"כל אדם יש לו חמדה מיוחדת, ובאותו דבר שחמדתו ותאוותו גוברת ביותר, בדבר זה עצמו הוא כלי מוכן לקבל ברכת ה' אם ישוב אל ה' בכל ליבו, היינו להכיר שחמדה זו הנטועה בו מהשי"ת הוא.
כל אחד ידע שבמה שיצרו תוקפו ביותר, הוא כלי מוכן לאותם דברים ביותר להיות נקיים וזכים אצלו. ובדברים שהרבה לפשוע בהם ידע שהוא כלי מוכן להיות דייקא באותו דבר נקי ובר לבב, ולכן איתא בויקרא רבה שבאבר שבו חטא בו יעשה מצוות, ואין זה רק תיקון לעבירה הקודמת מידה כנגד מידה, אבל הוא גם תיקון נפשו בפרט, כי כל אחד נברא לתיקון איזה דבר פרטי אשר בו נתייחדה נפשו בפרט ואין לה חבר."
(רבינו צדוק הכהן, צדקת הצדיק קפ"א ומ"ט)

מה דעתכם האישית - זה נכון רק ביחס לחוטא או גם ביחס למכור?

לא יודע.
מאז שאני בהחלמה התאווה גרמה לי מהצורך לחיות חיבור לקב"ה שלא היה לי בחיים.
אולי יכול להיות שאצלי התאווה היא "כלי מוכן לקבל את ברכת ה'".
אבל זה גם קצת מעבר כי אנחנו לא כל כך מסוגלים בכוחות עצמינו לשוב אליו.
דרך התוכנית שבים אל ה', ללא ספק.
בכל מקרה המשך לשתף, זה מחזק ומקרב להחלמה.
תודה.
בשמחה 91.
נ.ב. כל מקור שלכאורה לא מיועד ל'חולים' אבל אתה מרגיש שהוא מחזק אותך או מקרב אותך לשם יתברך אז תלמד אותו ותתענג עליו.
ככה זה לפחות אצלי, אם אנחנו חולים זה לא אומר שעכשיו אסור לנו או שאין לנו תועלת בלימוד תכנים של אנשים 'נורמליים'.
יום טוב וחודש טוב.

לימוד תכנים של אנשים נורמליים בודאי.
אבל להתחזק מזה? רק אם אני יודע שזה קשור גם אליי.

יש שתי דרכים להסתכל על המצב שלי: בתור אחד שעוסק בענייני תאווה, עד כדי כך שהוא התמכר לזה; או בתור אחד שחולה בהתמכרות, וההתמכרות שלו מתבטאת בתאווה.
חבר יקר לימד אותי שיותר נכון לי להסתכל על זה באופן השני: אני מכור. בנסיבות שונות זה היה מתבטא באלכוהול או בקניות; הדברים התגלגלו כך שזה מתבטא בתאווה.
לכן הדיבורים של חכמי כל הדורות על חומרת הפגם של התאווה, כל כמה שהם נשמעים דומים לדיבורים בתכנית, הם בעצם פחות רלבנטיים עבורי.
כמו שאמר פעם אחד החברים, התכנית שלנו לא נועדה להפוך אנשים רעים לטובים. היא נועדה להפוך אנשים חולים למחלימים.
בהחלמה

תודה לדוקטור.
אך עדיין אני שואל, האם זה שההתמכרות מתבטאת בצורה מסוימת כזו, אין לה שום משמעות, ובפרט שבמקרים רבים מצאנו את ההתמכרות הזו בעצמינו, בלי גורמים חיצוניים.
ולעניין דבריך שכל דברי חכמי הדורות בעניין זה לא רלבנטיים אלינו.
לענ"ד לאו כללא הוא, כלומר - מוסכם שעונשי שמיים החמורים לא חלים על מכור - שהרי הוא אנוס (אא"כ הוא הביא את עצמו בפשיעה למצב זה - בגדר "מכניס  עצמו לאונס" אך נראה לי שלרוב החברים פה - ולפחות כלפי עצמי אני יכול לומר - שלא זה המצב), אך יש דברים רבים הכתובים - בפרט בספרי חכמי הח"ן - על הפגום בבריתו, כגון שכל השפע האלוקי מוסתר ממנו, ושזה מביא עניות ועוד ועוד - שאלו דברים שנראה לי שחלים על כל אחד, כיון שגם מי שבא ע"י התמכרות, סו"ס הוא פגום בבריתו, ולא משנה איך.
ואם תאמר שהמכור אכן אין לו כל שייכות לפגם הברית, אז באמת מה מפריע לו להמשיך בזה, ומה הוא מחפש כאן בפורום הזה, אם זה מפריע לו בתפקוד היומיומי, OK, כמו שיש אנשים חילונים שבאים ואני מבין אותם כי זה מפריע להם, אך אם לא - למה שלא ימשיך?
אני למשל - אכן מחלתי מפריעה לי במידה מסוימת בתפקודים היומיומיים - אך נראה לי שעיקר ההפרעה באה בעקבות הידיעה שאני לא בסדר, ורגשי האשמה והדכדוך, וכל המתלווה לזה.
אם הייתי יודע שאין בזה שום  בעיה, וזה כשר למהדרין, למה שלא אמשיך, בצורה מסודרת עם הפנטזיות שלי.
חלק מרכזי מהבעיה אצלי הוא תקופות המנעות של שבוע שבועיים - ואז נפילות קשות עם כל המתלווה לזה כנ"ל, אך אם זה היה כשר - הייתי יכול להמשיך בצורה מסודרת - כל לילה או פעם בשני לילות, ושלום על ישראל.

