מתוך העלון לשבת 'עלים לתרופה' - פרשת כי תשא תשע"ו
"כופר נפש" - על ידי מסירות כחות הנפש
כבר האריכו הקדמונים במצוות אהבת השם, בה נדרש לאהבו ית' 'בכל נפשך' - אפילו הוא נוטל את נפשך.
אם נפרש דברים כהוויתן, הרי שקיומה של מצווה זו דורשת את נפשו של אדם,
ואם כך, אינו יכול לקיימה אלא פעם אחת בימי חייו, במסרו את נפשו לה',
והלא התורה אמרה 'וחי בהם'?
וגם ממה שאמר דוד המלך ע"ה 'כי עליך הורגנו כל היום' נתקשו: 'וכי אפשר ליהרג בכל יום?'
ואמרו ז"ל 'שבכל יום שאנו קורים בקריאת שמע "ובכל נפשך", ומסכימים על כך, הרי הוא כאילו הורגנו באותה שעה עליו ית', כי כל המסכים על זה כאילו עשאה'. (תשו' הרשב"א חלק ה סימן נה).
ואיך 'יסכים' האדם על כך?
הורונו רבותינו הק' תלמידי הבעש"ט, מאורי החסידות זיע"א, להביא את ההסכמה לידי המחשה על ידי הדמיון בנפש וציור במחשבה"כאילו אש גדול ונורא בוער לפניו עד לב השמים, והוא בשביל קדושת השי"ת שובר את טבעו ומפיל את עצמו להאש על קידוש השם יתברך. (תחילת ה'צעטיל קטן' מהרבי ר' אלימלך זיע"א)
דברים אלה אמורים בקיומה המלא של הוראת "ובכל נפשך" ובמובנה הפשוט, ומאחר שא"א לה לנפש להינטל לגמרי יותר מפעם אחת, מן ההכרח לקיימה בהסכמה, בדמיון ובציור האמור.
אולם המושג 'מסירות נפש' לכשעצמו לאו דוקא דורש נטילת הנפש כולה בבת אחת.
וכגון שיחפוץ האדם בכל מאודו לכפר על חטאיו ולפייס את קונו על מה שקצרה ידו בעבודתו ית',
ומה ייתן לבוראו לשם כפרה ופיוס אם גם מה שיש לו אינו שלו?.
הוי אומר: מסירות הנפש וכוחותיה היא היא מה שיישלח דורון אל ה' לרצות ולכפר.
מסירות נפש זו בהחלט אינה נעשית בבת אחת, כי מה יתן ומה יוסיף לצורו וקונו במסרו את נפשו למות?
זאת ועוד הרי נפח ה' נשמה באפו לצורך עבודה בעולם הזה, ואם יחזירנה אל מקור מחצבתה, עבודתו זו מתי נעשית?
אלא שמסירה זו תיתכן בכגון שיוותר האדם במקצת צרכי גופו, וימעט בהם לכבוד אדון העולם ית'.
כל שכן בשעה שעובדו, לומד תורתו ומקיים מצוותיו, יעשה את מלאכתו הקדושה במסירות מלאה אל אביו שבשמים,
כך שצרכיו ורצונותיו הגשמיים - אלה שעל פי רוב אמורים להחזיק את נפשו ולקיימה בתוך גופו - לא יניאו אותו ולא יפסיקוהו מדביקותו.
ובזה מוסר הוא את נפשו וכוחותיה, אף על פי שממשיכה להתקיים ולהישאר בתוך גופו.
ולא יירא מפחד הנזק שיגיענו עקב כך, כי אם לשם שמיים יכוון במסירותו זו, לא תאונה אליו רעה ונגע לא יקרב באהלו. - ע"כ.
הבהרת המעתיק לענ"ד... - המאמר הועתק בעקבות המצב הביטחוני הנוכחי, 'כי עליך הורגנו כל היום',
ואין לקחתו וליישמו בצורה שרירותית על כל תחומי החיים ולהפוך לנזיר ברגע,
לא רק שזה לא מומלץ זה אפי' אסור לדעתי.
וכל מי שהגיע למדרגות הללו באמת ונשאר בהם, הגיע אליהם לאט ובהדרגה לאורך שנים רבות.
הוא נתן לי מבט קצת מעודד על המאמץ שאני משקיע לפעמים בהתגברות על התאווה,
ולהבין שאני זוכה מדי פעם למסור מעט את נפשי וכוחותי לבוראי יתברך ויתעלה.
אולי משהוא מבחינת מה שאמר רבי עקיבא - תלמוד בבלי מסכת ברכות דף סא/ב:
"אמר להם כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה ''בכל נפשך'' אפילו נוטל את נשמתך, אמרתי מתי יבא לידי ואקיימנו, ועכשיו שבא לידי לא אקיימנו? ... יצתה בת קול ואמרה אשריך רבי עקיבא שאתה מזומן לחיי העולם הבא".
שאזכה בתוך שאר עמו ישראל הגיבורים. אמן.
