הערת אזהרה:
(היה ראוי לצרף אותה כנספח בסוף, אך מפאת חשיבותה הובאה בהתחלה).

חשוב להדגיש, כי מדובר בסיפור פרי דמיוני, שנועד לפתוח כיוון חשיבה. הוא נכתב בעקבות שיחות עם חברים בעת האחרונה אודות רבנים המתנגדים לתכנית 12 הצעדים (ומוקדש להם באהבה).

הסיפור מבוסס על יסודות אמיתיים רבים, אך אין לראות בו ניסיון לשקף במדויק את מהלך דברי חז"ל בגמרא. באופן מיוחד, יש לציין, כי בשום אופן אין לראות בו ציטוט של דברי הרב יהושע שפירא והרב אברהם טווערסקי בכנס.

***

גוי אחד באשקלון

"איזו הגזמה! אביו ודאי היה שמח להתעורר למשך כמה דקות כדי להרוויח 60,000 זוז. וכי מילתא זוטרתא היא? אלו ערכים מעוותים קיימים בעולמו של אותו הגוי! איזו צביעות! איזה מוסר אנושי עקום! כך היא המידה, כאשר מתבססים על שכל אנושי, ולא על דעת תורה! לא קשה לדמיין איזו סדרת צעקות הוא בטח חטף מאבא שלו אחר כך..."

"שמעתי גם שאמא שלו באה וירקה בפניו, בזמן שישב לבוש סירקון זהב בין גדולי רומי. ולא זו בלבד, אלא גם החטף החטיפה לו כהוגן... והוא? דבר לא אמר לה! איזה מוסר נוצרי! הושטת הלחי השנייה! אפשר היה להעמידה על מקומה בצורה מכובדת, ולהסביר שזה לגמרי לא מתאים. אבל ככה לשתוק?".

משפטים אלה, ודומים להם, בקעו מפי חברי קבוצת אברכים יודעי ספר, שהתדיינה בלהט, בפינת רחובה של עיר, אודות השמועות האחרונות על כיבוד ההורים של דמא בן נתינה. הסיפורים עוררו התפעלות בקרב המון העם, וחלק מאנשי בית המדרש חששו מאוד מסחף רוחני שלילי לכיוון עבודת האלילים של דמא, שעשוי להתעורר בעקבות כך.

אברך הגיע לפתע במרוצה והודיע בקול רם, דבריו קטועים מחמת התנשפותו: "עולא, עולא הגיע למסור שיעור!". רחש של התפעלות עבר בקהל, וכולם מיהרו לתפוס את מקומם בבית המדרש.
עולא פתח עיוני בשיעור קצר, ואחריו הותיר זמן קצר לשאלות. "עד היכן כיבוד אב ואם?" שאל מיד אחד הנוכחים. אחדים בקהל חיככו ידיהם בהנאה. ההקשר האקטואלי היה ברור. הפתיל נדלק. הולך להיות מעניין...

"צאו וראו מה עשה גוי אחד באשקלון ודמא בן נתינה שמו", השיב עולא. פיות רבים נפערו בתדהמה, והם שבו ונפערו עוד יותר, כאשר החל עולא לתאר לפרטי פרטים את הסיפורים אודות דמא".

"אבל, רבנו! מדובר בגוי! וכי ממנו נלמד כיצד לכבד את הורינו?" הקשה אחד התלמידים, שהיה מעורב עמוקות בהוקעת מעשי דמא בן נתינה.

רבי חנינא ביקש את רשות הדיבור: "אכן כן! אם מי שאינו מצווה בכיבוד הורים נוהג כך, מי שמצווה בכיבוד הורים - על אחת כמה וכמה שעליו להדר במצווה זו ולנהוג כך! עצם העובדה שאדם הינו גוי אינה מלמדת כי התנהגותו הינה פסולה בהכרח. לעיתים ניתן ללמוד ממנה כיצד לעבוד את ה'".

***

גוי אחד באקרון

"איזו הגזמה! אלו ערכים מעוותים! איזו צביעות! איזה מוסר נוצרי עקום! כך היא המידה, כאשר מתבססים על שכל אנושי, ולא על דעת תורה!"

