ב"ה

צרעת הבית הפנימית

בפרשתנו אנו קוראים על צרעת הבית. בצרעת זו מתרחש תהליך מעניין, שיכול ללמד אותנו רבות.

אדם שם לב לכך, שיש מראה בעייתי בקיר הבית שלו. הוא פונה אל הכהן, והכהן מגיע בכדי לבדוק את הבית. אם הנגע הוא בעל מראה חשוד, הכהן מסגיר את הבית במשך שבעה ימים.
הָהֶסְגֵּר הוא ניסיון ראשון לפתור את הבעייה, והוא מתאפיין בכך, שמנסים להניח לבעייה לחלוף מאליה. זאת בתקווה שיחלוף שבוע והנגע ייעלם, הבית יהיה טהור, והכל יהיה בסדר.

לאחר שבוע, מגיע הכהן לבדיקה נוספת של הבית. אם הוא רואה שהנגע התפשט, הוא מצווה לפרק את האבנים המנוגעות מקיר הבית, ולקלף את הטיח שסביבן. הכהן מצווה להביא אבנים חדשות וטיח חדש, ואותם קובעים בקיר הבית.
החלפת האבנים והטיח היא ניסיון שנילפתור את הבעייה. הניסיון השני מתאפיין בהחלפת חֶלֶק מהבית, בתקווה שהבית יישאר טהור, והנגע לא יתפשט שוב.

במידה והנגע שב ומתפשט בבית, קובע הכהן כי מדובר ב"צָרַעַת מַמְאֶרֶת", מוחלטת ובלתי הפיכה. אז מצווה הכהן להרוס את הבית כולו, ולהשליך את כל חלקיו.
הריסת הבית גם היא ניסיון שלישי לפתור את הבעייה. הניסיון השלישי מתאפיין בהחלפת כל הבית, מתוך הבנה שהבית הישן הינו אבוד, ואם האדם חפץ בבית, עליו לבנות בית חדש לגמרי מן היסוד.

פעמים רבות המילה "בית" נדרשת במשמעות של פנימיות האדם (מלשון הפסוק "מִבַּיִת וּמִחוּץ", שפירושו מבפנים ומבחוץ), וכך ברצוני לדרוש אותה גם כעת.
כמדומה, שבמהלך חיינו, אנו עוברים תהליך דומה לזה של צרעת הבית. צרעת הבית הפנימית.

אנחנו מזהים אצלנו בעייה בעניין התאווה (אותיות המילה "עֹנֶג" זהות לאותיות המילה "נֶגֶע"). בהתחלה אנחנו מקווים שזה יעבור במשך הזמן, בייחוד אם צפוי לנו שינוי משמעותי קרוב (בר מצווה / מעבר לישיבה / חתונה וכדו'). זהו הניסיון הראשון שלנו לפתור את הבעייה, והוא מתאפיין בכך, שאנו מקווים שהבעייה תחלוף מאליה.

משנוכחנו לדעת, כמה וכמה וכמה פעמים שזה פשוט לא קורה, אנחנו מנסים לשנות, לתקן ולשפץ את אישיותנו באופנים שונים: בקבלת הנהגות שונות על עצמנו, בעריכת חשבון נפש וכדו'. זהו הניסיון השני שלנו לפתור את הבעייה, והוא מתאפיין בכך שאנחנו רוצים לשנות חלקים מאישיותנו, בתקווה שכך הכל יסתדר...

כשגם זה לא עוזר, אנחנו מתחילים להבין שאי אפשר להסתפק בשינויים קלים. עלינו לפרק מן היסוד את כל בנייננו הפנימי, את כל הגישה שלנו לחיים, ולבנות אותם מחדש. זהו הניסיון השלישי (והמוצלח!), שמתאפיין בכך שאנו נכונים לשנות את כל ההתנהלות שלנו בחיינו, לאמץ גישה שונה (ולעיתים גם הפוכה!), ולהיות נכונים שה' ישחרר אותנו מכל נגעינו ופגמינו. אמן!

וגם בזה אי אפשר להצליח לבד הכל נעשה על פי הוראות הכהן ובסופו של דבר הריפויי הסופי זה נס (חז"ל איפשהו)
יש כהן בקהל???

יישר כח טהרני כהרגלך בקודש דברים נכוחים יפים ומחזקים.
תודה.

קראתי לאחרונה שוב ומאוד התחברתי.
מקפיץ לקראת פרשת השבוע.

יפה מאוד!
נהניתי..

מקפיץ לקראת הפרשה, ומוסיף גם רעיון על הפרשה שכתבתי באחד השרשורים האחרים כאן לפני כשנה:

"עלו לי כמה רעיונות על הפרשה. אמנם, לא ממש ביקרתי בשבת בבית הכנסת, אבל קראתי קצת על הפרשה...

אחד הדברים החזקים שאני זוכר שעלו לי, הוא על המצורע שהצרעת פרחה בכל גופו, שהוא כולו טהור. זו פשוט לא צרעת! זה משהו אחר (שנקרא "בוהק")!

הקבלתי זאת לעצמי. אם התאווה הייתה תופסת חלק מהחיים שלי, אולי הייתי חוטא, הייתי טמא. אבל מכיוון שהתאווה השתלטה בצורה הזויה לגמרי על כל תחומי החיים שלי, זה כבר לא חטא וטומאה (ואם תרצו (ואתם מלומדי המהר"ל ) חטא במהותו הוא דבר מקרי, אז לא יכול להיות שהוא דבר כל כך עצמי אצלי!).

יש כאן פשוט משהו אחר (מחלה קשה). אני טהור!  "