גמור נפשית , ומרותש משימושים היגעתי להחלמה,
החלמה מתאווה .
למדתי ועדיין לומד להכיר את מי ומה אני.
היכן הייתי , במה פגמתי , במי פגעתי , ועל מי כעסתי . ועל מי התרסתי.
עצבות לא חשתי .
ככל שהתקדמתי בהחלמה, ניפתחתי לעולם חדש .
עולם של סליחה וכפרה.
עולם של מחילה וענווה.
נתינה הכלה וקבלה.
הרגישות אצלי עלתה רמה, ואיתה הגיעה חווית העצבות , חמלה ואהבה גדולה.
זה קורה לי לפעמים
זה קורה גם קצת יותר מדי.
חברים חדשים , ומשברים בהחלמה.
שיר נוגה ושיר שמח , יזליגו דימעה של ריגוש.
חבר סובל , או חבר פגוע , יגרמו לי לעצב קל .
חבר שהלך ונעלם ,
חבר שלא יחזור , העצב גובר.
בוכה בתוך תוכי ,
והשם עדי.
בוכה בקול גדול , והחברותה מרגיע .
אני אובד עצות , ומשתדל בכל כוחי, לקבל את המצב המוזר ואת רצונו.
אני מבין שזו עצבות זמנית,
והיא תחלוף , לא פוחד, יודע שהיא תחלוף.
אך הזיכרון ממש חזק ולא מרפה.
תודה ריבונו של עולם.
על רגישות וקבלה ניפלאה .
מתפלל שהעצבות תהפוך לשמחה , ולזכור ...
יש מנהל לעולם .
אבא תן לי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם.
שבתאי
