בספר הגדול למדנו " יש צורך לנתץ את האשליה שאנו כמו אנשים אחרים או שנהיה כמו אנשים אחרים"
הדבר קצת מבלבל הרי רחשנו לעצמנו חברים בחיים שכביכול הכירנו אותנו ועכשיו שאנו מבינים שאנו שונים מהם ושהם בחיים לא יבינו אותנו
זה גורם לריחוק למעשה אני מתחבר הכי הרבה לחברים פה אבל מצד שני אתה רוצה להרגיש רגיל כמו כל החברים הרגילים שלך
זה ממש מבלבל איך מתמודדים עם זה ? 
אני אישית קשה לי אם זה כי כשאני איתם אני תמיד רוצה לחשוב שהנה אני בסדר כמו כולם ואני לא אחד שצריך עזרה

שלום לך, אתרום מעט מנסיוני, המקור לתחושה הזו אצלי היה חוסר קבלה של מי שאני, סירבתי להשלים עם המציאות, למה הוא יכול לראות וללכת למקומות שאני לא? למה? ככה. כי אנחנו אנשים שונים. לא בהכל, אבל עדיין שונים. כמו שצבע עיני, שערותי, מבנה גופי אחר, כך יש משהו שונה ברוחי ובנשמתי.

חשתי כמוך עד שהבנתי שהם לא חברים שלי, הם חברים של מי שהם חושבים שאני, יש הבדל. כשקיבלתי את העובדה שיש דברים בהם איני כמותם, הוקל לי, לא ניסיתי להאבק בזה. מה שקרה הוא שלראשונה יכולתי להתקרב אליהם באמת....

לי קורה משהו מעניין מאז שאני כאן איתכם ואני חושב שזה קשור למה שאתה כותב ברית אז ברשותך אכתוב את זה כאן.
לפני שגיליתי את האתר ואת הפורום הדבר הכי מופרך בשבילי היה לשתף אי מי מהאנשים הקרובים אלי בחיים הסודיים שלי ובמה שעובר עלי בקשר לזה. גם בתקופה הראשונה אחרי שנכנסתי לכאן עדיין זה היה דבר שלא היה בא בחשבון.
אבל לאחרונה מידי פעם אני מרגיש רצון עז לספר לאשתי לאח שלי ולחברים קרובים. אני לא אומר שאני באמת מוכן לעשות את זה אבל אני מרגיש צורך לעשות את זה.
זה מאוד מפתיע אותי כי זה בניגוד גמור למה שאני מכיר את עצמי, אבל אני מתייחס לזה כסימן של תחילת החלמה. אני מקווה שאני לא טועה.
למה נראה לי שזה קשור למה שאתה אומר? כי אני חושב שזה בא מאותו מקום. מהצורך להרגיש מחובר לחברים ולסביבה. מה דעתך?

תודה כנוע על התגובה
תאמת שאני מבין אותך גם לי יש את הרצונות האלו ואולי קצת נסיתי לרמוז את זה לאנשים אבל שורה תחתונה אני לא יעשה את זה כי אני יודע שהם לא יבינו , ככה לפחות אני חושב נכון לעכשיו
מכל מקום אני חושב שזה נובע בגלל שעכשיו שאתה מכיר שאתה מכור ולא בן אדם רע או רשע ויש תרופה למכתך אז יש לך את הרצון לשתף את האחרים בדבר הגדול הזה
שאולי גם הם יבינו אותך ושאולי הם גם יחשבו שזה בסדר ואתה בסדר , תראה סך הכל שורה תחתונה זה קצת קשה לדעת שאתה שונה
אבל ברוך השם שלא עזבנו ואני בטוח שכולנו נחשבים בין החשובים אצלו יתברך

מקוה שהבנתי בדיוק למה אתה מתכוון.
יש לי חברים בעולם המציאותי והאמיתי, ומבחינתם אני בדיוק כמוהם. אך יש לי חברים באמת שיודעים מי אני ומה אני, עוזרים לי כשצריך, מקשיבים לי כשאני מתקשר, פורקים באוזני כשכואב להם, משיאים עצה ויושבים יחד על המדוכה ועוסקים בסוגיות התאוה ופתרונה, והעובדה הזו לא משנה בעינים כלום על ההסתכלות שלהם מולי, ולא מביאה למסקנות שהעולם הרחב היה מסיק.

כך שלחולה כמוני יש שתי מערכות חברים, ואני חושב שכך זה ישאר לנצח...