ברוכים הבאים, אורח

"אבדה לנו השליטה על חיינו" - האומנם?
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1
  • 2

נושא: "אבדה לנו השליטה על חיינו" - האומנם? 2042 צפיות

"אבדה לנו השליטה על חיינו" - האומנם? לפני 7 שנים, 6 חודשים #51104

  • oved hashem
  • מנותק
  • חבר חדש
  • הודעות: 10
שלום לכולם,
אני כבר 4 וחצי חודשים בתוכנית של SA וחדש בפורום.
אני רוצה לשתף ולשאול אתכם לגבי החצי השני של צעד 1:
אני מבין שאני חסר אונים מול התאווה, אין לי ספק בכך.
אך מה לגבי החצי השני - "ואבדה לנו השליטה על חיינו"?
אני לא מצליח להתחבר לזה בכלל.
אני יכול לומר שלעיתים הראש החולה שלי פועל מטינות, ופגמי אופי וכו',
אך לרוב אני מרגיש שפוי, אני בעל משפחה, יש לי עבודה מסודרת ומכובדת וכו'.
לא מרגיש איבוד שליטה על חיי? אני לא איזה נרקומן \ אלכוהוליסט \ סקסוהוליסט שהולך כמו שיכור ברחובות.
אז למה הכוונה? איך אחוש בזה?
אשמח לתגובות.
נערך לאחרונה: לפני 7 שנים, 6 חודשים על ידי .

בעניין: "אבדה לנו השליטה על חיינו" לפני 7 שנים, 6 חודשים #51109

תודה על השאלה, עזרת לי לחדד לעצמי את זה.

בשבילי עצם העובדה שאני הולך לקבוצה חיה או כותב או משתף, זה תוצאה ישירה של איבוד שליטה על החיים.

ההיחשפות, קילוף המסיכה, היה הניתוח הכי כואב שהיה לי אולי פעם.

הייתה לי הרגשה של פצוע אנוש ששוכב על הכביש, דרוס, שותת דם, מבלי יכולת יותר להחליט האם לקום או לא.

פשוט מחכה שייפנו אותו לבית חולים.

זה בשבילי תוצאה וסוג של איבוד שליטה על החיים.

אם הייתי חושב שאני יכול לשלוט על החיים שלי, לא הייתי יכול להודות בחסרות אונים שלי, ולהכנס להחלמה הקבוצתית, הייתי מנסה אולי להמשיך לשלוט על זה לבד במסגרת היכולות שאולי יש לי.

ברחמיו זכיתי גם לכתוב ממש כל מיני סיטואציות של איבוד שליטה בתאווה שהצלחתי לשחזר מהחיים שלי.

אני מבקש הרבה כוח בשביל שואכל לשתף אותכם בזה.
נערך לאחרונה: לפני 7 שנים, 6 חודשים על ידי .

בעניין: "אבדה לנו השליטה על חיינו" - האומנם? לפני 7 שנים, 6 חודשים #51165

  • משוחרר12
  • רצף ניקיון נוכחי: 975 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • שלב ב'
  • הודעות: 408
מזדהה עם השאלה שלך, גם אני לא הבנתי מה המשמעות של איבוד השליטה על חיי.

טוב, אולי החבר'ה המנוסים יותר יוכלו להסביר יותר טוב, אבל לעצמי הסברתי א. אחד ההסברים הכי פשוטים שאני מאוד אוהב ומתחבר אליהם זה שהקב"ה מנהל את החיים שלי ולי אין שליטה עליהם גם אם ארצה. כהסיפור הידוע על אותו אחד שרצה ללכת הביתה ובסוף הגיע לכלא, כך שהקב"ה הוא השולט על החיים שלנו (אז למה איבדנו? מלכתחילה לא שלטנו, לא יודע).

אבל אצלי לפחות יש גם איבוד השליטה בהרבה פרטים בחיים היום יומיים שלי, זה התבטא בעיקר בעיקר במצב הכלכלי של הבית. אבל לא רק, אלא גם בחוסר היכולת שלי להתמיד כמעט בשום דבר. הייתי יכול להמשיך בעניין מסוים (לא משנה מה שלא יהי'ה) זמן מאוד מסוים אבל מתישהו לא הייתי מסוגל להמשיך בזה.

איך שלא יהי'ה אשמח באמת אם מישהו יכול להבהיר את הנקודה יותר.

