אשריך חבר,
כל הכבוד,
איך שומרים עיניים זה שאלה ענקית,
אני חושב שתתחיל עם לא לעשות פעולות של חוסר שמירת עיניים,
כלומר לא לסובב את הראש,
אבל על מה שעומד מולך לא להסתכל כלל זה כבר עוד שלב,
לאט לאט נצליח,
החיים הם תהליך,
קודם כל לא לעשות פעולות ברחוב של תאווה,
סיבוב הראש או חיפוש אחרי משואי תאווה.

אני מסכים עם קדימה.
הדרך לשמור על העינים היא פשוט להקפיד שאתה לא מסתכל על אף אישה ברחוב יותר ממבט אחד.
למה אני אומר יותר ממבט אחד? כי חכמים לא אסרו את המבט הראשון.
אתה אתה נורמאלי. כן למרות שיש לך תאווה ואתה מגדיר את עצמך מכור. אתה עדיין נורמאלי.
ואדם נורמאלי הולך ברחוב ומסתכל קדימה.
ומה לעשות שמקדימה יש נשים.
אז כמובן אם אתה מסתובב באמצע רוטשילד בתל אביב כדאי מאוד שלא תסתכל קדימה, אלא יותר כלפי מטה, אבל אם אתה מסתובב בשכונה שלך, עוברים שם אנשים נורמאלים, שאתה לא רוצה להיראות מוזר לידם.
ולכן עצתי היא ללכת רגיל ולדאוג ולהילחם עם עצמך שגם אם ראית את השכנה שלך שהיא מאוד מושכת את העיניים שלך עדיין לא להסתובב או להשהות מבט.
איך עושים את זה, נלחמים!
תאמין שאתה מסוגל. תקבל על עצמך, וצא לדרך.
בדיוק כמו במחשב שאתה יושב מולו כל היום ככה גם בזמן שאתה מסתובב ברחוב.
בעבר הייתי משנן משניות בדרך, הייתי לומד בבוקר שורה אחת של משנה, ובמהלך כל היום הייתי משנן את השורה הזאת. למחרת הייתי לומד שורה חדשה ומשנן אותה ואת השורה הקודמת.
ככה עשיתי עד שסיימתי את כל מסכת ברכות.
האם זה קל? לא.
האם זה אפשרי?? בהחלט.
אבל הנה אני עומד כאן ואמר לך שכבר כמה שנים לא עשיתי את זה ברחוב. הראש שלי מלא בכל כך הרבה דברים, וגם בזמנים שאני יוצא מהבית זה בעיקר לרוץ להביא את הילדים או למכולת או לסדר משהו, אני לא סתם משוטט ולכן זה פחות קורה.
עצה נוספת היא לשמוע שיעור בדרך. 
אני לא זוכר אם אתה חרדי או דתי לאומי או כל הגדרה אחרת, אבל יש היום המון שיעורים לכל המגזרים שנמצאים ברשת שניתן להוריד ולשמוע בדרך. אם יש לך טלפון חכם אז ניתן לחבר אוזניות ופשוט לשמוע.
קח לך סדרת שיעורים בנושא שמעניין אותך ותסיים אותה רק בדרכים. אם זה תנך או הלכה או אמונה או מוסר.
(אם אתה דתי לאומי יש לי כמה רעיונות בשבילך- זה מה שאני מכיר, מצטער).
בהצלחה חבר יקר, ותזכור תמיד לא מרימים ידיים.
המתגבר

איזה עצות נפלאות. הפורום הזה הוא כמו גלגל הצלה לחיים שלי. אני אדם נורמטיבי שאיבד שליטה על הפעולות שלו וחסר אונים אל מול התאווה. שנים ארוכות שאני מנסה להחלים, מסרב להכיר בהתמכרות שלי, בטוח שדי, הנה זה קורה וזה מאחורי. כל פעם מחדש - נפילה.
עד שמצאתי את הפורום הזה, אני מרגיש שננסחים בי כוחות מחודשים, אני קורא סיפורי הצלחה של כאלה שמשתפים שלא חלמו שיוכלו להחזיק חודש או שבוע והנה כבר יותר משנה ויותר שהם בנקיות.
תמיד ידעתי שיום אחד אהיה במקום שהלכלוך הרבה מאחורי ויהפוך למשהו היסטורי.
כמו שאומרים -"הזמן הכי טוב לשתול עץ, הוא לפני 20 שנה. הזמן הבא הכי טוב, הוא עכשיו."
בשבילי זה יומן מסע שבטח עוד כמה שנים אהנה לקרוא את הדרך שעשיתי, את מה שפעם היה הווה בתהליך הכתיבה, כמו היום שאני ב4 ימים! של נקיות. מסר בשבילי העתידי שאקרא את זה - תחייך
 תשמח, תראה איפה היית עם זה ואיפה אתה היום. כל הכבוד, אני גאה בך. אני אוהב אותך, אני שמח בך, כיף לי להיות אתה ויחד לעבור את החיים.
תודה לפורום על יומן מסע מתעדכן, תודה על הכוחות שהמקום הזה נותן, תודה על בריאות ונקיות מאירה.
תודה על התגובות!!

