וואו מה נהיה פה, לא נכנסתי לפורום כמה ימים, מענין פה.
ברשותך אור, ארחיב יותר בנושא ההלכות שהזכרתי למעלה שלמדתי.
הפעם הראשונה שנתקלתי ברעיון הזה של ר' ישראל, היה בשיעור א' ישיבה גדולה (גיל 17), היה לי הרגל מגונה לכסוס צפרנים ולתלוש עור, וגם בשבת לא הצלחתי להמנע מזה.
בחור מבוגר העיר לי על כך, שזה גובל באיסורי תורה, והציע לי ללמוד את ההלכות של הענין, בציינו שלו זה עבד, והוא הפסיק עם זה.
למדתי את זה 'ברצינות'.
התוצאה - עד היום הזשה אני עדיין כוסס עור בשבת, ללא יכולת להפסיק, למרות שאני יודע שאסור, פעמים שאני עושה זאת בפני אנשים, מה שגרם להערות, הבנתי שלהבא צריך להזהר שלא יראו אותי.
כנ"ל לגבי השימוש בתאוה, והאיסורים הכרוכים בכך, למדתי כמה פעמים את ההלכות בשו"ע אבהע"ז סי' כ"א, כולל ביאוה"ג, זה לא עזר לי להפסיק.
יתרה מזאת, בשנתיים האחרונות יצא לי למסור שיעור על נדה דף יג,א, 3 פעמים מסרתי על זה, שיעור בעיון, כולל שו"ע ורמב"ם, על הפעמיים הראשונות אני לא זוכר לתאר את האפקט שזה גרם לי, מה שברור זה לא הביא אותי להפסיק עם השימוש, והוצאת זרע לבטלה, למרות 'שמאוד' רציתי להפסיק.
הפעם השלישית היתה לפני כחודשיים, הדבר היחיד שהצליח למנוע ממני לאונן את עצמי לדעת באותם ימים, היו הפעולות של התכנית.
המסקנה שאני יכול כיום להסיק מכך, וכבר נכתב על זה לעיל, שמשהו במנגנון אצלי משובש, דברים שאני יודע שהם אסורים, הידיעה שלהם לא עומדת לי ברגע מבחן, אותו דבר שמחבר בין הידיעה לעשיה לא קיים /מעוות אצלי.
מאז שאני בתכנית 12 הצעדים, דברים עובדים אחרת, (כשאני פועל לפי התכנית), למה? לא יודע...