בעניין: "אבדה לנו השליטה על חיינו" - האומנם? לפני 7 שנים, 6 חודשים #51166

כשראיתי כמה נפח בחיים שלי תופס נושא ההתמודדות עם התאווה. האובססיה לשימוש, הדיכאון שאחרי הנפילה, אבדן הקשר עם חברים, צמצום ההליכה לבית הכנסת, התרחקות מכל שאיפה שהייתה לי בלי סיכוי נראה לעין להתקרבות מחודשת, וגם הנושא הכלכלי - אי תפקוד בעבודה ובניהול התקציב המשפחתי - כשראיתי את כל זה הבנתי שאבדה לי השליטה על חיי. כשהמשכתי להעמיק ולזהות פגמי אופי שיש לי בלי סוף, יכולתי להצביע על המון המון דרכים שונות שבהן דברים מתנהלים באופן מסוים בחיי לא מפני שאני בוחר בכך, אלא מפני שאני נגרר אחר פגמי האופי שלי. רק לחשוב כמה פעמים ביום אני פועל מתוך פחד או אשמה או הלקאה עצמית. כן. איבדתי שליטה על חיי. אפילו שאני לא מתגולל בשלולית של קיא כמו שיכור.
תן לו משלו, שאתה ושלך - שלו
וכן בדוד הוא אומר "כי ממך הכל, ומידך נתנו לך"

בעניין: "אבדה לנו השליטה על חיינו" - האומנם? לפני 7 שנים, 6 חודשים #51172

  • יוסי כהן
  • רצף ניקיון נוכחי: 1094 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 429
תודה דוקטור, התחברתי מאוד.

בעניין: "אבדה לנו השליטה על חיינו" - האומנם? לפני 7 שנים, 6 חודשים #51175

  • משוחרר12
  • רצף ניקיון נוכחי: 975 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • שלב ב'
  • הודעות: 408
סליחה דוקטור. לא התחברתי. אל תפגע, אתה זה אתה ואני זה אני. אשמח לשמוע עוד ממי שיכול בבקשה.

בעניין: "אבדה לנו השליטה על חיינו" - האומנם? לפני 7 שנים, 6 חודשים #51176

אני ממש לא נפגע. אבל מעניין אותי במה לא התחברת - האם אינך מזהה את התופעות האלה בחיים שלך, או שאתה מזהה ואף על פי כן נראה לך מוגזם לקרוא לזה "אבדה לי השליטה על חיי"?
תן לו משלו, שאתה ושלך - שלו
וכן בדוד הוא אומר "כי ממך הכל, ומידך נתנו לך"

בעניין: "אבדה לנו השליטה על חיינו" - האומנם? לפני 7 שנים, 6 חודשים #51186

  • אסירותודה
  • רצף ניקיון נוכחי: 5631 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 3427
ברוך הבא, שיהא לך בהחלמה, תהייתך מוכרת אצל מכורים לתאווה שהמסגרת הכוללת שלהם לא התפרקה לחלוטין. אנסה לתרום מנסיוני, מי שמכיר אותי ואת סיפורי יכול היה לחשוב שישנתי על ספסלים בגנים ציבוריים, ולא היא, המעטפת החיצונית של מסגרת חיי כשבאתי לתוכנית היתה ארוזה הייטב, פירנסתי את משפחתי בכבוד מעבודה נחשבת, שמי הטוב 'הלך לפני', אבל זו היתה רק המעטפת, מבפנים קרסתי, לדוגמא, כמות האנרגיה שהוצאתי על מנת לתפעל את ההצגה הזו היתה עצומה, בפועל השליטה בחיי לא היתה שלי, התאווה היא זו שניהלה אותי ואת יומי. מה שבעיקר עזר לי להבין את חלקו השני של הצעד הראשון היה להתבונן במה קורה לי כשהתאווה באה... משם התחלתי, נוכחתי במציאות - חיי הופכים לבלתי ניתנים לניהול כשהתאווה או אחד מפגמי אופיי פעילים..

