בילדותי קראתי סיפור ליום העצמאות בספר ילדים, בו מסופר על יעל, ילדה שהולכת עם הוריה לטקס יום העצמאות. היא מסרבת לאחוז בידי הוריה, ואומרת "אני בעצמי!". כעבור זמן היא הולכת לאיבוד, והוריה אוספים אותה מתחנת המשטרה. לפני שהיא הולכת לישון, היא אומרת לאביה, שלא טוב עשתה כשאמרה "אני בעצמי!". בתגובה אומר אביה שזה דווקא טוב, ומספר לה שכך קמה המדינה: הבריטים שלטו בארץ, והיהודים אמרו "אני בעצמי!" (הסיפור מסתיים בכך שהוא בא לכסותה בשמיכה, ואז היא אומרת "אני בעצמי!" ושניהם צוחקים... )

השנה, איכשהו התגלגלו העניינים בצורה כזו שילדיי בקשו שאקריא להם את הסיפור הזה. זה העלה בי המון מחשבות (בלי כל קשר לזה שאני לא כזה "ציוייני" אדוק...): "אני בעצמי! האמנם?!" הרי כל חיי ניסיתי בעצמי לעצור את התאווה ש"התפוצצה בתוכי כמו זיקוקין דינור שיורים ביום העצמאות" (הספר הלבן עמ' 15 ). זה לא עבד בשבילי. אני פשוט לא יכול בעצמי. "בזמנים מסויימים אין למכור הגנה נפשית יעילה נגד "הלגימה הראשונה"... ההגנה שלו צריכה לבוא מהכוח העליון" (הספר הגדול, עמ' 39).

אז מה היא עצמאות בשבילי? החופש לבטא את העצמיות הפנימית שלי, כשהיא משוחררת מכבלי התאווה החונקים אותה. להופיע את "אותו עצמי חשוף וטועה שהשארנו מאחור - אנחנו האמיתיים" (הספר הלבן, עמ' 106).

את העצמאות שלי אני לא לוקח. "אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים". אני מקבל את החנינה שלי, את החירות והעצמאות שלי, מנשיא העולם ומנהיגו. "עד שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא, וגאלם".

ביום העצמאות האישי שלי, כפי שאני מבין וחווה אותו, אני צריך להתמקד בבמאי, ולא בשחקנים. עלי להימנע מלהתמקד במעשי הגבורה (שאכן ראויים להערכה) של בני אדם, שהרי אלה, לכשעצמם, לא הצליחו להציל אותי. אני צריך להתמקד ולשים את מרכז הכובד על חסד אלוקים שבתמונה, על ההודאה "למי שעשה לאבותינו ולנו את כל הניסים האלה". "לא על ידי שליח, אלא הקדוש ברוך הוא, בכבודו ובעצמו".

בשבילי עצמאות זה היכולת החדשה שנתן לי אלוקים ע''י התוכנית לבחור. לבחור האם לפעול על התאווה או לעשות פעולות כדי להמנע ממנה.

אלוקים נתן לי מחדש את העצמאות לבחור בשבילי את הדרך של החיים שלי ואני אסיר תודה על זה.

לא ידעתי שהיום יום בעצמאות[באמת שלא!],,, תודה על העידכון,,[איך היו הזיקוקים אתמול?]
לגופו של עניין מאוד התחברתי !
תודה .

מקפיץ לרגל היום.

והשנה מתחבר מאוד לדבריו של "יהושע". כן, אני בעצמי! אני זה שצריך לקחת אחריות ולעשות את העבודה הרוחנית כדי שאזכה לשחרור, וכשאינני עושה זאת (כמו בתקופה האחרונה) אני סובל מאוד.
 

בוקר טוב!

גם אני מזדהה יותר עם דבריך השנה 

יום עצמאות בשבילי זה "לעשות כאילו הכל תלוי בי ולהתפלל כאילו הכל תלוי באלוהים"

המון הצלחה וחג שמח ונקי לכולם!
 

דיברו פה על יום העצמאות ונזכרתי בזה.
מקפיץ לרגל היום.