11 במאי
לאזן את כפות המאזניים

רוב הדאגות והקשיים שלנו נובעים מחוסר הניסיון שלנו בחיים בלי סמים. פעמים רבות כשאנו שואלים חבר ותיק מה לעשות, אנו מופתעים מפשטות התשובה.
טקסט בסיסי, עמוד 42
למצוא איזון בהחלמה דומה לישיבה מול מאזניים עם ערמה של חול. המטרה היא לשים כמות שווה של חול על כפות המאזניים ולהשיג איזון. אנו עושים את אותו דבר בהחלמה. אנו מתחילים עם היסודות של זמן הניקיון שלנו ושניים-עשר הצעדים, אז מנסים להוסיף להם תעסוקה, אחריות בהחזקת הבית, חברים, חניכים, מערכות-יחסים, פגישות ושרות במידות שוות, כך שכפות המאזניים מתאזנות. הניסיון הראשון שלנו עלול להפר לגמרי את האיזון במאזניים האישיים שלנו. אולי נגלה שבגלל מעורבות יתר שלנו בשרות הרגזנו את המעסיק שלנו או את בני המשפחה שלנו, אבל אם ננסה לתקן בעיה זו בכך שנפסיק לחלוטין שרות באנ-איי, הכף השנייה של המאזניים תצא מאיזון. אנו יכולים לבקש עזרה מחברים שכבר ייצבו את המאזניים שלהם. קל לזהות אנשים אלה. הם נראים שלווים, שקטים ברוחם, ובטוחים בעצמם. הם יחייכו תוך כדי הכרה בקושי שלנו וישתפו איך הם הצליחו להאט, בכך שהם הוסיפו רק גרגרים ספורים של חול בכל פעם לכל אחת מכפות המאזניים וזכו לאיזון בהחלמה.
רק להיום:
אני מחפש איזון בחיי. היום אבקש מאחרים לשתף בניסיונם במציאת איזון זה.

12 במאי
לחיות עם חוויות רוחניות

…כדי שיהיה ערך כלשהו למדיטציה, יש לראות את התוצאות בחיי-היומיום.
טקסט בסיסי, עמוד 46
כשאנו עובדים את התוכנית שלנו, ניתנים לנו הרבה רמזים עקיפים לנוכחותו של כוח עליון בחיינו: התחושה הנקייה הפוקדת רבים מאתנו כשאנו עושים את הצעד החמישי שלנו, התחושה שסוף סוף אנו במסלול הנכון כשאנו מכפרים על מעשינו, הסיפוק שאנו מקבלים בלעזור למכור אחר. מדיטציה, בכל אופן, מביאה לנו מדי פעם סימנים יוצאים מן הכלל לנוכחותו של אלוהים בחיינו. המשמעות של חוויות אלה אינה שהפכנו מושלמים או שנרפאנו, אלה שהן טעימות שאנו מקבלים ממקור החלמתנו עצמו, טעימות שמזכירות לנו את טעמם האמיתי של הדברים אליהם אנו חותרים להגיע במכורים אנונימיים, ומעודדים אותנו להמשיך ללכת בנתיב הרוחני. חוויות כאלה מוכיחות באופן חד-משמעי שהתחברנו לכוח גדול בהרבה מכוחנו. אולם איך אנו משלבים כוח בלתי רגיל זה בתוך חיינו הרגילים? חברינו באנ-איי, החונך שלנו ואחרים בקהילות שלנו, אולי מנוסים יותר מאתנו בעניינים רוחניים. אם נשאל, הם יכולים לעזור לנו להתאים את החוויות הרוחניות שלנו לדפוס הטבעי של החלמה וגדילה רוחנית.
רק להיום:
אחפש כל תשובה לה אני זקוק כדי להבין את החוויות הרוחניות שלי ואשלב אותן בחיי היומיום שלי.

