ברוכים הבאים, אורח

גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון
(0 צופה) 

נושא: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון 3349 צפיות

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 9 חודשים, 1 שבוע #133695

  • שמח בחלקי
  • רצף ניקיון נוכחי: 152 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 252

חברים יקרים, הדמעות עומדות על סף עיני - כמה שאתם מרגשים, הנשמה מתנקה, הרגש האמיתי לא מתכסה ובמקום לשים פלסטר של פורנו אני עובר ריפוי של אהבה יחד איתכם.
שברתי שיא של ימים נקיים בטבלה, בפעם הראשונה שהתחלתי השיא שלי היה 11 יום והיום אני על 14 יום!
ימי ראשון כפי שכבר זיהיתי אצלי הם הבעייתים ביותר, בימי ראשון מתעורר אצלי קריז מטורף שאני מרגיש שאני רוצה רק קצת לצפות באיזו מנה פורנוגרפית שאני מכיר שזה כל כך מרגיע אותי ומענג, רק אצפ קצת כדי להירגע ולהשלים פערים של 14 יום... חחחחחחחחחחח....
ה' ירחם עלי. אני רק רוצה להיות יהודי טוב שעושה רצונו כרצונו, להיות אמיתי מול עצמי ומול אשתי, רוצה להגיע לזמן בו אסתכל אחורה ואראה את השימוש האחרון שלי במרחק של שנים ולא אקח אותו איתי לאורך כל הדרך. אני לא רוצה בו אבל לוקח אותו איתי.
החיים הם לא לנצח, עכשיו זה הזמן לעבוד על עצמי ולהיות הגרסה הטובה ביותר שלי.
אין לי ספק שבלי האתר הזה הייתי כבר נופל כי העבר כבר הוכיח את זה.
עכשיו הייתי בקריז משוגע ונכנסתי פה לפורום וישר קיבלתי את הכוחות שהייתי צריך.
חברים למסע, אנחנו יכולים לעשות את זה יחד! בסייעתא דשמייא.
כולם בשביל אחד, אחד בשביל כולם.
היעד הקודם שלי היה להגיע לפורים כשאני נקי ואכן ברוך השם הפורים הזה היה הכי טוב שהיה לי בחיים מתוך נקיות ועבודה על עצמי, יש סייעתא דשמייא. אני לא נעלם מעיניו יתברך.
היעד הבא הוא לבא לחג החירות מתוך חירות. אני יודע שזה לא הולך להיות קל.
מחשבות שהיו לי היום בשעת התפילה - אני הוא זה שמביא את עצמי למקום של הנפילה, אני מקליד מ שמקליד, לוחץ בעכבר ואת כל הפעולות - היום יהיה מה שיהיה במה שאני מרגיש, אעשה הכל ולא אלחץ את המילים שיביאו אותי לצפייה בתועבה.
היום אני נקי ואני מתעלה וחי את חיי בשמחה.

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 9 חודשים, 1 שבוע #133720

  • שמח בחלקי
  • רצף ניקיון נוכחי: 152 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 252

חברים יקרים, יום 15, כל יום הוא שיא חדש בשבילי כאן באתר. כל יום מחדש יצרי כמעט מתגבר עלי ואלמלא הקב"ה עוזרי, איני יכול לו.
לא משנה כמה אני יודע על דיכאון שיבוא אחרי, על איפוס טבלה, על אווירה נוחה ונעימה ואמיתית עם אשתי, על זרימה טבעית של נקיות, שאני יודע שאני בסדר, כל יום יצרי כמעט ומתגבר עלי.
גם היום.
אני פה באתר כבר כמה שעות, מצאתי שרשור של "הלוחם613" וקראתי את הסיפור שלו והיומן שלו בשקיקה, איזו דרך של בנאדם... התחזקתי.
ברוך השם כל יום אני מרגיש את המלחמה מחדש, הגוף רוצה את הצפייה הפורנוגרפית, געגועים לתענוג, כל יום מחדש.
כל יום מחדש אני מתפעל מעוצמת החיים המציאותים וכמה שאם הייתי טובע בעולם הדמיון הפורנוגרפי זה לא היה אותו הדבר.
הקשר עם האנשים, הזרימה, הטבעיות.
בזכות האתר פה אני מצליח להיות חזק.
אני רואה אנשים נופלים אחרי הרבה ימי ספירה, אני מודה שזה מפחיד אותי, אני תופס גובה לאט לאט, יום 15, כל יום מחדש, רק להיום.
במידה ואפול זה יהיה כי אני לחצתי על המקלדת והעכבר, אני נכנסתי ועשיתי מה שעשיתי. 
ההחלטה בידיים שלי,
גם היום אני בוחר להיות נקי.

