ברוכים הבאים, אורח

תולה ארץ על בלימה
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1
  • 2

נושא: תולה ארץ על בלימה 2498 צפיות

תולה ארץ על בלימה לפני 10 שנים, 3 חודשים #54063

  • אסירותודה
  • רצף ניקיון נוכחי: 6040 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 3448
בס"ד                                             
חצוף! נכנסת לכאן כמו בריון... דרוך למלחמה! אני?! כן, אתה. אל תיתמם. השטיקים האלה לא עובדים עלי. יש לי וותק וניסיון. שפת הגוף שלך אומרת הכל. אתה אולי שחקן, אבל את זה אי אפשר להסתיר - - -

כך, במילים אלו ממש נסתם פי על ידי אדם שנחשב בעיני רבים לדמות תורנית מובהקת. לבעל חסד גדול, במיוחד בתחום העזרה לזולת. באתי אליו לבקשתו. חבר (מכור) קרוב שנתקל בקשיים מבית ושמע שיש ביכולתו (של התורני...) להועיל, פנה אליו וביקש את עזרתו, בראשי פרקים הוא שטח בפניו את סיפורו, 'הלה' נענה, ומששמע שיש מי שמדריך אותו (אני) ביקש שאבוא עימו, באתי. ואז התחיל מופע האימים.

הפתיח דלעיל היה כשמו, רק פתיח. כשעה וחצי ארכה 'החוויה', שעה וחצי של השתלחות כנגד כל דבר שלא התאים לו, הוא אמנם שמר על שפה נאותה, רק כי הוא לא נזקק לשום דבר אחר כדי להכות ללא רחם בלב ובנשמה, בלי להתלהם או לקלל הוא השתמש באלימות מילולית טהורה. כל משפט היה מטובל בפחד, ספוג בבוז, מלא בהאשמה, ומעל לכל 'אני' אחד ענק ואין בלתו. עשרות פעמים הוא דחף בלי קשר את המילים הבאות – 'אני יודע. אני מבין. יש לי ניסיון, יש לי קרדיט. אני עומד מאחורי דברי. 'אתה' צריך אותי, את מה שיש לי.. אני לא זקוק לך... הזמן שלי קצוב, אל תבזבז אותו על דברים חסרי תועלת... לא מעניין מה שאתה חושב מרגיש, או נדמה לך שאתה חושב או מרגיש'... ועוד כהנה.

משפט קצר ומשמעותי חזר על עצמו פעם אחר פעם. "אתה לא מקשיב".. תבינו, האיש נואם דקות ארוכות, משפריץ צרור תובנות מניסיונו העשיר וכל ניסיון של מי מאיתנו להשחיל מילה, לומר לו שהוא פשוט לא שמע נכון, או שהציטוט שלו היה חלקי ולכן יצא מהקשרו, נחתך בגסות, עצור. 'אל תלמד אותי מה לעשות'... פשוט לא נתן לעובדות לבלבל אותו. מתוך מחשבה שהוא יודע מה מנסים לומר לו הסיק מסקנות שגויות הלביש מניעים כיד הדמיון הטובה עליו אחת לכמה משפטים, משראה את משיכות הכתפיים או את חלופי המבטים המשתאים הוא נשף רשף ורטן 'שוב פעם אתה לא נותן לי לסיים את דברי', והמשיך לחבוט בתיאטרליות בכל אבני היסוד שלנו.

מכורים? אין דבר כזה. ערימה של חלשי אופי עצלנים שלא רוצים להתאמץ... אתם טוענים שאין בחירה? שטויות. כל נברא בוחר. גם אם אדם ניצב בפני תאווה הכי מוחשית (כאן הוא הרשה לעצמו להראות שהוא מעורה 'בעניינים' ותיאר איזו סיטואציה מפורשת, משל אומר, אל תספרו לי צ'יזבטים, אני יודע על מה אני מדבר...) שיש, הוא עדיין בוחר מה לעשות עם עצמו... תמיכה חברית? אין דבר כזה, זו התערבות לא מקצועית של חסרי אחריות שמדרדרים אנשים רגילים למחוזות שאדם מהישוב לא ישורם.

