26 ביול
כניעה ללא תנאי

עזרה, לנו המכורים, מתחילה רק כשאנחנו מסוגלים להודות בתבוסה מוחלטת. זה עלול להיות מפחיד, אבל זה היסוד עליו בנינו את חיינו.
טקסט בסיסי, עמוד 22
רובנו ניסינו כל דבר אפשרי, הפעלנו כל כוח, כדי למלא את החור הרוחני שבתוכנו. שום דבר לא מילא את זה - לא סמים, לא שליטה וניהול, לא מין, לא כסף, לא רכוש, לא כוח ולא יוקרה. אנו אכן חסרי אונים; החיים שלנו אכן בלתי ניתנים לניהול, מה שבטוח זה שאנו לבדנו לא יכולים לנהל אותם. ההכחשה שלנו לא תשנה עובדה זו. אז אנו נכנעים; אנו מבקשים מהכוח העליון שלנו שישגיח על רצונותינו וחיינו. לפעמים כשאנו נכנעים, אנו לא יודעים שכח גדול מאתנו קיים ויכול להשיב אותנו לשפיות. לפעמים, אנו לא בטוחים שאלוהים כפי שאנו מבינים אותו ישגיח על חיינו הבלתי מנוהלים. חוסר הוודאות שלנו אינו משפיע על האמת הבסיסית: אנו חסרי-אונים. החיים שלנו בלתי ניתנים לניהול. עלינו להיכנע. רק אם נעשה כך נוכל להיפתח לרווחה - כך שהרעיונות הישנים וכל ההרס של העבר יצאו החוצה, אם נפתח לרווחה, הכוח העליון יוכל להיכנס.
רק להיום:
אכנע ללא תנאי, אני יכול לעשות את זה קל או קשה, הבחירה בידי. כך או אחרת, אעשה את זה.

רק להיום

27 ביולי
אנו כן מחלימים
כשהגענו לאנ-איי, מצאנו את עצמנו חלק מקבוצה מיוחדת מאוד, אנשים שסבלו כמונו ומצאו החלמה. בזכות הניסיון שבו שיתפו אותנו בחופשיות מצאנו תקווה לעצמנו. אם התוכנית עבדה עבורם, היא תעבוד גם עבורנו.
טקסט בסיסי, עמוד 10

חבר חדש נכנס לפגישה הראשונה שלו רועד ומבולבל. אנשים מפטפטים. הוא רואה קפה, כיבוד וספרות. שכולם מתיישבים והפגישה מתחילה. לאחר שהוא מעיף מבט המום במגוון המוזר של היושבים בחדר, שואל החבר החדש: למה אני צריך להפקיד את החיים שלי בידי קבוצה זו? אחרי הכל הם סתם מכורים כמוני. גם אם זה נכון שלרבים מאתנו לא הלך כשהגענו לכאן, החבר החדש לומד במהרה שהדרך שבה אנו חיים כיום, היא הקובעת. הפגישות שלנו מלאות במכורים שהחיים שלהם השתנו כליל. כנגד כל הסיכויים אנו מחלימים. החבר החדש יכול להתייחס לאיפה שהיינו ולשאוב תקווה מאיפה שאנו עכשיו. היום לכל אחד מאתנו יש אפשרות להחלים. כן, אנו יכולים להפקיד בבטחה את חיינו בידי כוח עליון ומכורים אנונימיים. כל עוד אנו עובדים את התוכנית, הרווח מובטח, חופש מהתמכרות פעילה ודרך חיים טובה יותר.
רק להיום:
ההחלמה שמצאתי באנ-איי היא משהו בטוח. אם אבסס את חיי עליה, אני יודע שאגדל.

