מאז שהצטרפתי לפורום ול-SA ראיתי את 12 הצעדים וכל התפאורה בכל פינה ושעל, שיעורי מחשבת ואמונה, ושיעורי תנ"ך ומשנה, ושיעורי גמרא והלכה,, SA נובעת כל כולה מהתורה, אני יכול כמעט להישבע, אם היה אפשר, שאין דבר ב-SA שלא מופיע כבר בעולם כבר 3500 שנה. על כן, היום, בשיעור תורה (אני בשמינית) למדנו רמב"ם בנושא מלחמה, והנה רמב"ם בהלכות מלכים ומלחמותיהם פרק ז' שמדבר על הצעד הראשון, אולם בנגלה על מלחמת ישראל, אבל מי לא נלחם נגד היצר?

"מי האיש הירא ורך הלבב כמשמעו. שאין בלבו כח לעמוד בקשרי המלחמה. ומאחר שיכנס בקשרי המלחמה ישען על מקוה ישראל ומושיעו בעת צרה וידע שעל יחוד השם הוא עושה מלחמה וישים נפשו בכפו ולא יירא ולא יפחד ולא יחשוב לא באשתו ולא בבניו אלא ימחה זכרונם מלבו ויפנה מכל דבר למלחמה. וכל המתחיל לחשוב ולהרהר במלחמה ומבהיל עצמו עובר בלא תעשה. שנאמר אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם. ולא עוד אלא שכל דמי ישראל תלויין בצוארו. ואם לא נצח ולא עשה מלחמה בכל לבו ובכל נפשו. הרי זה כמי ששפך דמי הכל. שנאמר ולא ימס את לבב אחיו כלבבו. והרי מפורש בקבלה ארור עושה מלאכת ה' רמיה וארור מונע חרבו מדם. וכל הנלחם בכל לבו בלא פחד ותהיה כוונתו לקדש את השם בלבד. מובטח לו שלא ימצא נזק ולא תגיעהו רעה. ויבנה לו בית נכון בישראל ויזכה לו ולבניו עד עולם ויזכה לחיי העולם הבא. שנאמר כי עשה יעשה ה' לאדוני בית נאמן כי מלחמות ה' אדוני נלחם ורעה לא תמצא בך וגו' והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה' אלהיך:"

"הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבר ונופת צופים". ממש הצעד הראשון! קודם כל, מי הוא זה המכור? "שאין בלבו כח לעמוד בקשרי המלחמה", מלחמה במי? ביצר. הוא נישא הכל! בחרב, לא עבד, בחץ וקשת, לא עבד, אפילו לסגת לא עבד! אבל מה אנו יכולים לעשות שאנו מכורים וכן במלחמה עם היצר? "ומאחר שיכנס בקשרי המלחמה ישען על מקוה ישראל ומושיעו בעת צרה", תרגום: אנו מוסרים את רצונותינו ואת עצמינו לכוח העליון שמעלינו, פשוט צעד ראשון, אבל השאלה זה כמובן איך? "וידע שעל יחוד השם הוא עושה מלחמה וישים נפשו בכפו ולא יירא ולא יפחד ולא יחשוב לא באשתו ולא בבניו אלא ימחה זכרונם מלבו ויפנה מכל דבר למלחמה". כלומר, אנו צריכים לדעת, והרמב"ם דייקן. מה זה דעת? חוכמה זה אינטלקטואליה, בינה זו הבנת דבר מתוך דבר, אבל דעת, זו מעבר לשכל, כמו "וידע אדם את חווה אישתו", אדם שעובד במקצוע מסויים, "יודע" אותו. אז עכשיו מה? האדם צריך לדעת שבכח ה' הוא עושה מלחמה! בכוחו של הכח העליון שלו הוא עושה מלחמה ואין לו לעצמו שום כח! ומה זה לשים נפשו בכפו? זו ההתמסרות! על כן לא נחשוב על כלום, לא ניפחד, נבטח. ומה אם לא יעשה כן? הרמב"ם עונה: "וכל המתחיל לחשוב ולהרהר במלחמה ומבהיל עצמו עובר בלא תעשה". מה זה "לא תעשה", דבר שלא יעשה, לא בגלל שאתה תיענש, כי פשוט לא תצליח ותיפול, אין פה איזה אל אכזר שרוצה לנקום בך. ועכשיו מה אם בכ"ז, לא מצליח, מה קורה? יש עוד השלכות? "ולא עוד אלא שכל דמי ישראל תלויין בצוארו", מאי משמע? זה מדבר על הקבוצה, איך היא תתנהל ותתחזק אם כולם נופלים כל הזמן? אלא צריך לראות את זה כפריאורטי שלנו שלא ניפול כי אחרים תלויים בנו וגם הנפילות של אחרים תלויים בנו, שאנו צריכים לחזק איש את רעהו.ואז "אם לא נצח ולא עשה מלחמה בכל לבו ובכל נפשו הרי זה כמי ששפך דמי הכל", כאילו מה אתה משחק אותה? אתה רוצה להחלים או לא? ועוד מוסיף הרמב"ם "הרי מפורש בקבלה ארור עושה מלאכת ה' רמיה וארור מונע חרבו מדם", כלומר, שמי שמרמה את עצמו, הוא מקולל, לא שמישהו מקלל אותו, אלא שהוא עלול לטבול ושרץ בידו ולחשוב שהוא טהור וימשיך! צריכים להילחם בכל הכח! וזה בהתמסרות מלאה, של רצונינו, לקיים את רצונו. אז כל זה יפה, אבל מה קורה למי שמנסה (תמיד זה תלוי בלנסות, גם אם תיפול אלף פעם, אם ניסית להיחלץ כל פעם אז זה שווה משהו)? "כל הנלחם בכל לבו בלא פחד ותהיה כוונתו לקדש את השם בלבד (לעשות את רצונו ולא להשביע את תאוותינו) מובטח לו שלא ימצא נזק ולא תגיעהו רעה (כי הכח העליון תגן עליו) ויבנה לו בית נכון בישראל ויזכה לו ולבניו עד עולם (ובאמת, תאמרו אלי כל הנשואים למיניהם? זה ממש נכון, הלא נכון?) ויזכה לחיי העולם הבא", ומי יכול להגיד לי שהתפכחות זו לא כמעין עולם הבא?