מתגבר וקדימה היקרים.
לגבי הבעיה של הנשים ברחוב, קראתי את מה שנכתב על המלחמה.. על המשניות ןהשיעורים,
אני כל כך שמח שהמלחמה עובדת בשבילכם!!

אתה הוא האיש שכיוונו עליו חז"ל "כי תצא למלחמה על אויבך" זהו היצה"ר, עליך אמר החכם עיר קטנה וכו'

לצערי קשה לי להזדהות בגלל שהמלחמה לא עובדת אצלי! ניסיתי שיעורים, ניסיתי סגולות ניסיתי פסוקים וכל המלחמות שאני מכיר, וזה פשוט לא עבד,
בסוף הסבירו לי שזה לא עבד לא כי אני לא נלחם חזק מספיק, ולא כי אני צריך מלחמה אחרת,
אלא אני פשוט מכור,
אם אלחם אני אפול !
זה לא שאלה של אם זה שאלה של מתי...
היה קשה לי להבין את וגם היום זה לא קל,
אבל דבר אחד אומר, מהרגע שהבנתי את זה, שהבנתי שאני מכור, והבעיה שלי היא לא תאווה מאותו הרגע ההוא התחלתי לראשונה בחיי רק להיום לטעום את מתנת הניקיון,
הבעיה שלי היא לא החצאית מיני של האשה ברחוב או המחשוף.. הבעיה שלי היא רוחנית פנימית,
אני פשוט לא מסוגל לחיות את החיים שלי כמו שהם, אני חייב את הבריחה חייב את המוצץ שיעזור לי להתמודד, והמוצץ הכי חזק שאני מכיר זה תאווה,
כאשר לוקחים מאדם כמוני את התאווה ממש לא פותרים לי את הבעיה!! כי אני אמשיך להיות שבור, אמשיך לפספס את החיים אמשיך להיות בחוסר כנות, כי אני פשוט לא יכול אחרת!
הפתרון שנתנו לי הוא פתרון של כניעה של הבנה שאני לא יכול לבד וחייב כוח גדול וכוח עליון שיחזירו אותי לשפיות, הדרך להגיע לשם היא דרך עבודה מיוחדת שנקראת צעדים,
אני מקווה ומתפלל שפותח השרשור כאן הוא אכן לא מכור, ויש לו יכולת להלחם,
אם אתה כמוני, אם אתה מכור, אני ממליץ לך מאוד להתעניין בתכנית 12 הצעדים של sa, ולראות אם זה מדבר אליך.

עשר שמעון היקר, 
עליך אמרו חזל אין חכם כבעל הנסיון, עומד על פתחו של 90 הימים המיוחלים.
אני נאלץ להסכים איתך למרות כל המגילה שכתבתי.
מסכים איתך שלמכור כמונו קשה הרבה יותר עד בלתי אפשרי להילחם כל הזמן. ודאי שהעניין הוא פנימי רוחני.
אני כן חושב שעיסוק ומילוי הזמן בדרך בשיעורים ומשניות יכול למלא חלל מסויים בנשמה, אך אני מסכים שהוא לא הפתרון הבלעדי.
מודה ומתוודה שלא זאת המלחמה שלי.
כרגע אני מסתובב בשכונה שלי זה בית מול בית בשורה מאוד ארוכה של בתים פרטיים והולך עם העניים קדימה ולא לצדדים.
בעבר הייתי בבחינת צודה לי ציד, כל הזמן היית מחפש את האישה שנמצאת ללא מטפחת או עם בגד של בית שהיא לא הייתה יוצאת איתו החוצה.
היום אני עובד על עצמי בצורה שכלית. אני יודע שאם אני יסתכל יש סיכוי מאוד קטן שאני יראה משהו שם. אבל אם אני אחפש אז אני כבר לא בסדר ואני כבר נופל בעיניים גם אם אני לא רואה, כי הראש כבר מדמיין מה הוא רוצה לראות.
בקיצור תקשיב לעשר שמעון ותנסה.