28 ביולי
סודות ואינטימיות

חששנו שאם אי-פעם נחשוף את עצמנו כפי שאנו באמת, ידחו אותנו.
טקסט בסיסי, עמוד 31
רבים מאתנו משתוקקים למערכת-יחסים בלי מחסומים שבה נוכל לחשוף את כל הרגשות שלנו. בו-בזמן, האפשרות לקרבה כזו מפחידה אותנו כמעט יותר מכל מצב אחר בחיים. אם נבחן את מה שמפחיד אותנו, בדרך כלל נמצא שאנו מנסים להסתיר היבט של האישיות שלנו שאנו מתביישים בו. היבט שלפעמים אנו חוששים להודות בו גם בפני עצמנו. אנו לא רוצים שאחרים ידעו על חוסר הביטחון שלנו, על הכאב שלנו, על החסכים שלנו. לכן, אנו פשוט מסרבים לחשוף את הדברים האלה. אנו יכולים לחשוב שאם אף אחד לא יידע שום דבר על החסרונות שלנו, החסרונות האלה יפסיקו להתקיים. זו הנקודה שבה מערכות היחסים שלנו נפסקות. כל מי שנכנס לחיינו לא יורשה לעבור את הנקודה שבה מתחילים הסודות שלנו. על-מנת לקיים מערכת יחסים אינטימית, חשוב שנכיר בחסרונות שלנו ונשלים עימם. כשאנו עושים את זה, חומות ההכחשה שנבנו כדי להסתיר דברים אלה תיפול ותתנפץ לרסיסים ובכך תאפשר לנו לבנות יחסים של ממש עם אחרים.
רק להיום:
יש לי הזדמנויות לשתף ולחשוף את האני הפנימי שלי, אנצל הזדמנויות אלה ואתקרב יותר לאלה שאני אוהב.

29 ביולי
ציפיות

כשאנו מכירים בצורך שיסלחו לנו, אנו נוטים להיות יותר סלחניים.
טקסט בסיסי, עמוד 39
ההתנהגות שלנו כלפי אנשים אחרים בחיינו משקפת את ההתנהגות שלנו כלפי עצמנו. כשאנו תובעים שלמות מעצמנו, אנו תובעים זאת גם מאחרים. כשאנו מנסים לתקן דברים בחיינו, בהחלמה, אנו אולי מצפים שאחרים יעבדו קשה כמונו ויחלימו בקצב שלנו. כפי שלפעמים אנו מגלים חוסר סלחנות כלפי הטעויות שלנו, אנו יכולים להתרחק מחברים או בני-משפחה כשהם לא ממלאים אחר הציפיות שלנו. עבודת הצעדים עוזרת לנו להבין את המגבלות שלנו ואת היותנו אנושיים. אנו מגיעים להבנה שהכישלונות שלנו הם טעויות אנוש. אנו רואים שלעולם לא נהיה מושלמים. לפעמים נאכזב את עצמנו ואחרים. אנו מקווים שייסלח לנו. ככל שאנו לומדים לקבל את עצמנו, אנו יכולים להתחיל להתייחס אל האחרים באותה קבלה וסובלנות. גם אנשים אלה הם רק בני-אדם והם מנסים לעשות כמיטב יכולתם, לפעמים גם הם נכשלים.
רק להיום:
אתייחס אל האחרים בסובלנות וסלחנות כפי שאני מתייחס אל עצמי.

ממש:"ואהבת לרעך כמוך".

30 ביולי
חשבון-נפש קבוע

המשך עריכת חשבון-נפש אישי, פירושו שאנו יוצרים הרגל קבוע לבדוק את עצמנו, פעולותינו, גישותינו ומערכות היחסים שלנו.
טקסט בסיסי, עמוד 41
חשבון נפש קבוע הוא מרכיב חשוב מאוד בצורת החיים החדשה שלנו. בהתמכרות שלנו, בדקנו את עצמנו מעט ככל האפשר. לא היינו מרוצים מצורת החיים שלנו, אבל לא חשנו שאנו יכולים לשנות אותה. הרגשנו שבדיקה עצמית תהיה עניין כואב ועקר. היום, כל זה משתנה. איפה שהיינו חסרי אונים מול התמכרותנו, מצאנו כוח גדול מאתנו שעזר לנו להפסיק להשתמש. במקום שהרגשנו שאנו אבודים בסבך של החיים, מצאנו הכוונה בניסיון של החברים המחלימים שלנו ובקשר ההכרתי שלנו שהולך ומשתפר עם הכוח העליון. אנו לא צריכים להיות לכודים בדפוסי ההתנהגות הישנים וההרסניים. אנו יכולים לחיות בצורה שונה, אם נבחר. כשאנו מבססים דפוס קבוע של עריכת חשבון-נפש אישי, אנו נותנים לעצמנו הזדמנות לשנות כל דבר שלא עובד בחיים שלנו. אם התחלנו לעשות משהו שגורם בעיות, אנו יכולים להתחיל לשנות את ההתנהגות שלנו לפני שזה יצא מכלל שליטה. אם אנו עושים משהו שמונע יצירת בעיות, אנו שמים לב לזה, ומעודדים את עצמנו לעשות רק מה שעובד בשבילנו.
רק להיום:
אני אתחייב לכלול חשבון נפש קבוע בצורת החיים החדשה שלי.