משפטים אלה, ודומים להם, בקעו מפי קבוצות אברכים יודעי ספר ורבניהם, שהתדיינו בלהט, אודות השמועות האחרונות על יהודים דתיים הצועדים בתוכנית שנים עשר הצעדים להחלמה מהתמכרות לתאווה, במסגרת ארגון הנקרא "שמור עיניך". הסיפורים אודות תקופות ניקיון ארוכות, לאחר שנים רבות כל כך של כישלון, סבל וייאוש, עוררו התפעלות בקרב המונים אשר סבלו מהתמכרות לתאווה, והציתו בהם ניצוץ חדש של תקווה. חלק מאנשי בית המדרש חששו מאוד מסחף רוחני שלילי לכיוון הדת הנוצרית של ביל ווילסון, מייסד תכנית 12 הצעדים, שעשוי להתעורר בעקבות כך.

שמועה פשטה לפתע במרוצה, כאש תאווה בשדה קוצי טינה: "הרב יהושע שפירא והרב אברהם טווערסקי ידברו בכנס השנתי של "שמור עיניך"! רחש של התפעלות עבר בקהל, אך מעטים יחסית מיהרו להירשם לכנס.

"צאו וראו מה עשה גוי אחד באקרון, וביל ווילסון שמו", פתח הרב טווערסקי, והאריך להסביר כיצד ביל ווילסון בעצם הביא ליישום מעשי מאוד את עקרונות התורה המסורים לנו מדורי דורות: בטחון בה', חשבון נפש, תפילה ועוד. משום מה, רובינו לא לוקחים עקרונות אלה ברצינות מספקת, כפי שהדבר נעשה בתוכנית. "אם ביל ווילסון היה בחיים", הוסיף הרב טווערסקי בהלצה, "הייתי תובע אותו על גניבת זכויות יוצרים של ספרי היהדות לדורותיה...".

"אבל! מדובר בגוי! וכי ממנו נלמד כיצד לעבוד את אלוקינו?" הקשה אחד המשתתפים בכנס.

הרב יהושע שפירא ביקש את רשות הדיבור: "אכן כן! עבודת ה' שלנו כיהודים מורכבת משתי קומות. הקומה הראשונה, קומת האדם, היא קומה שיש בה יסודות משותפים לכל בני אנוש שנבראו בצלם - "דרך ארץ שקדמה לתורה". הקומה השנייה, היא הקומה המיוחדת לעם ישראל בלבד. פעמים רבות נגרמים נזקים רוחניים מכך שאנשים מנסים לבנות את הקומה השנייה ללא הקומה הראשונה. אולם אצל מכורים לתאווה זוהי שאלה של חיים ומוות, ברוחניות ובגשמיות. הם אינם יכולים להפסיק להשתמש בתאווה מבלי לבנות בצורה טובה את הקומה הזו, ולכן הם נדרשים לעיתים להתמקד בה, בטרם יבנו כראוי את הקומה השנייה. עצם העובדה שאדם הינו גוי אינה מלמדת כי התנהגותו הינה פסולה בהכרח. לעיתים ניתן ללמוד ממנה כיצד לעבוד את ה'".

***

הסוף היה כתוב בצורה טובה הרבה יותר, אך איכשהו נמחק. "רצונך ייעשה ולא רצוני". ואם אתם ממש מתעקשים: "בטל רצונך מפני רצונו".

נהניתי!!
יש לך כתיבה ממש טובה!

חזק ביותר. ממש אהבתי. ברוך כשרונות אתה.

טהרני היקר, אינני יודע אם זה המקום וזו המסגרת, אבל אתה התחלת
קודם כל, אכן כתיבה נהדרת וגם רעיון מצוין ומקורי להצגת הטיעון. שאפו!

לגופו של עניין,
אם כל הבעיה של המתנגדים לתכנית היא בגלל שנכרים הם שהמציאו אותה, כי אז אין זו ביקורת רצינית כלל ועיקר. זו ביקורת "אד הומינום". זה כמו שאומר משפט בסגנון: "טיעונו של טהרני מסוכן, מפני שיש לו שומה על היד השמאלית".
[אגב: אנו, החולים במחלת התמכרות, לוקים בזה בהקשר אחר הרסני לא פחות. הרבה פעמים אנו שופטים היגדים ואמירות לפי יופיים של האומר/ת אותם... וכמדומני שבספר הלבן מוזכר עניין זה של אהבת אנשים יפים דייקא כאחד מתסמיני המחלה]

***

למעשה זו סוגיה עקרונית שלא קשורה כלל ל"שמור עינך" ולהתכנית, אלא למשהו שהוא כללי הרבה יותר.
הן הציטוט שהשמעת מפי המבקרים והן הציטוט ששמת בפיו הרב שפירא, שניהם קוממו אותי מאוד. שניהם נודפים ריח עז של שובניזם, שלמיטב שיפוטי אינו עומד במצפן האמת או הטוב (וי"ו שרוקה).