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 9 חודשים, 1 שבוע #133721

  • קדימה
  • רצף ניקיון נוכחי: 1 יום
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 399

אתה אלוף שמח בחלקי,
כל הכבוד,
הגדרת את הבעיה מצוין בלחיצת עכבר יש לך הכל אבל אין לך כלום,
כבר אמר הזוהר סיטרא דטומאה תחילתו חיבור וסופו פירוד,
סיטרא דקדושה תחילתו פירוד וסופו חיבור,
בטומאה יש לך הכל מיד, אבל בסוף אתה נשאר בודד ועצוב, לבד,
"לתאווה יבקש נפרד", מסביר הגאון מוילנא שבעל התאווה נשאר בודד בתאוותו,
אבל סיטרא דקדושה זה תהליך הן בפן של להתחבר לעצמך והן לאשתך,
זה לא שתי מילים בגוגל וגמרנו, זה עבודה אבל זה סופו חיבור.
תמשיך להיות חזק,
אוהבים.

נערך לאחרונה: לפני 9 חודשים, 1 שבוע על ידי קדימה.

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 9 חודשים, 1 שבוע #133722

  • המתגבר100
  • רצף ניקיון נוכחי: 15 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 170

שמח בחלקי היקר,
כל כך כיף לקרוא את מה שאתה כותב, לא על הקושי שלך, בזה אני ממש לא שמח.
אלא בהתמודדות יוצאת הדופן שלך.
ברוך ה' פורים עבר עליך באורות גדולים, עכשיו הפחד הוא שהשגרה הארוכה עד פסח תגרום לנפילת מתח.
מאוד קשה להישאר על אש גבוהה.
אין לי עצות טובות בנושא הזה כי גם אני מתמודד ומתגבר. אבל חשוב לי שתדע שאני מאמין בך ובכוחות שלך,
אל תקשיב ליצר שלך אל תיתן לו פתח, ולפעמים זה עשוי להספיק.
ברוך ה' הימים עוברים וההתמודדות פוחתת בעוצמה שלה, הקריזים נחלשים ובאים עם הפסקות של כמה ימי נחת.
זה אומנם לא מובטח ותלוי בשגרת היום שלך וכמה שאתה עסוק, אבל הקב"ה רואה את ההשתדלות שלך והוא עוזר לך.
קבל את העזרה שלו בידים פתוחות, למרות שזה אומר שצטרך לוותר על ההנאה הרגעית שלפעמים אתה כל כך מחכה לה ומתגעגע אליה.
הצבת לעצמך מטרה את חג הפסח, זה מעולה וזה חשוב.
אני מציע להציב מטרה קרובה יותר כמו פרשת פרה שנקרא בעזרת ה', שהיא מטהרת אפילו מהטומאה הגדולה ביותר שזה טומאת מת, שהוא אבי אבות הטומאה. והמסר מזה הוא שאפילו שזה מאוד קשה להשיג פרה אדומה שאין לה שערות שחורות ושלא עלה עליה עול, בכל זאת זה אפשרי, והטהרה שאחריה שווה את זה.. תציב לעצמך כיעד את טהרת פרה אדומה ותכון בפרשה הזאת שכאילו אתה עכשיו נטהר מזה.
ידוע שכיום אין לנו קורבנות אבל חז"ל תיקנו לנו תפילות שהן תחליף לקורבנות. ומי שקורא פרשת תמיד לדוגמא מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב תמיד בעצמו. אותו דבר כאן- מי שמכוון בפרשת פרה מעלה עליו הכתוב כאילו נטהר בעצמו. ומהטהרה הזאת ניתן להגיע לחג החירות.
שיהיה בהצלחה רבה,
כאן איתך, ושמח מאוד בהתקדמות המדהימה שלך מפני שבועיים...
אתה אומנם שואב השראה מאנשים אחרים אבל אני שואב השראה ממך ומאנשים כמוך,
המתגבר

