רק לא היה כאחאב אשר התמכר לעשות הרע בעיני ה' (מלכים א' כ"א פסוק כ"ה)
רק היום חשבתי לגשת ולעיין במפרשים על המילה הזו, שעליה חידשו את המושג "התמכרות" בעברית שלנו. רש"י מפרש בשם חז"ל, נמכר לע"ג, כל יום היו מעריכים את שוויו ותורמים לעבודה זרה. כאילו העבודה זרה "מוכרת" אותו, אבל מכיון שזה בהסכמתו וברצונו, עושים מזה בניין התפעל - התמכר.

אינני יודע אם לזאת התכוין הוגה המשמעות החדשה של מילה זו, אכן ניתן לומר שהתאווה "מוכרת" אותנו כל יום, ומקבלת את הערך שלנו כתרומה.

ומה היה בסופו של אחאב? כמה פסוקים קדימה (כ"ט): הראית כי נכנע אחאב מלפני? יען כי נכנע מפני, לא אביא הרעה בימיו. בימי בנו אביא הרעה על ביתו.

כדי להודיע לתאווה באופן חגיגי, שהיום ורק היום היא לא מקבלת מאיתנו את התרומה היומית, צריך כניעה. אולי זה הרמז בתורה לתרופה של ההתמכרות - כניעה.

יפה שנזכה להכנע בעזרת ה' לפחות כאחאב שהעיד עליו מי שאמר והיה העולם: נכנע אחאב מלפני...

מעניין ומעורר מחשבה.
תודה.