ברוכים הבאים, אורח
  • עמוד:
  • 1
  • 2

נושא: שיתוף 2187 צפיות

שיתוף לפני 3 שנים, 6 חודשים #89572

  • הושיעה נא
  • רצף ניקיון נוכחי: 1617 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • יש תקווה!
  • הודעות: 2401
שלום חברים יקרים,

כל כך הרבה זמן לא הייתי כאן, לצערי הרב.
יש לי כמה תירוצים.. אבל בסוף, ההפסד כולו שלי.

בשבוע שעבר פגשתי כמה חברים מפעם.. זה הדליק בי שוב את הניצוץ לחזור לכאן. למקום הזה שגידל אותי.

אז אני רוצה קצת לשתף, באסירותודה אני נמצא היום במקום טוב.
יש לי המון רגעים של החלמה בחיים שלי.
זה מתבטא בשחרור מתאווה, בשליטה על פגמי אופי, בסבלנות וסובלנות כלפי השונים ממני, באומץ מול פחדים, בענווה..
אני לא יכול תאר לכם כמה הייתי פגום וחלוד מרוב אגו, ואלוקים עשה לי נס. יש לי כיום שחרור עצום מהאגו.
אני מסוגל לנגן את הדיסק אחרת, לא לחשוב כל היום מה חושבים עלי ואיך אני נראה ומה אני ואני ואני ואני...
המון ניסים
הקשר עם הילדים שלי מצויין. יש בינינו תקשורת בריאה, והם סומכים על אבא שלהם.
אלוקים נתן לי יכולת להתנהל בזמני משבר. נותן לי את המילים הנכונות כשצריך.
אנשים נותנים בי אמון.
גם הצלחה חומרית ובריאות הגוף פרנסה והרווחה אלוקים נותן לי, ובסך הכל החיים שלי מלאים באסירות תודה

רוצה לשתף בכנות שלפני 3 שבועות, היה לי שימוש באינטרנט. חיפשתי תאווה. וזה הגיע כתוצאה מעיגול פינות וחוסר התמקדות בתכנית. בהחלט לא שמתי את הצעדים במקום הראשון. דילגתי על קבוצה נתקעתי בצעד 9 בלי להתקדם.
ומה שלא הולך קדימה הולך אחורה.

באסירוטת תודה קצת התאוששתי, וכיום המצב שוב יותר טוב, אבל עדיין תקוע בצעד 9 ולא מתקדם.
מתפלל לאלוקים שיתן לי כוח להמישך הלאה ולצמוח

אוהב את כולכם, שמח להיות כאן, אין על המקום הקדוש הזה.

בהצלחה רבה
אוהב
הושיעה נא
אנא ה' הושיעה נא! עוזר דלים הושיעה נא!
הושיעה את עמך, וברך את נחלתך, ורעם ונשאם עד עולם...

תגובה: שיתוף לפני 3 שנים, 6 חודשים #89575

  • פנימה
  • רצף ניקיון נוכחי: 1798 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • "...ואם לא עכשיו אימתי"?
  • הודעות: 760
תודה על השיתוף המעודד להמשיך לצעוד,
אוהבים את כולך!

מתפלל לאבינו מלכנו שעוד וותיקים יזכרו שאין על המקום הקדוש הזה..
ויחזרו להוסיף לנו החלמה.

תודה 'הושיעה נא'
אוהב
פנימה.
- "מצבי היום לא משקף את האני הפנימי האמיתי שלי, אלא רק את מה שעשיתי בחיים עד היום".
- "עיקר כוחו של האדם הוא להודות בחולשתו ולפנות אל ה'. זה הכוח הגדול של האדם" - הרב מנחם פרומן.
שיהיה יום טוב ונקי - לך לי ולכולנו
----------------------------------------------------------
לסיפורי האישי - פנימה

ליומן המסע שלי - חיים פנימיים

נערך לאחרונה: לפני 3 שנים, 6 חודשים על ידי פנימה.