כללו של דבר: ההיסטוריה מוכיחה שאמונת ישראל הסתייעה רבות בחכמת העמים שהתגלתה בנקודות זמן בהיסטוריה. לא מיבעי הרמב"ם, אלא גם הכוזרי ואחרים, הסתייעו במודע או שלא במודע בחכמה שנתגלתה מפי חכמי אומות העולם.

מעבר לכך, נראה לי שצדקו הצודקים בעניין זה כשאמרו שבתורת ישראל מה שחשוב בעיקר הוא המעשה, ופחות ההנמקות והתיאולוגיה שמסביב. כפי שהראב"ד מביא בהשגותיו למשנה תורה בהל' יסודי התורה, היו כאלו מעם ישראל, "גדולים וטובים מהרמב"ם" לפי דברי הראב"ד, שסברו תקופות ארוכות שהאל הוא בעל גוף, מה שלדברי הרמב"ם מכניס את המאמין בו לגדר של מין וכופר; אבל זו דוגמה קיצנית. בימינו בקלות אנו יכולים לראות שקהילות חרדיות ודתיות שונות טוענות זו על אמונתה של זו שהיא בעייתית ביותר. חב"ד לבטח יטענו כנגד שיטת המוסר הסלבודקאית בדבר "גדלות האדם", שהיא כמיני-כפירה; ואחרים יאמרו על חב"ד והדומיננטיות התיאולוגית של הרבי בחייה ככת הקרובה ביותר ליהדות; והחרדים יאמרו על הרב קוק שהוא נטע זר בעולם המקודש לנו ועל הדתיות הלאומיות שהיא רפורמית, ואלו יאמרו על אלו שהם מאבדים את העולם ואת התורה בהמצאות חדשות שלא שיערום אבותינו שסופן שלילת החיים עד הקצה.
כל זה מלמד, שהיהדות האורתודכוסית, כעובדה היסטורית ועכשווית, מכילה בתוכה אמונות רבות ומגוונות וסותרות האחת את השנייה. המכנה המשותף הכי חשוב בין כולם, זה המגדיר את "היהדות (האורתודוכסית)" ככזאת, הוא המחויבות לקיים את התורה והמצוות כמות שהן, בלי לנסות לרוקן אותן מתוכנן ולשנות את צביונן.

האמונות והמחשבות הן עצמם כמובן כלי כביר לקיום המצוות (ברור שמי שמאמין שאין אל, לא באמת יכול לקיים את המצוות; מכאן שכל מחוייב לתורה ולמצוות חייב לעבוד על אמונתו; אבל בלי ספק - קווי חשיבה וקווי אופי ובית גידול שונים יובילו לאמונות שונות. כל עוד הן מסייעות ונמצאות בתוך הקונטקסט של קיום המצוות מתוך נאמנות למסורת הדורות, כי אז הן לגיטימיות ומתקבלות בברכה).
זאת אפוא צריכה להיות אמת המידה היחידה לבדיקה האם הדבר כשר או לא – האם הוא פוגם בקיום התורה והמצוות או מסייע לו.

***

נחזור לענייננו.
לפי הבנתי והכירותי הדלה עד כה, התכנית היא כלי רב עוצמה שמסייע לקיים מצוות הרבה, ומן המצוות העיקריות והחשובות ביותר, ומן המצוות המרכזיות שלמרות מרכזיותן וחשיבותן אנשים רבים ביותר דשים בעקביהם כאסקופה נדרסת.
יצא לי לשוחח על כך עם כמה מחבריי מכאן, והרושם שלי הוא שבעולם אידיאלי, עקרונות התכנית צריכות היו להיות מיושמות לא רק על ידי אנשים חולים, אלא גם אנשים שלמזלם הטוב לא נדבקו במחלת ההתמכרות. ההבדל היחיד הוא פרקטי. אדם רגיל אין בו הדרייב להתמסר התמסרות עצומה כזאת הנדרשת לתכנית, לכניעה, לפתיחות ולנכונות שהתכנית תובעת; ואילו לנו, החולים, אין כל ברירה: אחרת ניפול שוב וניפול שוב ונפיל איתננו את כל היקרים לנו, חס וחלילה, לשאול תחתיה – אבל בעצם העניין, זוהי תוכנית שווה לכל נפש, כלי רב עוצמה לממש את רבות ממצוות התורה (שהם – כמה מעניין – עקרונות יסוד במוסר העמים בכלל).
אם זה הטיעון כנגד התכנית – הטיעון השובניסטי הילדותי: שלא יהודים המציאו אותה – כי אז אני ממליץ לכולם להירגע