אני באמת חושב שזה כדאי פעם לכתוב ספר על "תורה ו-SA"
לילה טוב!

תודה
למקרא דבריך מתעוררת אצלי השאלה,
נכון הכל מהתורה,
אז למה כשניסיתי בכלים שהיה לעולם התורני להציע ,
נפלתי פעם אחר פעם עשרים שנה,
ולא שלא ניסיתי , ניסיתי הכל,
למה רק כשהגעתי לתוכנית שנים עשר הצעדים הצלחתי להשאר נקי מעל שנתיים.
אשמח לשמוע את דעת החברים,
בברכה
מוטי

  זה דיי פשוט נראה לי. שים לב שהתורה שבכתב היא תמונה גדולה וקשה לראות את כל הפרטים. התורה שבעל פה היא כמו חלקיקי פאזל, אז אנו לא יודעים את כל התורה, לא חיברנו את כל החלקים. מה שכעוד לא נעשה זה חיבור חלקי הפאזל שקרוי בפינו "12 הצעדים", אבל כל החלקים קיימים, ועוד איך קיימים! מה שנשאר זה שמישהו יחבר את כל החלקי המתאימים יחד לפי החלקים שמופיעים בתורה, כי יש כבר מבנה שהומצא בידי הגויים, אבל כמובן שהכל מהתורה.
  אז א"כ, היית יכול תיאורתית למצוא את הכלים הנכונים דרך הכלים שנותן התורה, נכון? נכון! אבל מה, לא הצלחת, וגם אף אחד אחר לא הצליח כנראה, לחבר אותם נכון כמו ב-SA, או יותר נכון, AA. מי היה מחבר בין כניעה לה' לכניעה ליצר? מי היה מחבר בין דברי הרמב"ם על חבר שאפשר לספר לו הכל לבין קשר ואמונה בה'? מי היה חושב שיש בכלל קשר בין "אשר אנוכי מצווך היום" לבין "אדם קונה את עולמו בשעה אחת" ועוד כהנה וכהנה. אדרבה! יתר מזה, שהתוכנית הזאת של 12 צעדים\SA\AA לי לפחות, חיזק והבהיר ואימת הרבה עניינים בתורה שעד עכשיו היו ארטיליריות כאלה ולא מובנות. תגיד, איך אתה בוטח בה'? תגיד, איך מאזנים בין הכלל לפרט? תגיד, איך אתה נהיה ירא חטא\ירא הרוממות? תגיד, התורה היא החיים, רק לפעמים הפתרונות מגיעים מכל מיני יציאות, לאלקים פתרונות, לכן הוא מביא אותם איך שבא לו.
  אה! אז תבוא ותגיד ש-"תורה בגויים אל תאמין"! נכון! מאה אחוז, אבל יש רק בעיה אחת...אין פה תורה...מה!? כן, אין פה תורה, ואבהיר, יש פה תורה כמו שיש בחוכמה שבגויים מותר להאמין בה גם כן תורה, כי הכל זה תורה, גם תורה וגם חוכמה! אז מה ההבדל? תורה זה לא תמיד מובן, לגויים אין ניצוץ כזה של נשמת ישראל, אבל יכולים להבין חוכמה, והם התחכמו, אחרי שנים של כאב וניסיון, ואנו פשוט יודעים את שפת התורה, שבכתב ושבע"פ, ולכן נקל לנו התרגום למושגים תורניים, ויותר מזה, זה כמו אדם שיודע שתי לשונות שונות לחלוטין, אנגלית ועיברית לדוגמא, ויודע את שניהם כשפת אם ויכול להחליף ביניהם כהרף עין. נגיד שאתה אומר לי תפוח אז גם תפוח וגם APPLE עולים לי לראש, אז כשאתה אומר לי ספונסר אז גם ספונסר וגם רב עולים לי לראש, וכשאתה אומר לי כח עליון אז גם כח עליון וגםאלהים עולה לי לראש, ככה זה. אני מקווה שזה תשובה מספקת.
תודה,
אבי

