תמיד יש את הבילבול בין המושג אלול לבין המושג של תשובה. בישיבות ותמיד התחנכנו שזה זמן של תשובה של להיות שייכים יותר להקב"ה בתקופה הזאת אני רק יכול לדבר על עצמי יש את התחושה הזאת שאם באמת נעבוד אז יהיה יותר טוב ולפחות אצלי לא רק שלא נהיה יותר טוב אלא שהיצר התקיף עוד יותר חזק ואפילו עם הצלחתי לזמן מה אחרי זה לא רק שזה לא נשאר אלא ההתדרדרות הייתה עוד יותר גדולה ויותר עמוקה תמיד ניסיתי להבין את זה, וההסבר לדעתי פשוט שתמיד התחזקתי אבל לא באמת שניתי משהו פנימי בצורה קבועה שלזה ייקרא תשובה תשובה הוא להשתנות אפילו במשהו קטן ואף פעם לא באמת השתניתי ולכן זה גם לא עזר והנפילות באו והמשיכו.למרות שידעתי את זה ניסיתי לעשות תשובה ושנה שעברה באמת רציתי להשתנות אבל זה לא עבד ולכן אני פה אחרי שהבנתי שזאת מחלה ולא עבירות.
אבל השנה זה מצב אחר לגמרי האם זה תשובה ? האם זה רק חיזוק שיתפוגג? האם זה בכלל טיפול כמו טיפול פסיכולוגי ?לדעתי בתור אנשים דתיים אנחנו לא יכולים להתעלם מהעובדה שהמחלה הזאת גורמת לנו לעבירות חמורות והמושג של תשובה תמיד יהיה שם ברקע .
רבינו יונה בשערי תשובה אומר "אך האיש המתיצב על דרך לא טוב תמיד. וגבר על חטאיו דורך בכל יום ושונה באולתו. ושב במרוצתו גם פעמים רבות. וכל עת אוהב הרע. ומכשול עונו ישים נוכח פניו. רצונו לומר - התאוה והיצר. וחפצו מגמתו. אשר לא יבצר ממנו כל אשר יזם לעשות. ראשית תשובת האיש הזה. לעזוב דרכו ומחשבתו הרעה. ולהסכים לקיים ולקבל עליו לבל יוסיף לחטוא. אחרי כן יתחרט על עלילותיו הנשחתות. וישוב אל ה'. כמ"ש (ישעיה נה) יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו וישוב אל ה' וירחמהו והמשל בזה. למי שאוחז השרץ ובא לטבול ולהטהר. כי יניח השרץ תחלה. ואחרי כן יטבול ויטהר. וכל זמן שהשרץ בידו עוד טומאתו בו. ואין הטבילה מועילה. והנה עזיבת מחשבת החטא. היא השלכת השרץ. והחרטה מאשר חטא. והוידוי והתפלה. במקום הטבילה. והיה כי יבאו יסורים ומכאובים על הרשע. אשר תמיד כל זממיו. להתהלך באשמיו. יווסר בתחלה וישוב ממחשבתו הרעה אשר חשב. ויכרית מעבדיו מידיו. והמשל בזה לעגל אשר יכוהו במלמד הבקר לכוון תלמיו. כן המתיצב על דרך לא טוב. יקח המוסר תחלה לעזוב דרכי מות ללכת דרך ישר. כמ"ש (ירמיה לא) שמוע שמעתי אפרים מתנודד יסרתני ואוסר כעגל לא למד. ועוד נאמר אחריו (שם שם יט) כי אחרי שובי נחמתי. רוצה לומר כי אחרי אשר יסרתני ואוסר. ושבתי מדרכי הרעה. נחמתי אחרי כן ואתחרט על מה שעבר מדברי עונותי. והנה נתבאר לך מזה כל הענין אשר ביארנו"
אנחנו צריכים לדאוג לעשות עזיבת החטא ולא להתמודד עם המושג של תשובה בכלל אלא רק בהחלמה שזה עזיבת החטא אלוקים לא דורש ממני יותר מזה והוא יודע מי אני ואיפה אני עומד[אני לא אומר לא להתוודות ושזה לא יפריע לי אלא שלא להתעסק בזה יותר מדאי]
אלול זה דבר טוב תשובה זה גם טוב אבל אני לא נמצא שם אלא קודם צריך לעשות עזיבת החטא ולא עליך המלאכה לגמור ואי אתה רשאי ליבטל ממנה
אוהב אתכם
אבי