"לא בכל הדרכים שרציתי ללכת הלכתי
בדרכים שהלכתי טעיתי ודאי לא פעם אחת
ועצבות מהלה כל שמחה, כל שמחה ששמחתי
כמו ביקשתי דבר, דבר שאבד
" (יהודה פוליקר)

כל כך מתחבר למילים הללו, עצבות ותסכול מתמשכים מובילים אותי כל פעם כמו עיוור אל הנפילה הבאה.
עצבות שלא נותנת לי שניה אחת של נחת, לשמוח בכל הטוב שה' נתן ונותן לי.

תודה לך ה' על כל הטוב (וגם על מה שאני חושב שהוא רע) שאתה נותן לי כל יום כל שעה.

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 9 חודשים, 1 שבוע #133729

  • שמח בחלקי
  • רצף ניקיון נוכחי: 152 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 252
קדימה כתב on 01 מרץ 2021 12:14:

אתה אלוף שמח בחלקי,
כל הכבוד,
הגדרת את הבעיה מצוין בלחיצת עכבר יש לך הכל אבל אין לך כלום,
כבר אמר הזוהר סיטרא דטומאה תחילתו חיבור וסופו פירוד,
סיטרא דקדושה תחילתו פירוד וסופו חיבור,
בטומאה יש לך הכל מיד, אבל בסוף אתה נשאר בודד ועצוב, לבד,
"לתאווה יבקש נפרד", מסביר הגאון מוילנא שבעל התאווה נשאר בודד בתאוותו,
אבל סיטרא דקדושה זה תהליך הן בפן של להתחבר לעצמך והן לאשתך,
זה לא שתי מילים בגוגל וגמרנו, זה עבודה אבל זה סופו חיבור.
תמשיך להיות חזק,
אוהבים.


כל מילה! יש את הידע, יש את ההבנה, אך במלחמה פעמים רבות אנחנו נופלים מובסים. מתבאסים, עצובים, מה לא... וחוזר חלילה.
כמה שזה רעל, כל יום נקי הוא מתנה ולא ברור מאליו כמה שזה אמור להיות מובן מאליו

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 9 חודשים, 1 שבוע #133732

  • שמח בחלקי
  • רצף ניקיון נוכחי: 152 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 252
המתגבר100 כתב on 01 מרץ 2021 12:15:

שמח בחלקי היקר,
כל כך כיף לקרוא את מה שאתה כותב, לא על הקושי שלך, בזה אני ממש לא שמח.
אלא בהתמודדות יוצאת הדופן שלך.
ברוך ה' פורים עבר עליך באורות גדולים, עכשיו הפחד הוא שהשגרה הארוכה עד פסח תגרום לנפילת מתח.
מאוד קשה להישאר על אש גבוהה.
אין לי עצות טובות בנושא הזה כי גם אני מתמודד ומתגבר. אבל חשוב לי שתדע שאני מאמין בך ובכוחות שלך,
אל תקשיב ליצר שלך אל תיתן לו פתח, ולפעמים זה עשוי להספיק.
ברוך ה' הימים עוברים וההתמודדות פוחתת בעוצמה שלה, הקריזים נחלשים ובאים עם הפסקות של כמה ימי נחת.
זה אומנם לא מובטח ותלוי בשגרת היום שלך וכמה שאתה עסוק, אבל הקב"ה רואה את ההשתדלות שלך והוא עוזר לך.
קבל את העזרה שלו בידים פתוחות, למרות שזה אומר שצטרך לוותר על ההנאה הרגעית שלפעמים אתה כל כך מחכה לה ומתגעגע אליה.
הצבת לעצמך מטרה את חג הפסח, זה מעולה וזה חשוב.
אני מציע להציב מטרה קרובה יותר כמו פרשת פרה שנקרא בעזרת ה', שהיא מטהרת אפילו מהטומאה הגדולה ביותר שזה טומאת מת, שהוא אבי אבות הטומאה. והמסר מזה הוא שאפילו שזה מאוד קשה להשיג פרה אדומה שאין לה שערות שחורות ושלא עלה עליה עול, בכל זאת זה אפשרי, והטהרה שאחריה שווה את זה.. תציב לעצמך כיעד את טהרת פרה אדומה ותכון בפרשה הזאת שכאילו אתה עכשיו נטהר מזה.
ידוע שכיום אין לנו קורבנות אבל חז"ל תיקנו לנו תפילות שהן תחליף לקורבנות. ומי שקורא פרשת תמיד לדוגמא מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב תמיד בעצמו. אותו דבר כאן- מי שמכוון בפרשת פרה מעלה עליו הכתוב כאילו נטהר בעצמו. ומהטהרה הזאת ניתן להגיע לחג החירות.
שיהיה בהצלחה רבה,
כאן איתך, ושמח מאוד בהתקדמות המדהימה שלך מפני שבועיים...
אתה אומנם שואב השראה מאנשים אחרים אבל אני שואב השראה ממך ומאנשים כמוך,
המתגבר


המתגבר היקר! מילים שיוצאות מהלב נכנסות אל הלב.
העצה שלך להיות נקי עד שבת פרשת פרה היא ממש יעילה וטובה כי זה מעבר לפינה ונראה מטרה מעשית יותר מול פסח שיחסית רחוק ומתוך המרחק אפשר ליפול.
הדרך ארוכה ומפותלת, נופל וקם...
אני כרגע בתחושה של "וואו אני מסוגל לעשות את זה, אני יכול לא לצפות יותר בפורנוגרפיה בחיי! הכל תלוי בי!"
אני יודע שזו מחשבה מסוכנת ואני שומר עלי ערני ומודע לחולשה שלי,
כל יום הוא מלחמה חדשה, כל יום מחדש אני רואה כמה זה מדהים בחיי שגם כשתקף הקריז לא נפלתי ואיזה כיף להרגיש טוב מול הבאסה אם הייתי נופל.
תודה רבה על הכל!

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 9 חודשים, 1 שבוע #133753

  • שמח בחלקי
  • רצף ניקיון נוכחי: 152 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 252

תשמעו, אני לא מאמין שעברתי את הגל הנוכחי של היום הזה.
אלמלא האתר הזה עכשיו כנראה שכבר הייתי יכול להיות אחרי נפילה!
היום היו לי ערבוב של מחשבות
"איזה סרטון שווה את זה שאפול בגללו? הם לא שווים את זה"
"אשתי כל כך מדהימה אלי, ואיזה ארוחת צהריים היא הכינה במיוחד בשבילי. איך אעשה לה דבר כזה?" שמחשבות כאלה לא עצרו אותי בעבר מליפול אחרי שאכלתי ארוחת צהריים מושקעת... ה' ירחם עלי.
הרגשתי שכבר הגל מטביע אותי ואני חייב לצרוך את סם הצפייה הפוי' ודי אני חייב.
והנה אני פה עדיין נקי.
האם היה שווה לי ליפול לפני כך וכך שעות ועכשיו להיות אחרי נפילה? לא.
האם היה שווה לי ליפול אתמול שגם מאוד רציתי? לא.
חברים יקרים, אתם מחזקים אותי, בתגובות שלכם, בדברים שאתם כותבים בעצמכם על ההתמודדות שלכם, כולנו באותה סירה.
יום 16! הטיסה בשלבי המראה מתקדמים.