תגובה: שיתוף לפני 3 שנים, 6 חודשים #89576

ונהיה בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם (מקווה שלא...)
שמחה גדולה הייתה בישראל,
חברים ותיקים חוזרים לכתוב...

תגובה: שיתוף לפני 3 שנים, 6 חודשים #89580

אוהב

תגובה: שיתוף לפני 3 שנים, 6 חודשים #89596

  • שמח בחלקו
  • רצף ניקיון נוכחי: 66 ימים
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • הודעות: 69
שמח לשמוע שאתה חוזר. באמת לא הבנתי לאן נעלמת.
כיף לשמוע ממך וכיף לשמוע על דברים כל כך טובים שהתכנית מניבה. 
נתת לנו תזכורת חשובה שגם כשטוב ויש וותק בהחלמה עדיין אין ביטוח. נמשיך להיות ערניים. 

תגובה: שיתוף לפני 3 שנים, 4 חודשים #91754

  • הושיעה נא
  • רצף ניקיון נוכחי: 1617 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • יש תקווה!
  • הודעות: 2401
תודה רבה חברים 

שוב שמח לחזור לכאן.
אסירות תודה על המון מתנות בהחלמה

בעבר שיתפתי הרבה בפורום בקושי בקשר שלי עם אשתי.
אני חייב לשתף שכיום המצב הולך ומשתפר, הקשר בינינו מתחזק מיום ליום אחרי 8 שנות נישואין עם קשיים.

אני הולך למטפל שעוזר לי מבחינה רגשית, והתכנית הרוחנית משלימה לי את הצמיחה האישית.

רוצה להודות לאבא שבשמים שנושא אותי על כפיו, ונותן לי תותים... (החיים תותים )

התארחתי השבת אצל חבר מהתכנית, הכרתי אותו ואת משפחתו, זה היה כל כך נפלא.
אני מודה להשם על הזכות להיפתח כל כך לחברים שאיתי בדרך.

ויש עוד המוני דברים טובים שקורים איתי, זוגיות, נחת מהילדים, פרנסה, בית, משפחה, רוחניות, אופי, אמון, תחבורה, בריאות הגוף, בריאות הנפש, שלווה, כנות, אומץ, שמחת חיים, ערך עצמי, שחרור
ועוד כל כך הרבה תחומים שאלוקים מאיר לי בהם.

חברה, יש כאן כל כך הרבה טוב.
חבר חדש, חבר יקר,
אם אתה מתלבט, אתה יכול להתקשר אלי (אתן לך את המספר בהודעה אישית), ואספר לך עוד ממה שקורה לי

אוהב 
הושיעה
אנא ה' הושיעה נא! עוזר דלים הושיעה נא!
הושיעה את עמך, וברך את נחלתך, ורעם ונשאם עד עולם...

תגובה: שיתוף לפני 3 שנים, 4 חודשים #91757

  • טהרני
  • רצף ניקיון נוכחי: 2129 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • עלי לבחור בין כניעה להשפלה
  • הודעות: 2964
קודם כל, איזה כיף שוותיקים כמוך נמצאים כאן!
שנית, אני קורא ומקנא...
שלישית, אני קורא שוב ואומר לעצמי: "היי! אלוקים נתן גם לי המון דברים יפים בתחומים האלה. אז נכון, זה רחוק מאוד מלהיות מושלם, אבל יש כאן המון התקדמות. בזוגיות, עם הילדים, ברוחניות, בשלווה, בכנות ובאומץ (פעם כתבתי כאן בקושי כמה ימים אני נקי, והיום אני שופך את ליבי וכליותיי... ).
רביעית, תמשיך לבוא לכאן ודברים טובים יקרו לך ולנו...
ליומן המסע שלי     הפוסט שהסביר לי מה הבעייה     הפוסט שהסביר לי מה הפתרון
אני חסר אונים, אנא עזור לי!

כאשר "בידך אפקיד רוחי" אז "פדית אותי ה' א-ל אמת". וככל שהצד הראשון של המטבע יהיה יותר בשלימות, כך גם הצד השני.