31 ביולי
חופש מהתמכרות פעילה

מכורים אנונימיים מבטיחה רק דבר אחד - חופש מהתמכרות פעילה. זה הפתרון שחיפשנו, שזמן כה רב נעלם מעינינו.
טקסט בסיסי, עמוד 102
אנ-איי מבטיחה רק דבר אחד - חופש מהתמכרות פעילה. נכון שיש בינינו חברים שזוכים להצלחה פיננסית בהחלמה שלהם. הם קונים בתים יפים, יש להם מכוניות חדשות, הם לובשים בגדים יפים ומקימים משפחות יפות. סימנים חיצוניים אלה של שגשוג אינם משותפים לכולנו. רבים מאתנו לעולם לא מגיעים להצלחה פיננסית. זה לא מבטא בהכרח את איכות ההחלמה שלנו. כשאנו מתפתים להשוות את עצמנו לחברים אחרים, שנראה לנו כי הם עשירים יותר, כדאי שנזכור למה אנו באנו לחדרים של מכורים אנונימיים. באנו כי החיים שלנו התמוטטו. היינו מובסים מבחינה רגשית, גופנית ורוחנית. הטקסט הבסיסי שלנו מזכיר לנו ביאוש ביקשנו עזרה זה מזה במכורים אנונימיים. באנו כי היינו מוכים. למכורים, אפילו יום אחד נקי הוא נס. כשאנו זוכרים למה באנו למכורים אנונימיים ובאיזה מצב הגענו, אנו מבינים שעושר חומרי מחוויר בהשוואה לעושר הרוחני שבו זכינו בהחלמה שלנו.
רק להיום:
קיבלתי מתנה רוחנית גדולה מעושר חומרי: ההחלמה שלי. אודה לאלוהים כפי שאני מבין אותו על החופש מהתמכרות פעילה.

תודה!
הייתי צריך את זה.
בתקופה האחרונה התחלתי לדמיין איך כשההחלמה מתחזקת והחיים מתבססים אני נהיה מבוסס יותר מבחינה כלכלית,
עד שבחתונות של הילדים, כל קרובי המשפחה שחושבים שהחיים שלי בזבל (ולא יודעים שהסיבה היא השימוש),
פתאום יביטו בהערכה עצומה ויגידו: "כנראה שטהרני בכל זאת ידע מה הוא עושה!"
(הם רק לא יידעו שהשינוי העצום כרוך בכך שהבנתי שאני לא יודע מה אני עושה)?
זה חלום נחמד, אבל אולי לאלוקים יש תכנית טובה ומצמיחה יותר בשבילי. מקווה לחיות את זה.
ושוב תודה על התזכורת!...

רק להיום

1 באוגוסט
חופש מרגשות-אשם
התמכרות שיעבדה אותנו. היינו אסירים של הראש שלנו ודנו עצמנו לחובה בגלל רגשות- האשם שלנו.
טקסט בסיס עמוד 7

רגשות-אשם הם אחד המכשולים הנפוצים שבהם אנו נתקלים בהחלמה. אחד הביטויים המוכרים ביותר של רגשות-אשם הוא השנאה העצמית, שבאה כתוצאה מהניסיון שלנו לסלוח לעצמנו בלי שנרגיש כי אכן זה נסלח. איך נוכל לסלוח לעצמנו כך שנוכל להרגיש זאת? קודם כל, עלינו לזכור שאשמה וכישלון הן לא חוליות בשרשרת בלתי שבירה. אם נדבר על כך בכנות עם החונך שלנו ועם מכורים אחרים, נגלה שזה נכון. לעיתים קרובות מתברר, ששיתוף שכזה מביא מודעות רגישה יותר לחלק שלנו בדברים שעשינו. לפעמים אנו מבינים שהציפיות שלנו היו גבוהות מידי. אנו מגבירים את הנכונות שלנו לקחת חלק בפתרונות, במקום לשקוע בבעיות. בנקודה כלשהי בדרך, אנו מגלים מי אנו באמת. בדרך-כלל מתברר לנו שאנו לא מושלמים לגמרי וגם לא כישלונות גמורים כמו שחשבנו על עצמנו. אנו לא צריכים לחיות לפי האשליות שלנו. אנו צריכים לחיות רק במציאות.
רק להיום:
אני אסיר-תודה על היתרונות שלי ואני מקבל את החסרונות שלי. בעזרת נכונות וענווה, אני חופשי להתקדם בהחלמה ולהשתחרר מכל רגשות-אשם.