משתף בקטע שחיזק אותי מתוך שרשור של "הלוחם613":
הדבר השני זה העניין של הימים ה 15 - 25, ראיתי אחד שכתב שאלו הימים הכי קשים!!
ואם עברת אותם עברת חצי מה - 90 יום.
אני רוצה להגיד שהוא צודק!
או או או צודק!!
אני נפלתי ביום ה -25,
אבל מהיום ה- 19 20 הרגשתי שאני כבר לא יכול!
זה אני מרים ידיים, 
וגם מתרפא כתב על זה,
ביום ה - 21 22 שלו...
אז כן...
חייבים לדעת את האויב!
ובימים הללו להחזיק חזק!!
אני בטוח שאחרי פרק זמן נקיות של 15 - 25 ימים, באמת מתרחש במוח כל מיני חילופי חמרים שהרבה יותר קשה להתגבר, ואם אז הצלחת מובטח לך שאח"כ יהיה יותר קל.
ואולי...
אולי תגידו...
שכל אחד בפני עצמו...
יכול להיות.
אבל ממה שאני קראתי כאן בפורום שבימים הללו כמה וכמה אנשים ציינו שהם היו קשים במיוחד.

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 9 חודשים, 1 שבוע #133790

  • המתגבר100
  • רצף ניקיון נוכחי: 15 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 170

שמח בחלקי היקר,
קראתי את דבריך ממש בשקיקה. היה ממש כיף לראות את התהליך שאתה עובר ואת הכוחות האדירים שיש לך.
זה ממש לא מובן מאליו.
הנסיונות שיש לך ממש לא פשוטים והאתגרים שעומדים לפניך, נראים לי כמשהו שאני לא הייתי יכול לעמוד בהם.
אבל כידוע הקב"ה לא מביא נסיון שאי אפשר לעמוד בו, ולכן כנראה יש לך את הכוחות לעמוד בנסיונות גדולים יותר.
נסיון כידוע זה מלשון נס להתנוסס, כלומר דרך של הקב"ה להגביה אותך מהמקום שהגעת אליו למקום גבוה יותר.
על ידי ההתגברות שלך אתה עובר לשלב הבא...
למרות כל זאת אנחנו אומרים כל בוקר ואל תביאני לידי ניסיון ולא לידי ביזיון.
אנחנו לפעמים מעדיפים להיות ברמה פחות גבוה העיקר לא להתמודד עם הנסיון.
ולכן מה שנראה לי נכון, הוא להתפלל לא להגיע לנסיון בכלל, אבל אם כבר הגיע נסיון לפניך, אז צריך לדעת לנצל אותו ולהתקדם דרכו לשלב הבא.
אני רוצה שתשאל את עצמך מה אתה עושה שבאים אליך כל כך הרבה נסיונות בימים כל כך צמודים.
את כוח ההתגברות ברוך ה' אנחנו רואים שיש לך, אבל מלכתחילה מה אתה עושה שהנסיונות מצליחים לחדור את כל השריון שלך ולהגיע..האם אתה לבד בבית בשעות היום? האם אתה כל היום על המחשב? האם אתה מנסה לעשות דברים אחרים ממה שאתה רגיל או שאתה שומר על השגרה?
לדעתי אם יש לנו תאווה כל כך גדולה ואנחנו ממשיכים את כל שגרת החיים שלנו כרגיל יהיה קשה מאוד לצאת מזה.
לדוגמא היה לי אתמול התחלה של תאווה ואפילו נגעתי לרגע וראיתי שזה כבר מתקשה.
באותו רגע סגרתי הכל והלכתי לסיבוב עם עצמי בחוץ, ההליכה והאוויר הטוב שהיה קצת הרגיעו את התאווה. זה אומנם לא עבר לגמרי אבל זה קצת נתן לי את היכולת לקבל את השליטה בחזרה, קצת לקבל את הדעת.
אותו דבר עם ספורט, אותו דבר עם התעסקות במשהו אחר.
אני לא אומר חלילה שזה הפתרון, אבל אני אומר שאתה צריך למצוא לך דברים שעוזרים לך במצבים האלה...
קראתי מה כתבת לגבי הימים האלה והאלה. זה אולי נכון, אבל מה שבטוח שאם אנחנו לא יוצרים לעצמנו כלים להתמודדות מגנים על עצמינו מוצאים דלתות לברוח דרכם והכי חשוב לא טועמים כלום כלום מהתאווה רק ככה אפשר להתמודד עם זה לאורך זמן.
אם לא, אם תחכה שיום כזה או אחר יעברו אז תמצא את עצמך ביום ההוא מתמודד עם אותו קושי..
התאווה כאן כדי להישאר, התאווה תמיד תחכה מעבר לפינה למשבר כזה או אחר.
אתה יכול לקרוא את הפוסטים האחרונים של מתרפא. הוא צדיק אמיתי שכבר 550 יום ויותר לא פגם בברית, וגם לו יש עליות וירידות. וברוך ה' הקב"ה עוזר לו והתמיכה שהוא בנה לעצמו שומרת עליו עדיין נקי..
מאחל לך הצלחה מרובה, שתדע לגבור על החולשות ועל התאוות, ותזכור תמיד שאתה הוא הגיבור האמיתי. איזהו גיבור הכובש את יצרו..
ידידך
המתגבר

