ברוכים הבאים, אורח

א-ל-ו-ל
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1

נושא: א-ל-ו-ל 1428 צפיות

א-ל-ו-ל לפני 9 שנים, 8 חודשים #64324

חברים יקרים, לא יוצא לי לכתוב הרבה בפורום, אך הבוקר עברתי חוויה מרגשת שרציתי לשתף בה, ואולי תהיה לתועלת.
בתקופה האחרונה, הטרידה אותי מאוד המחשבה על חודש אלול ועל ימי הרחמים והסליחות שעוברים לידי ואני לא קשור אליהם. לא יצא לי לבקר בבית הכנסת ולשמוע את קולות השופר ואת הסליחות שמרעידות את הלב, זכרתי שהדגים שבים רועדים בחודש אלול ואני - זה עובר ממש לידי. בתכנית למדתי שלנסות "בכוח" זה לא כל כך יעבוד לי ולכן הייתי חסר אונים...
מצד אחד התחושה שאני לא מרגיש את "אלול" ומצד שני התחושה שלא כדאי לי להילחם בזה.
דבר אחד ידעתי. אני לא רוצה לחזור לאותם הימים בהם הייתי מתרגש בסליחות ובימים הנוראים ומיד אחר כך חוזר ובגדול אל התאווה.
חשבתי לעצמי, שכנראה עדיין אין לי עדיין חודש "אלול". קודם כל אני צריך להיות בן אדם נורמלי שיהיו לי את החודשים האחרים ובסוף גם חודש אלול יגיע...(בתכנית לימדו אותי לחכות בסבלנות וכמו שאני לא יקפוץ לצעד 12 אני עדיין לא הגעתי לחודש 12).
היום ישבתי עם חבר, לא מהתכנית, שמכיר את הסיפור שלי....
בסוף הדברים, שכבר יצאתי ללכת הוא אמר לי אתה לא צריך חודש אלול, אצלך כל השנה זה חודש אלול.
צאתי מביתו והתחלתי לבכות. בכיתי במשך שעה מרוב התרגשות. הנחתי תפילין והתחלתי להתפלל בהתרגשות...
אני לא יודע למה, אולי דווקא בגלל שהוא חבר שלא מהתכנית, זה נגע ללבי. את הרגשת השחרור לא ניתן לתאר במילים....
הוא כל כך צודק!!! אני יושב ומדבר אתו על כך שאני מתקרב לצעד 8 ואני רוצה לסלוח ולא יודע איך לעשות זאת בצורה כנה...
דיברתי אתו איך אני יכול לקבל את הילדים שלי גם אם הם ממש לא כמו שאני הייתי רוצה. דיברתי אתו באסירותודה על מה שקיבלתי מהתכנית.
ואז הבנתי, למה ציפיתי בחודש אלול??? ציפיתי לאיזה התרגשות, פנטזיה, בדיוק כמו בתאווה.
היום, אני מקבל את עצמי. אני לא הולך לישון בלי חשבון נפש מפורט כמעט כל ערב וכמה פעמים ביום. אני מבקש סליחה ממי שאני צריך, סליחה כנה. אני מצליח להיות מחובר יותר עם אשתי והילדים, לדעת לקבל את עצמי גם כשאני טועה. כל כך הרבה דברים שלא ידעתי בזמן שהייתי קם לפנות בוקר וצורח את ה"סליחות".
האם זה לא חשבון נפש?
אז היום אולי אני לא קם לסליחות, אבל כל כך רוצה לדעת לסלוח ואולי אז גם אוכל לבקש מה' שיסלח לי.
לב טהור

הכינוי שלי לב טהור. היום בו יצאתי מקבוצה חיה הוא היום בו נולדתי מחדש.
נערך לאחרונה: לפני 9 שנים, 8 חודשים על ידי .

בעניין: א-ל-ו-ל לפני 9 שנים, 8 חודשים #64339

  • הושיעה נא
  • רצף ניקיון נוכחי: 1617 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • יש תקווה!
  • הודעות: 2406
מ ד ה י י י י ם ! ! !

הועיל לי מאוד באופן אישי.
ועל המסר הזה נאמר "לגזור ולשמור''.
וכך נעשה 

אוהב
הושיעה
אנא ה' הושיעה נא! עוזר דלים הושיעה נא!
הושיעה את עמך, וברך את נחלתך, ורעם ונשאם עד עולם...

בעניין: א-ל-ו-ל לפני 9 שנים, 8 חודשים #64351

תודה רבה
המשפט שהחבר אמר לך נגע בי ועורר בי בכי
בכלל אני ככה בתקופת מחזור כל הזמן אני בוכה.

תודה

בעניין: א-ל-ו-ל לפני 9 שנים, 8 חודשים #64492

בס"ד
מתחילת חודש אלול אני מחפש ריגושים. אני "צייד של דמעות"ממש אני מחפש כל מיני דברים מרוממים שיקרו לי. היום לא קרה לי כלום. זה פשוט יום כזה שלא הולך לי בו בשום דבר שאני מנסה לעשות ודי אפשר לומר שאני לא מנסה לעשות עכשיו כלום. אני פשוט לא מנסה.. אה כן אני לגמתי לפניי עשרים דקות לגימה נוראית של לפחות רבע שעה עשרים דקות וה' ברחמיו מנע ממני ליפול בהוצאה של ז"ל. (מישהו נכנס באמצע) אז מה שנישאר לי באמת זה לעשות את הדברים הכי פשוטים אני מוסר חוסר אונים אל מול מה שעובר עליי היום הזה התקופה הזו. אני מפסיק לנסות להשיג את כל העולם זה מעולם לא היה המטרה ואני מודה בחוסר אונים שלי בזה שאני יצא מהמחשב עכשיו וילך אל המכולות לעשות את המשימה הכי פשוטה. אני מפסיק לנסות ולהיות ב"אורות" ההתנוצצויות וכו' וכו' וכו'. די מספיק עם זה אני מוסר את זה ואני חסר אונים אל מול המשיכה שמושכת אותי אל זה אני פשוט נכנע. נכנע. ועושה את המעשה הבא של הצעדים שנותר לי לעשות. ללכת להיכנע ולזוז למכולת. לא מתוך עוצמה אלא מתוך כניעה..אם אני רוצה בעוד רגע של חיים. באמת אוהבים
  • עמוד:
  • 1
זמן ליצירת דף: 0.34 שניות

Are you sure?

כן