מדהים. ישר כוח. 
כתבת "השם הטוב". טוב בגימטריה = 17.
אז טוב כפליים
המשך כך, כל הכבוד! חזק חזק ותתחזק! 

ח"י ימים נקיים. השם הטוב תודה שאתה אוהב אותי!
למרות שהיום היה היום עם הניסיונות הכי גדולים לעיניים מאז שהתחלתי, אני מאושר שלא היה לי קשה כל כך!
אני רואה השגחה פרטית בכל היבט של החיים, ברמה של ניסים, זה פשוט מדהים שכשנפתחים לתשובה - באמת עוזרים לך מהשמיים. מעולם בחיי לא למדתי תורה חוץ מלבגרות בתיכון (וגם בקושי), מעולם לא הייתה לי סבלנות לזה ותמיד תמיד ברחתי מזה. אולי כי הנפש הייתה כל כך טמאה... אני מוצא את עצמי כבר מעל שבועיים שותה ושותה בצמאון בכל רגע פנוי שיעורים ודברי תורה והלכה, פתאום אני מרגיש בתפילה שאני באמת מדבר עם בורא עולם.... לכל מילה יש משמעות... מוצא את עצמי בוכה בכל מהלך התפילה כמעט תמיד כשמתפלל ביחידות... לפעמים בוכה כשמברך על אוכל שה' נתן לי... הנשמה שלי מתפרקת משמחה ואושר אחרי כל כך הרבה שנים בצינוק העינויים הנוראי ההוא...
כאילו מהרגע שתפסתי את היד שהושיטו לי מן שמיא היד הזו לא מפסיקה למשוך אותי עוד ועוד למעלה!
אני יודע שיגיע הרגע שאצטרך להמשיך ולטפס לבד למעלה, ואם לא אהיה חזק מספיק, אני עלול ליפול בנפילה חופשית הישר לתהום... ואני מכיר טוב את התהום... לא רוצה להיות שם לעולם!
חייב להזכיר לעצמי עכשיו שעם כל הדחיפה שאני מרגיש מלמעלה אסור לי לאבד את הקצב מצד אחד אבל בנוסף, חשוב לשמור על הדרגתיות, אני יודע שאם אתמסר כולי לאמת שאני רואה בבת אחת אני עלול לקרוס ולאבד את הכל. אני קצת מבולבל.. רוצה לעשות את רצון ה' בכל רגע ורגע אבל בור ועם הארץ בתורה והלכה..  והפער הזה... אין לי סבלנות להשלים אותו.
אני חושב שבלימוד לא אגביל את עצמי אבל בהנהגות הגוף וסדר יום אוסיף בהדרגה.
גם דיברתי עם בעל תשובה שמחר ניפגש ואספר לו מה עובר עליי ואשמע ממנו תובנות.
גם מחזק את הקשר עם אחי שלפני המון שנים עשה תשובה טוטאלית ונהיה חרדי (והוא כך כבר עשרות שנים ומוסר שיעורים ומחזק הרבים ברוך ה') כדי ללמוד ממנו איך נשארים דבוקים לבורא עולם גם כשהתנופה מהבעיטה שקיבלתי תיגמר...

תודה לכל מי שהולך איתי במסע הזה, קורא או מגיב, אין לכם מושג כמה משקל יש לכם בתהליך שאני עובר וברישום היומי ביומן שהוא-הוא השלד של כל התהליך ולכאן אני חוזר בכל יום ולפעמים קורא את השרשור מתחילתו כדי לראות את ההתקדמות והמגמה, והתגובות המחזקות, לשמוח, להאמין בדרך ולהמשיך באותה מגמה הלאה...
אני אוהב אתכם!

תודה להשם יתברך שעוטף אותי באהבתו ומראה לי את הדרך לחזור אליו בטהרה ונקיות הברית כבר ח"י ימים ברצף ושומר על עיניי 12 ימים ברצף.
אני עבד השם

אחי!! עכשיו שמתי לב להודעה שלך וואו מדהים ומדהים יותר שזיהית את זה!
תודה רבה רבה על כל החיזוקים והפירגונים.

