כן, כשמו כן הוא! מחשבה מחליפה.

כשסיפרתי פעם למטפל שלי על עוד שבוע גדוש נסיונות ומלאי מחשבות ופנטזיות אסורות,
הוא נתן לי את עצת הפלאים הזאת - מחשבה מחליפה.
דהיינו, אני צריך לקחת משהו שמאוד מאוד מפחיד אותי (אצלי לדוגמא זה היה, שהקהילה שלי יודעת שהייתי עם מישהי), ופשוט לכתוב סיפור איך נראה המקרה שממנו אני מפחד, 
אצלי זה היה כך:
"אני נמצא עכשיו בחצר המוסדות ואנשים לא מדברים איתי ומסתכלים עלי בגועל וכולם מתלחששים עלי, ואני מרגיש איך שאני נשרף בלב ואיך שההשקעה של כל השנים ביחסי אנוש נפלו לפח ברגע אחד, ולאחמ"כ אני ממשיך לכיוון הבית של חמי, וכשאני נכנס לביתו אני שומע שפתאום משתרר שקט וכולם מפנים את מבטיהם ממני, ואני שזה הדבר הכי גרוע שלי - להיות מושפל בעיני הבריות, רוצה לקבור את עצמי באדמה..."
עכשיו, הנקודה שאמורה להיאמר בסיפור הוא, הרגש שאני מרגיש דהיינו אני צריך לבטא על הכתב את הקושי שאני מרגיש..
וכל זה מביא אותנו בעצם ליצור פנטזיה חדשה, כי אם אני בונה סיפור מפחיד ואני מתעד את כל הפרטים של הסיפור - אז אני בעצם יצרתי פנטזיה,
וכשהפנטזיות האסורות צפים ועולים אני מיד מוציא את הפנטזיה המפחידה ההיא שבניתי והרי אין מקום לשני פנטזיות, כך שהפנטזיה שאני בניתי יתגבר (במידה ובניתי פנטזיה שמאוד מפחידה אותי..)
ואין צורך לקחת פנטזיה בנושאים שלנו, אפשר אפילו פנטזיה מפחידה של תאונת דרכים או פיגוע - אם זה מאוד מפחיד אותך - ויש לך איך לתאר את זה על הכתב.
אבל מה שחשוב, זה לא לבנות פנטזיה בראש, זה לא מספיק, כי כשיבוא הפנטזיה האסורה אתה תשכח להעלות את הפנטזיה הטובה, אלא, אתה צריך לרשום את כל הפנטזיה לפרטי פרטים על דף, וכשבא פנטזיה אסורה צריך להוציא את הדף בצורה מכנית ולקרוא - ואוטומטית הפנטזיה המפחידה יכבוש את ראשך.

בהצלחה

האמת, לא מתווכח עם המטפל שלך, אבל לא רציתי כאלו חיים לחיות בצל פנטזיות שליליות, א.ת. שהתכנית והחברים נותנים לי מבט חיובי על החיים וזה משחרר אותי מהפנטזיות.