הארכתי בתיאור המפגש 'המלבב' הזה, כי זהו תיאור של אחד הניסים הגדולים שקרו לי בתוכנית. במשך השעה וחצי הזו שתקתי. סתמתי ת'פה. היו רגעים שכן דברתי, עם אבאל'ה. ביקשתי ממנו כח לספוג, לא להחזיר. לבלום, והוא עזר לי, עטף אותי, ליטף את כאבי. בחמלה רבה הפך אותו לנסבל. והיה לי מה לומר, מי שמכיר אותי יודע שאני לא נשאר חייב, לא כשמתקיפים אותי ואת כל מה שאני מאמין בו. לא צריך רבה כדי לפוצץ בלון... מספיק היה לומר לחברי אחרי עוד נאום ארוך של המטפל משהו כמו "שוב פעם אתה לא מקשיב" באותה תיאטרליות והוא היה נעקץ. כהוגן... כשקלטתי לאן 'נושבת הרוח' ידעתי שאני במצב סכנה, בשבריר שניה אני עלול לאבד את שלוות הנפש שלי, רציתי לקום וללכת, היה לי די ברור שמבחינת 'היועץ המדופלם' אני מיותר, מאוד. עיני החבר זעקו לעזרה. כשראה שאני מתכוון לצאת ביקש מפורשות שאשאר, נשארתי.

עם כל הצער, יש בי גם סיפוק. הייתי נוכח במהלך המפגש הזה, יכולתי ללמוד על המתרחש בזמן אמת – לדוגמא שאני כבר לא בורח, יש בי היכולת 'לחטוף' למען חבר, למרות שאולי הדבר הנכון לי היה לקום וללכת, למענו לא עשיתי זאת. כאבתי איתו. אותו.. מה שאני חטפתי היה כסף קטן, הרי הוא המיקרובּ הראשי שאימלל בת סמינר חסודה. המטפל הדגול רמס והשפיל אותו עד עפר. המשיל אותו לסמרטוט חסר תועלת שתכליתו להרע. ואלו הן 'מחמאות' שבאו ממי שהתיימר לסייע לו... לא הייתי מרוכז בעצמי הייתי שם עבורו. צופה, לא מתפרץ, שותק, כאוב. אני לא זוכר מעודי שקיבלתי שפכטל שדומה לזה ושנמשך זמן שכזה. אמרתי לאיש שלום, תודה על הזמן שלך, ויצאתי. בלי מילה נוספת. היה לי קר. בלב ובעצמות. רעדתי פיזית, הידיים והלסת פצחו בריקוד קדטשק'ה סוער.

לא היה קר בכלל בחוץ, ההפך, הטמפרטורה היתה גבוהה מהרגיל לעונה, הקור שנשב 'מהדגול' היה מקפיא. גם אחרי חצי שעה הרעידות לא פסקו, ולמרות שהמזגן ברכב פעל במלוא העוצמה הוא לא הועיל, שמחתי שהרחמים העצמיים לא השתלטו עלי, למעט רגעים בודדים שבהם תהיתי 'מה לעזאזל בורא עולם מנחית עלי פה' הייתי מחובר. כך ידעתי שמול קור כזה אני זקוק לחום אחר, כזה שרק אבאל'ה אוהב יכול להמציא. ביקשתי שלווה אומץ ותבונה למצוא את נקודות האור שבסיטואציה.

והן הגיעו, ממקום הכי לא צפוי ובשפע. סיפרתי לאבא שלי (הביולוגי...) על החוויה 'המרוממת', והוא הפתיע – "חבל שלא הייתי על ידך"... עשיתי אההה, ושאלתי, ואם היית מה? מזאתומרת מה – "הייתי מבקש ממך ברכה"- - -  הפחח הארוך שלי לא הרתיע אותו, נעול על המטרה המשיך בשלו – "זוג שבמשך שנים לא היו להם ילדים הגיעו לר' חיים (קנייבסקי) וביקשו ברכה, ממני אתם מבקשים? תמה ר' חיים, גשו לאדם שמעביר על מידותיו. רק הוא יכול לסייע לכם"... אתה מבין? העברת על מידותיך. חבל שלא ברכת אותי (!)

