האריה מלך החיות הכריז על אסיפה דחופה. כל חיות הג'ונגל הוזמנו בדחיפות מרובה להגיע ולהשתתף. בהגיע העת עלה האריה על הבמה ופתח את הכנס במילים הבאות:

מורי ורבותי, אספתי אתכם כאן לדון בנושא הבוער ביותר שעומד על סדר היום.

 בעת האחרונה נעלמו לנו חיות מרובות מהאיזור. מבירורים ובדיקות שערכתי יחד עם חברי וצוות מרעי גילינו כי בני האדם הם האחראים הישירים לכך. הם טמנו מלכודות לאורך ולרוחב מרחב המגורים שלנו. המלכודות בנויות מחוטים תמימים למראה אשר נגיעה קלה בהם מפעילה מנגנון אשר קושר את הבעל חיים למקומו ולוכד אותי מבלי יכולת להשתחרר. חוט א' נגרר ע"י השני שגורר עמו את השלישי וכן הלאה עד שלחיה לא נותר אפשרות לברוח. כל בעל חיים שנתפס ברשת מועבר ע"י משאיות מיוחדות לגני-חיות ברחבי העולם שם הוא מוצג לעיני צופים כשמידי פעם גם נערכים קירקסים בהם הוא נאלץ להשתתף באופן פעיל. זאת כמובן בנוסף לחוסר החופש וחסור המרחבים להם הורגלנו מעודינו. האיש הלוכד או הרוכש ממנו הוא זה שיחליט לאיזה גן חיות לסחוב את החיה הנלכדת, איזה גודל כלוב וכמה אוכל לספק. עלינו לטכס עיצה מה לעשות בנידון.

לאחר סיום דבריו עלו על הבמה חיות נוספות וכל א' בתורה סיפרה על אח/חבר/ידיד/קרוב-משפחה שנעלם ויחד העלו רעיונות מרעיונות שונים. את הטכס נעל הנמר שלאחר שסיפר בדמעות על חבר שנעלם לו הקריא את החלטות הכנס ביניהם להזהר ולהשמר מכל חוט או חבל שהוא.

רק הקוף עמד בצד וחייך מלא הפה במשך כל הכנס. כששאלו אותו על כך הוא אמר לכולם: אתה כולכם פחדנים ומוגי-לב. חוששים מאי-אילו חוטים שנמצאים על הרצפה. לי יש מס' ביצועים שאני יכול לעשות. אני יכול לקפוץ מחבל לחבל. אני יכול אפילו להתפס רק בזנב בחבל ולהתנדנד הלוך ושוב!

החיות הזהירו אותו שוב ושוב ש"זה לא זה" ושלא יהיה שאנן אך הוא בשלו.

ממחרת הקוף הלך בתהלוכה עם חיות נוספות וראו את החבל מונח. כל החיות זזו הצידה. אך הקוף לעג להם שוב ואמר להם תראו מוגי לב שכמותכם מה אני מסוגל לעשות. והוא אכן דרך על החוט והרגיש שזה קצת שונה. הוא משך את רגלו אחורה בזהירות אך זה היה מדי מאוחר. לחיות לא נותר אלא לראות אותו מושך על עצמו עוד חוט ועוד חוט עם כל נסיון שחרור. וללמוד את הלקח לעצמם.

לאיפה הקוף הובל בסופו של דבר? ללוכדים פתרונים!

אז מה הפיתרון?

באופן כללי, אני אישית שמעתי הרבה פעמים מגיל אפס כי האינטרנט הוא טריפה, יש בו פריצות וכי הוא מסוכן. גם שמעתי אותו דבר כלפי סרטים. בלחישות גם שמעתי שיש שם משהו שנקרא "פורנו" משהו שאסור ואסור ואסור.

ומה עשיתי ברגע שקיבלתי גישה למחשב פתוח בחדר סגור?

לא ידעתי חצי דבר איך משתמשים באינטרנט. מישהו סיפר לי ש"זה מאוד פשוט" רק כותבים "גוגל" ואז אפשר להכניס מה שרוצים. זמני רכבת למשל. או טיסות אל-על.

טוב, לא זה בדיוק מה שעניין אותי.

אפילו לא ידעתי שיש "היסטוריית אינטרנט". וכל מה שמכניסים נשמר. (עוגיות או "קוקיס") רק שמתי לב שאני מתחיל לתקתק אות מסויימת מגיעים האתרים האחרונים שביקרתי בהם שמתחילים באותו אות. לא ידעתי איך להתפטר מהם. (והיו הרבה אותיות) לא ידעתי "היסטוריה" ולא "מחיקת הסטוריה" אז התחלתי להכניס כל מיני אתרים "כשרים" בשביל שהאתרים הפסולים ירדו. וזה לא ירד כ"כ מהר. עבדתי שעות נוספות לגלוש בעשרות אתרים "טובים" כנגד כל העשרות האחרים ה"פסולים".

כמובן שזה היה כל פעם מחדש. כמה אתרים נוראיים ולאחר הסיפוק והפורקן (אין כזאת חיה) עוד כמה עשרות למחיקה.

נו? זה לא "קוף"? זה לא "אני מסוגל להתלות בחבל ולעשות פעלולים"?

זה פעלולים? זה בקטנה. פעלולים זה לשקר, לקחת, לגנוב, לחמוס...

כשאני שמעתי את האיסורים החמורים והתועבה הגדולה הייתי מוכרח לבדוק את זה. לא האמנתי שזה קיים. מי בכלל יסכים להצטלם ככה? רק פעם אחת הבטחתי לעצמי. נבא נראה במה דברים אמורים ומיד נצא משם. אני לא יסתבך ברשת. לי זה לא יקרה.

כל השאר זה כבר היסטוריה.