שמעתי מהרב אמנון יצחק שליט"א שסיפר על ר' יוסף דוב סאלובייצ'יק זצ"ל שהתארח בעיירה אחת בפסח, ובחוה"מ באו אנשי העיירה לבקרו ובינהם היה תלמידו שלמד אצלו בנערותו.
כשנכנס התלמיד לרב יוסף דוב שאלו הרב: מה אתה עושה היום?
ענה התלמיד: "ב"ה אני פתחתי חנות ומצליח במסחר ויחד עימי גיסי כשותף מוצלח".
עברה שעה ושוב שאל הרב לתלמיד: מה אתה עושה היום? ושוב ענה התלמיד את אותה התשובה.
לא עברה שעה נוספת ושוב פונה הרב לתלמידו ושואלו בפעם השלישית את אותה השאלה.
התלמיד לא התבייש ואמר לרב, והרי שאלתם אותי כבר פעמיים ועניתי לכם ש... וחזר על תשובתו בפעם השלישית.
אבל הפעם אמר לו ר' יוסף דוב: "את תשובתך הבנתי כבר בפעם הראשונה, אבל את שאלתי לא הבנתי אפילו בפעם השלישית".
כוונתי היתה, הסביר הרב, לשאול מה אתה עושה היום בעולם, לא מה הקב"ה מגלל ומסבב לפניך, שהרי אמרו חז"ל 'הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים, משמע, שאת כל מה שקורה עם האדם בעולם - אם זה פרנסה, בנים ובנות, עבודה, אישה ובניין בית וכו', הכל זה בידי שמיים, הוא לא עושה כלום, מה שחשוב כעשייה של האדם זה רק בדברים של יראת שמיים. אם אדם עושה מצוה, או נותן צדקה, מחייך לחבר ואומר מילה טובה, והכל בכוונה ומחשבה שעושה כאן חסד או רצון ה', זה נחשב שהוא עושה משהו.
~ ~ ~
חברים, אני חושב שלמדתי מזה יסוד לתוכנית, שאת צעד 3, להכיר שיש כוח עליון שהוא מנהיג הכל, ולמסור לו את כל מה שקורה איתי, זה בדוק מאמר חז"ל "הכל בידי שמיים". אם ישנם בעיות בפרנסה, בעבודה, בבית, עם האישה, עם החברים, בלימודים וכו', כל זה לא צריך להוביל אותי לברוח למקום מסויים בחוסר שליטה או חוסר ניהול, אני לא מנהל, אני לא שולט.
רק אחד יחיד ומיוחד - הוא לבדו עשה עושה ויעשה כל מהוויי העולם וקורתיו.