"לא בכל הדרכים שרציתי ללכת הלכתי
בדרכים שהלכתי טעיתי ודאי לא פעם אחת
ועצבות מהלה כל שמחה, כל שמחה ששמחתי
כמו ביקשתי דבר, דבר שאבד
" (יהודה פוליקר)

כל כך מתחבר למילים הללו, עצבות ותסכול מתמשכים מובילים אותי כל פעם כמו עיוור אל הנפילה הבאה.
עצבות שלא נותנת לי שניה אחת של נחת, לשמוח בכל הטוב שה' נתן ונותן לי.

תודה לך ה' על כל הטוב (וגם על מה שאני חושב שהוא רע) שאתה נותן לי כל יום כל שעה.

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 9 חודשים, 1 שבוע #133834

  • אלי שומר
  • רצף ניקיון נוכחי: 340 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 374
שמח בחלקי כתב on 02 מרץ 2021 13:19:

תשמעו, אני לא מאמין שעברתי את הגל הנוכחי של היום הזה.
אלמלא האתר הזה עכשיו כנראה שכבר הייתי יכול להיות אחרי נפילה!
היום היו לי ערבוב של מחשבות
"איזה סרטון שווה את זה שאפול בגללו? הם לא שווים את זה"
"אשתי כל כך מדהימה אלי, ואיזה ארוחת צהריים היא הכינה במיוחד בשבילי. איך אעשה לה דבר כזה?" שמחשבות כאלה לא עצרו אותי בעבר מליפול אחרי שאכלתי ארוחת צהריים מושקעת... ה' ירחם עלי.
הרגשתי שכבר הגל מטביע אותי ואני חייב לצרוך את סם הצפייה הפוי' ודי אני חייב.
והנה אני פה עדיין נקי.
האם היה שווה לי ליפול לפני כך וכך שעות ועכשיו להיות אחרי נפילה? לא.
האם היה שווה לי ליפול אתמול שגם מאוד רציתי? לא.
חברים יקרים, אתם מחזקים אותי, בתגובות שלכם, בדברים שאתם כותבים בעצמכם על ההתמודדות שלכם, כולנו באותה סירה.
יום 16! הטיסה בשלבי המראה מתקדמים.