רק עכשיו קראתי.
למשמע הכותרת פגמי האופי של התעוררו. מי מחבר את הרמב"ם לתוכנית? הרמב"ם של הלכות תשובה, אותו הרמב"ם שמירר את עשרת ימי התשובה שלי עם ה'יודע תעלומות' שלו; הוא והתוכנית? דמיינתי את הפוסט שאני כבר הולך להגיב...
אבל אז קראתי
המדרש שלך על הלכות מלכים נפלא, מעורר ויצירתי.
נהניתי לקרוא, אם כי טכנית, להבנתי ברור שהרמב"ם באופן עקרוני (למשל, כאשר הוא עוסק בהלכות תשובה ובתיאור נפש האדם שלו בשמונה פרקים) לא מקבל את התוכנית, אבל ההקבלה ששמת לב אליה נפלאה מעוררת ומחזקת.
תודה

נתן במתנה

תודה על המחמאה, אך כמו יהודים טובים, עלי לחלוק עליך, ורצוני לשאול למה אתה חושב שהרמב"ם לא היה מקבל את התוכנית? יתר מזה! "יודע תעלומות", מה הוא מפריע לאף אחד? הוא הכח העליון! מישהו שיודע משהו, כמו אדם שהוא ידוע בהתמחות שלו עם ניתוחי לב אז אפשר להגיד שהוא "יודע נבכי לב", אז ה', הוא יודע תעלומות, למה? כי הוא זה שבסופו של דבר אנו יכולים לפנות אליו לעזור לנו, אני לא יודע באיזה צעד אתה אבל ה' הוא לא אל אכזר שרוצה להעניש, אדרבה! איפכא מסתברא, הוא רוצה לעזור, הוא רוצה להטיב, לכן, בגלל שהוא יודע תעלומות, הוא יודע לעשות את זה הכי טוב. נפלתי לםני יומיים וחצי, ויעיד עלי יודע תעלומות את רצוני האמיתי אם ליפול או לא! זה היודע תעלומות של הרמב"ם, ורק מי שעושה להכעיס מרצונו המלא, יעיד עליו יודע תעלומות לךגיהנום וסוף מר ובכי.
כל טוב,
אבי