13 במאי
להמשיך קדימה במסע

תהליך ההחלמה הוא מסע מתמשך כלפי מעלה.
טקסט בסיסי, עמוד 79
ככל שאנו נשארים נקיים זמן רב יותר , נדמה שהשביל שלנו נעשה צר ותלול יותר. אבל אלוהים לא נותן לנו יותר ממה שאנו יכולים להתמודד אתו. לא משנה עד כמה קשה הופכת הדרך, לא משנה עד כמה הפיתולים צרים וחדים, יש תקווה. תקווה זו טמונה בהתקדמות הרוחנית שלנו. אם אנו ממשיכים להופיע לפגישות ונשארים נקיים, החיים נעשים… נאמר שונים. החיפוש המתמשך אחר תשובות לעליות ולמורדות של החיים יכול להוביל אותנו לבחון את כל ההיבטים של חיינו. החיים לא תמיד נעימים. זה הזמן בו אנו חייבים לפנות אל הכוח העליון שלנו, עם אמונה גדולה יותר. לפעמים כל מה שאנו יכולים לעשות הוא להחזיק מעמד ולהאמין שדברים ישתפרו. עם הזמן, האמונה שלנו תיצור את ההבנה. נתחיל לראות את התמונה הגדולה של חיינו. ככל שמערכת היחסים שלנו עם הכוח העליון שלנו קורמת עור וגידים ומעמיקה, קבלה הופכת כמעט לטבע שני. לא משנה מה קורה, כשאנו הולכים בדרך ההחלמה, אנו מסתמכים על אמונתנו בכוח עליון אוהב וממשיכים קדימה.
רק להיום:
אני מקבל את העובדה שאין לי את כל התשובות לשאלות החיים. עם זאת, אבטח באלוהים כפי הבנתי ואמשיך במסע ההחלמה.

14 במאי
אופס!

חוסר שפיות הוא חזרה על אותן טעויות בציפייה לתוצאות שונות.
טקסט בסיס, עמוד 23
טעויות! כולנו יודעים איך מרגישים כשעושים טעויות. רבים מאתנו חשים שכל חיינו היו טעות. לעתים קרובות אנו מסתכלים על טעויותינו בבושה או אשמה - לכל הפחות, בתסכול וחוסר סבלנות. אנו נוטים להתייחס אל טעויות כאל הוכחה לכך שאנו עדיין חולים, משוגעים, טיפשים או פגועים מדי מכדי להחלים. האמת היא שטעויות הן חלק חיוני וחשוב מאוד בלהיות אנושי. בשביל אנשים עקשנים במיוחד (כמו מכורים), טעויות לעיתים קרובות הן המורים הטובים ביותר. אין בושה בלעשות טעויות. טעויות חדשות לעיתים קרובות מצביעות על נכונותנו לקחת סיכונים ולגדול. בכל אופן, אם נלמד מהטעויות שלנו זה יכול לעזור; לחזור על אותן טעויות עלול להיות סימן לכך שאנו תקועים. לצפות לתוצאות שונות מאותן טעויות חוזרות ונשנות - ובכן, לזה אנו קוראים חוסר-שפיות. זה פשוט לא עובד.
רק להיום:
טעויות הן לא טרגדיות. אבל בבקשה, כוח עליון, עזור לי ללמוד מהן!

15 במאי
פחד מהצעד הרביעי

כשאנו ניגשים לצעד זה, רובנו פוחדים שיש מפלצת בתוכנו, שאם רק תשתחרר, תהרוס אותנו.
טקסט בסיס, עמוד 27
רובנו פוחדים מאוד להסתכל על עצמנו, לחקור את פנימיותנו. אנו פוחדים שאם נבחן את מעשינו ואת מניעינו, נמצא בור שחור ללא תחתית של אנוכיות ושנאה. אבל כשאנו עושים את הצעד הרביעי, נמצא שפחדים אלה היו בלתי מוצדקים. אנו אנושיים בדיוק כמו כל אחד אחר - לא פחות ולא יותר. לכולנו יש תכונות אישיות שאנו לא גאים בהם במיוחד. ביום רע, אנו עלולים לחשוב שהטעויות שלנו גרועות יותר משל כל אחד אחר. יהיו לנו רגעים שבהם נטיל ספק בעצמנו. נפקפק במניעינו. אנו עלולים אפילו לפקפק בעצם קיומנו. אבל אם היינו יכולים לקרוא את המחשבות של חברינו באנ-איי, היינו מגלים את אותם מאבקים. אנו לא טובים יותר ולא גרועים יותר מאף אחד אחר. אנו יכולים לשנות רק את מה שאנו מבינים ומכירים בו. במקום להמשיך לפחד ממה שקבור בתוכנו, אנו יכולים להוציא את זה לאור. נפסיק להיות מפוחדים, וההחלמה שלנו תשגשג באור המלא של המודעות-העצמית.
רק להיום:
אני פוחד ממה שאני לא מכיר. אחשוף את פחדי ואאפשר להם להיעלם.