שמח בחלקי היקר,
אתה משרה עלינו כוחות אדירים להמשיך. אנחנו רואים את העוצמות ואת היכולת שלך.
אני מסכים שהפורום הזה חולל לי פלאים בחיים. לא האמנתי מעולם שאני יגיע למקום הזה, ואלי בעזרת ה' נמשיך עוד יותר.
המתגבר

זה כל כך נוגע אלי מהצד השני של המסך. דבר ראשון תודה רבה שכתבת את זה. לפעמים אני מוצא את עצמי אומר אולי רק אחפש שם של כוכב/ת פוי', בלי לפתוח, רק להתקרב ולצאת... מה שכתבת פה זה ממש דיבר אלי. אין צורך לחפש, גם אם לא אראה, עצם החיפוש של השם כבר מפעיל גלגלים במוח...
אני אוהב אותך מאוד, אתה אדם יקר. תודה על שיתוף הידע שבך

רק נקודה קטנה שחשוב לי להדגיש אותה. אני בחיים לא דיברתי עם מישהו על הדברים הללו.
זה הבושות הכי גדולות שלי.
לספר לחבר שפגמתי בברית אני יכול להבין, לספר לחבר שראיתי סרטונים זה משהו שאני יכול להבין.
אבל לספר שאני הולך ברחוב ומציץ לשכנות שלי ומקווה לראות אותן בלבוש מינימאלי. זה מבחינתי לא תקין בכלל. לספר שאני נוסע פעם בכמה חודשים לאנשים שאני מגורה מהאישה שם, וכל השבת אני חשוב עליה ומדמיין אותה עושה דברים ואח"כ שאני חוזר הביתה אני מחפש באינטרנט נשים שמזכירות אותה. זה סטיה.
עכשיו סליחה גדולה מכל מי שהמילה סטיה קשה לו ופוגעת בו.
אני ממש מתנצל.
אבל מהבחינה הזאת אני סוטה. המוח שלי דפוק, וככל שעבר הזמן הוא נדפק יותר.
ולראות אישה רגילה לא מספיק צריך דברים מוזרים.
אז ברוך ה' שאני נמצא איפה שאני היום, ואני משתף אתכם רק כדי שתעו שגם בבורות העמוקים אתם לא לבד..
המתגבר

אתה לא סוטה, אתה בן אהוב של אלוקים!

מבין את כל המצב הכל בסדר
עד שלא נקבל את הסקסולהיזים שלנו אנחנו בתוך הבעיה
ברגע שנתחיל לקבל את עצמו איך שאנחנו ולהבין שאנחנו חסרי אונים ורק אלוהים יכול להציל אותנו אז הכל יהיה הכי טוב שיש...

עשר שמעון כתב on 18 פבר' 2021 22:44:

סליחה על חוסר ההבנה שלי אבל אי אפשר להיות בן אהוב של אלוקים וסוטה?
אני מסכים עם כל דרך החייבים לקבל את עצמנו וזה חלחק מההחלמה. 
אבל חלק מההחלמה לדעתי היא לדעת שאתה מכור. ואני לא מצליח להבין את ההבדל בין מכור לסוטה.
אני מכור לפורנו. אני מכור לתחושה של אוננות. עד כדי כך מכור שביזבזתי את כל חיי עד לפני כמעט חודשיים במחשבות רק על זה. ובתוך ההתמכרות הזאת, יש דברים שהם יחסית ברורים כי זה תאווה. ויש דברים שבעיניי הם יותר מזה והם כבר סטיה.
נראה לי שברור לכולם שאדם ששוכב עם ילדות בנות 6 הוא סוטה. (סוטה אין הכוונה שנזרוק אותו ולא ננסה לעזור לו, אבל הוא חייב להכיר את זה כדי שנוכל לעזור לו) נכון שהוא עדיין בן אהוב של אלוקים, אבל גם אלוקים היה שמח שהוא יתקן את הסטיה הזאת. כמו אבא שאוהב את בנו אבל בכל זאת היה שמח שהבן יתקן את מעשיו.
אותו דבר בעולם בו אנו נמצאים. לראות נשים זה נורמאלי, זה שזה מגרה אותנו זה גם נורמאלי. אבל לראות סליחה על התיאור אישה עם חמור זה לא נורמאלי, ומי שעושה את זה חייב להבין שזה לא נורמאלי. זה דברים שנגד הטבע, ובמקום הזה זה סטיה. 
אז ברוך ה' שהמוח שלי עוד לא שם, למרות שהייתי ממש בדרך לשם כמה פעמים, אבל הוא כן סוטה בזה שהוא רוצה דברים שיש רק בסרטים. זה כן סטיה להציץ לשכנות בבית שלהם, במקום הסגור שלהם שהן יכולות להסתובב איך שהן רוצות בלי לחשוש שהשכן יעבור ברחוב ויבדוק מה הן לובשות.
וכן זה סטיה לחלום על אמא של האישה.
עכשיו יכול להיות שחלק ממה שכתבתי כאן קורה לחלק מאיתנו, וזה לא אומר שזה סוף העולם. ההפך זה התחלת הפיתרון. זה השלב הראשון לדעתי שחייב לעשות כאן משהו יסודי. זה השלב שבו האדם מגיע לתחתית ואומר אני לא רוצה לרדת יותר מזה.
הרב צבי יהודה היה אומר תמיד: אנשים מאוד שמחים במשפט אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים שמופיעה במשנה בסוטה. אבל דעו לכם המשפט הזה הוא הסוף של הסוף. הוא לא משפט עידוד אלא משפט יאוש. הוא הביטוי האחרון אחרי כל הדברים הנוראיים שמופיעים בדור הגאולה, כן אחרי פני הדור כפני הכלב אחרי שבית וועד (תלמידי חכם) יהיה לזנות ועוד דברים נוראיים. ובסוף כתוב ועל מי יש לנו להישען? על אבינו שבשמים. כלומר זה לא משפט עידוד אלא משפט של יאוש מוחלט מהמציאות.
אני חושב שכל אחד מאיתנו חייב להגיע לנקודה שבה הוא אומר לכאן הגעתי? אני לא רוצה להיות עוד במקום הזה. כל אחד עם המקום שלו.
מקווה שלא פגעתי חלילה במישהו עם הסגנון שלי.
המתגבר.

מי שרוצה את המשנה במלואה זה מסכת סוטה פרק ט משנה טו- באמצע.
אני מצרף כאן בתוך הספוילר.

אתה צודק לגמרי, 
לא התכוונתי שאתה צרילא להתעלם מהבעיה שלך... ולא אני להתעלהתעלם מהבעיה שלי, 

לי אישית יש קונוטציה שלילית למילה 'סוטה' בגלל שהיא לא מצטטירת אצלי כמתארת את 'הבעיה' אלא מתארת את 'האדם', 
כשאני חושב על 'סוטה'  המחשבה שלי יש ר מציירת אדם מגעיל מסריח עם מעיל גשם שגדול עליו בכמה מדות זיפים של שבוע וחצי ריח לא נעים שמציץ לתוך בית ספר של ילדות או מתחיל עם ילדים במקווה השכונתי... 
לכן אני חושב שאני באופן אישי מגדיר את עצמי כסוטה זה לא עושה לי טוב... זה לא תורם לי להחלמה., 
אחד הרעיונות המרכזיים בהחלמה זו ההפרדה בין המחלה שלי לאני האמיתי שלי... זה קל להגיד אבל קשה להאמין... אני מעדיף לדבר על המחלה שלי שעושה אותי משוגע ולא על עצמי כסוטה...

המתגבר100 כתב on 19 פבר' 2021 06:43:

תוכל להסביר בבקשה למה התכוונת במשפט הזה?

המשתוקק כתב on 20 פבר' 2021 22:11:

בטח, עשר שמעון כתב לי שאני לא סוטה אלא בן אהוב של אלוקים.
זה הפריע לי אז הסברתי לו שאני יכול גם להיות בן אהוב של אלוקים וגם להיות סוטה וזה לא סותר.
ואני אסביר.
ההגדרה של בן של אלוקים מקורה בבנים אתם לה' אלוהיכם. הביטוי בנים מופיע בכמה תיאורים שלילים על עם ישראל והגמרא מסבירה שלמרות הדברים הנוראיים שאנו עושים עדיין אנו בנים של המקום.
"בנים משחיתים" הוא אחת הדוגמאות. והדוגמא הנוראית ש"בנים לא אמון בם" גלומר גם שכבר אין לנו אמונה בה' כלל עדיין אנו בנים. לכן בן אהוב הוא כל יהודי. ככה לפחות להבנתי.
סוטה לעומת זאת הוא אדם שלא הולך בדרך הישר. כלומר הוא סוטה מהדרך.
דרך אגב הביטוי סוטה מופיע במדרשי חז"ל רבים על כל חוטא. סוטה מלשון אין אדם חוטא אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות- סטיה. (ש' וס' מתחלפות)
ולכן כתבתי שכאשר יש לי תאווה סתמית לנשים אני עוד יכול להבין שזה תאווה שאני צריך לעבוד עליה ולהתמודד איתה. אבל כאשר אני מציץ לשכנות נשואות לתוך הבית הפרטי שלהן או שאני מדמיין אותי עם אמא של אשתי או שאני מציץ לה למקלחת או שאני צופה בילדות קטנות או שאני רואה נשים עם חיות אז זה סטיה. (הבאתי המון דוגמאות שלא קשורות דווקא אליי אבל כדי להסביר את הנקודה!)
זה נחשב בעניי סוטה.
ולכן אני חושב שאני סוטה בעניין הזה ואני צריך לטפל בעצמי בזה.ולכן אני נלחם על זה ועושה את המאמצים לפחות בעניין הזה.
באופן כללי אני לא חושב שאם מגלים פתאום רב שמתגלה כסוטה אז הוא כבר לא רב.
ההפך הוא הנכון בעיניי. רב יכול להיות סוטה וחשוב שידעו את זה. ככה אנשים יצליחו להיזהר מרבנים כאלה.
אני כותב את זה ככה כי הרבה אנשים אומרים הוא היה משוגע הוא היה חולה נפש. ככה קורה עם אנשים שרוצחים ואנשים שפוגעים ורבנים וכו'. ואני אומר לא. הוא יכול להיות אדם רגיל שפשוט נתו לסטיה שלו להתפרץ ולשלוט בו.
לכן אני חושב שאני בן של אלוקים. ואני בדברים מסויימים סוטה. ואני עובד על זה שהסטיה תעלם או תצטמצם כמה שאפשר.
המתגבר

יום 7 לספירה וקולות הדיכאון והעצבות שבאו אחרי הולכים ונעלמים והגעגועים לפוי' הולכים ומשתלטים.

אני מוטרד מהשאלה, איך זה יתכן שפתי בסלי, אני נשוי ואשתי טהורה לי ואני מתגעגע לפורנו?!

למה אני חושב על זה כל כך הרבה, למה אני יכול לחשוב שאני מעדיף את הפוי' מאשר את אשתי?

אני גם עונה לעצמי – את הפוי' לא צריך לרצות ולחזר, זמין לי כמה שאני רוצה מתי שאני רוצה בשיא הסיפוק, את הפוי' לא צריך לחבק אחרי הגמירה, הפוי' לא נעלב ממילים שאני אומר, תמיד מלטף ותמיד בשבילי כמה שאני רוצה איך שאני רוצה עם איזה הפסקות שאני רוצה בקצב שאני רוצה.

אני שם לב לחזרה פה על המילה "אני" שגם מבטאת חלק נכבד מהדבר. כן, אני אגואיסט, התיקון שלי זו אשתי, לדעת לחבק ולנשק, לשמור על עצמי שפוי יותר מאשר בשבילי אלא בשבילה.

יש לי מחשבות של הייתי מוותר על הכל רק לשבת באיזה חדר ולראות פוי' כל היום, אני מנסה לדבר עם הקול הזה שאומר לי את זה, הוא מזדהה בתור היצר הרע, זה כבר מעודד.

הכניסה פה לפורום מנחיתה אותי לעולם המציאות החיובית, לזכור את הרעל שבפוי' על אף שאני מאוד אוהב אותו.

בתור רווק הייתי בטוח שמאחרי החתונה נגמר הסיפור עם הפוי' ואכן בפעם הראשונה בה נפלתי בתור נשוי הרגשתי שזה מהלך התאבדותי, מאז היו עוד ועוד פעמים.

היום אני פה בשביל לבנות מחדש – אני צעיר והחיים לפני, אין שום סיבה שלא אגיע לחג החירות הקרוב כבן חורין אמיתי. (נזכר איך אפילו בליל הסדר שעבר צפיתי...)

היום אני נשאר נקי בכל מחיר.

רק להיום, כל יום. בעזרת ה'.

ואז נפל לי האסימון! זה יום ראשון היום. היום הקשה לי ביותר בשבוע מבחינת התאווה. אחרי שבת של קדושה כבר המון זמן אני חווה נפילה גדולה ביום ראשון, אני כולי מלא בחסד והודיה לה' יתברך שצלחתי את יום ראשון... אני רואה את מה שכתבתי לפני ואני כל כך מבין אותי, הרי זה יום ראשון וזה כמו איזו התנייה. ה' יעזור לי, שבוע של פורים. חייב להגיע לפורים נקי וצח בתוך השבוע החדש הזה