יום 19 ברוך ה' הטוב
היום דיברתי עם חבר שאומר שזכיתי לעזרה ברורה משמיים הוא קורא לזה אורות והאמת היא שזה ממש הולם את התחושות שלי בכל התהליך המדהים הזה. הוא נתן לי הרבה תובנות וטיפים ברוך ה'..
שמירת העיניים הופכת להיות חלק ממני וזה כיף לי, היכולת משתכללת מאליה, אני מצליח ללכת בראש מורם (רוב הזמן מלבד באזורים ידועי קליפות) ולא לנתק את עצמי מהעולם ועם זאת לא להתבונן באף אישה (גם צנועה).
לא היו לי ניסיונות היום פרט לאחד קטן שתיכף אפרט, ביקשתי חזק מאבא שבשמיים בהנחת תפילין בבוקר והוא עזר לי. תודה השם הטוב!
מה קרה היום: אני פותח את הפורום הזה במצב גלישה בסתר, משום שחוץ מכם אף אחד לא יודע עלי... רציתי להעתיק קישור של שיעור לחבר כאן בפורום וחיפשתי ביוטיוב במצב גלישה בסתר - שאינו מכיר את המשתמש שלי ולכן במקום שיעורי תורה ראיתי שם מלא תמונות של בחורות שונות מכל הסוגים במכה אחת. לרגע ניסיתי (כמו ברחוב) ללכת בין הסרטונים אבל פשוט אי אפשר להתחמק... וכמובן שמיד סגרתי ופתחתי את הדפדפן שמכיר אותי.
וקרה לי דבר שכשחשבתי עליו בדיעבד זה הדהים אותי: הייתה לי בחילה מהתמונות! תוך כדי ריחוק הרגשתי ממש בחילה עולה בי לנוכח הדמויות, שפעם הייתי כל כך אוהב ומשתוקק להן, והפעם הדבר הראשון שהן הזכירו לי הוא את השטן/היצר/התהום הארורים שהייתי כלוא בהם וזה פשוט דחה אותי. ברחתי משם בתחושת פחד מעורבת בגועל.
ברוך ה' אני כל היום בעשייה, התאווה השאירה ריק גדול אחריה שאני ממלא אותו בדברים טובים, גם עבורי וגם עבור אחרים... כל מה שהרגשתי רק לפני שבועיים-שלוש שקורס סביבי - מתחיל להתאחות ולהיבנות בצורה בריאה.

תודה רבה אבא שבשמיים שאתה אוהב אותי, ואפילו סורר אפס כמוני לא שכחת, ואתה ורק אתה שומר עליי בנקיות הברית 19 ימים ובשמירת העיניים.13 ימים.
אני עבד השם

יום 25
נראה שיש תקלה באתר בכל מה שקשור להצגה וספירת ימי ניקיון (זה תקוע לי על 19)... באסה כי חלק מההחלמה שלי נעזר בזה...
בכל אופן, לא הספקתי לעדכן כמה ימים משום שעברתי ייסורים בעסק, ברוך ה' במבט לאחור באמת אפשר לראות שהכל היה לטובה, ובעזרת ה' הטוב, הממון שהפסדתי יכפר על עוונותיי.
ברוך ה' אני מרגיש שהתייצבתי לגמרי בשמירת העיניים, לימד אותי חוזר בתשובה שמה שחשוב זה "המבט השני": אם בטעות רואים מראה לא צנוע ומיד מסיתים את העיניים - זה בסדר. אם מחזירים למבט שני (אחרי שיודעים מה יש שם...) זה לא בסדר... וכמובן כדאי להימנע ממבט ראשון אם ידוע.. "חוק מבט שני" מאוד מקל עליי, אני רואה שאפשר לחיות כרגיל ולהימנע מתאווה כמעט לגמרי. תודה לאבא שבשמיים אני כבר כמעט ולא מרגיש תאווה והעיניים יודעות לבד ממה להימנע די בקלות.
היום ראיתי לוגו של חברת בגדי ספורט מסוימת - מדובר בסמל פשוט שרק מזכיר צל של אישה והרגשתי איך היצר המתוחכם מתחיל את ניצוץ התאווה ומנסה לשדרג את הדמיון והרגתי אותו מיד באותו שבריר שניה שהתחיל.

