עוד נזק שנגרם לאדם על ידי פגם הברית – הוא חוסר המנוחה. הוא אינו מוצא מנוחה בשום מקום, וגם אם הוא נמצא בפועל במקום אחד הוא חש שאושרו מצפה לו תמיד במקום אחר. כמה מר. "כשאדם נע ונד אף על פי שמדמה שהוא צריך לכך לטובתו מכל מקום ודאי חטא ברציחה [דוגמת קין] ולאו דווקא רציחה ממש אלא דוגמתו כגון "הנחמים באילים" כדרשת חז"ל (נדה י"ג.). וכאשר אין חן מקומו עליו והוא כגר ונודד שם עדיין לא נתכפר הכל עד שיהיה חן מקום עליו. [כי כשאין חן מקומו עליו. אז עדיין הוא נע ונד במחשבה והוא סימן שתיקן המעשה אבל לא תיקן עדיין המחשבה]: מבאר רבי צדוק הכהן מלובלין (צדקת הצדיק פרק ב')

חוסר המנוחה הזה מתגלגל ומשפיע גם על חיינו הרוחניים. אין חשק להתפלל, אין רצון ללמוד או לקיים מצוות. אם החמימות הלכה אל הטומאה, מה שנותר לקדושה זה רק קרירות וחוסר אכפתיות, והעובדות בשטח, כידוע, מדברות בעד עצמן.

הזרע – מגיע מן המוח. הוא הוא תמצית החיים. ממנו מיועדות להיווצר נשמות חדשות, בני אדם עם חיים שלמים שירדו לעולם ויפעלו בו. כל זרע מכיל את כל האדם, כל מה שיש בו, כל תכונותיו ומעלותיו, כל הטוב שיהיה בו אי פעם.

וכי ראוי הוא בשביל תאוות רגע להשליך חומר קדוש ואלוקי זה לאשפה כאילו היה מדובר בהטלת שתן???

מלבד הפגיעה בעצמו פוגע המשחית זרעו גם בכל העולמות והנשמות התלויות בו, כמובא בזוהר, ונותן כוח וחייל לכל שונאי ישראל בגוף ונפש – להצליח ולהרים ראש. פגם זה, כמבואר באריכות בספרים, הוא גם השורש לחורבן בית המקדש ולגלות וגירוש ישראל מארצם ומקומם!

כל האמור אין מטרתו לשבור את רוחו של האדם או לייאש אותו. ידיעת חומרת העוון מטרתה לתת לאדם כוח לעשות כל מה שביכולתו להימנע מלעשות מעשה שפל ובהמי זה מכאן והלאה. על מה שכבר נכשל בוודאי מועילה תשובה. וכך כותב בעניין זה רבי נחמן מברסלב: "על כל עברות שבעולם מועיל תשובה, ואפילו על העוון החמור שבתורה שהוא מי שהוציא זרע לבטלה במזיד, חס ושלום, או כל מיני פגם הברית החמורים, חס ושלום, על הכל מועיל התשובה. ואין כוונת הזוהר הקדוש כפשוטו (שכותב שעל זרע לבטלה אין תשובה). כי באמת אין לך דבר שעומד בפני התשובה כמו שאמרו רבותינו, זיכרונם לברכה" (שיחות הר"ן ע"א). ותשובה פירושה, כידוע, להכיר בחומרת החטא, לבקש סליחה בתפילה אל השם שחטאתי נגדו ולהשתדל שלא לשוב ולחטוא עוד בעניין זה.

עוד תיקונים למי שנכשל בעניין זה כותב רבי נחמן: לטבול במקווה טהרה (הטוב ביותר הוא מעיין מיים חיים, אך גם ים וכדומה מועיל לעניין זה), ובפרט אם זוכה לטבול באותו יום מה טוב.

עוד תיקון - לקרוא "תיקון הכללי".
"תיקון הכללי", הלא הם עשרה מזמורי תהילים שכשהם נאמרים בסדר שציין (מזמור ט"ז, ל"ב, מ"א, מ"ב, נ"ט, ע"ז, צ', ק"ה, קל"ז, ק"נ), - כוחם גדול לתיקון הנפש. עשרה מזמורי תהילים אלו "הם תיקון גמור ומועיל מאד מאד" (שיחות הר"ן קמ"א), "והתיקון הזה הוא תיקון חדש לגמרי, ולא ידע מזה שום ניברא מימות עולם" (רבי נתן בהקדמת "תיקון הכללי").

כמה עצות להימנע להבא להיכשל בעוון זה:

1. להתרחק כמו מאש ויותר מאש מכל מקום ומצב שיזמין לאדם מראות שיעוררו בו זוהמת תאוות בשרים. לשמור את העיניים מכל מראה אסור. עדיף להיחשב טיפש וקיצוני ולא לשרוף את הנשמה והמוח. וקל וחומר להשתדל שלא להיחשף לאתרים מלוכלכים באינטרנט. פשוט להילחם על זה כמי שנלחם על חייו ויותר ויותר מזה.
2. לעסוק בתורה ביגיעה ובכוח עד שזוכים לחוש את הנועם והמתיקות שבה, כפי שכתב הרמב"ם: "יסיע ליבו מדברי הבאי לדברי תורה שהיא "איילת אהבים ויעלת חן".
3. להשתדל להיות כמה שיותר עסוק, הן בתורה, הן במעשים טובים או בכל עיסוק אחר של היתר, כהמלצת חז"ל: "טוב תלמוד תורה עם דרך ארץ, שיגיעת שניהם משכחת עוון".
4. כמה שפחות להיות לבד. לא להגיע למצב שבו החטא יהיה זמין וקל.
5. כמובן להתפלל ולבקש רחמים מבורא עולם להתנתק מהדמיון המטעה והממית הזה, שנוכל לחיות חיים טהורים ושמחים, שנוכל להקים בית קדוש ולהיות נאמנים לתורה ומצוותיה המתוקות והנעימות יותר מכל ארס המתיקות המזוהמת של הבלי העולם הזה.