תובנה נוספת, הוא בזבז 25 שנה ללא אהבה,
בזמן שיכול היה באמת לאהוב אותה כמו בחודש האחרון...
והכל בגלל התאווה, שמנעה ממנו להשקיעה בה.

בדרך כלל אני מעלה פוסטים שחושב שחברים ייהנו.

מהפוסט הזה אני לא נהנתי, אני בכיתי.

בדמעות,

הוי אריאל,,,,

תודה אריאל שהעלית את הפוסט הזה, אני צריך ללמוד אותו בעל פה.
העיוורון של התאווה, האכזריות שלה, האטימות שבה, הטמטום.

אלי, תן לי לזכור רק להיום שבאמצעות התאווה אני יכול להמיט הרס לחיי ולחיי ילדיי. רק בגלל דמיונות שאין להם שום עוגן במציאות, רק בגלל שילוב של טירוף עם ריכוז עצמי עם האטימות של הניתוק. אנא אלי! תן לי את הכוח להישאר גם היום הזה נקי ומחובר.

התרגשתי מאוד לקרוא את זה.
אין לי ספק שהסיפור שלי יכל להיות מאוד דומה לסיפור שבמייל. 
אני אסיר תודה לכוח העליון שלי שהביא אותי לתכנית בתור רווק, רק הוא חסך ממני את כל הכאב הזה.
כן ירדו לי דמעות, אבל דמעות של אסירות תודה על הנס שקורה איתי כל יום.

תודה אסירות על הפוסט.