חייב לציין שעכשיו כשיותר קל לי עם ההתמכרות הזו, מתחיל להיות קשה לי הגמילה מהסיגריות... כאילו מרוב שהייתי באטרף על היצר שכחתי שקשה לי עם הסיגריות - הקריזים של הסיגריות לא הורגשו בזמן המלחמה הרועשת מול היצר...
ביום חמישי נפלתי ועישנתי סיגריה ב-2 חצאים. הדלקתי. היצר סופק ומיד כיביתי וכעסתי על עצמי... אחרי שעתיים מצאתי את החצי השני והדלקתי שוב....
תודה לה' הטוב ששומר עלי בניקיון הברית 25 ימים ברצף ואת הנפילה ניתב לסיגריות שבעזרתו גם אותן אנצח, והוא ממשיך לשמור על עיניי 19 ימים.
אני עבד השם

תודה רבה אחי היקר. אתה מאוד מחזק אותי.

עוד דבר שקרה לי בליל שישי וחשוב לי לתעד כאן:
חלמתי בלילה חלום מאוד ברור על כך שעומדת מולי דמות שאמורה לעורר את שיא תאוותו של כל בן אנוש עלי אדמות ואני יודע (כאילו הודיעו לי רשמית) שאני עומד כרגע בניסיון מהשמיים ואני חייב להסתכל בלי להתאוות. וכך היה. הסתכלתי בלי הפסקה, הייתה לי תחושה גדולה של עצבות (דמעות) על כך שאני חייב להסתכל אבל כלל וכלל לא של תאווה, ובטח שלא יצא קרי לילה (למרות שאני מלאמלא).
מבחינתי המקרה הזה אינו בגדר נפילה אלא להיפך, מוכיח לי חוזק על היצר, ובטח וכמובן שלא אנסה לעולם בכוונה כי אני בשר ודם והוא מאש, ולעולם לא אכניס את עצמי ליידי ניסיון ולא אפסיק להתפלל לעזרת האבא הטוב שבשמיים שיציל אותי ממנו.
תודה לך ה' הטוב אני עבדך.

תודה לך עבד השם, על החיזוקים! 
מסע מדהים. מאחל לך שההתחברות המחודשת לעצמך ולקב"ה תימשך ותעלה אף למעלה מכך - עוד ועוד. 
שמח בשמחתך! ישר כוח אדיר! כמה שכר על כל רגע ורגע של נקיות! חזק ואמץ!

תודה רבה על הברכות והחיזוקים NBYM אחי היקר והאהוב!
כרגע סיימתי לראשונה בחיי תיקון חצות. והלוואי ואצליח להתמיד בעזרת ה'. מרגיש שנולדתי מחדש. לפני כן הייתי שני אנשים - רע מבפנים טוב מבחוץ...
היום אני אדם אחד. לא מפסיק לעבוד... אבל סוף סוף שלם לגמרי עם עצמי.
תודה אחי היקר לך ולכל חברי הפורום שליחי ה' הטוב ששלח כי להציל אותי מהתחתית שבתחתית שבאמת שאין שפל ממנה...
"לב טהור ברא לי אלוקים ורוח נכון חדש בקרבי"

ברוך ה' הטוב! סוף סוף יש לי אינטרנט רימון בבית!
אחרי תלאות וניסיונות וגם היום שיחה של 3 שעות עם טכנאי ידעתי שה' הטוב מנסה אותי ומקשה עליי כדי שלא אוריד את הסינון אחרי שהשגתי אותו בעמל רב, ולא וויתרתי עד שהכל פעל ברוך ה' ובאמת עובד מצוין! אפילו ביוטיוב הוא מסנן את התמונות הבעייתיות ומשאיר את מה שבסדר.. הגדרתי סינון אחד לפני הגבוה ביותר וזה מאוד מתאים. בעזרת ה' הטוב בהמשך גם את הטלוויזיה נשליך לפח האשפה של הקליפות.

אז זו ההודעה הראשונה שאני שולח מאינטרנט מסונן ברוך שהחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה!