משתף בקטע שחיזק אותי מתוך שרשור של "הלוחם613":
הדבר השני זה העניין של הימים ה 15 - 25, ראיתי אחד שכתב שאלו הימים הכי קשים!!
ואם עברת אותם עברת חצי מה - 90 יום.
אני רוצה להגיד שהוא צודק!
או או או צודק!!
אני נפלתי ביום ה -25,
אבל מהיום ה- 19 20 הרגשתי שאני כבר לא יכול!
זה אני מרים ידיים, 
וגם מתרפא כתב על זה,
ביום ה - 21 22 שלו...
אז כן...
חייבים לדעת את האויב!
ובימים הללו להחזיק חזק!!
אני בטוח שאחרי פרק זמן נקיות של 15 - 25 ימים, באמת מתרחש במוח כל מיני חילופי חמרים שהרבה יותר קשה להתגבר, ואם אז הצלחת מובטח לך שאח"כ יהיה יותר קל.
ואולי...
אולי תגידו...
שכל אחד בפני עצמו...
יכול להיות.
אבל ממה שאני קראתי כאן בפורום שבימים הללו כמה וכמה אנשים ציינו שהם היו קשים במיוחד.


קודם כל כל הכבוד לך על המאבק תמשיך ובעז''ה תצליח.
אצלי דווקא היום באיזור החמישים שישים היו הימים הקשים. ויש הרבה שנפלו בימים אלו. - אני בטוח שלאו דווקא אפשר להגדיר את הזה במספרי ימים. הנושא של ההתנקות בא בגלים. כל תקופה והגל שלה. ביומן שלי, כתבתי תאוריה בנושא. 
זה לא כל כך משנה, מה שבוודאי אמת, שככל שעובר זמן נהיה יותר קל, הגלים מתרחקים אחד מהשני, ונהיים נמוכים יותר. - אבל לעולם צריך להחזיק חזק. 
אך ככל שנסתכל אחורה על הדרך שעשינו, זה יתן לנו כוח להמשיך ולהחזיק.
ה' יעזור שתמשיך להצליח, ותצליח להמשיך.

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 9 חודשים, 1 שבוע #133857

  • שמח בחלקי
  • רצף ניקיון נוכחי: 152 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 252

הנה זה קרה, הגיע רגע הנפילה ממנו כל כך חששתי. הלוואי וזה לא היה קורה.
אצלי נפילה זה עצם הצפייה הפורנוגרפית גם ללא שז"ל.
הורדת רמת ההגנה, והנה אני אחרי צפייה בחומרי תועבה.
כל כך טוב לי עם אשתי, כזאת תקופה מדהימה, רגע לפני שבת...
למה למה למה...
זימנתי את זה לעצמי, זה תפס לי את הראש לגמרי.
מתחיל מהתחלה.

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 9 חודשים, 1 שבוע #133859

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 6 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1685

תודה על השיתוף והכנות ומעל הכל על התזכורת - של הכאב...
אני נזכר אחרי השימושים איך הכאב היה גדול
עד שפעמים רציתי ממש לאבד את עצמי לדעת - רח"ל...
אוהב אותך, צריך אותך
אתה לא לבד
ממליץ לך על קשר עם חברים
על שיתופים להגיב לחברים ועוד ועוד...
וכל המוסיף מוסיפין לו מן השמים

נערך לאחרונה: לפני 9 חודשים, 1 שבוע על ידי דייב 2.

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 9 חודשים, 1 שבוע #133867

  • שמח בחלקי
  • רצף ניקיון נוכחי: 152 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 252