רגע לפני שהוא מקפץ מעל לקילומטרים המפרידים ביננו (שאברך אותו, אלא מה?) אמרתי לו שזה לא בדיוק, כי היו לי גם כמה רגעים שהמילים המושחזות עמדו לי על קצה הלשון... שעמדתי להשיב לו מנה אחת אפיים... באמת, בלי להצטנע, ברור לי שאילו לא הייתי מחובק מלמעלה הייתי 'אוכל לו ת'ראש', אבל בשיחה הזו אבא שלי היה  נחוש, מדי. אני מבין למה אתה חש כך, ענה אבל תכל'ס, במציאות שתקת. לא ענית. זו הייתה בחירה שלך. יכולת להחזיר ובחרת לשתוק. אמרתי לו לסיום השיחה שאני שמח בהתרגשות ובהשתתפות שלו, ואז קיבלתי ממנו את הדובדבן – "מה אתה מתפלא, אכפת לי ממך, אני אבא שלך"...

והאמת, לא עניתי לו. אמרתי תודה ו... שתקתי.
מכה אב התשס"ה הנס האישי שלי ממשיך, רק להיום. אפשר לקרוא עליו כאן

בעניין: תולה ארץ על בלימה לפני 10 שנים, 3 חודשים #54071

  • נתן במתנה
  • רצף ניקיון נוכחי: 1823 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1001
תודה
העברת אותי, ביחד אתך, במהלך הקריאה את הטלטלה: כעסתי על המדופלם המתנשא, נמחצתי על ידיו, ולא האמנתי למשפטים האחרונים, דמיינתי אותך שם, מנסה להבין מהיכן הגיעה המחווה הזו, מנסה להכחיש...אבל לא, כמו בקבוצה, הכנות נכנסת פנימה,
חברי היקר אסירותודה, העברת על מידותיך, לא בזכותך, זה לא אגו, אבל זה נתון. אתה אדם אחר.
אמנם מכור נשאר מכור, אבל עם הזמן מתווספת לכותרת הזו מילה חשובה: 'בהחלמה'.
תודה לך, שהראיתי לי עד כמה ההחלמה יכולה לשנות את התגובות החולות שלי.

נתן במתנה
אבא אוהב העלה אותי לרכבת ההחלמה בכ אדר תשע"ב, היום בו הפנמתי שהתאווה היא חלק ממני, והיא תשאר כזו עד ליומי האחרון, ופניתי לעזרה.
סיפורי האישי

בעניין: תולה ארץ על בלימה לפני 10 שנים, 3 חודשים #54103

  • brother
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 883
תודה!
אפשר לקבל ברכה עדיין?
אני תמיד הרגשתי שחסר לי החיבוק הגדול שיקרב אותי אליך.

לכן החלטתי שאת החיבוק הזה אני רוצה להעניק לכל מי שרק יבקש

בחיבוק גדול ואוהב שרק אח יכול לתת.

בעניין: תולה ארץ על בלימה לפני 10 שנים, 3 חודשים #54110

  • אסירותודה
  • רצף ניקיון נוכחי: 6040 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 3448
תודה לך מתנה, זו בדיוק היתה רכבת ההרים האישית שלי. הטלטלה הזו סחטה ממני כל טיפת אנרגיה. היו רגעים שלא יכולתי ממש לעמוד מרוב כאב. אחרי כמה שניות האיש היה לא רלוונטי, כמו שכתבתי לא מזמן כאן, מה שכן הפריע לי, והצער הגדול ביותר שנגרם לי היה בגלל שלא הבנתי מדוע אבאל'ה אוהב - בורא עולם, 'סידר' לי את החויה הזו. אני יודע תמיד ובדרך כלל גם מרגיש שמטרתו להיטיב, אבל בהחלט היו שם רגעים שלא חשתי את זה.