צהריים טובים.
מכיוון שאני כועס על הלכות תשובה לרמב"ם אענה בתמציתיות עובדתית:
א. להבנתי בתוך העולם היהודי דרכים רוחניות רבות, יש שהולכים בכה ויש שהולכים בכה, לא הרי הרמב"ם כהרי ר' צדוק ולא הרי ר' צדוק כהרי ר' נחמן ולא הרי ר' נחמן כהרי רחמ"ל, הצד השווה שבכולם שכולם גדולי תורה אשר דבקו בה' בעבודה ובמצוות.
ב. השאלה איזו דרך ישרה שיבור בה האדם, לדעתי, אינה רק שאלה של הדרכה אלא גם שאלה של סגנון בעבודת ה' - יש שמתאימים ללכת בדרכו של הרמב"ם, יש בדרכו של הרמח"ל ויש בדרכו של נפש החיים.
ג. יש להבחין בין הדרך בה אני הולך,  כמכור בעל מחלה נפשית מסוימת, לבין הדרכים שהציעו גדולי ישראל. יש דרכים שמתאימות יותר להדרכה שאני צריך ויש שרחוקות ממנה כרחוק מזרח ממערב.
ד. הרמב"ם, כפי שאני מבין אותו, מדריך את האדם הנורמאלי לשלוט, לבחור, להשליט את השכל על הרגש (ולא כתניא ואכמ"ל), ולווסת את הכוחות באופן מיטבי למען המטרה האחת -
ה. מטרת התשובה אליבא דרמב"ם היא להרגיש שבאמת השתניתי, שיותר אני לא אעשה את זה יותר. ולא בגלל שאלמלי ה' עוזרו אינו יכול לו, אלא בגלל שהצלם האלוקים שלי, כוח הבחירה שלי, מאפשר לי להשתנות. (ועיין בביקורתו של המהר"ל על עמדה זו של הרמב"ם בריש נתיב התשובה למהר"ל).
ו. התוכנית הרוחנית בה אני צועד טוענת קודם כל שאני לא יכול, שאבדה לי הבחירה. שיודע התעלומות מעיד עלי שאלמלי עזרתו אכן אשוב לחטא זה יותר מפעם אחת. תחושת היאוש שלי אל מול הרמב"ם נובעת בדיוק מתביעתו שהרגשתי שהיא פשוט בלתי אפשרית - להשתנות בידיעה שהפעם באמת לא אעשה זאת שוב. וכיצד יכולתי? הרי במשך שש עשרה שנים לא הצלחתי, אז רק הפעם?? המרירות גברה עם השנים, והיאוש, והשיתוק.
התוכנית הרוחנית בה אני צועד מבהירה לי שהרמב"ם אמנם מדריך נכונה, אך לא לאנשים כמוני. בשבילי, ההתאוות היא האופציה הכי סבירה בעולם, ורק אלוקים מוציא אותה ממני. דרך זו של תשובה מאפיינת יותר את ר' צדוק ואולי חלק מבעלי המוסר, אך ממש לא את הרמב"ם.
מקוה שהדברים החכימו...

נתן במתנה

הנושא חשוב לי ותמיד נמצא בצל מחשבתי, ע"כ אשמח להצטרף לדיון.
שוחחתי פעם עם ת"ח אמיתי וצנוע - האם יש את אותו יחס בשמים למכור כמו לאדם רגיל ? האם יש לזה מקורות מהתורה ? תשובו הייתה - ודאי שהיחס שונה. ודאי שהכללים שונים במקרה כזה.  יש לדוג' את הגמ' של "מה יעשה אותו הבן וכו' " שזה מובן של התמכרות ואי יכולת להתמודד כך שהיחס והטיםול במקרים כאלה הוא שונה ממקרים אחרים.
- ובהקשר הכללי - ביחס ל"חכמה בגויים". הגר"א בביאורו לתחילת משלי וכן השפת אמת בבראשית - שניהם מביאים יסוד חשוב שמקורו באריסטו. המילה "ספירה" בהקשר הקבלי שלה - מקורה ביוונית. ועי' ברמ"א (יו"ד סי' רמ"ו,ד) שמתיר ללמוד שאר חכמות באקראי. כמו"כ התוכנית מאושרת ןמומלצת ע"י רבנים ומחנכים. ויש עוד מקורות -
אבל מה שפשוט לי הוא שזה כלי שעוזר לי. דברים אחרים גם הם עזרו , אבל לא לאורך זמן.
אין פה נטישה של דרך ח"ו אלא הוספה של עוד גישה. גישה שהצילה ומצילה חיים של אנשים ומשפחותיהם.
ייתכן, (ואת זה אני אומר בהסתייגות) ולא כל התוכנית "קדושה", חכמינו לאורך הדורות לקחו מאומות העולם גישות ושיטות והתאימו אותם לפי שיקול דעתם-דעת תורה ליהדות, וייתכן וגם פה זה ייעשה... (או נעשה ?).
איני יודע. אבל חותמת כשרות יש.
העיקר אצלי - שיהיה עוד יום נקי.
אמן.