רק להיום

3 באוגוסט
לתת אמון בבני-אדם
לרבים מאתנו לא היה לאן לפנות לולא בטחנו בקבוצות ובחברי אנ-איי.
טקסט בסיסי, עמוד 81

כשאנו בוטחים באנשים אנו לוקחים סיכון. בני-אדם ידועים כשכחנים, לא אמינים, בלתי מושלמים. רובנו באים מרקע בו בגידה וחוסר-רגישות בין חברים היו דברים מקובלים ביותר. אפילו החברים האמינים ביותר שלנו לא היו אמינים במיוחד. כשאנו מגיעים לדלתות של אנ-איי, לרבים מאתנו יש ניסיון רב בכך שאין טעם לסמוך על בני-אדם. ועם זאת, ההחלמה שלנו דורשת מאתנו לתת אמון בבני-אדם. אנו ניצבים בפני דילמה: בני-אדם אינם תמיד ראויים לאמון, אבל עם זאת עלינו לתת בהם אמון. איך נעשה את זה, לאור הניסיון שהיה לנו בעבר? ראשית, אנו מזכירים לעצמנו שחוקי ההתמכרות הפעילה לא חלים בהחלמה. רוב החברים שלנו בתוכנים עושים כמיטב יכולתם על-מנת לחיות לפי העקרונות הרוחניים שאנו לומדים בתוכנית. שנית, אנו מזכירים לעצמנו שגם אנו לא %100 אמינים. אנו ודאי נאכזב מישהו בחיים שלנו, לא משנה כמה נשתדל שזה לא יקרה. שלישית וחשוב מכל, אנו מבינים שאנו חייבים לתת אמון בחברים שלנו באנ-איי. החיים שלנו בסכנה, הדרך היחידה שבה נוכל להישאר נקיים היא לתת אמון באנשים אלה, בעלי הכוונות הטובות, גם אם הם לא מושלמים.
רק להיום:
אני אתן אמון בחברים שלי בתוכנית. הם ודאי לא מושלמים, אך הם תקוותי הטובה ביותר.

4 באוגוסט
מתי סוד הוא לא סוד?

מכורים נוטים לחיות חיי-סתר…זו הקלה גדולה להיפטר מכל סודותינו ולשתף אדם אחר בעול המכביד של עברנו.
טקסט בסיסי, עמוד 32
שמענו כבר את המילים אנו חולים כמו הסודות שלנו. מה אנו שומרים בסוד, ולמה? אנו שומרים בסוד את הדברים שמביישים אותנו. אולי אנו נאחזים בדברים אלה משום שאנו לא רוצים למסור אותם. אבל אם הם גורמים לנו בושה, האם החיים שלנו עם עצמנו לא יהיו קלים יותר, אם ניפטר מדברים אלה? יש בינינו כאלה הנצמדים אל הדברים שגורמים לנו בושה מסיבה אחרת. זה לא שאנו לא רוצים להיפטר מהם; אנו פשוט לא מאמינים שאנו יכולים להיפטר מהם. הם ייסרו אותנו זמן כה רב ופעמים כה רבות ניסינו להיפטר מהם עד שאיבדנו תקווה שנוכל למצוא הקלה. אך הם עדיין מביישים אותנו ואנו עדיין שומרים אותם בסוד. עלינו לזכור מי אנו: מכורים מחלימים. אנו שניסינו זמן כה רב לשמור את השימוש שלנו בסוד מצאנו חופש מהאובססיה של עצמנו והכפייתיות להשתמש. למרות שרבים מאתנו נהנו מהשימוש עד הסוף, בכל זאת חיפשנו החלמה. לא יכולנו לסבול את המחיר שהשימוש גבה מאתנו. כאשר הודינו בחוסר-האונים שלנו וביקשנו עזרה מאחרים, נפטרנו מהנטל של הסוד שלנו. עקרון זה נכון גם לגבי כל הסודות האחרים שחבויים בתוכנו. כן, אנו חולים כמו הסודות שלנו. רק כאשר הסודות שלנו חדלים להיות סודות, אנו מתחילים למצוא הקלה מאותם דברים הגורמים לנו בושה.
רק להיום:
הסודות שלי יכולים לגרום לי להיות חולה, רק כל עוד הם נשארים סודות. היום אדבר עם החונך שלי על סודותיי.