טוב, בשביל זה יש ספונסר... ספרתי לו, תיארתי את כל ההתרחשות בפרוטרוט. הכל. הוא הקשיב לי עד הסוף (הלוואי עלי) ואז שיתף אותי בניסיונו... ועוד איזה ניסיון יש לו, בכאלה מקרים... וגם במורכבים יותר, ואז הוא סיפר לי מה עוזר לו (הוא ראה את זה במכתב ששלח 'הפני מנחם' מגור לאדם מטורונטו שחטף 'שפכטל') הדברים נכנסו לי ללב, הרעיון די פשוט, אכתוב אותו במילים שלי:

מי שהחטיף לך באמת נשלח על ידי אבא מלמעלה. וכן, כדי להיטיב לך. שים לב, ממה נפשך אתה יוצא מורווח -  אם הוא אמר לך דברים שיש בהם אמת, הרווחת, כי לא שמת אליהם לב וכנראה שהגיע בדיוק הזמן לעשות בדק בית, לשנות. ואם הוא סתם דיבר מהמקום שלו, עוד יותר הרווחת. קיבלת מתנה גדולה. כנראה שעשית משו באמת טוב, החליטו למחוק לך חלק מהאובר דראפט...

ולבראדר, עזוב אותי, אבשלי יברך גם אותך...
מכה אב התשס"ה הנס האישי שלי ממשיך, רק להיום. אפשר לקרוא עליו כאן

בעניין: תולה ארץ על בלימה לפני 10 שנים, 3 חודשים #54113

"ואוהביו כצאת השמש בגבורתו".
אבא אוהב נתן לך להוכיח את אהבתך לו.
קדשנו במצותך ותן חלקנו בתורתך, שבענו מטובך ושמח נפשנו בישועתך וטהר ליבנו לעבדך באמת.
אני מאמין באמונה שלמה, שהבורא התברך שמו הוא בורא ומנהיג לכל הברואים והוא לבדו עשה ועושה ויעשה לכל המעשים.

בעניין: תולה ארץ על בלימה לפני 10 שנים, 3 חודשים #54162

  • יגל לבי
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • בוראי, אני חסר אונים ! אנא עזור לי.
  • הודעות: 166
תודה אסירות לא יודע איך הצלחת לשתוק,
אם באמת שתקת עד הסוף, אני כן מתעקש לקבל ברכה ממך.
מה באמת התשובה לשאלת הבחירה ? האם מכור אין לו בחירה ?

בעניין: תולה ארץ על בלימה לפני 10 שנים, 3 חודשים #54165

  • אסירותודה
  • רצף ניקיון נוכחי: 6040 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 3448
תודה. שתקתי. לא בכח שלי. אני באמת מאמין שאינך זקוק לי, פנה ישירות למקור הברכה.  וביחס לבחירה, אתה מוזמן לקרוא - כאן.
מכה אב התשס"ה הנס האישי שלי ממשיך, רק להיום. אפשר לקרוא עליו כאן

בעניין: תולה ארץ על בלימה לפני 10 שנים, 3 חודשים #54289

  • guni (אחד שלא יודע)
ואוו. מכל מה שקראתי ממך עד היום זה החניק לי את הגרון. סוף סוף אני קורא משהו שנותן לי אופטימיות ביחס ליכולת הבחירה. כך לפחות הבנתי את זה, למרות מה שכתבת. והריפוי בקשר עם אבא שלך?  בונוס ענק על הדרך.
רוצה גם 

בעניין: תולה ארץ על בלימה לפני 10 שנים, 3 חודשים #54338

  • משוחרר12
  • רצף ניקיון נוכחי: 975 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • שלב ב'
  • הודעות: 408
וואו, אסירות. זה ענק. באמת עד שהגעתי לקרוא שהחבר ביקש ממך להישאר עמד לי על קצה הלשון (המקלדת) השאלה למה לא יצאת באמצע וזהו?

בשבילי, זה הפוסט הכי מוצלח שלך שקראתי.

המשך מעלה מעלה.

