כתיבה וחתימה טובה אחים שלי!
בראש השנה אנחנו אומרים ״מלכויות״, ״זכרונות״, ״ושופרות״. לפי הרב ראם הכהן, אמירת המלכויות באה נטו כדי להמליך את ה׳ בעולם, זה צריך להיות הרצון שלנו כיהודים שרוצים את הקרבה לקב״ה, שיהיה כבוד ה׳ גלוי בעולם וכולם יטו שכם אחד לעבדו.
אמירת ״זכרונות״ באה כדי לצמצם את הפער והריחוק שבינינו לבין הקב״ה, אותה הרגשת ריחוק מדומה היא שמביאה לנו את הנפילות מתוך מחשבה ש״אני לבד״ איש לא רואה אותי, כשהקב״ה באמת תמיד איתנו ומשתוקק יותר מאיתנו שנצליח להאמין בעצמנו שאנחנו מסוגלים לחיות בקדושה.
הזכרונות הם לא המקום לומר: ה׳ הוא מלך, שופט- קשוח, ואני, תולעת ולא איש, סתם סמרטוט שקם ו״יודע״ שיפול שוב, וכמה חבל שאני כלכך רחוק מהדרך שהתורה מדריכה אותנו ללכת בה, ובכלל זה נראה לי לא הגיוני לחיות בקדושה, זה לא לבני אדם קרוצי חומר. זו הגישה שיצר הרע מטפטף לנו כל השנה. אבל בראש השנה ב״זכרונות״ צריך לזכור שהשופט הוא אבא שלנו הקב״ה, שנטע בנו נשמה שהיא ממנו ממש חלק אלוקה ממעל והיא משתוקקת וכוספת לקב״ה עד כדי צעקה שעולה יחד עם קול תקיעת השופר. ואנחנו, מסוגלים בהחלט לשוב בתשובה ולזעוק ב״זכרונות״ שיקרב אותנו ה׳ אליו כדי שתמיד נרגיש שהוא איתנו ולא נרגיש שהוא ח״ו רחוק.
באמת אני צעיר, ולא רק אני, גם חבריי בטירונות שהם בעלי תשובה גם בני 20, נמצאים במקום שלא חלמנו עליו. צריך לדעת שאין גבול לאהבת ה׳ אותנו והוא רוצה אפילו יותר מאיתנו שלא ניפול לדברים גסים שבאים בסתירה עם עדינות הנפש שלנו. הקב״ה כלכך מסייע,״הבא להטהר מסייעין בידו״, שבאמת אם תבטחו בו ותשנו את התפיסה הנמוכה שכביכול אין דרך לצאת מזה, ובאמת תבטחו בו שהוא אתכם ותתפללו שתרגישו אותו שהוא נמצא סביבכם תמיד ומצפה ממכם ודורש שתעשו שינוי בחיים שלכם- אתם תצליחו. יש לכם חיים שלמים לחיות אותם בקדושה, חבל על כל יום של סמרטוטיות.
הרב קוק כותב שצריך להאמין בכוחה של התשובה שהיא באמת מנקה את כל העוונות. כמו שכתוב בספר התודעה על י״ג מידות רחמים- ונקה, לא ינקה- פירוש: ונקה- למי שחזר בתשובה שנמחקים לו עוונותיו. לא ינקה- למי שלא חוזר ועליו אמורות ח״ו הקללות של פרשת כי תבוא. התשובה היא חסד אדיר שחייבים לממש אותה. אנשים שהגיעו ממקומות נמוכים מאוד, שהיו הולכים מכות ומקללים ואונסים ועוד כל מרעין בישין, כשאנחנו חוזרים בתשובה, אנחנו מקבלים את החיים במתנה. דף חדש.
זה מה שיש לבקש בזיכרונות.
כולכם צדיקים, כולכם אהובים, תרימו צעקה לשמיים ואפילו רק בלב, בעת אמירת ה״זכרונות״ ובעת תקיעת השופר ותזכו לגמר כתיבה וחתימה טובה לאלתר לחיים טובים ולשלום!