אמן ואמן ישר כוח עצום! לא פשוט אבל בהחלט משתלם! שימחת אותי ובטוח שגם את הקב"ה

יום 26
ראש חודש מתקרב... בראש חודש תמיד יש לי את הניסיונות הכי גדולים והתעוררות היצר.
אישתי הודיעה לי היום 2 הודעות שהן בעצם העלאת דרגת הקושי לקראת ראש חודש מאת בורא עולם: בשבועיים הקרובים לא אוכל לגעת בה.. והמנקה מאוקראינה מגיעה מחר לפעם לפני האחרונה עד שסוף סוף תגורש מארץ הקודש.
אני פשוט לא יכול לקחת סיכון עם תאונות ראייה של הדבר הזה חייב להישאר מחוץ לבית עד שהיא תתנדף מפה. 
זה פשוט לא יאומן איך עד לפני כחודש הייתי שמח לבואה של הקליפה הזו.. "לשטוף את העיניים" הייתי אומר לעצמי... לא מבין בטיפשותי שמדובר בכרטיס שיגור ישיר לאו"פ... עכשיו אני בורח ממנה כמו מאש.
היום עלתה לי מחשבה מאת היצר הנבזי בכבודו ובעצמו שחשבתי לעצמי שלא משנה כמה זמן אהיה נקי הוא ימצא דרך לשכנע אותי. ואני חייב להיות תמיד בפוקוס!
הנה:
הטלוויזיה הייתה דלוקה בסלון. אני תמיד מקפיד לא להסתכל בכלל בכלל על המסך. ראיתי בזווית העין דמויות של בחורות.
היצר: שמע אחי אתה חזק, אתה מסוגל לראות בחורה ולא ליפול לתאווה. כבר הצלחת בזאת.
אני: אין מצב לא מתעסק
היצר: תראה כמה אתה חזק ככ הרבה זמן לא ראית אפילו כתף של בחורה יפה מה יקרה אם רק תביט ותתעמק כמה שניות? תן לעצמך להירגע... זה מרגיע.. זה נעים רק להסתכל לא יותר... רק עוד פעם אחת אחרונה... להיזכר בתחושה... 
אני: לא!! זה שורף!! לא מביט לרגע.
היצר: רק מבט, תמשיך לשמור על נקיות ורק בשמירת העיניים הפסקה קטנה...
אני: אין מצב! אני סופר בפורום גם שמירת העיניים לא שובר את הספירה!!!!
היצר: אתה כבר חזק, עברת מבחן הרבה יותר גדול בחלום, אתה יכול להביט בבחורה עם גופיה פה על המסך ולהמשיך לשמור את הברית. אתה הרי חזק על התאווה!
אני: אני לא חזק על התאווה! אני אפס מאופס שרוצה בלי סוף!! רק בזכות עזרתו של ה' הטוב אני מצליח!! 

ברוך ה' הטוב ניצחתי אותו שוב. חייב לזרוק את הטלוויזיה לפח דחוף...

מה אני למד? שמידת הגאווה גדלה אצלי, אני חושב שאני גיבור על היצר ולא מבין שאני טיפה סרוחה. חייב להוריד את הגאווה גם ביני לבין עצמי.
תחבולות היצר לא צפויות, הפעם הוא לקח את ההצלחה שלי וכיוון אותה נגדי. אסור להיכנס איתו למניפולציות שלו, צריך להיצמד כמו רובוט לכללים. כמו חייל לפקודות. כמו עבד לה'!!!

תודה השם יתברך מלך מלכי המלכים שאתה שומר עליי בנקיות הברית 26 ימים ועל עיניי 20 ימים ברצף ועם כל הייסורים בתקופה זו אני שמח ומאושר ואוהב אותך אבא שבשמיים.
אני עבד השם.