בעניין: תולה ארץ על בלימה לפני 9 שנים, 7 חודשים #65080

  • אסירותודה
  • רצף ניקיון נוכחי: 6040 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 3448
"אויש, איך שזה מתאים לו, אני מכיר אתו, תבין ככה הוא עובד. אבל עזובותו. לא הוא החליט להוציא אותך מהתמונה". - - - עשרת ימי תשובה, שמונה חודשים אחרי האירוע המסופר בתחילת השירשור, ישבתי עם הרב שלי לשיחת סיכום על השנה האחרונה. בין היתר דברנו גם על הדרך לדעת מהו 'רצון הבורא' ממני (מקרב אותי אליו או מרחיק אותי ממנו), והתפקיד שלי בעולמו, והתמקדנו במיוחד ביחס לסיפור הזה ולמה שקרה אחרי מה שקרה. (לדוגמא, בהוראת הדמות הדגולה החבר הקרוב ניתק איתי מגע, ו... התרסק. חזר למחוזות שהתרחק מהן שנים ואף חצה קווים אדומים. 'הדגול' משוכנע שהציל בית. כשאין לו מושג ירוק שהבנאדם משומש עד העצם)

"אל תעשה כלום. הוא (ריבונו. כמובן, לא הדגול) החליט שאתה לא בסיפור. זהו. תגיד תודה על ההזדמנות המגדילה. וכדי להתחזק שוב באמונה שהכל מאיתו יתברך, לך תלמד שב 'בחינוך' את שורש מצוות לא תיקום (למדתי, כדאי.) ותתפלל על החבר שלך. זה הכי טוב שאתה יכול לעשות למענו". התפללתי. גם עכשיו. אבא תרחם עליו. על 'המטפל' שלו. עלי. על כולנו.
מכה אב התשס"ה הנס האישי שלי ממשיך, רק להיום. אפשר לקרוא עליו כאן

בעניין: תולה ארץ על בלימה לפני 9 שנים, 7 חודשים #65086

  • יוסי כהן
  • רצף ניקיון נוכחי: 1094 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 429
עכשיו קראתי בפעם הראשונה מהתחלה.
מדהים שאפשר לקבל בשלווה גם את המשך ההתרחשויות - מה שאתה מתאר בהודעה האחרונה. לקבל את רצון האלוקים גם אם אני ממש לא מבין אותו.
לאחרונה כמה אנשים שהייתי איתם בקשר די קרוב נעלמו אחרי נפילה. קשה לי מאוד לקבל את זה. מתפלל לקבלה, מוכנות לשחרר.
תודה.

בעניין: תולה ארץ על בלימה לפני 9 שנים, 7 חודשים #65116

  • adam1
  • רצף ניקיון נוכחי: 44 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 262
אני קורא את הפוסט הזה בשעת לילה אחרי יום שהיה מלא ברחמים עצמיים ותודה לך אסירותודה זה מחזיר אותי לשפיות- אני אסיר תודה לה' על זה שאני חווה שינוי גישה אט אט ביחסים עם העולם.

בעניין: תולה ארץ על בלימה לפני 9 שנים, 7 חודשים #65251

אני קורא פוסט זה אחרי לילה לא פושט
הערה קטנה שהערתי לאישתי
הפכה למריבה גדולה
אשר בה חזרתי שנים אחורה
תודה לך אסירותודה
על כל מה שאתה עושה למעננו
בהצלחה

בעניין: תולה ארץ על בלימה לפני 9 שנים, 7 חודשים #65252

  • מוטי ראוי
  • רצף ניקיון נוכחי: 100 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • חי ומרגיש בזכות אלוקים ובאמצעות שמור עיניך וחברים
  • הודעות: 1095
אסירות תודה
יישר כח,
התרגשתי כמו כולם, טלטלת אותי...
אבל תפס אותי משהו לכאורה צדדי, היחס שלך לאביך הביולוגי,
והיחס שלו אילך...
זה נס שאתה יכול לקבל ממנו ככה וזה עובד כמים הפנים אל הפנים.
משהו השתנה שם,
אני ממש שמח בשבילך,
בהערכה
מוטי
חבר שמור עיניך,
ובחסדי ה' ולא בכוחי נקי מט"ז שבט תשע"ב, 09/02/2012,
והנני אסיר תודה על כך, ומתפלל לשפיות גם היום.

בעניין: תולה ארץ על בלימה לפני 9 שנים, 7 חודשים #65267

תודה על זה. אפשר אחרת גם שם. פלא

וקיפאון

  • עמוד:
  • 1
  • 2
זמן ליצירת דף: 0.61 שניות

Are you sure?

כן