קודם כל, יש כשרות עם אלף עדים על התוכנית, על זה איני מהרהר. אני גם אומר כי לכו"ע צריכים להישען על רבש"ע ולכו"ע יש לכל אדם בחירה חופשית, הבחירה שלנו כמכורים זה אם לשים את הגדרות שלא ניפול, נתנהג כמכורים, ואם להתקשר למישהו או להתפלל לה' או שלא, בזה מתבטא הבחירה שלנו כמכורים, כמו שחולה יכול או לבחור לקחת תרופה או שלא. וכמובן שהדין שלנו שונה, זה ברור, ובפיסקה שהבאתי מהרמב"ם הרמב"ם מדבר על הישענות על ה', לא על זה שיש לאדם כח, אלא להיפך. וכן, גם אנו אומרים שהצלם האלוקי, הבחירה, מאפשרת לנו להשתנות ואנחנו כן אומרים שלא נעשה את זה שוב, האם זה ארובה שלא נעשה את זה שוב באמת? לא, אבל את זה הרמב"ם לא מחייב, התורה לא ניתנה למלאכי השרת, וכן כתוב "צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו" וחז"ל דרשו שזה יצר הרע שיהורג את האדם כל יום אילולאי ה' שבא לעזרו וכן כתוב "אין צדיק בארץ וגו'" וגם "שבע יפול צדיק וגו'" וזה דרכו של עולם, אנו בני אדם, לא מלאכים. אם תרצה, יש לי מאמרים קצרים על מיני פסוקים בתנ"ך שראיתי שמדברים על התמכרות ואם אתה שולח לי את האימייל שלך אני יכול לשלוח לך אותם.
בשמחה,
אוהבים,
אבי

לנתן במתנה החשוב.
  נראה לי שקצת הגזמת אנו בני הדור השפל עפר ואפר בער ולא אדע בהמות הייתי עמך נגד עמוד ההוראה של כל הדורות שכל עם ישראל נשען על פסקיו
אשר על כל מילה בלשונו הזהב של הרמב"ם ישבו גדולי ישראל שבעה נקיים להבין כל אות שנראית מיותרת לכאורה בדבריו, לכתוב שאני מרוגז נראה לי
הקטן שהגזמת. ולעצם הענין כבר הסבירו את דברי הרמב"ם שלפחות בשעת התשובה הקבלה יהיה חזקה כ"כ שיעיד עליו יודע תעלומות , אח"כ אם מגיע
המלך זקן וכסיל ומפתה זה כבר דבר חדש, והשם הטוב יכפר ואתכם הסליחה...

אני ממש מסכים עם יוסף, אם הראשונים היו כמלאכים אז אנחנו כבני אדםואם הראשונים כבני אדם אז אנחנו כחמורים, צריכים להבין את דברים הרמב"ם ואת כל מכלול העניינים הקשורים וכל הדעות ולהבין מה באמת יש כאן, זה כמו שתגיד שאתה לא אוהב את פסק השולחן ערוך כי אתה לא רואה טעם וריח בזה שאם התפילין זזות ממקומן אז צריך לברך שוב.

מכיוון שנראה שדברי לא מוסיפים החלמה, אודה ולא אבוש שבגלל שאני לומד בישיבה ציונית דתית אין דרכי כדרככם, דרכי היא לבור בין גדולי ישראל במחשבה באופן דומה לזה שבהלכה, וכפי שלעתים נדחה הרמב"ם למרות גדלותו כגנד הרי"ף והרא"ש בבחינת 'אלו ואלו' כך ניתן להידחות כנגד גדולי המקובלים, וכל אחד ילך אחרי נטיית ליבו בהדרכת גדולינו. עכ"פ לענ"ד זהו ההבדל בין חכמינו הפילוסופים כרמב"ם לחכמינו המקובלים כמהר"ל והשל"ה דאלו הגדירו צלם אלוקים בבחירה ובשליטה ואלו ביכולת ההידמות ממש, ואכמ"ל. מעבר לכך, אמלא פי עפר, לא נתכוונתי בדברי לפגוע ברמב"ם ולא לפגוע בכם. הכעס שלי על הרמב"ם, אם הדברים לא היו ברורים, אינו בגלל הרמב"ם אלא בגלל מחלתי, נראה שלמרות שלא רציתי בכך, הדברים לא היו ברורים. 

בתקווה שההחלמה תצא ביני וביני.
נתן במתנה

ורק כי איני יכול שלא להבהיר: ידועים דברי המ"מ שיישב הרמב"ם, אך כל המעיין בר' צדוק הכהן מלובלין בצדקת הצדיק יראה הדרכה הפוכה לחלוטין אשר לענ"ד תואמת יותר את התוכנית, לפחות בשבילי.

אולי אם תוכל להביא את המקור שעליו אתה מדבר ברב צדוק?