אני קורא בשקיקה כמעט יום יום את ה"חיזוק היומי"
זה מוסיף לי המון להחלמתי, ולתקווה, וכוח למסור לחברי שנמצאים מחוץ לפורום בתכנית,
ושוב תודה.

2 ביולי
השוואות

ייתכן שסיפורינו האישיים שונים זה מזה, אך לכולנו אותו דבר משותף.
טקסט בסיסי, עמוד 84
אנו המכורים חבורה מגוונת, באנו מרקע שונה השתמשנו בסמים שונים ועברנו חוויות שונות. ההבדלים בינינו לא נעלמים בהחלמה; לאחדים, הבדלים אלה נעשים אף יותר בולטים. חופש מהתמכרות פעילה נותן לנו את החופש להיות מי שאנו באמת. העובדה שכולנו מחלימים אינה אומרת שבהכרח לכולנו יש אותם צרכים ואותן מטרות. לכל אחד מאתנו יש את השיעורים שלו ללמוד בהחלמה. עם הבדלים כה רבים בין מכור למשנהו, איך אנו עוזרים זה לזה בהחלמה ואיך אנו משתמשים זה בניסיונו של זה? אנו מתכנסים יחד כדי לשתף בחיינו, בחסות האור שבעקרונות ההחלמה. אף שחיינו שונים, העקרונות הרוחניים שאנו מיישמים, זהים. באמצאות האור שבעקרונות אלה, אור שקורן למרות ההבדלים בינינו, אנו יכולים להאיר זה את דרכו של זה בנתיבינו האישיים. לכולנו יש שני דברים משותפים: התמכרות והחלמה. כשאנו מקשיבים בתשומת-לב, אנו שומעים אחרים מספרים על הסבל שלהם מאותה מחלה שאנו סבלנו ממנה, ללא קשר לרקע המסוים שלהם. כשאנו פותחים את האוזניים, אנו שומעים מכורים אחרים מדברים על יישום עקרונות רוחניים המבטיחים תקווה גם עבורנו, ללא קשר למטרות האישיות שלנו.
רק להיום:
יש לי נתיב אישי משלי ללכת בו, אולם אני אסיר-תודה לחברותא ולאחרים שסבלו מהתמכרות ולומדים ליישם את עקרונות ההחלמה, בדיוק כמוני.

3 ביולי
זמן שקט

רבים מאתנו גילו שהקדשת זמן שקט לעצמנו עוזרת לנו ביצירת קשר מודע עם הכוח-העליון שלנו.
טקסט בסיסי עמוד 92
רובנו משלמים מס-שפתיים לערכו של קשר הכרתי עם כוח עליון. למרות זאת כמה מאתנו מקדישים זמן בעקביות לשיפור הקשר ההכרתי הזה? אם עדיין לא קבענו לעצמנו שיגרה של תפילה ומדיטציה, כדאי שנתחיל בכך היום. זמן שקט לא צריך להיות ארוך. רובנו מגלים כי עשרים עד שלושים דקות מספיקות להגיע לשקט, להתמקד בעזרת קריאה של חומר רוחני, לשתף במחשבותינו ובדאגותינו בתפילה ולהקדיש כמה דקות להקשיב לתשובה במדיטציה. הזמן השקט שלנו לא צריך להיות ארוך כדי להיות יעיל, בתנאי שאנו עושים זאת בעקביות. אם נקדיש עשרים דקות אחת לחודש לתפילה, זה כנראה יתרום אך במעט ורק יתסכל אותנו בשל האיכות הגרועה של הקשר ההכרתי. אבל אם נקדיש לכך עשרים דקות בכל יום, בקביעות, נחדש ונחזק את הקשר החי שקיים כבר בינינו ובין הכוח העליון שלנו. בהמולת יומו של המכור המחלים, רבים מאתנו מגיעים מהבוקר אל הלילה מבלי לקחת פסק זמן כדי לשפר את הקשר ההכרתי שלנו עם האלוהים שהגענו להבין. אבל אם נקדיש כל יום זמן מיוחד ל\"זמן השקט\", אנו יכולים להיות בטוחים בכך שהקשר ההכרתי שלנו ישתפר.
רק להיום:
אקדיש מספר דקות, אחרי שאסיים את קריאת הקטע של היום בספר זה, כדי להתפלל ולעשות מדיטציה. זאת תהיה התחלה של שגרה חדשה בהחלמה שלי.