הזיה!
קמתי הבוקר תוך כדי שאני מתחיל להרטיב את עצמי..
זה מעולם לא קרה (לפחות לא מאז שנגמלתי בגיל 3). מה קורה איתי...?
חלמתי שיש לי המון פיפי (באמת היה) ואני מתאפק ממש ממש ונלחם שאסור לי לשחרר... ובסוף נכנעתי... והתחלתי להרגיש את הרטיבות ומיד התעוררתי ורצתי למקלחת. הייתה לי תחושה דומה מאוד לתחושה שאחרי נפילה בברית...
ה' נותן לי "ליפול" בדברים אחרים? ואולי זו ההשתקפות של המלחמה הפנימית שלי בעצמי?
לא יודע.. אולי במהלך היום ננסה להבין... 
עכשיו היה חשוב לי רק להוציא..
תודה רבה לכל מי שאיתי כאן
אוהב אתכם.
אוהב אותך השם הטוב אני עבדך

מחילה מכבודכם על ההודעה הקודמת... הייתי בשוק ולא חשבתי על הניסוח...
אני בתקופה שאין לי מילים להסביר אותה.. קורים לי כל מיני דברים משמיים, גם בחלומות גם במציאות..
חוץ ממה שקרה לי הלילה ואותו חלום שסיפרתי כאן מליל שישי היו לי עוד כמה מקרים שחששתי לשתף כאן בפורום. אני חושב על זה עכשיו ומת להוציא... בשביל זה אני אנונימי ובשביל זה הפורום קיים, אז בבקשה:

- ביום שבת בבוקר התעוררתי שניה אחרי שחלמתי שהנשמה נכנסת לגופי (ובשונה מבד"כ כלל לא הייתי עייף)
- ביום שקיבלתי על עצמי שמירת העיניים אדם שהתעלל בי שנים קיבל מחלה סופנית.
כששמעתי את זה מספר ימים אחכ (כבר הספיקו להחליף לו פעמיים את כל הדם בגוף) החלטתי שאני סולח לו ולא מקפיד יותר. נסעתי לצפון לרב גדול וביקשתי ברכה בשבילו ובשבילי.
באותו יום הוא יצא מכלל סכנה והרופאים הגדירו את זה נס רפואי.
- הייתה לי חגורת עור שלבשתי תמיד מגיל 12 (הגיל שהתחלתי לפגום בברית), אני זוכר ששיגעתי את אמא שלי שתקנה לי אותה אפילו שהיא של מבוגרים. תמיד הייתי מבסוט שהיא מחזיקה לנצח... מגיל 12 חגרתי אותה על כל מכנס: יום חול, שבת, אירועים... עשרות שנים היא החזיקה. עד שביום שישי לפני כמה שבועות (בימים הראשונים של שמירת הברית ברצף הנוכחי והלא יאומן הזה) חגרתי אותה על המכנס של שבת והאבזם פשוט נשבר! מעצמו! זו חגורה שתליתי את עצמי על חבל קשור אליה ולא נשברה. ובאותו יום שישי היא נשברה תוך כדי חגירה.. כאילו מאליה...
זהו.. הוצאתי... חוץ מהדברים האלה כל יום אני מרגיש השגחה פרטית ומודה לה' הטוב ששומר עליי.

עוד דבר שקורה לי, ולאחרונה אפילו בתפילות במניין קשה לי להתאפק, הוא שבכל פעם שאני מתפלל או לומד תורה אני מת לבכות... וכשאני מתפלל יחיד אני בכלל מתפרק... כאילו יש השתוקקות עד כדי כך גדולה שהגוף לא עומד בהצפה הזו וזה זולג החוצה מהעיניים ועומד חזק בגרון...

לפי הספירה שלי (יש תקלה בספירה שלי באתר אז אני מקווה שאינני טועה) היום היה יום 27! תודה השם הטוב!
לצערי לא הצלחתי להתחמק לגמרי מהמנקה, וכשחזרתי ממנחה גדולה הבעיה הוכפלה כי גם המחליפה העתידית שלה הייתה בבית... אבל כן הצלחתי להתגבר ולא להסתכל כלל חוץ מפעמים בודדות שהייתי חייב לתקשר איתה לרגע ("להחזיר חלון"...). בפועל זה היה הרבה יותר קל משחשבתי, ברוך ה' הטוב ההקפדה לא להסתכל פשוט גומרת את היצר!! 

תודה אחים אהובים שלי שאתם פה איתי
ותודה אבא שבשמיים שהראית לי את האור והרמת אותי מתחתית הקליפות והזוהמה ואתה שומר עליי כבר 27 ימים בנקיות הברית ו21 ימים בטהרת העיניים.
אני עבד השם.