שלום חברים,

שמי שמואל ואני מכור לתאווה.
אסירות תודה בזכות התכנית, החברים, הקבוצות והספונסר על ניקיון ופיכחון מ-ח' באדר התשע"ב.

בכלל לא היה לי קל.
גם כשהלכתי לקבוצות, הייתי בקשר עם חברים, לקחתי שירות, עשיתי צעד 12 ושמעתי לספונסר בכלל לא היה לי קל.
היו לי קשיים כאלו עצומים שכל אחד מהם כמעט והפיל אותי חזרה לשימוש עד שכבר חשבתי שהתכנית כבר לא עובדת.
הספונסר אף ייעץ לי ללכת לקבל עזרה נוספת מחוץ לתכנית.

מה עשיתי?
חיכיתי שתעבור הסערה, שדרגתי את ההחלמה עם עוד פעולות, עוד קבוצות ועוד שירות והמשכתי הלאה.

עד שאחרי הפעם האחרונה שרבתי עם אשתי ועוד מעידה כמעט והביאה אותי לנפילה,
הספונסר לפתע האיר את עיני שבעצם עד עכשיו לא ממש עשיתי תכנית.

התכנית לא עובדת מתי שקל והכל דבש.
התכנית עובדת מתי שקשה.

מאז בעקבות כל קושי שיש לי, כל מריבה, כל טרדה, כל פחד וכל דבר שלא מסתדר
אני עושה על זה צעדים.
מצעד 1 עד צעד 12 (אם אפשר).

כל קושי לעצמו, כל יום רק להיום !!!

פשוט, לא?

לפתע הבנתי משהו נפלא ביותר:
מכונית לא יכולה לנסוע עם גלגלים חלקים על משטח חלק, אלא היא צריכה גלגלים מחוספסים וכביש מחוספס.
כדי שמכונית תיסע היא צריכה - התנגדות !!!

כך גם התכנית עובדת רק - כשקשה !!!

בהחלמה

למדתי בתוכנית ( על בשרי )
"טוב לך תשמח. קשה לך תצמח. "...

תודה רבה שמואל

שמואל.

רציתי לשאול אותך. האם יש לך את אותם קשיים כמו בהתחלה או שהיום יש לך פחות קושי בהתגברות על התאווה?

תודה!

חיים היקר,

אנסה לענות:
אין לי בעיה עם התאווה ואין לי בעיה עם המין.
הבעיה שלי היא חוסר יכולת להתמודד עם קשיים, לחצים והתמודדויות יחד עם כמיהה בלתי פוסקת למלא את מה שחסר לי.

כל חיי השתמשתי בהתמכרות לתאווה ולמין כדי לכסות על הבעיות שלי ובעצם לסמם את עצמי כדי שלא ארגיש בכאב התמידי של בעיותיי.

לכן בתחילת דרכי אחרי שהבנתי שאני מכור והחלטתי ללכת על תכנית 12 הצעדים והפסקתי להזין את העיניים והמוח בחומרים מעוררי תאווה,
לא היה לי כ"כ קשה להפסיק להשתמש (לראות פורנו ולאונן).

אבל אחרי תקופה שהייתי ללא ה"סם" שלי, לפתע צצו ועלו להם הבעיות האמיתיות שלי.
וזהו הקושי האמיתי שלי שעליו כתבתי בפוסט הזה.

מאחל לך שתשכיל להשתמש בכל הכלים שהתכנית הזו מציעה ותגיע להחלמה.

רציתי להוסיף,
אין הספר הלבן לידי אבל נראה לי שבעמוד 74 כתוב,
שכל הקשיים הם הקרקע והשורש של ההחלמה,
כדי שיהיה עץ גבוה וחזק, חייב להיות קרקע ושורש חזק,
ומה שיותר קשה וכוכ' השורש יותר חזק,
ובעז"ה העץ יהי יותר גדול וגובה,

ולפי השפה שלנו, זה נקרא,
"גם זו לטובה"

תודה אבי גולן,

המסר כאן הוא לא סתם שיכול להיות קשה בדרך,
אלא כשקשה, לא לחכות שזה יעבור, אלא זה הזמן להתחיל לעבוד !!!

זה עובד בשבילי - כל יום - רק להיום !!!

בהחלמה

תודה שמואל!

הארת את עיניי...

חשבתי שהקשיים זה רק בעניני תאווה לא ידעתי שיש עוד קשיים אחרים.

הייתי שמח לשמוע על הקשיים שאתה התמודדת איתם. (אם זה אפשרי בפורום)

בכל אופן עזרת לי מאד.

