בס"ד
לא עזר לי שזה אלול. החודש שכול כולו נודף טוהר והתחלה חדשה ורעננה.
לא עזר לי שאני עומד מחר בפעם הראשונה מול כיתה של תלמידים נשמות חדשות שאני אמור להוביל אותם.
לא עזר לי שיש חיילים מתוקים קדושים ממש, פצועים של צה"ל שברגעים אלו ממש ומתנדנדים בין מוות לחיים. ואני מאמין שכל פעולה שלי יכולה לעזור להם באמת.
לא עזר לי שלפניי פחות מיומיים היה יום השנה לרב עצום שאני לא מפסיק להתחדש מהתורות שלו.
לא עזר לי שישבתי עם אימא שלי לפניי כמה דקות והייתי לה "אוזן קשבת" כדיי שתוכל לבטא את מה שעבר עליה.
במחילה, מה שקצת עזר לי היה זה שהייתי צריך בדחיפות קיומית לנחיות, באמצע שיטוט באתרים "כשרים" של חדשות. (ככה התהליך מתחיל אצלי..)
ושם בנוחיות, הבנתי דבר פשוט מאוד פשוט מפחיד עד כמה זה פשוט. אני עומד ליפול אל התאווה.
אני הולך להמשיך לשוטט כמה דקות באתרי חדשות "תמימים" ואחר כך זה יעבור לאתרים לא כל כך תמימים ואחר כך זה יעבור ל...
וזה מה שעומד לקרות עם כל הכבוד לכל המילים היפות והרגשות הנעלים שאני מכיר וחווה ויודע.
זה קצת עזר לי, ומה שבאמת עזר לי זה העובדה שאמרתי לעצמי שאני פשוט הולך להיכנע לדבר הזה. אין לי שום ברירה אחרת.
ואם אני לא רוצה להפסיד את כל היופי בחיים ואת כל האושר הנשמתי שאני יכול לחיות בהם. ואת התלמידים שלי ואת אימא שלי ואת אשתי והילדים ואת הנשמה שלי ואת הרב קוק זצ"ל ואת הקשר שלי עם אלוה'ים ואת כל הסיבות שבגללים שווה לחיות.
ואני כל כך לא, אלוה'ים באמת אתה יודע עד כמה שאני לא רוצה ולותר על הדברים הנפלאים האלו.
אני פשוט הולך להיכנע ולמסור את זה לאלוה'ים באמת.
אז אני מוסר את זה. זה גדול עליי אני לא יכול. תודה שאתם עוזרים לי לעשות את זה. וה' אתה כן יכול אז אנא עזור לי לעשות את זה כמו שצריך.
אוהבים חודש טוב התחלה חדשה טובה. אושר ואור.