למה ויתרתי? איך קרה שנפלתי אחרי 18 ימים מרוממים... האם אני מזוכיסט? איך סומאתי ולא ראיתי את הצעד הבא, האם אני לא מכיר את הדיכאון שמגיע אחרי נפילה? מכיר בהחלט...
אשתף על ההתמכרות שלי:
ההתמכרות שלי היא לפורנוגרפיה בלבד, אני צמא לפורנו ואני עם פורנו מגיל 13 או לפני מאז הוא מלווה אותי לכל אורך גיל ההתבגרות ללא שום רגשי נחיתות או רצון להפסיק, עם הזמן ראיתי שאם אני לא צופה שבוע אני ממש מתגעגע לזה וממהר לצפות באיזה סרטון פורנוגרפי כולשהו. עם הזמן תפסתי שמדובר פה במשהו שהוא חזק ממני, רציתי מאוד להפסיק,  הייתי מודע לנזק שזה גורם למוח - ללא שום הצלחה!
מה לא עשיתי, נלחמתי בכל הכוח, מול מי? מול עצמי.
תמיד היו נפילות.
שום נקודת יציאה לא עזרה, לא חתונה ולא חגים ולא ימי הולדת ולא ימי נישואין ולא כלום. 
הנה, גם היום, אני בתקופה הכי מדהימה שהייתה לי בחיים, למה בדיוק הייתי צריך לצפות בפורנו הזה היום? אני מעודד מכך שרק צפיתי בלי שז"ל, נטו צפייה, כן, על זה אני מאפס טבלה (על אחד והטבלה שלו).
אני יושב פה עכשיו ומקליד ועדיין לא בטוח איך אני מרגיש, החזקתי 18 יום, ח"י, למה לא המשכתי עם זה לתמיד כי זה כל כך טוב לי להיות נקי?
אני לא מרגיש מרוסק, אולי קצת אדיש, אני לא בהיי של נקיות כי אני לא נקי, אבל איכשהו סלחני כלפי עצמי, לא מובן מאליו בכלל.
כל כך לא רציתי בנפילה הזו ורגע של חוסר תשומת לב, רגע שהיצר משך אותי מתוך המחשב היישר אל זרועותיו על אף כללללל הסינון...
אוסף את עצמי מחדש, כל זמן שהנר דולק אפשר לתקן, הלוואי ולא הייתי נופל אבל זו מציאות.
בונה מחדש.
"הדרך ארוכה ומפותלת אני נופל וקם..."

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 9 חודשים, 1 שבוע #133870

  • המשתוקק
  • רצף ניקיון נוכחי: 1 יום
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 3550

חבר יקר ואהוב!

הנפילות קורות לנו כי אנחנו בני אדם ולא מלאכים. אנחנו מכורים ומצליחים לאט לאט תוך כדי תהליך.

אשריך שזכית להתחיל את תהליך ההחלמה, ובעז"ה יגעת ומצאת תאמין!

מאמינים בך, תהיה שמח!

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 9 חודשים, 1 שבוע #133885

  • אלי שומר
  • רצף ניקיון נוכחי: 340 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 374

חבר יקר, אני בטוח שההרגשה קשה מאד, שוב נפלתי. ואם כך אז מה הרווחתי מכל מה שעשיתי. 
קודם כל, אסור לחשוב כך, אם הייתי מתייאש לא הייתי כאן היום. עשרות פעמים איפסתי בחיים ספירה, אמנם לא כאן, ספרתי לבד אבל היה לי יומן אישי. 
בכל זאת כאן יהיה לך יותר קל, כי אנו מחכים לך.
ועכשיו בכל זאת קצת עצות אולי תרצה, ואם אינך רוצה דלג על מה שאני כותב.
אני מאמין, כי כך זה עובד אצלי, להאבק הרבה קודם. אני מניח שלא מיד הורדת רמת הגנה ונגשת לפו', בהתחלה רק הורדת אולי וכו'. - מיד כשאני מרגיש שאני נמצא בכלל באיזור החיוג של ההתמכרות אני נזעק. קודם כל מציין לעצמי, מעידה, מדוע הסתכלתי מבט שני ברחוב, מדוע השתמשתי במחשב למשהו שאינו מהתוכנית שלי, בדרך כלל כשהמאבק הוא בסוף ערי הספר, עיר הבירה תשאר מוגנת.
חזור תמשיך, ובעזרת ה' תצליח

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 9 חודשים, 1 שבוע #133886

  • קדימה
  • רצף ניקיון נוכחי: 1 יום
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 399

כל הכבוד,
על ח"י ימים,
אשריך,
כי נפלתי קמתי,
מצווה גדולה להיות בשמחה,
אוהבים.

זמן ליצירת דף: 0.78 שניות

Are you sure?

כן