beliver כתב on 26 מאי 2020 07:24:
שאלה שמנקרת בי כבר כמה ימים ואשמח לייעוץ או סתם לשמוע את חוות דעת החברים פה!
במוצש האחרון היה לי קריז די רציני.
הרגשתי כאילו כל בעולם הופל עלי ו...
הייתי צריך לברוח , הייתי צריך סם.
במקום לפול לפ' כפי שהייתי רגיל-
ישבתי וצפיתי בסרט נטראלי (נקי וכו') ובאמת אחרי הרגשתי הרבה יותר טוב.
זה נתן לי הפוגה קצרה מהמציאות.
עכשו...
מצד אחד זה חיובי-כי לא נפלתי לפ'.
שמשחית את הנפש גורם לי לתחושה של בגידה ועוד'.
מצד שני- ברחתי בכל מקרה.
לא התמודדתי עם הרגשות שלי.
אלא שהבריחה הייתה מעודנת.
מה דעתכם?
האם כשקשה לי אני חייב להתעמת מול הרגשות שלי או שמותר לברוח קצת(ריצה,לשבת לנגן,לצאת לחברים) כדי לחזור אליהם רגוע יותר או שזו גם סוג של בריחה?
אני יכול להגיד שכל דבר שהוא לא לימוד תורה / עבודה / זמן איכות עם האישה, הוא בזבוז זמן ו"חטא".
אבל התבגרתי טיפה והבנתי שהעולם קצת יותר מסובך מזה.
בקשר לעניין להתעמת עם הרגשות שלך: הכול תלוי אם אתה יכול.
הרי אם אתה היית מסוגל עכשיו להתמודד עם הרגשות שלך - ולהיות בתוך 3 ימים איש אמיץ, ישר, חזק אופי. היית עושה את זה.
הבעיה היא שרגשות הם מאוד, מאוד, מאוד מסובכים ולוקחים הרבה מאוד עבודה לסיים, שנים.
אז במהלך השנים האלה, אסור לך לראות סרטים ? לא נראה לי הגיוני.
מצד שני, אין ספק שמי שייקח את העצה שלי כהיתר להשתולל חופשי עם סרטים, משחקי מחשב וכדומה, לעולם לא יצליח להתמודד באמת עם הרגשות שלו. כי הוא כל הזמן עסוק בלדחות את ההתעסקות בהם.
אני נותן לך את העצה שהייתי נותן לבן המדומיין שלי אם היה במצבך:
תסנן את הסביבה שלך, תגרום לראיית הפוי' להיות בלתי אפשרית טכנית, ואז צא לעולם, תתמודד עם הרגשות שלך, תיכשל בצורה מעוררת רחמים, שוב ושוב ושוב, ותגדל.
אבל אם אתה לא יכול לסנן והסביבה שלך לא נקייה, מה הטעם ? אתה תברח ממילא לפוי'.
במצב כזה, לפחות תברח בדרך נקייה יותר מהרגשות שלך - דרך סרטים וכדומה
