ברוכים הבאים, אורח

מסע לעבר לקיחת אחריות על החיים
(0 צופה) 

נושא: מסע לעבר לקיחת אחריות על החיים 3032 צפיות

תגובה: מסע לעבר לקיחת אחריות על החיים לפני 2 שבועות, 2 ימים #114615

  • נתן 01
  • רצף ניקיון נוכחי: 411 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 978

אוהבים אותך מאוד.
גם אני שמעתי אותו... מקווה להפנים. 
תודה על השינוי גישה שהצגת פה כ"כ יפה.

יום שפוי ונקי.

תגובה: מסע לעבר לקיחת אחריות על החיים לפני 1 שבוע, 1 יום #114765

תובנה מלפני יומיים, בעקבות שיחה עם אשתי וחמותי:

אני הבחנתי שהמילה "חינוך" אצלי היא הכשר לפגמי אופי: לטינות, לציפיות מוגזמות, לפחדים, לנקמנות ולכעס (השיא היה בלתת סטירה לילד - דבר שבחיים לא חשבתי שאעשה. אבל זה כולל המון דברים קטנים לפני כן, כמו השפלה, צעקות ומניפולציות אחרות). הפתרון אצלי היה להודות בחוסר אונים, שאני לא מסוגל לחנך. שאני צריך להרפות לחלוטין מכל העניין. כל פעם שהיה אירוע משמעת בבית - או שנכנעתי וויתרתי, או שברחתי (לפעמים פיזית - הלכתי לחדר וביקשתי מאשתי להחליף אותי כי אני לא יכול להסתדר בסיטואציה).
לפחות דבר אחד טוב עשיתי - הכנסתי אהבה בבית. הבנתי שאני יכול לתת חיבוק לילד שעושה בלאגן (ולהפתעתי זה מה שהם באמת היו צריכים הרבה פעמים. קיבלתי את זה כ"כ מתוק כשהבן שלי השתולל ושאלתי אותו מה הוא צריך כדי להרגע, והוא אמר  פשוט: שתרים אותי... לאכול אותו, איזה מתוק).

ובריחה זה מאוד מסוכן איתי. נכון, המחשבה שלי היתה שעדיף שאנתק מגע ואוותר מאשר שאגרום נזק. אבל בסוף, כמו שחמותי אומרת: "לא לומר כלום זו גם אמירה". הילדים מבינים שאבא לא יודע מה לעשות איתם ושאין פה אבא. הילדים צריכים אבא, צריכים כללים וגבולות, והם סובלים מזה שהם יכולים לעשות מה שבא להם, ושהם שולטים בהורים.

אז המסקנה היא שאני צריך לעמוד על הכללים של הבית, לא ממקום אישי. לא כי זה מרגיז אותי, ולא כי אני רוצה שקט, ולא כדי להראות להם מי הבוס כאן. אלא כי הם צריכים סדר ומסגרת.

ונכון שזה מסוכן לי, ואני חסר אונים מול פגמי אופי. אבל יש לי אחריות. המסקנה של צעד אחד היא לא - לך תסרס את עצמך, אלא תקבל ערה מבחוץ. תכניס את אלוקים שיעזור לך (צעד 2).

מכיוון שיש לי אחריות על הילדים המתוקים שלי, אני לא יכול לברוח. אני חייב להתמודד! להתמודד! להתמודד! קשה, אבל אפשרי. נכון, צריך תזכורת תמידית שאני לא מחנך דגול. אני מחנך גרוע. בטבע שלי אני רק רוצה שירדו ממני ויתנו לי שקט. אבל אני יכול עם התחברות לרצונו שיעשה. עם הודאה בחוסר אונים, שינוי נקודת מבט, כניעה, מסירה, שיתוף, צעדי 4, צעדי 9. להתמקד בכללים של הבית ולא ביצירת שקט... לזהות התפרצויות של אגואיזם שלי.

מתפלל לאלוקים לעוד יום נקי ומפוכח מול החיים!

אי אפשר להתקדם בלי לעבוד!

אני אוהב את ה', אני אוהב את אשתי, אני רוצה לחיות נורמלי
בשביל כל זה, קדימה לעבודה בכל הכוחות!
המשתמשים הבאים אמרו תודה: צורצור

תגובה: מסע לעבר לקיחת אחריות על החיים לפני 1 שבוע, 1 יום #114775

  • נתן 01
  • רצף ניקיון נוכחי: 411 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 978

תודה על השיתוף.

זמן ליצירת דף: 0.32 שניות