תודה מחזק

16 במאי
רצונו של הכוח העליון שלנו

רצון האלוהים בשבילנו הופך לרצון האמיתי שלנו.
טקסט בסיס, עמוד 46
שניים-עשר הצעדים הם נתיב להתעוררות רוחנית. התעוררות זו לובשת צורה של מערכת יחסים מתפתחת עם כוח עליון אוהב. כל עבודת צעד שעוברת, מחזקת מערכת יחסים זו. ככל שאנו ממשיכים לעבוד את הצעדים, מערכת היחסים גדלה והופכת חשובה יותר מתמיד בחיינו. במהלך עבודת הצעדים, אנו מקבלים החלטה אישית, לאפשר לכוח עליון אוהב לכוון אותנו. הכוונה זו זמינה תמיד; אנו זקוקים רק לסבלנות הנחוצה כדי לחפש אותה. לעיתים קרובות, הכוונה זו באה לידי ביטוי בתבונה הפנימית לה אנו קוראים המצפון שלנו. כשאנו פותחים את ליבנו רחב מספיק כדי לחוש בהדרכת הכוח העליון שלנו, אנו חשים שלווה, שקט זה הוא אלומת האור המנחה אותנו דרך רגשותינו הסוערים, מספקת כיוון ברור כשנפשותינו מוטרדות ומבולבלות. כשאנו מחפשים את רצון אלוהים בחיינו ופועלים על פיו, אנו מוצאים את האושר הפנימי והשמחה שלעיתים קרובות נמנעת מאתנו כשאנו פועלים בכוחות עצמנו. פחד או ספק עלולים להכות בנו כשאנו מנסים לבצע את רצונו של הכוח העליון שלנו, אבל למדנו לתת אמון באותו רגע של צלילות. האושר הגדול ביותר שלנו טמון בפעולה על פי רצונו של אלוהים אוהב שלנו.
רק להיום:
אשאף לחזק את מערכת היחסים שלי עם הכוח העליון שלי. אני יודע מניסיון שלדעת את רצונו של הכוח העליון שלי מספק תחושה של צלילות, כיוון, ושקט.

17 במאי
פגמים

היינו מוכנים לחלוטין שאלוהים יסיר מאתנו פגמים אלה באופיינו.
צעד שש
אחרי שאנו עושים את הצעד החמישי, רבים מאתנו מקדישים זמן מה לבדיקת טבעם המדויק של פגמנו והתפקיד שהם מילאו בלעשות אותנו מי שהיינו. איך חיינו יכלו להיראות בלי, נאמר, השחצנות שלנו? אין ספק, השחצנות שלנו הרחיקה אותנו מהאחרים, מנעה מאתנו ליהנות מהם וללמוד מהם. אבל שחצנות גם שירתה אותנו לא רע, היא תמכה באגו שלנו שהיה מאוים על-ידי ההערכה העצמית הנמוכה במיוחד שלנו. איזה יתרון נשיג אם השחצנות שלנו תוסר ועם איזו תמיכה נישאר? ללא שחצנות, נתקרב צעד אחד נוסף למצב בו נשתלב במקומנו המתאים בין האחרים. נהיה מסוגלים להעריך את חברתם, חכמתם, ולעמוד כשווים מול שווים עם ההתמודדויות שהם מציבים בפנינו. התמיכה וההדרכה שלנו יבואו, אם נבחר בכך, מהאכפתיות שהכוח העליון שלנו מעניק לנו. הערכה עצמית נמוכה תפסיק להוות סוגיה. בזה אחר זה בחנו את פגמי האופי שלנו וגילינו שכולם אכן פוגמים בנו - אחרי הכל זו הסיבה שהם נקראים פגמים. האם אנו מוכנים לחלוטין שאלוהים יסיר מאתנו את כולם? כן.
רק להיום:
אבדוק ביסודיות את כל פגמי האופי שלי כדי לגלות האם אני מוכן לכך שאלוהים לפי הבנתי יסיר אותם.

