בס"ד
רבותי, דעו לכם שכוחו גדול. לא מאמינים? ס'תכלו ברש"י; "ויגל את האבן מעל פי הבאר" להודיעך שכוחו גדול... להודיע! יופי, אני יודע. אבל רגע, מהמעשים שלו אפשר להבין אחרת:
אם כוחו גדול מדוע הוא בורח לחרן? שיבהיר לעשיו שאבוי לראשו אם... ולמה הוא נותן ללבן לרמות אותו עם רחל? שיתן לו 'אחת ועוד אחת', ושיאמר לו שהוא סופר עד עשר והיא ניצבת לחופה... חוצמיזה, למה הוא ממתין כל כך הרבה פעמים (מאה!) לשינוי במשכורת שלו? שוב, מגיבור שכוחו גדול היית מצפה לאולטימטום מסוג "יש לך עשר שניות להחזיר לי"...
ואם נתפרע עוד קצת, נוכל להתפלא גם על הקריאה לרחל וללאה אל השדה. ומה היה קורה אם הוא היה מדבר איתן בבית, באוהל. בשדה? וגם על המסקנה שלהם שם אפשר לתמוה – בורחים. דווקא כשלבן במרחק שלושה ימים... אגב, גם בפרשת וישלח ניתן לזהות את החשש, מעשיו. עד כדי חציית מחנהו לשני מחנות. וגם בהמשך, הוא גוער בשמעון ולוי לאחר שהרגו את כל אנשי שכם. רבותי, אתם עושים לי בעיות. מבאישים אותי בעיני יושבי הארץ...
ומצד שני הוא 'גר' עם לבן (אחיו ברמאות...) וכשצריך הוא נאבק במלאך עד עלות השחר...
הסבר נפלא ראיתי 'בברכת מרדכי' – לרש"י חשוב שנדע שליעקב יש כוח גדול... כדי שנלמד מה עושים עם כוח. הכוח הכי גדול הוא להשתמש בכוח רק כשאין מוצא אחר. יעקב אבינו יודע, אין בריה שיכולה להזיק לו בלי רצון ה'. עשיו, לבן, שכם, חמור, מלאך, לא משנה מי. הוא לא פוחד במובן הרגיל של המילה. 'צר' לו, "מהיצר" להשתמש בכוח שלו... מדגיש רש"י את כוחו הגדול – הידיעה מתי להפעיל את כוחו הגדול. לזוז מעשיו. לגלגל את האבן. לוותר ללבן. לייסר את שמעון ולוי, ולהסכים בשתיקה בגלל האכפתיות שלהם. להיאבק עם המלאך, ולהשתחוות.
- - - - - - -
בהחלמה הבנתי שחסר לי כוח - הידיעה היכן ומתי להפעיל כוח. אין לי את התבונה להבחין בין מקרים להם נדרש האומץ לשנות, להפעיל כוח, לבין המקרים שבהם עלי להתפלל לשלווה, ולקבל את המציאות בדיוק כפי שהיא... בשביל זה גם לי יש כוח גדול... הוא זה שמזכיר לי כל הזמן מה כדאי לעשות, מול מי שמתנחם להורגני – לפעול הפוך, או לזוז.