5 באוגוסט
צורת המחשבות שלנו

אנו מעצבים מחדש את המחשבות שלנו על פי אידיאלים רוחניים, אנו חופשיים להיות אנו עצמנו.
טקסט בסיסי, עמוד 101
ההתמכרות עיצבה את המחשבות שלנו בדרכה שלה. לא משנה מה הייתה צורתם הראשונית, המחשבות הפכו מעוותות כשהמחלה השתלטה על חיינו. האובססיה שלנו עם הסמים ועם עצמנו, עיצבה את מצבי הרוח, הפעולות, ואת צורת החיים שלנו. כל אחד מהעקרונות הרוחניים בתוכנית שלנו, נועד ליישר עיוות זה או אחר בחשיבה שלנו. עיוות שנוצר בזמן ההתמכרות הפעילה. אנו נלחמים נגד ההכחשה בהודאה, נגד סודיות בכנות, נגד בידוד בחברותא ונגד ייאוש באמונה בכך שהכוח העליון שלנו אוהב אותנו. העקרונות הרוחניים שאנו מוצאים בהחלמה משחזרים את צורת המחשבות שלנו ואת חיינו ומחזירים אותם למצבם הטבעי. ומהו אותו מצב טבעי? זהו המצב שאנו באמת שואפים להגיע אליו, השתקפות של החלומות הנשגבים ביותר שלנו. איך אנו יודעים זאת? אנו יודעם זאת כי המחשבות שלנו מעוצבות בהחלמה על-ידי עקרונות רוחניים שאנו מוצאים תוך התהוות היחסים שלנו עם אלוהים לפי הבנתנו באנ-איי. ההתמכרות כבר לא מעצבת את צורת המחשבות שלנו. היום החיים שלנו מעוצבים על-ידי ההחלמה ועל -ידי הכוח העליון שלנו.
רק להיום:
אתן לעקרונות רוחניים לעצב את המחשבות שלי. באמצעות עיצוב זה אמצא את הצורה של הכוח העליון שלי.

6 באוגוסט
השמחה הפנימית

מתחילת החלמתנו גילינו ששמחה לא נובעת מדברים חומריים, אלא מתוך- תוכנו.
אחדים מאתנו הגיעו לאנ-איי עניים לגמרי. כתוצאה ממחלתנו הפסדנו הכל. מהרגע שאנו נקיים, אנו משקיעים את כל האנרגיה שלנו בשיקום המצב הכלכלי שלנו רק כדי להרגיש אפילו עוד פחות מסופקים מכפי שהיינו לפני כן. חברים אחרים ניסו להקל על הכאב הרגשי שלהם בעזרת דברים חומריים. בן זוג דחה אותנו? בואו נקנה משהו. הכלב מת? בואו ניסע לקניון. העניין הוא שאי-אפשר לקנות הגשמה רגשית, גם לא בתשלומים. אין שום דבר רע בדברים חומריים בפני עצמם. הם יכולים להקל על החיים, לספק לנו רקע מפואר יותר, אבל הם לא יכולים לתקן אותנו. איפה נוכל למצוא שמחה אמיתית? אנו יודעים; התשובה נמצאת בתוכנו. מתי מצאנו שמחה? כשהצענו עזרה ושרות לאחרים, מבלי לצפות לתמורה..מצאנו חמימות אמיתית בחברת בני-אדם אחרים- לא רק באנ-איי, אלא גם במשפחות שלנו, ביחסינו עם אחרים ובקהילה שלנו. מקור-הסיפוק הוודאי ביותר שלנו הוא בקשר ההכרתי עם אלוהים. שלווה פנימית, תחושה בטוחה שאנו יודעים שיש לנו כיוון בחיים וביטחון רגשי, לא באים מדברים חומריים, אלא מתוך תוכנו.
רק להיום:
אי-אפשר לקנות שמחה אמיתית. אחפש את השמחה שלי בשרות, בחברותא, בכוח העליון שלי - אחפש בתוכי.

