חש תחושות אחרות.
אני רוצה. אני בודק היכן בדיוק הגבול. אני אכול חרטות. אבל לא מצליח להתגבר מלבדוק שוב את גובה המעקה.
ביי חברים! אוהב אתכם!

הסיפור מאחורי תמונת הפרופיל:
אחד הכלים להתמודד עם תאווה, הוא לזהות את הנקודה שלפני נקודת האל-חזור.
להגיע לנקודת האל-חזור ואז להלחם, זה גם קשה וגם מתיש.
לצורך דומה לזה בכביש קיים תמרור מס' 623.
לא תמיד התמרור ברור כמו בכביש, לפעמים הוא קצת נמוך, לפעמים הוא קצת מטושטש, אבל תמיד הוא קיים.
אם אשכיל לזהות את הנקודה הזו, יהיה לי הרבה יותר סיפוק והרבה פחות נפילות.

תגובה: כולן שוין לטובה??? לפני 2 שבועות, 5 ימים #150506

  • 9625
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 199
9625 כתב on 31 מרץ 2024 10:54:

שאלה.
אלו שיש להם מספר גדול של ימי נקיון, הימים שוים אצלם לחלוטין לטובה? או שגם להם יש להם רמות שונות של בוז ליצר התאוה? 
אני פחות עסוק בחקר סוציולוגי. השאלה שלי היא האם כאשר אני חווה בחלק מהזמן תחושה של רוממות ומבט מזלזל על נסיונות מסוימים [מה אשיב לד' כל תגמולוהי עלי על שהושיט לי את ידו האוהבת בדמות אתר ''שמור עיניך''], אבל לפעמים אני חש תחושות אחרות.
אני רוצה. אני בודק היכן בדיוק הגבול. אני אכול חרטות. אבל לא מצליח להתגבר מלבדוק שוב את גובה המעקה.
ביי חברים! אוהב אתכם!

היי חברים, שאלתי לפני מס' ימים שאלה המצוטטת כאן.
למי שמתעניין, קיבלתי את התשובה ואני מציג אותה כאן.
ישנה ספירה אחת של ניקיון. וישנה ספירה נוספת של מפוכחות. ניקיון פירושו התקופה שבה הבן אדם לא נפל. מפוכחות פירושה התקופה שבה הוא חש שולט בעצמו ברמה טובה ומעוררת סיפוק.
מיותר לציין ששתי ספירות אלו הן כתאומות סיאמיות. מי שמקפיד רק על ניקיון ומזלזל במפוכחות, ימצא את עצמו מהר מאוד מחוץ לגבול הנפילה.
ישנה ספירה נוספת של ניקיון משימושים חיים שנקבעת על ידי ספונסר במקרים בהם נושא זה דורש טיפול בפני עצמו.
אני עדיין לא יודע בדיוק איך מדרגים רמת מפוכחות, אבל עצם הידיעה שקיימת ספירה ספציפית לזה נתן לי כח להתמודד.
הרבה הצלחה לכל אחד בתפקידו ובמשימותיו! אוהב אתכם!

הסיפור מאחורי תמונת הפרופיל:
אחד הכלים להתמודד עם תאווה, הוא לזהות את הנקודה שלפני נקודת האל-חזור.
להגיע לנקודת האל-חזור ואז להלחם, זה גם קשה וגם מתיש.
לצורך דומה לזה בכביש קיים תמרור מס' 623.
לא תמיד התמרור ברור כמו בכביש, לפעמים הוא קצת נמוך, לפעמים הוא קצת מטושטש, אבל תמיד הוא קיים.
אם אשכיל לזהות את הנקודה הזו, יהיה לי הרבה יותר סיפוק והרבה פחות נפילות.

נערך לאחרונה: לפני 2 שבועות, 5 ימים על ידי 9625.

תגובה: כולן שוין לטובה??? לפני 2 שבועות, 3 ימים #150520

  • אלי שומר
  • רצף ניקיון נוכחי: 44 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 770

אח יקר לענ''ד, ואצלי -
גם במפוכחות יש דרגות. יש נפילה ברורה במפוכחות, ויש רק שאין לך מבט מזלזל לחטא, ההפך יש לך משיכה, ולפעמים אפילו נפילה קטנה ואתה תופס את עצמך מיד, עדיין אתה מפוכך. 
ויש נפילה במפוכחות ואתה עדיין נקי. נפילה במפוכחות זה שעובד במודע על תאווה, אבל בפועל לא נפלת למקומות שהגדרת לעצמך שהם מקומות ברורים שמחייבים איפוס. 
אין ספק שכולנו צריכים לזכור, שכל נפילה, מובילה לנפילה שאחריה ולדרגה נמוכה יותר, אבל בכל זאת הבסיס להצלחה של הספירות זה ההבדל בין נפילה בנקיון שמחייבת איפוס, לבין נפילה במפוכחות. 
בהצלחה. 

  • עמוד:
  • 1
  • 2
  • 3
זמן ליצירת דף: 0.68 שניות

Are you sure?

כן