בס"ד
אחרי קריאה בספר הגדול ראיתי שקל לי לקבל את העניין שאני חסר אונים מול התאווה
זה הרי הסיבה שאני פה..
בנוסף קל לי להאמין שהקב"ה יכול להוציא אותי מזה
אך הצעד השלישי למסור את חיי ורצוני לאלוקים. זה קשה! קשה להחליט את זה באמת.
זה מחייב, זה גורלי, זה אומר אולי לוותר על הרצונות שלי
אני מאוד מתקשה בעניין הזה, אני רוצה להקב"ה יעזור לי עם התאווה אבל קשה לי לוותר

תתפלל על זה.

חבר ותיק אמר לי שמספיק להתנהל כאילו אני מוסר

בס"ד
מה פירוש כאילו אני מוסר?

אני חושב שבתור יהודים דתיים אנחנו תופשים את אלוקים בצורה אחרת מהנגמלים האחרים בשיטת 12 הצעדים
למסור את רצוני לאלוקים מבחינתי זה להשתדל בכנות לעשות את רצון הבורא..
חילוני אתאיסט שצועד את הצעדים כל העסק הזה הרבה יותר קל בשבילו,
בשבילי לעשות רצון ה' זה סוג של שלמות בלתי מתפשרת
זה תרי"ג מצוות.
איך אני יכול לומר בכנות שאני מוסר את רצוני לה'?

אני מודה ומתוודה שאחת הסיבות שאני כאן היא שאני ממש רוצה ללמוד שנה הבאה באוניברסיטה העברית...
אני רוצה להתקדם כמה שניתן ולהתרחק מההתמכרות הזאת על מנת שאוכל ללמוד מתמטיקה יחד עם נשים ושזה לא ישנה לי.
אבל כשאני מגיע לקטע הזה בצעדים פתאום זה לא כזה נחמד..
כי אולי זה לא רצון ה' (אולי יהיו כאן כאלה שיגידו זה אכן לא רצון ה')

מאוד ממליץ על קריאת הפוסט הזה והתגובות בו.

www.guardyoureyes.org/forumheb/index.php?topic=2255.15

עם הזמן, הדברים נקלטים יותר. עם הספונסר עוד יותר.

בהחלמה

אוהב
הושיעה

אני תמיד הרגשתי שכל מה שה' רוצה זה רק תרי"ג מצוות. בשאר העניינים אני יכול לרצות מה שאני רוצה. וגם בתוך תריג מצוות, יש מרחב יצירתי מאוד גדול לדחוף את הרצונות שלי, ולהיות "בסדר" עם ההלכה.
לפי מה שהבנתי, הצעד השלישי פירושו להסכים לוותר על לרצות משהו בפני עצמי, ולבקש מאלקים שיעזור לי לרצות מה שהוא רוצה, ולא מה שאני רוצה.

אלוקים שלך לא חייב להיות דתי.

בס"ד
מאוד קשה לי לראות את אלוקים כלא דתי
זה כמו פיצול כזה בין שני עולמות
העולם בישיבה והעולם בתכנית
איך אפשר לראות את אלוקים כלא דתי?

אלוקים שלי הוא אותו אלוקים של כל העולם.
אלוקים שלי רוצה ממני שאהיה דתי ואשמור את כל המצוות קלה כבחמורה.
אך אלוקים שלי יודע שאני חולה, נכה ומוגבל וישנן מצוות מסוימות שאין לי אפשרות בחירה לגביהן.
כמו חולה מעיים שפטור מתפילה וגידם ידיים שפטור מתפילין וחרש ושוטה שפטורים מכל התורה כולה.

אלוקים שלי רוצה שאתפלל - אך הוא יודע שכרגע איני יכול לעשות זאת בקביעות.
אלוקים שלי רוצה שאלמד תורה - אך הוא יודע שכרגע איני יכול.
גם אני רוצה בכל אלו, אך אני יודע שהמצווה הראשונה שלי כל יום היא להישאר נקי לאותו היום.
כי התפללתי שלא הייתי נקי ולמדתי תורה כשלא הייתי נקי, אבל בשביל זה הייתי חייב להשתמש.

הבהרה: אני לא משתמש בזה כתירוצים ללא לעשות כלום. אני עושה תכנית ככל שאני יכול ומתפלל לכך שיבוא יום ואוכל לקיים מצוות כדבאי.

אלוקים שלי הוא אותו אלוקים מלפני התכנית.
אני זה שהייתי צריך להשתנות ולראות את מה שלא יכולתי לראות קודם.

בהחלמה

העברי היקר,
יש כמה וכמה פוסטים בנושא, למשל "אלוקים כפי שאני מבין אותו" (זה השם בערך) ועוד. אתה מוזמן לקרוא.
בהחלמה