תגובה: שיתוף לפני 2 שנים, 10 חודשים #99566

  • הושיעה נא
  • רצף ניקיון נוכחי: 1617 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • יש תקווה!
  • הודעות: 2401

שלום חברים

אני עדיין בלי אמצעי גלישה במכשיר.
אבל היום נכנסתי לראשונה לאפליקציה..

אז ננסה להעתיק שיתוף לכאן:

בשבת האחרונה סעדנו יחד כל משפחות עובדי החברה, כ55 משפחות בשבת גיבוש מחוץ לעיר.

ברשותכם תיאור של סצנה:
טייק 1:

מבקשים ממני לדרוש, מבינים שיש לי מסר מיוחד להעביר. המנחה מסביר איך החברה נמצאת איפה שהיא היום בזכותי. ואני נעמד לדבר.

נעמד באמצע בגבול המחיצה כדי שכולם ישמעו.
110 זוגות עיניים ננעצות פי
110 פיות גבריים ונשיים משתתקים.
אני מדבר ומתאר ומשתף. בכנות. שכולם יראו שאני רוצה רק לתת מעצמי ולא לקחת כבוד.

מחבר את החוטים בין מהות החברה עם פרשת שבוע עם טובישבט ועם שבת. מעביר את הרעיון שלי לחיזוק האחדות בין העובדים בחברה.
שקט דממה. כולם מהופנטים. 
יש לי את זה... המרצים האחרים לא השיגו שקט. 
אני כן. יש לי משהו שאין להם.
היה מוצלח. לפי הכפיים. לפי הכמות של המחמאות בפרט מעזרת הנשים... כנראה נגעתי להם בלב. בקטע הזה יש לי את זה...

בפעם הבאה שתהיה שבת גיבוש בחברה... בטח יקציבו לי יותר זמן לדרשה.... 
בחורים חכמים שם.. ידעו במי לבחור


ברשותכם תיאור של סצנה:
טייק 2:

מבקשים ממני לדרוש, מבינים שיש לי מסר מיוחד להעביר. המנחה מסביר איך החברה נמצאת איפה שהיא היום בזכותי. ואני נעמד לדבר.

הרעש וההמולה בלתי נסבלים. רעש איום מעזרת הנשים ילדים צועקים וצוחקים. אני מתייאש מראש.. חסר טעם לדבר שם באמצע ל2 המינים.
אני נעמד במרכז השולחן של הגברים ובוחר לדבר שם.

אני מדבר ומתאר ומשתף. בכנות. שכולם יראו שאני רוצה רק לתת ולא לקחת.
אבל ההקשבה ממש בקנטים. אין ריכוז אין קשב.

מנהל אחד חצי שיכור תוקע לי בדיחה שלו באמצע. מה הקשר?

אני אמור לחבר את מהות החברה עם פרשת שבוע עם טובישבט ועם שבת. אבל שוכח את החיבורים והפאנץ' ליין. מרוב לחץ והמולה וחוסר עניין לציבור.
מעביר את הרעיון שלי לחיזוק האחדות בין עובדי החברה.
אבל חוץ מכמה מאזינים אולי 10-15 כל השאר כאילו אומרים לי.. נו . יאללה די חפרת.

המרצה הקודם לפני הצליח יותר ללא ספק. הוא קיבל פי 2 קשב.
הוא עשה בשכל שסיפר סיפורים ובדיחות. רק אני מדבר מסובך.
טעות שלי.

את המסר העברתי בצורה קטועה. כנראה אצטרך במוצש לכתוב את הכל מחדש ולשלוח בוואצאפ של עובדי החברה.

בפעם הבאה שתהיה שבת גיבוש בחברה... שיחפשו את החברים שלהם. אני לעלבון הזה לא חוזר. שיחנקו עם זה.

לא שאני בעל גאווה או משהו, אבל יש את המינימום שאי אפשר להתפשר עליו.


ברשותכם תיאור של סצנה:
טייק 3:

מבקשים ממני לדרוש, מבינים שיש לי מסר מיוחד להעביר. המנחה מסביר איך החברה נמצאת איפה שהיא היום בזכותי. ואני נעמד לדבר.

