אני ממש מיואש, אני לא יכול לסבול את זה יותר.
כל קריאה בספרים שאומרת כמה חשוב ללכת לקבוצות ולקבל ספונסר רק גורמת לי יותר לייאוש.
למה?
מכיוון שלא ניתן לקבל ספונסר אם אתה קטין ומכיוון שאני רחוק מדי מהקבוצות החיות, כך שאין כמעט סיכוי שאני אסע לשם, אחזור וההורים שלי לא ישימו לב (בהזדמנו זו אני שואל- יש קבוצה חיה בצפון?).
אני כבר חושב לעצמי שאולי היה עדיף שהייתי מבין שאני חולה רק עוד כמה שנים, ואז הייתי יכול ללכת לקבוצות ולקבל ספונסר.
מישהו יכול לעזור לי?

חבר יקר, אני מאוד מבין את הכאב והתסכול שלך.

יחד עם זה, הסיבות לכך שאין ספונסרים וקבוצות לצעירים הם רציניות, וחשוב להבין גם את זה. לא בטוח שנכון עבור צעיר לקטלג את עצמו כמכור וללכת בהכרח על פיתרון לטווח רחוק של כל החיים. ברור שכל מי שהוא חסר אונים  מול התאווה צריך עזרה ותמיכה, אבל לא ברור האם צעיר ומבוגר סובלים מאותו דבר וחולקים את אותו פיתרון. יכול להיות שבמקרה שלך צריך משהו אחר, אולי חברים שיבינו אותך, אולי הורדת הלחץ מהנסיון להיות נקי "לתמיד" וכן הלאה.

אני לא יכול להציע משהו ספיצפי כיון שבתור צעיר - כל מה שניסיתי נכשל, אז אין לי נסיון מוצלח בתחום הזה, אבל אולי בכל זאת שווה לנסות.