18 במאי
חברים ומעשי כפרה - שמור על פשטות

כיפרנו במישרין בפני אנשים אלה, ככל שהדבר התאפשר, פרט למקרים שמעשה זה היה עלול לפגוע בהם או באחרים.
צעד תשע
לא תמיד אנחנו מטפלים בדרך בה היינו רוצים, בכל מערכת יחסים. אבל יחסי חברות לא צריכים להסתיים כשאנו עושים טעויות; במקום זה אנו יכולים לעשות מעשי כפרה. אם אנו נכונים בכנות, לקבל את האחריות הכרוכה ביחסי חברות ולעשות מעשי כפרה כשאנו צריכים, יחסי חברות אלה יכולים להפוך חזקים ועשירים יותר מאי פעם. מעשי כפרה זה דבר פשוט. אנו ניגשים לאדם בו פגענו ואומרים: טעיתי. לפעמים אנו נמנעים מלגשת לעניין, מתחמקים מהודאה בחלק שלנו בעניין, אבל זה מעמעם את הכוונה של הצעד התשיעי. כדי שמעשי כפרה יהיו יעילים, אנו צריכים לשמור על פשטות: אנו מודים בחלק שלנו, וזהו. יהיו פעמים בהן חברינו לא יקבלו את מעשה הכפרה שלנו. אולי הם צריכים זמן על מנת לעכל את מה שקרה. במקרה כזה, עלינו לתת להם את הזמן. אחרי הכול, אנו אלה שטעינו, לא הם. עשינו את החלק שלנו, השאר כבר לא בידינו.
רק להיום:
אני רוצה להיות חבר אחראי. אשאף לשמור על פשטות במעשי הכפרה שלי.

19 במאי
חשבון נפש של גדילה

אנו בוחנים את התנהגותנו בעבר ובהווה כדי לראות על מה אנו רוצים לשמור וממה להיפטר.
טקסט בסיס, עמוד 29
כשהיום מתקרב לסיומו, רבים מאתנו חושבים על עשרים וארבע השעות שחלפו ושוקלים איך נוכל לחיות אחרת בעתיד. קל למחשבותינו להישאר לכודות בשגרה של העולם הזה: צריך להחליף שמן במכונית, לשמור על ניקיון הבית או לרוקן את האשפה. לפעמים יש צורך במאמץ מיוחד כדי לחלץ את מחשבותינו מהערוץ השגרתי הזה ולהעביר אותן לנתיב גבוה יותר. שאלה פשוטה אחת יכולה לשים אותנו בנתיב הגבוה: מה לדעתנו, רוצה הכוח העליון שלנו, עבורנו, מחר? אולי אנו צריכים לשפר את הקשר ההכרתי החלש שלנו עם אלוהים לפי הבנתנו. אולי לא נוח לנו בעבודה שלנו או במערכת היחסים שלנו ואנו אוחזים בהם רק מתוך פחד. אולי אנו מסתירים פגם אופי טורדני כלשהו, חוששים לשתף זאת עם החונך שלנו. השאלה היא, באילו חלקים של חיינו, אנו באמת רוצים לגדול? בסופו של כל יום, אנו מגלים שזה מועיל להקדיש כמה רגעים כדי להיות עם הכוח העליון שלנו. אנו יכולים להתחיל להרהר על מה יתרום הכי הרבה לתוכנית הגדילה הרוחנית שלנו, ביום הבא. אנו חושבים על התחומים בהם גדלנו לאחרונה ומסמנים כמטרה תחומים שעדיין דורשים עבודה. האם יש דרך מתאימה יותר לסיים את היום?
רק להיום:
אשמור זמן מה, בסוף היום, כדי להתחבר עם הכוח העליון שלי, אבחן את היום שחלף ואעשה מדיטציה על מה שעומד ביני לבין רצונו של הכוח העליון שלי בשביל חיי.

תודה

20 במאי
לצאת מהבידוד

אנו מוצאים את עצמנו עושים דברים שאף פעם לא חשבנו שנעשה ונהנים מהם.
טקסט בסיס, עמוד 98
התמכרות פעילה השאירה אותנו מבודדים מסיבות רבות. בהתחלה התחמקנו מבני משפחה ומחברים, כדי שלא יגלו שאנו משתמשים. אחדים מאתנו התחמקו מכל מי שלא מכור, חוששים מהתנגדות מוסרית ובעיות עם החוק. זלזלנו באנשים שחיו חיים נורמלים עם משפחות ותחביבים, קראנו להם המשעממים, היינו בטוחים שלעולם לא נוכל ליהנות מהתענוגות הפשוטים של החיים. בסופו של דבר התרחקנו אפילו ממכורים אחרים כי לא רצינו לשתף אותם בסמים שלנו. עולמנו הפך צר ותחומי העניין שלנו הוגבלו אך ורק לתחזוקה היומית של מחלתנו. היום, חיינו מלאים הרבה יותר. אנו נהנים מפעילויות עם מכורים מחלימים אחרים. יש לנו זמן למשפחותינו. גילינו עיסוקים רבים אחרים שגורמים לנו הנאה. איזה שינוי לעומת העבר! אנו יכולים לחיות בצורה מלאה כמו האנשים הנורמאלים שפעם לעגנו להם. השמחה חזרה לחיינו, מתנה של החלמה.
רק להיום:
אני יכול למצוא הנאה בשגרה הפשוטה של חיי היומיום.