הרעש וההמולה בלתי נסבלים. רעש איום מעזרת הנשים ילדים צועקים וצוחקים. ידעתי מראש שזה מה שיהיה. אין ציפיות אין אכזבות... חסר טעם לדבר שם באמצע ל2 המינים.
אני נעמד במרכז השולחן של הגברים ובוחר לדבר שם.

אני מדבר ומתאר ומשתף. בכנות. כשהתייעצתי ביום שישי הספונסר הדריך אותי לחפש לתת ולא לקחת. אני רק נותן מעצמי והתוצאה לא בידיים שלי.

ההקשבה חלשה. חצי לא איתי בחצי מהזמן... סה"כ לא רע.. זה אומר ש75% מהאנשים והזמן כן איתי.

מנהל אחד חצי שיכור תוקע לי בדיחה שלו באמצע. אני זורם איתו צוחק וממשיך. כאילו זה מתואם מראש.

אני אמור לחבר את יעדי החברה עם פרשת שבוע עם טובישבט ועם שבת. אבל שוכח את החיבורים והפאנץ' ליין. מרוב לחץ והמולה וחוסר עניין לציבור. לא נורא. מה אני חלון ראווה של חנות המוצלחים??.
העיקר מעביר את הרעיון שלי לחיזוק האחדות בין עובדי החברה.

המרצה הקודם לפני הצליח יותר ללא ספק לקבל הקשבה. הוא באמת מרצה מוצלח. אבל זה לא מאיים עלי. אני לא בתחרות.

את המסר העברתי בצורה קטועה. 
אחד ביקש ממני לכתוב במוצש את המסר ולשלוח בוואצאפ שלנו. חתיכת מחמאה ☺

בפעם הבאה שתהיה שבת גיבוש בחברה... כנראה שזה יקרה שוב. אדבר ישמעו חצי ונמשיך הלאה...

.......


במשך כל חיי הייתי תקוע בציר שבין פנטזיה למציאות. 
או שהצלחתי לממש פנטזיה (טייק 1) או שאכלתי קש (טייק 2). 

אסירות תודה שהיום אני חי את המציאות ונהנה ממנה. מחייך אליה מחבק אותה. ומקבל חיבוק בחזרה.

אבא, אין עליך! זה נס

אנא ה' הושיעה נא! עוזר דלים הושיעה נא!
הושיעה את עמך, וברך את נחלתך, ורעם ונשאם עד עולם...

תגובה: שיתוף לפני 2 שנים, 10 חודשים #99578

אהבתי מאוד.. תודה!
אני חושב שבחלק מהסיטואציה שתיארת אנחנו קובעים את התסריט. כלומר בוחרים איך הוא יראה, איך לפרש את מה שקרה - עין טובה... אנחנו יכולים לזרום עם הבדיחה של המנהל השיכור ויכולים לפרש זאת כפגיעה..
חוץ מזה יש את מה שכתבת ומאוד אהבתי ״חי את המציאות ונהנה ממנה״

״חסימת דרך בפני חפצים מורגלים, סיבוב זרמי הנפש לעבר אחר תחת אשר תעו בשטפם, אינה מלאכה כל כך קלה אבל נעימה ומלבבת היא..״ (הראי״ה קוק)

תגובה: שיתוף לפני 2 שנים, 10 חודשים #99678

  • הושיעה נא
  • רצף ניקיון נוכחי: 1617 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • יש תקווה!
  • הודעות: 2401
בשבת האחרונה שוחחתי עם חבר מבית הכנסת.
בחור מוצלח, תותח, חכם, ופעיל.
הוא תיאר לי בהמחשה את המשקפיים שלו על העולם.

לפי 'ערכת נושא' זו, העולם הוא זירת איגרוף. כל אחד מנסה להכות בי להכריע אותי מטה.
החוכמה היא לזהות את ההתקפה בזמן. ואז בטכניקה מיוחדת להשתמש באנרגיה של התוקף כנגד עצמו... (סטיבן סיגל?) וכך בחיסכון של מאמץ להתקדם הלאה בקרבות החיים.

