שיר שנתקלתי בו היום, בתוך קובץ שירים של הרב שמואל יניב, שנקרא "ההבדל הוא דק". האמת שיש מצב שיש שם עוד כמה דברים הקשורים לענייננו, אבל בזמן הקצר בו רפרפתי בספר זה מה שתפס אותי. הנקודה כאן היא הדגשת חשיבות האהבה ששכחנו בעבודת ה' (גם אם דיברנו על חשיבותה בלי סוף, וכפי שנאמר בשיר, תיתכן "אהבה בלא אהבה").


שניים ירדו כרוכים מן השמיים:

אהבה ועול מלכות שמיים.

כשני הכרובים, וכאשה ואיש, אהרן ומשה,

וכבית הלל ובית שמאי, דין ורחמים, אב ואם,

הכל בשניים. אחת דיבר אלוקים, שניים זו שמענו.

עוצמה ללא אהבה, יוצרת צרה צרורה.

מצוות ללא אהבה, יוצרות צווים נטולי נשמה.

צדק ללא אהבה, יוצר צעקה.

אמונה ללא אהבה, מונעת אימון.

חיים ללא אהבה, גורמים לחלחלה ולמחלה.

קדושה ללא אהבה, גורמת לשיתוק.

נישואין ללא אהבה, גורמים לחנק.

סדר ללא אהבה, יוצר סדק.

חסד ללא אהבה, גורם לחסר.

יראה ללא אהבה, גורמת לרעה.

אהבה ללא אהבה, גורמת לבעיה.

החיים המלאים מחייבים מעגלי ביטוי מושלמים:

עוצמה, מצוות, צדק, אמונה, קדושה, נישואין, סדר, חסד, יראה ועוד.

וכולם נזקקים ללב המזין אהבה.