4 ביולי
עימותים

אנו לומדים כי קונפליקטים הם חלק מהמציאות ואנו לומדים דרכים חדשות להתמודד אתם במקום לברוח מהם.
טקסט בסיסי עמוד 87
מעת לעת, כולנו מתנסים בעימותים. יכול להיות שאנו פשוט לא יכולים להסתדר עם העובד החדש הזה שהגיע למקום בו אנו עובדים. אולי החברים שלנו משגעים אותנו או אולי בני הזוג לא עונים על הציפיות שלנו. למכורים מחלימים קשה להתמודד עם כל עימות שהוא. כשהרוחות מתלהטות, זה רעיון טוב, לעיתים קרובות, להתרחק קצת עד שהרוחות יירגעו. אנו תמיד נוכל לחזור ולדבר על כך לאחר שנרגענו. אנו לא יכולים להימנע ממצבים מטרידים, אבל אנו יכולים להשתמש בזמן ובמרחק על-מנת למצוא את נקודת המבט המתאימה. עימות הוא חלק מהחיים. אנו לא יכולים לעבור את כל ההחלמה שלנו בלי להיתקל באי-הסכמות וחילוקי-דעות. לפעמים אנו כן יכולים להתרחק קצת ממצבים אלה, מקדישים זמן לחשוב עליהם. אבל תמיד מגיע הזמן שבו אנו חייבים ליישב את העימות. כשהזמן הזה מגיע, אנו נושמים נשימה עמוקה, מתפללים ומיישמים את העקרונות שהתוכנית שלנו העניקה לנו: כנות, פתיחות, אחריות, סלחנות, אמון וכל השאר. לא התנקינו כדי להמשיך לברוח מהחיים - ובהחלמה אנו לא צריכים לברוח יותר.
רק להיום:
העקרונות שהתוכנית שלי העניקה לי מספיקים כדי להדריך אותי בכל מצב. אשאף להתמודד עם קונפליקט בדרך בריאה.

יש סתירה בדבריך, עשרים דק' או כמה דק',
מה שאני קיבלתי מהספנסר, וממעבירי הסדנאות של הצעדים, של שאפשר לעשות מדיטציה 3-4 דק'
נראה שעשרים דק' כל עום זה רק לאנשים מאוד מאוד מחלימים.

יש כאן הרבה דברים שבאידיאל הם ממש נכונים אולי והייתי שמח מאוד לעשות אותם בשלמות!
יש רק בעיה אחת- שאני חושב שאין לי זמן אליהם, אני צריך לעשות דברים אחרים... אולי יותר חשובים ואולי לא... (תכל'ס גם הדת מפריעה לעשות אותם.. בצורה כזאת או אחרת..)
בכל אופן תודה רבה כיף לדעת את השאיפה לאן תמיד יש להתקדם!

5 ביולי
לבחון אפשרויות רוחניות

טבעה של אמונתנו יקבע את אופן תפילותינו ואת צורת המדיטציה שלנו.
טקסט בסיס עמוד 43
איך אנו מתפללים? זהו עניין מאוד אישי של כל חבר אנ-איי. רבים מאתנו מגלים שעם הזמן אנו מפתחים דרך של תפילה ומדיטציה המבוססת על מה שאנו לומדים מאחרים ועל מה שנוח לנו. חלק מאתנו מגיעים לאנ-איי עם ראש אטום בכל הנוגע לכוח גדול מאתנו. אבל כשאנו יושבים עם החונך שלנו ודנים בקושי שלנו, בוחנים את הצעד השני לעומק, אנו שמחים לגלות שאנו יכולים לבחור בכל תפיסה של כוח עליון שנראית לנו. בדיוק כמו שההגדרה של כוח גדול מאתנו משתנה ממכור למכור, כך גם הצורה בה אנו משיגים קשר הכרתי. יש כאלה שהולכים לטקסים דתיים; יש כאלה ששרים מזמורים; יש כאלה שיושבים בשקט או מדברים עם מה שנמצא שם; יש כאלה המוצאים קשר רוחני על-ידי קירבה אל הטבע. הדרך הנכונה להתפלל ולעשות מדיטציה היא הדרך שעוזרת לנו לשפר את הקשר ההכרתי שלנו עם הכוח העליון האישי שלנו. נוכל להתחיל בכך שנשאל אחרים איך הם מצאו את ההדרכה הרוחנית שלהם. קריאה בספרות לפני המדיטציה יכולה גם היא לעזור. רבים מאתנו כבר ערכו את החיפוש הזה. כשאנו מחפשים גדילה רוחנית, אנחנו יכולים להפיק הרבה מהניסיון שלהם.
רק להיום:
אבחן את האפשרויות שיש לי לשיפור הקשר ההכרתי שלי עם אלוהים כפי הבנתי.