כששמעתי את זה, הבנתי שבאסירות תודה אני כיום במקום אחר בחיים שלי. 'ערכת הנושא' שלי השתנתה.

לקחת לי כמה דקות למצוא את המילים הנכונות לתאר את החוייה שלי היום.
ברור לי שאני לא מסוגל וגם לא רוצה לחיות בקצב חיים שבהם כולם נגדי והכל חיכוכים ולמי יש אגרוף חזק יותר והגודל קובע... וכו'
אז מה כן?
איך אני כן רוצה לתפוס מבט על העולם? מהו המשל שלי?

ובכן,
אני מדמיין את עצמי יושב על כסא.. עובד בחברה של אבא'לה, שמו אותי כעובד בפס ייצור.. האתגר הוא, שבדרך כלל בפס ייצור נניח של רכבים, לכל עובד תפקיד קבוע.
מי שמופקד על ידיות הדלתות יישאר תמיד עם יידיות לדלתות.. והאחראי על הצופר תמיד עם צופרים.
אצלי זה אחרת.

אבא אוהב בעל המפעל, מפתיע אותי כל פעם מחדש עם חלק נפרד ממערכות הרכב. פעם ידית ופעם צופר ופעם אגזוז ופעם ווישרים...
אני אף פעם לא יודע מה האתגר הבא מהו התיקון הבא.
ברוב הפעמים אני לא כל כך יודע מה לעשות. אז אני מתייעץ עם כאלה שכבר התקינו חלק דומה. ומבקש עזרה ממנהל המפעל.

אבל כנראה שאבא/המנהל חושב שזה טוב לי להתנסות בחלקים השונים במטלות ההפוכות, חלקם דורשים כוח חלקם עדינות חלקם מהירות וחלקם מתינות.. מי יודע?? אולי יום אחד על המפעל יהיה שלי וזו ההכשרה?!...

אני רק יודע שאני יושב על כסא,
המפעל של אבא,
ואני מוכן לאתגר הבא בפס הייצור - מעגל החיים..
מה יבוא היום? אינני יודע.
מה תפקידי? אני יודע.
לפנות לעזרה ולעשות את מה שבידי לעשות.

בסרט שלי, אני יושב על כסא. נינוח. עובד בחברה. משכורת קבועה + בונוסים.
אין לי צורך להילחם עם העולם.
אף אחד לא מאיים עלי במכות.
אני לא חייב להיות דרוך לכל רעש או רישרוש.

זה רק אני מול אבא אוהב ❤
אנא ה' הושיעה נא! עוזר דלים הושיעה נא!
הושיעה את עמך, וברך את נחלתך, ורעם ונשאם עד עולם...

תגובה: שיתוף לפני 2 שנים, 10 חודשים #99680

  • פנימה
  • רצף ניקיון נוכחי: 1798 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • "...ואם לא עכשיו אימתי"?
  • הודעות: 760

תודה רבה הושיעה היקר על השיתופים המתוקים!

התגעגעתי.

אוהב
'פנימה'

- "מצבי היום לא משקף את האני הפנימי האמיתי שלי, אלא רק את מה שעשיתי בחיים עד היום".
- "עיקר כוחו של האדם הוא להודות בחולשתו ולפנות אל ה'. זה הכוח הגדול של האדם" - הרב מנחם פרומן.
שיהיה יום טוב ונקי - לך לי ולכולנו
----------------------------------------------------------
לסיפורי האישי - פנימה

ליומן המסע שלי - חיים פנימיים

תגובה: שיתוף לפני 2 שנים, 9 חודשים #100699

  • הושיעה נא
  • רצף ניקיון נוכחי: 1617 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • יש תקווה!
  • הודעות: 2401
שיתוף - הרהורים - פורים

מאוד ריגש אותי היום הסיפור של המגילה. 
הקטע הזה שלא מבינים מה אלוקים רוצה. הכל חושך וערפל. הרשעים מצליחים. מרדכי מתנהג בחוסר טקט. פאדיחות של הלייב למשפחת מרדכי בהילקח אחייניתו/רעייתו לפילגש למלך. גזירת שמד. הכל מתוסבך.