חיים

ֹתודה שמואל.
בדיוק אני נמצא באמצעם של מספר קשיים, ואני צריך לחזור ולשנן לעצמי את הדברים.
הייתי צריך לקרוא את זה עכשיו

נתן במתנה

אוהבים. תודה
גמני מזדהה ועם המיקום

chaim כתב on 17 אוג' 2014 19:54:

התאווה, זה רק הפיצוץ, יש החומר נפץ שמתדלק כל הזמן, עד שאנו משתמשים, קשיים בבית, כלכלי, קבלת עצמי וכו',
אצלי באופן אישי, דיברתי עכשיו עם חבר מהתכנית, והוא ניסה להגיד לי כמה מסכן הוא, וקשה לו, והוא יותר מסכן ממני, והוא לא מצליח לישון בלילה,
תוך דקה, הצלחתי להביא אותו לבכות על המצב שלי, כמה "מסכן" אני, אני לא יודע מה יהיה מחר, בכל מצבי חיי, כלכלי, זוגיות, הראש מתפוצץ מלחץ, מנהלים אותי, וכמובן הסוף זה התאווה שמתפוצץ,
רובם ככולם מתמודדים עם קשיי של החיים, אנו לא סתם בורחים לתאווה, למוצץ שלנו,
אבל באסירות תודה, התכנית מלמדת אותי לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם, ולהתמקד בהיום, איפוה אני יכול היום להיות יותר טוב לעצמי, בעל יותר טוב, ואבא יותר טוב,
ואפשר לתפקד בתוך כל הים הסערות של החיים,
ותודה על השאלה, וסליחה אם הארכתי.

אנסה לענות דרך תיאור מקרה שקרה:

בשעת ערב מאוחרת אחרי שחזרתי מהעבודה, יצאנו אשתי, אני ושתי הבנות לטיול רגלי לאזור תעשייה הקרוב.
כשחזרנו הייתי ממש מותש, אבל כשהיא שאלה אותי אם היא יכולה ללכת לקבוצת נשות מכורים שהתקיימה באותו ערב, אמרתי לה "בשמחה, לכי ואני אשכיב את הבנות".
ארגנתי את הבנות לשינה ואשתי התארגנה לצאת.
אחרי מספר דקות היא מתקשרת שהרכב לא מניע והיא לא הולכת.
הייתי ממש רדום ובכלל שכחתי משיחת הטלפון הזו.

בנתיים עובר הזמן ואני לבד עם הבנות.
מרוב עייפות אני מתבלבל בין הפיג'מות שלהן ונתתי את הפיג'מה של הגדולה לקטנה ושהגדולה באה לבכות לי שהקטנה לקחה לה את הפיג'מה רק התעצבנתי עליה עוד יותר ואמרתי לה לקחת פיג'מה אחרת. (מסכנה)
זה לא נגמר בזה והן המשיכו לשגע אותי כל אותו הערב.
אני ממש חבר אונים מולן וכבר מחכה שאשתי כבר תחזור מהקבוצה ותציל אותי.

אחרי כמה זמן אני שם לב שאשתי הייתה כל הזמן הזה בבית.
רתחתי מזעם - אני כאן משתגע, אובד עצות ומתעצבן והיא הייתה כאן כל הזמן הזה ובכלל לא אמרה לי שהיא לא הלכה לקבוצה !!!
כמעט ועפתי.

ואז... נזכרתי שהתכנית עובדת רק כש...קשה !!!
עשיתי צעדים:
צעד 1 - אני חזר אונים מול חוסר יכולתי לטפל בסיטואציה הזו ואני חסר אונים מול התנהגותה שלי אשתי אלי.
          לא מסוגל להתמודד עם זה לבד. חייב עזרה !!!
צעד 2 - אני יודע שרק אלוקים יכול לעזור לי אם רק אכנע אליו.
צעד 3 - אני מחליט למסור לאלוקים את כל חיי ורצונותיי ושרק רצונו ייעשה.
צעד 4,5 - יש לי טינה על אשתי ועל בנותי שגרמו לי לחוסר בטחון עצמי, חוסר הערכה עצמית ועוד.
          החלק שלי הוא בריכוז עצמי גבוה, צורך בשליטה ופחד.
צעד 6 - פגמי האופי שלי הם ריכוז עצמי גבוה, צורך בשליטה ופחד. אני נכון לוותר על כולם.
צעד 7 - אני מתפלל שאלוקים ייקח ממני את הצורך בשליטה וייתן לי במקום זה שחרור, את הריכוז עצמי גבוה וייתן לי במקום זה לחשוב על השני ואת הפחד וייתן לי במקום זה בטחון ואמונה.
(כאן נעצרתי, אבל אפשר להמשיך הלאה לצעדים 8-12)

אחרי שסיימתי לעשות את הצעדים האלו על המקרה הזה אז ממש מייד הרגשתי הקלה ושחרור, אבל זה לא הכל...

למחרת שיתפתי את אשתי וקרו כמה דברים לא צפויים:
1. היא הזכירה לי שבעצם היא כן הודיעה לי שהיא לא נוסעת ואני פשוט שכחתי מזה.
אם הייתי נזכר בזה באותו הזמן אז לפחות חצי מהטינות שלי לא היו.
2. היא הייתה ממש מופתעת מאיך שלקחתי את זה בצורה כזו (מאוד שונה בתכלית מאיך שהייתי מתנהג בעבר בסיטואציות כאלו).
והיא אמר לי שהיא מאוד שמחה לראות שהתוכנית באמת עובדת !!!

ממש מדהים.

מקווה שהועלתי.
בהחלמה

תודה רבה שמואל זה פשוט סקופ מדהים ומחזק מאד מאד
כדיי לזכור את זה ולשנן ש"רק שקשה זה עובד" וש הקושי רק להיום.
וזה מובן מאד כי באמת שקשה זה הזמן לפעולות מי יתן ונפנים את הדברים וניישם ...