ב"ה

כל גולש יודע שבלתי אפשרי להילחם בעוצמה השוטפת של גל בים. אנחנו יכולים לבחור אם להמשיך לעמוד עד שהוא יכה בנו, או לצלול הישר לתוכו ולהניח לו לשאת אותנו, להתאחד עם כוחו. אנחנו יכולים לרכב עליו עד שכוחו יפוג. לזרום איתו.
ההרגלים המאתגרים בחיינו הם כמו גלים בים. לפעמים כשאנחנו נלחמים בהם 'ראש בראש', הם פשוט יותר מידי חזקים מכדי שנוכל להתגבר עליהם. אולם אם נשתמש ב"גלישת דחפים", מונח שנטבע ע"י אלן מרלט כחלק מתוכנית למניעת התמכרות חוזרת, נוכל לרכב על הדחפים והתשוקות עד להיחלשותם.

איך זה עובד? מומחה בתחום ההתמכרות ישב פעם במסיבה ליד גבר שמן, שלא הפסיק למלא את הצלחת שלו שוב ושוב במשך כל הערב. כשהאדם השמן שמע את הדוקטור מדבר על מקצועו, הוא פנה אליו וסיפר שאין בעולם דיאטה שהוא עדיין לא ניסה – אטקינס, South Beach, שומרי משקל, דיאטת פחמימות, מה לא... אבל שום דבר לא עזר לו.
המומחה להתמכרויות חשב לרגע ושאל, במלוא הכנות: "האם ניסיתי לגלוש?"

רבים מאיתנו חוששים לתת לתאווה לחלוף. אנחנו מפחדים מהכאב שהיא נושאת עמה. אנחנו דבקים בכל מיני הרגלים מזיקים, בגלל איזו תחושת נחמה שהם מספקים. הם עוזרים לעשות את החיים קצת יותר נסבלים, משהו שאפשר להתמודד איתו – אבל זה רק ענין של זמן עד שאנחנו עומדים מול תוצאותיהם ההרסניות של הרגלינו השליליים.
מחקרים גילו שכל תשוקה, ולא משנה מהי עוצמתה, אינה נמשכת מעבר לחצי שעה, ולרוב היא נרגעת ומתעמעמת לאחר מספר דקות. גלישת דחפים דורשת מאיתנו קודם כל לאפשר לדחף להתקיים. לא להילחם בו או להתווכח איתו, בדיוק כמו שלא היינו מנסים להילחם בגל אמיתי. במקום זה, עלינו לבחון מהי עוצמת הדחף וכמה זמן לוקח לו לחלוף, לדעת שדחפים אינם שונים מגלים - הם מתחילים בקטן, הולכים ומתעצמים ואז נשברים ונעלמים. משמעותה של "גלישה" היא לא להשיב מלחמה באופן אינסטינקטיבי, אך גם לא להיכנע לכוחם של הדחפים שלנו, אלא פשוט לחכות, לספור, להתבונן, ולגלוש על הדחף עד להתפוגגותו.

הרב יעקב ישראל קנייבסקי זצ"ל, המכונה "הסטייפלר", עשה את זה כאשר שירת בצבא הרוסי ומצא את עצמו בתפקיד שמירה לילית ללא מעיל. בהתחלה, הוא חשב שאין לו שום סיכוי לשרוד את הקור הרוסי הצורב. אבל הוא אמר לעצמו שהוא יכול להחזיק מעמד לפחות חמש דקות נוספות. אחרי חמש דקות, הוא אמר לעצמו שהוא מסוגל להחזיק מעמד עוד חמש. בספירת יחידות של חמש דקות, הסטייפלר הצליח לשרוד את הלילה. אילו הוא היה מנסה להילחם בקור או אפילו לחשוב על השעה הבאה, הוא היה מתייאש כבר בהתחלה. אולם הוא 'רכב על הקור' במשך חמש דקות וראה שהוא מסוגל להמשיך.

שימו לב לכל יום. אל תילחמו בו ואל תתעלמו ממנו. רכבו על הזרם שלו. נצלו את כוחו. זוהי הזדמנות לצמוח. יום אחר יום, גל אחר גל – אנחנו יכולים להשתנות.

תודה רבה על הדברים!

תודה!

תודה רבה חבר על כתיבת הדברים.

גם אני שמתי לב שהדקות הללו כשהתאווה לוחשת לי באוזן שיהיה כיף.. זה זמן מובחר ביותר להכיר את עצמי להבין מה היא באה להשלים לי. איפה החסר שבי... זהה ממש רגע של צמיחה למי שיציב.

העניין הוא רק להיות באמת מפוכחים ומקיים מלאי נכונות כנות ואנרגיות רוחניות. אחרת אין בכלל בחירה.
אבל כשיש את הבחירה זהו רגע מצמיח.
הרגע בו אני מסוגל לבחור שלא להתאוות.

ובלשון התכנית, רגשות אינם עובדות.
זה שאני מרגיש שאמות אם לא אצרוך את הסם אינו עובדה!

אוהב
הושיעה