ואז ברגע הכי נורא.. בשיא הלילה... הכל בבת אחת מתהפך וכל חלקי הפאזל הופכים לסיפור הצלחה נס ההצלה.

זה מרגש אותי כי זה קורה לי כל כך הרבה פעמים. 
כמה פעמים איחרתי לאיזה ארוע וכשהגעתי הבנתי שלא היה מה לעשות שם קודם.
כמה פעמים רבתי עם אשתי וכשהשלמנו הבנתי שלא היינו מגיעים לעומק הקשר בלי המריבה הזו.
כמה פעמים חשבתי שפספסתי עסקה ובסוף התברר שהייתי מפסיד כסף אם הייתי שם.
כמה פעמים לא נתנו לי מחמאות ודוקא זה הצמיח אותי ולימד אותי ערך עצמי ולהיות פחות תלותי באחר.
כמה פעמים רציתי להיות צדיק גמור ומצאתי קרבת השם דווקא בלב השבור.

פורים עבורי זה יום מדהים.
כל חלקי הפאזל מתאחדים לתמונה שלימה. 
העיניים נפקחות...

לפעמים (כמעט תמיד) צריך יצירתיות כדי לראות את הטביעות אצבע של השם בתוך התהליך... כי זה באמת בהסתר. לא הרבה אנשים יודעים לתת קונטרה לסתר - א סתר...

בפורים חזל אפילו ממליצים לשתות לבסומי כדי לצאת מהקונכיה ולראות דברים שבכלי הדעת הרגילים אינם בולטים. 

אז מאחל לעצמי ולכולכם פורים שמח! פורים פוקח!
שנזכה לראות את אהבת השם בכל תחומי חיינו ובפרט באותם מקומות שנדמה לנו שהוא לא מספיק... היכן שאנו זועקים אלי אלי למה??? למה עזבתני???

תשועתם היית לנצח ותקוותם בכל דור ודור

יש תקווה!
אנא ה' הושיעה נא! עוזר דלים הושיעה נא!
הושיעה את עמך, וברך את נחלתך, ורעם ונשאם עד עולם...

תגובה: שיתוף לפני 2 שנים, 9 חודשים #100703

  • אביהעובד
  • רצף ניקיון נוכחי: 718 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 191
כל מילה!!! שאלוקים יעזור לכולנו!!
דרך אגב למה זה כזה מפחיד להשתכר הרי כולנו רוצים באמת להחלים וזה מה שאמור לצאת ביום הזה ולא המחלה שלנו אשמח לקבל תשובה

אבי העובד

תגובה: שיתוף לפני 2 שנים, 9 חודשים #100704

  • הושיעה נא
  • רצף ניקיון נוכחי: 1617 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • יש תקווה!
  • הודעות: 2401

פורים שמח אבי

אני היום לא מפחד להשתכר.

ויכול להיות שהפחד הוא כי גם את ההחלמה עצמה אנחנו מתביישים לחשוף...

בהחלמה

אנא ה' הושיעה נא! עוזר דלים הושיעה נא!
הושיעה את עמך, וברך את נחלתך, ורעם ונשאם עד עולם...

תגובה: שיתוף לפני 2 שנים, 9 חודשים #100774

  • גיימס
  • רצף ניקיון נוכחי: 689 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1414

יפה מאוד! ממש מזדהה עם הקטע הזה שלא תמיד מה שאנחנו חושבים שטוב לנו/שצריך לעשות זה באמת הדבר הנכון. 
אוהבים. 

הכינוי שלי הוא ג'יימס ואני חבר בשמור עיניך.

אין דבר רחוק יותר מהחלמה בריאה מאשר מצב של תלות.

מנסה לזכור תמיד שמול התאווה צריך ״לוותר ולא להילחם״.

נקי בחסד אלוקים מכ״ד כסליו התשע״ו כל יום רק להיום.

  • עמוד:
  • 1
  • 2
זמן ליצירת דף: 0.50 שניות

Are you sure?

כן