6 ביולי
אני מצטער

הדבר העיקרי שאנו משיגים בעבודת צעד זה (הצעד שמיני), הוא פיתוח מודעות לכך שאט-אט, אנו זוכים בגישה חדשה אל עצמנו ואל אנשים.
טקסט בסיס עמוד 38
סביר להניח שלהגיד אני מצטער הוא משהו שרובנו מכירים די טוב. בהתמכרות הפעילה שלנו, זה כנראה היה משפט שכיח ומוכר למדי. תמיד אמרנו לאנשים כמה שאנו מצטערים, וכנראה שמאוד הופתענו כשמישהו, שנמאסו עליו ההתנצלויות חסרות המשמעות שלנו, ענה לנו כן, כן, שמענו כבר, המצטער שלך שווה ל… זה אולי היה הסימן הראשון שלנו לכך שאני מצטער לא משפיע כהוא זה על אלה שפגענו בהם, במיוחד כשגם אנחנו וגם הם ידענו שנעשה את אותו דבר שוב. רבים מאתנו חשבו שלעשות מעשי כפרה יהיה עוד אחד מאותם אני מצטער. אבל הפעולה שאנו נוקטים בצעדים אלה שונה לחלוטין. מעשי כפרה פירושם לעשות שינויים ומעל לכל לתקן את המצב. אם גנבנו כסף, אנו לא סתם אומרים אני מצטער, לעולם לא אעשה את זה שוב עכשיו שאני נקי. אנו מחזירים את הכסף. אם הזנחנו או התעללנו בבני המשפחה שלנו, אנו לא מסתפקים בהתנצלות, אנו מתחילים להתייחס אליהם בכבוד. תיקון צורת ההתנהגות ואופן ההתייחסות שלנו אל עצמנו ואל האחרים, היא כל המטרה של עבודה הצעדים. אנו כבר לא רק מצטערים, אנו אחראים.
רק להיום:
אקבל אחריות על עצמי ועל ההחלמה שלי. היום אכפר על דבר מסוים שעליו אני מצטער.

7 ביולי
אלוהים בכל אחד

ההתעוררות הרוחנית באה לידי ביטוי גם בהבנה חדשה של הכוח העליון,… כשאנו משתפים בה מכור אחר.
טקסט בסיס עמוד 51
שמענו אומרים, שלעיתים קרובות אנו רואים את אלוהים בצורה הברורה ביותר אחד בשני. אנו מבינים עד כמה זה נכון כשאנו מיישמים את הצעד השניים-עשר שלנו. כשאנו נושאים את בשורת ההחלמה למכור אחר, אנו חשים בנוכחותו של כוח גדול מאתנו. כשאנו רואים כיצד הבשורה נקלטת, אנו מבינים עוד משהו: הבשורה היא שמביאה החלמה, לא מי שמביא אותה. כוח עליון, לא הכוח שלנו הוא המקור לשינוי שמתחיל להתרחש כשאנו נושאים את הבשורה למכור שעודנו סובל. כשהבשורה עושה את העבודה שלה, משנה את החיים של מכור נוסף, אנו רואים כוח עליון בפעולה. אנו רואים כיצד קבלה ותקווה באות במקום הכחשה וייאוש. לנגד עינינו מתחילים להופיע הסימנים הראשונים לכנות, פתיחות ונכונות. משהו קורה בתוך האדם הזה, משהו גדול וחזק יותר מכל אחד מאתנו. אנו רואים אלוהים שהגענו להבין בפעולה בחייו של מישהו אחר. אנו רואים בתוכם את הכוח העליון. אנו יודעים בוודאות גדולה יותר מתמיד שכוח עליון זה נמצא גם בתוכנו, הוא הכוח שמניע את החלמתנו.
רק להיום:
כשאני נושא את בשורה ההחלמה למכורים אחרים, אנסה לשים לב לכוח שמאחורי הבשורה. היום כשאראה מכורים אחרים מחלימים, אנסה לזהות את אלוהים שבתוכם, כך שאוכל לזהות טוב יותר את אלוהים שבתוכי.