אני לא אומר שהדברים שכתבו בכל הדורות אינם נכונים לגביי, אלא שעבורי, עדיף לי לא להתרכז בהם, אלא להתייחס למצב שלי כאל מחלה נפשית.
משל לזה, בדרך אפשר: תאר לך מישהו שסובל ממחלת נפש כלשהי, ובגלל זה יש לו הרבה בעיות בשלום בית. אז נכון שהכאב בשלום הבית הוא שמביא אותו לטפל במחלת הנפש, אבל הטיפול שלו צריך להתמקד במחלה, ולא בתוצאות שלה. ואפילו שכתבו בכל הדורות כמה שלום בית זה חשוב וכמה ה' יושב ומצפה להשרות שכינתו בין איש לאישה, ואפילו שהוא באמת חווה איך אש אוכלתו בכל הנוגע לזוגיות - בכל זאת מוטב לו שיעסוק במחלת הנפש ולא במאמרי חזל על שלום בית.

מיסטר זימרי היקר.
אינני חולק על דבריך, אך אצלי זה מרגיש אחרת יכול מאוד להיות שנושא זה הוא אינדבדואלי.
אינני רוצה להרחיב את היריעה.
בשמחה 91.

אחלה

רק תגובה קצרה שלי על כל הפוסט הזה אם אפשר. אני רואה את זה קצת שונה. כל מאמרי חז"ל, לענ"ד, הם לכולם! אבל מה? לפעמים חז"ל מגזימים, או מחביאים כמה דברים שלא נתפתה. איך שאני מבין את זה, עד שהאדם לא שקוע בבוץ תגזים ותגיד כמה גרוע בבוץ, אבל אפ כבר שוקע שם בבוץ, תגלה לו שיש לך חבל ותוציא אותו ואז רק צריכים להתקלח והכל בסדר. מאמרי חז"ל קשורים אלינו, ואני מאמין שלא סתם התמכרנו ולא סתם למין, כי בזה הכוחות האדירים שלנו חבויים, במה זה מתבטא? בהשתוקקות הרבה שלנו לקב"ה או באהבה לתורה, או שנהיה בעלים טובים ואבות טובים ומי שרב אז להיות רב ומורה ומחנך טוב, זה לא נראה לי סתם, וכן כל מאמרי חז"ל מופנים גם אלינו, פשוט אני לא מפחד משכל השפע יסתר ממני כי אולי כך אומר הקבלה אבל יש לי את ה', וזה מספיק לי, והוא יתקן לי את הברית, בזה שכן אקבל את השפע, וכן על זה הדרך. שערי תשובה לא ננעלו, תמיד אפשר לחזור, ואפילו, לפעמים, האדם חוטא בעל כורחו, והניסיון הוא מה הוא עושה אחר כך.
כל טוב,
אבי

אני מכור. גם לתאווה. אבל ברור לי שאני אשאר מכור גם אחרי שיתבער יצר הרע של תאווה מן העולם.

השטיקל הזה בר' צדוק מוכר לי מאוד. ולא רק הוא, אלא כל הספר צדקת הצדיק הוא ממש דברים עוצמתיים אשר בכוחם לנחם ולהרוות את הנפש הסובלת.
הדברים גם מאוד מתאימים לדרך של התוכנים, ואין בהם שום סתירה להחלמה.

יחד עם זאת,
לפני שמצאתי את שמור עינך לא הועילו לי עשרות השעות שבהם למדתי תורה, חסידות, וצדקת הצדיק.
אחרי שמצאתי את שמור עינך, התענגתי על ר' צדוק. אך אני יכול להישאר נקי גם בלעדיו.

בהחלמה

קודם כל, לא קראתי את זה בצדקת הצדיק, זה פשוט ברי לי מאוד שאני קורא את מאמרי חז"ל ואת הפסוקים והם מדברים אלי, פשוט לא נתנו לזה תבנית, פשוט התורה היא מטרה ואנו צריכים קודם כל דלת להיכנס לחדר שאנו חולים ואז נוכל ללכת למטרה. לא יעזור לשום חולה שום ספרי צדיקים, אבל אחרי שהוא כבר מגיע ל-SA ועובד את הצעדים הוא יראה שהתורה איתו במאת האחוזים!

שבוע טוב לכולם.
אין ספק שבספרים הקדושים יש המון הדרכה ובעצם כל התורה היא הפסיכולוגיה הכי טובה כיון שאותה כתב המתכנת של המוח בתור הוראות שימוש והוסיפו לכך נופך חז"ל בכל הדורות אלא שלדעת לקרוא וליישם את מה שכתוב צריך חכמה מיוחדת ולא כל מה שנאמר לחוטא מקומי (אגב שהוא גם חולה במצב קל מאד ביחס של צינון לסרטן) נאמר למכור (שהוא חולה קשה) אך בתורה יש הרבה הוראות איך לא להגיע להתמכרות, והדרך לצאת ממנה גם אם יש לכך הוראות ברורות בספרים, עדיין צריך עזרה מבחוץ להבין ובפרט ליישם, ולכך לא יכול בדרך כלל החולה בעצמו ש"אין אסיר מוציא עצמו מבית האסורים",
ביחס לר' צדוק זצ"ל נראה לי שכל אחד יכול לדעת מהי חמדתו ולשחזר את נקודת ההתחלה להתמכרות מה גרם למה התאווה להתמכרות או להיפך אך לדעתי יש גם מכורים למידות רעות אחרות דהיינו שמדתם המיוחדת הביאתם להתמכרות.