תודה על המסרים

21 במאי
תמשיכו לבוא!

הפגישות מזכירות לנו איפה היינו, ובמיוחד לאן נוכל להגיע, אם נמשיך בהחלמה.
טקסט בסיס, עמוד 54
מכורים הם שונים, מהרבה בחינות. כשבאנו למכורים אנונימיים מצאנו אחרים כמונו, אנשים שהבינו אותנו ושאנו יכולנו להבין אותם. כבר לא הרגשנו שונים וזרים בכל מקום. בפגישות אנ-איי היינו בבית, בין חברים. אנו לא מפסיקים להיות מכורים אחרי תקופה מסוימת של ניקיון. עלינו עדיין להזדהות עם מכורים אחרים. אנו ממשיכים לבוא לפגישות אנ-איי כדי לשמור על קשר עם מי שאנחנו, מאיפה באנו, ולאן אנו הולכים. כל פגישה מזכירה לנו שלעולם לא נוכל להשתמש בסמים בהצלחה. כל פגישה מזכירה לנו שלעולם לא נתרפא, אבל באמצעות תרגול העקרונות של התוכנית, אנו יכולים להחלים. כל פגישה מציעה לנו את הניסיון והדוגמא של מכורים אחרים בהחלמה מתמשכת. בפגישות אנו רואים איך אנשים שונים עובדים את התוכנית שלהם, והתוצאות ניכרות בחיים שלהם. אם אנו רוצים חיים כמו שאנו רואים אצל אחרים, אנו יכולים לברר מה הם עשו כדי להגיע למקום בו הם נמצאים. הפגישות של מכורים אנונימיים מציעות הזדהות עם המקום בו היינו ועם זה שאליו אנו יכולים להגיע- הזדהות שאנו לא יכולים בלעדיה ושלא נוכל להשיג בשום מקום אחר. זה מה שגורם לנו להמשיך לבוא.
רק להיום:
אשתתף בפגישת אנ-איי כדי להזכיר לעצמי מי אני, מאיפה באתי ולאן אוכל להגיע בהחלמה שלי.

22 במאי
סממנים של התעוררות רוחנית

הצעדים מובילים להתעוררות בעלת אופי רוחני. התעוררות זו באה לידי ביטוי בשינויים בחיינו.
טקסט בסיסי, עמוד 48
אנו יודעים איך לזהות את מחלת ההתמכרות. הסממנים שלה בלתי ניתנים לערעור. מלבד תיאבון בלתי נשלט לסמים, אלה הסובלים ממנה, מפגינים התנהגות שבאה מתוך ריכוז עצמי ואנוכיות. כשההתמכרות שלנו הייתה בשיאה אין ספק שסבלנו כאב גדול מאוד. שפטנו את עצמנו ואת האחרים ללא הרף, ורוב הזמן דאגנו או ניסינו לשלוט בתוצאות. כמו שמחלת ההתמכרות מאובחנת על-ידי סממנים ברורים. כך גם התעוררות רוחנית באה לידי ביטוי בצורה ברורה אצל מכור מחלים. אנו יכולים להבחין בנטייה לחשוב ולפעול בצורה ספונטנית; אובדן עניין בלשפוט ולפרש מעשים של אחרים; יכולת שאין לטעות בה ליהנות מכל רגע, והתקפי חיוך שמופיעים לעיתים קרובות. אם אנו רואים מישהו שמפגין סממנים של התעוררות רוחנית, עלינו להיות מודעים לכך שהתעוררויות שכאלה מדבקות. הפעולה הטובה ביותר שאנו יכולים לנקוט היא להתקרב לאותם אנשים. כשאנו מתחילים להרגיש לעיתים קרובות אסירות תודה שמציפה אותנו, יכולת הולכת וגוברת לקבל את האהבה של החברים בתוכנית ודחף בלתי ניתן לשליטה להחזיר אהבה, אנו נבין שגם לנו הייתה התעוררות רוחנית.
רק להיום:
הרצון החזק ביותר שלי הוא שתהיה לי התעוררות רוחנית. אחפש את הסממנים שלה, ואיהנה כשאמצא אותם.