8 ביולי
המילה: אלוהים

חשוב שתדעו כי אלוהים יוזכר בפגישות אנ-איי. אנו מתייחסים בכך לכוח גדול מאתנו הגורם לכך שמה שנראה בלתי אפשרי, יהיה אפשרי.
עלון מספר 22, Welcome to NA
רבים מאתנו מגיעים למכורים אנונימיים עם מגוון דעות קדומות בקשר למשמעות המילה אלוהים, רובן שליליות. אולם באנ-איי אנו משתמשים במילה אלוהים באופן די רגיל אולי אפילו קבוע. היא מופיע 92 פעמים ב- 103 העמודים הראשונים של הטקסט הבסיסי שלנו והיא מופיעה בצורה בולטת בשליש משניים-עשרה הצעדים שלנו. במקום להתחמק מן הרגישות שרבים מאתנו חשים לגבי מילה זו, בואו נתמודד עם זה. זה נכון שמכורים אנונימיים היא תוכנית רוחנית. שניים-עשר הצעדים שלנו מציעים דרך לחופש מהתמכרות פעילה בעזרת כוח רוחני הגדול מאתנו. אבל התוכנית אינה אומרת לנו דבר על מה שאנו אמורים לחשוב על הכוח הזה. למעשה, בספרות, בצעדים ובפגישות שלנו אנו שומעים שוב ושוב שנאמר אלוהים כפי הבנתנו תהיה הבנה זו מה שתהיה. אנו משתמשים במילה אלוהים כי היא מופיעה בטקסט הבסיסי שלנו ומשום שלרוב האנשים היא מעבירה בצורה היעילה ביותר, הבנה בסיסית של הכוח עליו מבוססת החלמתנו. במילה זו אנו משתמשים לשם הנוחות. אולם, בכוח שמסתתר מאחורי המילה, אנו משתמשים ליותר מאשר רק נוחות.
רק להיום:
בין אם אני מאמין באלוהים או לא, אשתמש בכוח ששומר אותי נקי וחופשי.

9 ביולי
אנו כן מחלימים!

…הגיע הזמן שהשקר הישן \"פעם מכור, תמיד מכור\" לא יסבל יותר על ידי החברה והמכור כאחד, אנו כן מחלימים.
טקסט בסיסי, עמוד 86
מעת לעת, אנו שומעים דוברים משתפים בכך שהם עדיין לא ממש מבינים עקרונות רוחניים. הם אומרים לנו שאם היינו יודעים מה הולך בראש שלהם, היינו נדהמים לראות כמה שהם עדיין בלתי שפויים. הם אומרים לנו שככל שהם נקיים זמן רב יותר, כך הם יודעים פחות על כל דבר. באותה נשימה, אותם דוברים עצמם מספרים לנו על השינויים העמוקים שההחלמה עשתה בחייהם. באמצעות עבודת שניים-עשר הצעדים של מכורים אנונימיים, הם עברו מייאוש גמור לתקווה מתמדת, משימוש בלתי נשלט בסמים להינזרות מוחלטת, מחיים בלתי מנוהלים באופן קבוע, לאחריות. ובכן, איזה סיפור הוא נכון? האם אנו מחלימים או לא? אנו אולי חושבים שאנו מבטאים ענווה או אסירות-תודה אם אנו ממעיטים מגודל השינוי שההחלמה הביאה לחיינו. נכון, אנו גורמים עוול לתוכנית כשאנו זוקפים לעצמנו את הזכות על נס זה. אבל אנו גורמים עוול זהה - לעצמנו ולאלה שאנו משתפים בכך - כשאנו לא מאשרים את גודלו של הנס הזה. אנו כן מחלימים. אם אנו מתקשים לראות את נס ההחלמה, כדאי שנבדוק שוב. ההחלמה קיימת ופועלת במכורים אנונימיים- בוותיקים, בחברים החדשים שמציפים את הפגישות שלנו ומעל הכל בנו עצמנו. כל שעלינו לעשות הוא לפתוח את העיניים.
רק להיום:
אאשר את הנס של החלמתי ואהיה אסיר-תודה על כך שמצאתי אותו.