רק להיום

7 באוגוסט
רשימת אסירות-תודה
אנו מתמקדים בכל דבר שלא מסתדר לפי רצוננו ומתעלמים מכל היופי בחיינו.
טקסט בסיס, עמוד 77

קל מאוד להיות אסירי-תודה כשהכל הולך בקלות. אם אנו מקבלים העלאה במשכורת, אנו אסירי-תודה. אם אנו מתחתנים, אנו אסירי-תודה. אם מישהו מפתיע אותנו במתנה או בטובה שלא ביקשנו, אנו אסירי-תודה. אך אם מפטרים אותנו, או שאנו מתגרשים, או מאוכזבים, אסירות-התודה עפה מהחלון. אנו שוקעים באובססיה עם הדברים שלא הולכים לנו בחיים, גם אם כל הדברים האחרים בחיינו הם בסדר גמור. במצב כזה, אנו יכולים להיעזר ברשימה של אסירות-תודה. אנו מתיישבים עם עט ונייר ועושים רשימה של האנשים שאנו חשים כלפיהם אסירות-תודה. לכולנו יש אנשים שתמכו בנו ברגעים קשים. אנו רושמים את הדברים הרוחניים שהשגנו, כי אנו יודעים שאנו לא יכולים להחזיק מעמד ולשרוד את המצב הנוכחי בלעדיהם. ואחרון-אחרון חביב, אנו רושמים את ההחלמה שלנו עצמה. כל דבר שיש לנו ואנו חשים אסירות-תודה כלפיו, נכנס לרשימה. אין ספק שנמצא שיש מאות דברים בחיינו עליהם אנו צריכים להרגיש אסירות-תודה. גם אלה בינינו הסובלים ממחלה, או שאיבדו את כל הרכוש החומרי שלהם, ימצאו נחמה רוחנית שעליה הם יכולים להיות אסירי-תודה. התעוררות רוחנית היא המתנה היקרה ביותר שמכור יכול לקבל.
רק להיום:
אעשה רשימה של דברים, חומריים ורוחניים, עליהם אני אסיר-תודה.

8 באוגוסט
אחריות בהחלמה
…אנו מקבלים את אחריותנו לבעיות שלנו ומבינים שאנו אחראים באותה מידה לפתרונות.
טקסט בסיסי, עמוד 94
בעבר היינו רגילים להטיל את האחריות לבעיות שלנו על אחרים. יש כאלה בינינו המנסים לנהוג כך גם בהחלמה. במהרה, אנו מגלים שזה פשוט לא עובד. למשל, אנו חושבים לעשות שינוי בחיינו, אז אנו מתקשרים לחונך שלנו ושואלים מה עלינו לעשות. במסווה של חיפוש כיוון, אנו בעצם רוצים שהחונך שלנו ייקח על עצמו את האחריות ויקבל החלטות בנוגע לחיים שלנו. אולי רבנו עם מישהו בפגישה ואנו מבקשים מהחבר הכי טוב של אותו אדם שיתנצל בשמנו. אולי כפינו איכשהו על חבר שיעשה את עבודות השירות שלנו במשך החודש האחרון. האם יכול להיות שביקשנו מחבר לנתח את ההתנהגות שלנו ולזהות את החסרונות שלנו, במקום שנעשה בעצמנו את חשבון הנפש? החלמה זה משהו שצריך לעבוד בשבילו. לא נקבל אותה על מגש של כסף. אנו לא יכולים לצפות שהחברים והחונך שלנו יהיו אחראים על העבודה שאנו חייבים לעשות בעצמנו. אנו מחלימים בכך שאנו מחליטים בעצמנו, עושים לבד את עבודת השירות שלנו ועובדים את הצעדים. אם נעשה את זה עבור עצמנו, נזכה בתמורה.
רק להיום:
אקבל אחריות על החיים וההחלמה שלי.