ברוכים הבאים, אורח

כמה מחשבות שיוצאות מאדם שמתמודד מול התאווה
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1
  • 2

נושא: כמה מחשבות שיוצאות מאדם שמתמודד מול התאווה 418 צפיות

תגובה: כמה מחשבות שיוצאות מאדם שמתמודד מול התאווה לפני 1 שבוע, 2 ימים #121256

  • robinhood
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 388

כמו שידוע לכולם, הצעד הראשון בהבראה (בין אם אתה בקבוצות 12 הצעדים או לא), הוא פשוט להודות בבעיה - שאתה מכור.

הבעיה מתחילה בהגדרה מהו מכור.
בדרך כלל, מה שעושים, זה שנותנים לך שאלון עם שאלות כמו: האם פוי' מפריע לפעילות התקינה של חייך ? האם אתה צופה בפוי' הרבה שעות בשבוע ? ועוד שאלות מהסוג הזה. ועל פי זה אתה קובע אם אתה מכור.

ואכן, לפי ההגדרה הזאת, אני מכור בהחלט.

אבל אם מסתכלים על הנתונים והסטיטסטיקה, אתה מגלה שהרוב מכורים !
33 אחוז מהגברים הצעירים רואים הרבה פוי', 33 אחוז מהגברים הצעירים רואים פוי' פעם בשבוע ומטה, ועוד 33 אחוז רואים פעם בחודש ומעלה. על פי הסטטיסטיקה בארצות הברית.
סטטיסטיקות אצל נערים בישראל מדברים על 80-90 או אפילו 100 אחוז עגול.

משני הנתונים הללו ביחד אתה מגיע לשני מסקנות.
1. אני מכור.
2. אני דומה לרוב האנשים.

וזה בעייתי מאוד.
חלק גדול מההחלמה מפוי', נובע מזה שאתה מכיר בכך שאתה לא נורמלי, והחוסר נורמליות שלך צריך להתאזן כדי שתהיה נורמלי "כמו כולם". אבל מה אם כולם לא נורמלים ? מה אם כולם רואים פוי' ? מה אם כולם רואים הרבה פוי' ? ומה זה אומר עליי ?

אם מישהו היה מראה לי בבירור דרך בה היה מפריד אותי בין השאר, הייתי מאמץ אותה בשמחה.
נניח אם הייתי מכור לסיגריות, היה לי קל מאוד לראות שאני לא כמו כולם - אני רואה אנשים סביבי שלא מעשנים, קשה להסתיר שאתה מעשן (ריח של עשן מהפה, צרידות וכדומה). אז קל לי להבין שאני מכור לסיגריות, ואני לא נורמלי. כי רוב האנשים לא מעשנים.
אם הייתי מכור לאוכל, גם כן קל מאוד לראות שאני לא כמו כולם, הרי אני רואה אנשים שאוכלים חצי מנה ועוזבים אותה, ולא אוכלים את השאר, ואילו אם הייתי מכור לאוכל, הייתי אוכל עד כדי הקאה את הכול.

אבל מין ? איך אני יכול להבין שאני לא כמו כולם ?
הרי פוי' בהגדרה שלה היא "מין סינטתי", שזה אומר מין בצורה מועצמת ומוגזמת פי כמה וכמה מהמציאות, בצורה מותאמת ומדוייקת וקולעת לטעם. בכמויות אדירות להצעה. פוי' זה לא סקס רגיל, פוי' זה לא סקס כמו שמשחקי מחשב של היום הם לא דמקה, הם משהו אחר לגמרי ברמה אחרת לגמרי שאי אפשר להבין.
מה שאומר ש-66% מהאנשים רואים מין מועצם ומוגזם.

אם מישהו היה אומר לי ש-60% עושים יחסי מין רגילים ואילו אני ועוד 6% רואים יחסי מין מוגזמים ומועצמים של פנטזיה לא אמיתית, הייתי מבין שאני לא כמו כולם.
אבל אם הם רואים את מה שאני רואה, ואם מה שאני רואה הוא מוגזם ובלתי אפשרי במציאות, אז הם גם רואים דברים מוגזמים, ולכן הם גם מכורים.

יתרה מזאת, זה מתחיל להגיע לרמה, שבה אני חושד שהבעיה בי היא שאני נלחם יתר על המידה בפוי', ומגזים יתר על המידה בתגובה שלי לעובדה שראיתי פוי', במקום לשחרר ולהבין שזה משהו שכולם רואים ואני נורמלי כמו כולם.
זה מתחיל להגיע לרמה בה אני חושב שהבעיה היא לא העובדה שראיתי פוי', הבעיה היא העובדה שאני מקדיש ממיטב שנותיי, מרצי ומחשבתי להילחם במשהו שעדיף לא להילחם בו.
אני מדמה את זה לשחייה - אני יכול להיאבק במים כל היום, או שאני יכול להפסיק להילחם ולגלות שאני למעשה צף על המים, ולכן למעשה לא הייתי צריך להילחם בכלל, כל מה שהייתי צריך לעשות זה להירגע ולצוף.
אני מדמה את זה להקפדה יתרה בכל ההלכות - מי שיקפיד ויילחם בכל הפרה של ההלכה, ויש עשרות אלפי פרטים קטנים בהלכה שצריך לקיים, ויקדיש כל רגע ורגע ומחשבה שיש לו בלהילחם על כל פרט קטן שהפר ולהצטער על כך, פשוט לא יצליח לחיות את החיים של איש דתי באמת, הוא יהיה אדם מבוהל שכל הזמן מחפש איך להתחמק ולברוח מלעבור עבירות. הוא אולי ירוויח חשבון נאה של מצוות בחשבון בנק של מעלה, אבל הוא לא יימצא אישה, לא יצליח לחיות בשלווה, ובכללי יהיה תמיד לא שמח ממצבו.

מאוד מטריד אותי לחשוב כך.


  • עמוד:
  • 1
  • 2
זמן ליצירת דף: 0.26 שניות

Are you sure?

כן