10 ביולי
גישה חיובית

*עמוד 135, Basic Text
גישה שלילית היא סימן ההיכר של התמכרות פעילה. כל מה שקרה בחיינו היה באשמת משהו או מישהו אחר. להאשים אחרים בחסרונותינו הפך אצלנו למדע מדויק. בהחלמה, אחד הדברים הראשונים שאנו שואפים לפתח הוא גישה חדשה. אנו מגלים שהחיים זורמים הרבה יותר בקלות כשאנו מחליפים את החשיבה השלילית שלנו בעקרונות חיוביים. גישה שלילית נדבקה אלינו בהתמכרות הפעילה, יש להניח שהיא יכולה לעקוב אחרינו גם לתוך החדרים של מכורים אנונימיים. איך נוכל להתחיל לשפר את הגישות שלנו? בכך שנשנה את הפעולות שלנו. זה לא קל, אבל זה אפשרי. אנו יכולים להתחיל בכך שנקשיב לצורה בה אנו מדברים. כשאנו פותחים את הפה, אנו שואלים עצמנו כמה שאלות פשוטות: האם מה שיש לי לומר נוגע לבעיה או לפתרון שלה? האם מה שאגיד יאמר בצורה נעימה? האם מה שיש לי לומר חשוב או שזה לא ישנה גם אם אסתום את הפה? האם אני מדבר רק כדי לשמוע את עצמי מדבר, או שיש איזו שהיא תכלית לדברי החכמה שלי? הגישות שלנו באות לידי ביטוי בפעולות שלנו. לעיתים קרובות לא מה שאנו אומרים, אלא הצורה שבה אנו אומרים את זה, היא הדבר הקובע. כשאנו לומדים לדבר בצורה חיובית יותר, נבחין בכך שגם הגישות שלנו משתפרות.
רק להיום:
אני רוצה להיות חופשי משליליות. היום אדבר ואתנהג בצורה חיובית.

11 ביולי
עידוד

אנחנו משתפים אחרים בנחמה ועידוד
טקסט בסיסי, עמוד 95
רבים מאתנו ראו איך תינוקות עושים את צעדיהם הראשונים.האם מעמידה את הילד על רגליו. האב כורע-ברך בקרבת מקום, בזרועות פתוחות, מעודד את הקטנטן, פניו סמוקים מהתרגשות. התינוק עושה כמה צעדים קטנים לעבר אביו. אח או אחות גדולים יותר מעודדים את הילדון. התינוק נופל. אמו לוחשת דברי-נחמה, מרימה את התינוק ומתחילה הכל מחדש. הפעם, התינוק נשאר על רגליו עד שהוא קרוב מספיק כדי ליפול לזרועותיו הבטוחות של אביו. כחברים חדשים, אנו מגיעים לחדרים של אנ-איי דומים מאוד לילד הקטן הזה. מורגלים לחיים שהוטל בהם מום בידי ההתמכרות,מלאים פחד וחוסר ודאות. אנו צריכים עזרה כדי לעמוד. בדיוק כמו ילד קטן העושה את הצעדים הראשונים לעבר הבגרות, אנו עושים את הצעדים הראשונים וההססניים שלנו לעבר ההחלמה. אנו לומדים לחיות בדרך החיים החדשה הזו, כי אלה שהלכו בה לפנינו מעודדים אותנו ומנחמים אותנו בכך שהם מספרים לנו מה עבד-ומה לא עבד-בשבילם. החונך נמצא שם בשבילנו כשאנו צריכים דחיפה בכיוון הנכון. הרבה פעמים אנו חשים כאילו שאנו לא יכולים לעשות צעד נוסף בהחלמה. בדיוק כמו ילד שלומד ללכת, לפעמים אנו מועדים או נופלים. אבל הכוח העליון שלנו תמיד מחכה לנו בזרועות פתוחות. אנו נתמכים בידי חברי אנ-איי אחרים כמו האחים והאחיות של הילד הקוראים קריאות עידוד, בעודנו הולכים לעבר חיים מלאים בהחלמה.
רק להיום:
אחפש עידוד מאחרים, אעודד אחרים שאולי זקוקים לכוחי.