אבל איך שלא יהיה הטיעונים כנגד התכנית אינם מעסיקים אותי.
אני יודע שמחלת ההתמכרות לתאווה היא מחלה מתוחכמת מאוד, שיודעת לזהות לא רק מושאי תאווה ולתקוף התקפה פרמיטיבית: בוא תממש. היא גאונית בהרבה! מבפני שהיא יודעת לבצע חיזוי מראש ולדעת אילו מחשבות ואילו הרגשות יובילו אותנו למימוש, והיא מנסה בכל כוחה לפעול עלינו שנאמץ אותן מחשבות ואותן רגשות, וכך אכן ניפול בזרעותיה התמונוניות הארסיות.
הסוגייה הזאת עצמה – המחשבה שבעצם התכנית היא אמנם נפלאה אבל היי רגע היא לא ממש כשרה – זאת בדיוק האסטרטגיה של המחלה להחליש את המנגון החיסוני ולהפיל אותנו. אל נא נשמע לה.

ישנו טיעון נוסף נגד התכנית, אבל בשונה מהטיעון הנידון כאן, הוא פשוט נובע מחוסר הבנה בסיסי של התכנית. לפי הטענה של מתנגדי התכנית, העובדה שאנו מתייחסים לבעיה שלנו כמחלה, היא גישה נוצרית הרואה בחטא מחלה.

הענין הוא שמי שטוען את הטענה הזאת, לא מבין בכלל מה הכוונה כשאנו אומרים שאנו סובלים ממחלה, ובעצם הוא מערב כאן כמה דברים שלא קשורים.

הקביעה לפיה "התמכרות = מחלה", בכלל לא נאמרה על התמכרות למין, ולכן אין שום קשר בין הענין של חטא לבין הקביעה הזאת. הקביעה הזאת נאמרה על אלכוהול (שעד כמה שזכור לי, ברוב המקרים הוא משקה כשר), ונועדה להסביר שהמנגנון של ההתמכרות (שוב: המנגון, לא האלכוהול עצמו) הוא מנגון של מחלה מסויימת (נפשית או פיזית או רוחנית - זה כבר לא נוגע). כאשר האלכוהוליסטים הראשונים הבינו שהם למעשה חולים, הם לא התייחסו לשאלה האם יש חטאים בעולם שהם חטא או שהכל זאת מחלה, ובודאי שלא התייחסו בכלל לשאלה האם תאווה היא חטא או מחלה. הם בכלל לא חשבו על הנושא הזה.

כעת אנחנו משתמשים באותה טענה בדיוק בנוגע לבעיה שלנו. אנחנו לא טוענים שמין או תאווה הם מחלה ולא חטא, אלא טוענים שהבעיה ממנה אנחנו סובלים - דהיינו ההתמכרות - היא מחלה. אנחנו לא אומרים "הרצון להשתמש בתאווה הוא מחלה ולא חטא", אלא "הבעיה שלי כשאני לא מצליח להפסיק היא מחלת נפש".

ניקח לדוגמא אדם שסובל מדיכאון קליני ולכן מנוע מהמצוה החשובה לעבוד את ה' בשמחה. האם יש מישהו שיטען שהוא לא חולה? או האם יש מישהו שיאמר שהוא משתמש בטיעון נוצרי שלפיה החטא (לא לעבוד את ה' בשמחה) הוא למעשה מחלה? זה הרי שטויות וחוסר הבנה של כל המצב. האדם החולה בדיכאון קליני לא מתייחס בכלל לענין השמחה בתורה, אלא מתאר את המצב הנפשי שלו שהוא מצב של מחלת נפש, והעובדה שזה משפיע על קיום מצוה ספציפית לא מעלה ולא מוריד. כך גם אדם שסובל מקלפטומניה, לא טוען שהאיסור על גניבה קשור דוקא למחלה ולא לחטא, אלא מתייחס רק לכך שהוא באופן אישי סובל ממחלה שגורמת לו לפעולה מסויימת. אם הפעולה אסורה או מותרת - לא משנה את ההגדרה של המצב כמחלה.

רעיון מיוחד במינו !!!!!
מאוד נהנתי !!

תודה רבה טהרני!!
תודה רבה גם לך "מנסה להבריא", אתה כותב מאוד ברור [בעיקר בשורה האחרונה שזה מגיע רק כדי להוריד אותנו ולחזור לשימוש החביב מהכל,שזה ודאי מוסכם על כל הרבנים למיניהם:) ] !
תודה "סוד" על הפוסט הזה כמו על הפוסט שמגיע כל יום,,