בהמשך לפוסט שלי על חוויותי מפורים השנה,
להלן מאמר שמאד דיבר אליי בהקשר ההחלמה והפורים שעברתי.
(עובד ללשון זכר) יה"ר שיהיה לתועלת, לכל קוראיו.

פשוט לשחרר - יעל בנימין
העניין בעולם הזה, הוא פשוט לדעת לשחרר.
זה לא כל כך פשוט, אבל זה אפשרי.
לשחרר את האשה והילדים, את ההורים, את עצמי ואת העולם כולו.
ובעיקר לשחרר את ה' יתברך.
כמה אנחנו מנסים להכריח את ה' שדברים יקרו כמו שאנחנו רוצים...
להכריח את המציאות.
יש לרצות ולהתפלל ויש להכריח.
אני יכול מאד לרצות משהו, אבל לרצות אותו בשמחה.
ולדעת שאני אשאר קיים גם בלעדיו.
אבל כשהרצון שלי תלותי,
שנראה לי שבלי הדבר שלו אני זקוק אין לי זכות קיום,
כשיש לי לחץ,
אז כנראה שקצת ניסיתי להכריח את ה' שימלא את הרצון שלי.
הלחץ הוא המדד.

לבלבל אותו בחזרה:
יש משפט של מורי נהיגה,
שזכות קדימה אפשר לתת ואפשר לקבל אבל אי אפשר לקחת.
זה נכון לכל דבר.
זה נכון ליחסים בין אנשים,
ונכון מאד לקשר עם ה'.
גם אם ברור לי שמשהו מגיע לי מצד האמת,
וגם אם אני באמת צודק,
אני יכול להמשיך להיות צודק,
אבל אם אני אקח בכח זה פשוט לא ייגמר טוב.
זה ייגמר בתאונה.
לפעמים אני פשוט צריך להזכיר לעצמי –
תן לה' לנהל את העולם, אל תיקח לו את התפקיד.
הוא עושה את זה הרבה יותר טוב ממך,
עם הרבה יותר ניסיון ובלי אינטרסים אנושיים...

ולפעמים מרוב רצון עז לשחרר, 
אנחנו נכנסים ממש ללחץ להיות בנחת,
או ממש נתקעים על הצורך לזרום...
והעניין במצבים האלה הוא לעשות ונהפוך הוא –
להיות בנחת עם הלחץ, ּ
לזרום עם התקיעות,
לקבל את חוסר הקבלה העצמית שלי,
להשלים עם חוסר השלמות.
ופתאום לגלות –
כמה טוב היה כלוא בפנים ולא הצליח לבוא לידי ביטוי,
ופתאום מעז להשתחרר...
(העולם הזה מבלבל אותנו, כמו שאמר ר' נחמן.
הפתרון הוא לבלבל אותו בחזרה).

היום שאחרי:
יש רצון חזק להמשיך.
להצליח לקחת אותו אתנו.
את הלב שנפתח,
את העיניים שהצליחו להסתכל על המציאות באופן הפוך מהרגיל.
שהצליחו לראות את האמת לאמיתה,
גם אם זה היה רק ברצון.
לא מתחשק אבל כן פשוט – לשחרר.
ואם לא הצלחתי באמת להיות במקומות שרציתי,
או אפילו לא הצלחתי לרצות –
אז לנסות לשחרר את הציפיות והרצונות,
לשמוח בפשטות במקום שבו אני עכשיו,
במדרגה שלי.

ה' מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית,
וגם אם פורים עבר עלי כמו יום רגיל לחלוטין –
אז היום הרגיל שלמחרת יכול פתאום לעבור עלי ממש כמו פורים.
כמו שאמר רבי נתן מברסלב, שאם לא הצלחתי להתפלל ביום כיפור,
אתפלל ביום למחרת.
אף פעם אין ייאוש.
השפע ירד מלמעלה ישר לתוך הלב,
גם אם הוא היה רדום.
שערי השמיים פתוחים עדיין,
והם הולכים ונפתחים יותר.

שאזכה. אמן.