12 ביולי
סבלנות

היינו לכודים בצורך שלנו בסיפוק המיידי שהסמים נתנו לנו.
טקסט בסיסי, עמוד 25
אני רוצה את זה ואני רוצה את זה עכשיו! זו בערך מידת הסבלנות שהייתה לרובנו בהתמכרות הפעילה שלנו. האובססיה והכפייתיות של המחלה שלנו גרמו לכך שנחשוב באופן מוחלט בכיוון אחד בלבד; כשרצינו משהו, חשבנו רק עליו. הסמים שלקחנו לימדו אותנו שסיפוק מיידי היה תמיד במרחק של מנה אחת מאתנו. אין פלא שרובנו הגענו למכורים אנונימיים כמעט ללא סבלנות כלל. הבעיה היא, שאנו לא יכולים לקבל תמיד מה שאנו רוצים מתי שאנו רוצים בכך. חלק מהמשאלות שלנו הן אשליה טהורה; אם נחשוב על כך, נראה שאין לנו שום סיבה להאמין שמשאלות אלה יוגשמו בימי חיינו. אנו כנראה אפילו לא נוכל להגשים גם את כל הרצונות המציאותיים שלנו; בוודאי אין אנו יכולים להגשים את כולם בבת אחת. על-מנת להשיג דברים מסוימים, יהיה עלינו להקריב דברים אחרים. בהתמכרות שלנו חיפשנו סיפוק מיידי, מבזבזים את משאבינו. בהחלמה אנו חייבים ללמוד איך לקבוע סדר עדיפויות, לפעמים עלינו לוותר על סיפוק רצונות מסוימים כדי להגשים מטרות חשובות יותר לטווח ארוך. כדי לעשות זאת דרושה סבלנות. כדי למצוא סבלנות זו, אנו מתרגלים את תוכנית ההחלמה שלנו. מחפשים את ההתעוררות הרוחנית המלאה שתאפשר לנו לחיות וליהנות מהחיים כמות שהם.
רק להיום:
כוח עליון, עזור לי לגלות מה הכי חשוב בחיי. עזור לי ללמוד לגלות סבלנות, כך שאוכל להקדיש את המשאבים שלי לדברים החשובים.

13 ביולי
ענווה בפעולה

אם אנו כואבים, וזה קורה לרובנו מדי פעם, אנו לומדים לבקש עזרה.
טקסט בסיסי, עמוד 80
לפעמים ההחלמה באמת קשה. אפילו קשה לגלות מספיק ענווה כדי לבקש עזרה. אנו חושבים, אני נקי כל-כך הרבה זמן. אני צריך להיות במצב טוב יותר! אך המציאות של ההחלמה פשוטה: בין אם יש לנו שלושים ימי ניקיון או שלושים שנות ניקיון, אנו חייבים להיות נכונים לבקש עזרה כשאנו צריכים אותה. ענווה היא נושא שכיח בשניים-עשר הצעדים שלנו. התוכנית של מכורים אנונימיים לא עוסקת ביצירת רושם. במקום זה התוכנית עוזרת לנו לקבל את המרב מהחלמתנו. אנו חייבים להיות נכונים לחשוף את הקשיים שלנו אם אנו מצפים למצוא פתרונות לבעיות שעולות בחיינו. יש ביטוי ישן ששומעים אותו לפעמים במכורים אנונימיים: אנו לא יכולים להציל את כבודנו וחיינו בעת ובעונה אחת. לא קל לשתף בפגישה כשיש לנו מספר שנות ניקיון ולפרוץ בבכי בגלל שהחיים לפי התנאים המקובלים גרמו לנו להכיר בחוסר האונים שלנו. אבל כשהפגישה מסתיימת וחבר אחר ניגש אלינו ואומר: אתה יודע, באמת הייתי צריך לשמוע את מה שאמרת, אנו יודעים שיש אלוהים שפועל בחיינו. טעם הענווה לעולם אינו מר. הגמול של להיות ענווים ולבקש עזרה מביא טעם מתוק להחלמתנו.
רק להיום:
אם אני צריך עזרה, אבקש. אכניס ענווה לפעולה בחיי.