בהחלמה.
מכה אב התשס"ה הנס האישי שלי ממשיך, רק להיום. אפשר לקרוא עליו כאן

בעניין: "אבדה לנו השליטה על חיינו" - האומנם? לפני 7 שנים, 6 חודשים #51302

  • oved hashem
  • מנותק
  • חבר חדש
  • הודעות: 10
תודה לכולם על התגובות ובפרט לך אסירותודה, התחברתי למה שכתבת!
אכן צדקת, אצלי המסגרת הכוללת לא התפרקה לחלוטין, אבל אני חייב להודות בכנות שהפירוק היה בדרך...
הרגע בו נשברתי היה כאשר נוצר משבר גדול ביני לבין אשתי. הצלחתי לפתח חוסר רגישות כבן זוג וביקורתיות בלתי מתפשרת, שנבעה מתוך ריכוז עצמי ועוד פגמי אופי, כך שהיה נורא לחיות לצידי. אני מודה לה' שנתן לי את האומץ לחשוף בפניה את מה שעובר עלי. היום אנחנו במקום אחר לגמרי, ב"ה!
שנים על גבי שנים "הצלחתי" לחיות בשני העולמות. בעולם אחד אני מאוד יציב, בעל משפחה, עבודה מכובדת, אהוב הסביבה וכו', אך ישנו עולם אפל, עולם בו התאווה מנהלת אותי, עולם שמתפתח בעיקר בלילה, בשעות המאוחרות, כשכולם בבית ישנים ואז החיות הרעות יוצאות מרבצם - "תשת חושך ויהי לילה, בו תרמוש כל חיתו יער". בהתחלה לא יכולתי לשאת את עצמי, הייתי בוכה, מתחנן, מרגיש צבוע. לאט לאט התרגלתי למציאות הזו, ידעתי שיש שני בני אדם בתוכי, ולמדתי להשלים ביניהם. יותר מ-10 שנים של זוגיות חצויה, של זהות כפולה, של חיים בהכחשה...
יש שיר מדהים של אביתר בנאי ואביב גפן שאני כל כך מזדהה איתו - "לא רוצה להיות מי שהייתי, רוצה לקום, לצאת להשתנות... אני מלך פה, בושה במקום אחר", ככה אכן הרגשתי. מלך בעולם אחד, אך בושה איומה בעולם אחר...
אסירותודה, כתבת שמה שעזר לך להבין את חלקו השני של הצעד הראשון היה להתבונן במה שקורה לי כשהתאווה באה - תודה לך! אין ספק ששם אני יכול לומר בבירור שאבדה לי השליטה על חיי. אני מנוהל שם לחלוטין, מרגיש שבוי, אין לי בחירה, ותמיד בסוף - בכי ורע...
מקווה לא לשכוח איפה הייתי ולאן אני לא רוצה לחזור, מתחנן לה' שישאיר אותי נקי, רק להיום!

בעניין: "אבדה לנו השליטה על חיינו" - האומנם? לפני 7 שנים, 6 חודשים #51305

  • משוחרר12
  • רצף ניקיון נוכחי: 975 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • שלב ב'
  • הודעות: 408
שלום דוקטור

אני לא מזהה את התופעות האלה בחיים שלי, גם התאווה שאכן השתלטה לי על החיים היתה במינון כל כך נמוך ורק מהתקופה האחרונה ממש שזה בגדול לא גרם לי לאיבוד השליטה באופן כללי. 

בעניין: "אבדה לנו השליטה על חיינו" - האומנם? לפני 7 שנים, 6 חודשים #51332

  • סוד הכניעה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2477 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 4172
משוחרר,

סלח לי על ההתערבות, אבל נראה לי שבקטע הזה אנחנו משתמשים בהמון הונאה עצמית, כדי לא לראות את המצב האמיתי שלנו. אף אחד לא רוצה לחשוב שהוא בפשיטת רגל, אז עדיף להוסיף כמה אפסים למאזן העיקר שהעסק ימשיך לפעול. הבעיה היא שבסופו של דבר נגמרות כל הרזרבות והעסק קורס בקול רעש גדול.

נכון, גם אני הגעתי לתכנית כאשר כלפי חוץ הכל תקין. אני בעל, אבא, מפרנס וכו' וכו'. לא רק שאדם מבחוץ לא חשב שהחיים שלי מתפרקים אלא שגם אני לא הבנתי את זה... אז נכון שבהתחלה חשבתי שהבעיה היחידה שלי היא עם "הודינו כי אנו חסרי אונים מול התאווה", ובאמת שלא הבנתי מה רוצים ממני עם "אבדה לנו השליטה על חיינו", אבל כל יום נוסף בתכנית מוכיח לי שזה בדיוק הפוך. עיקר הבעיה שלי היא עם איבוד השליטה, ואילו התאווה היא בקושי קצה הקרחון, לוע הר הגעש שממנו יוצאת הלבה. תחשוב על מדען שחוקר את הרי הגעש ולא מסתכל לבטן האדמה והוא לא מבין למה ההר מתפרץ, ככה בערך אנחנו נראים כאשר אנחנו מדברים רק על התאווה בלי להסתכל על המצב הכולל שלנו.

כעת קח לעצמך רגע ותנסה להיות כנה עם עצמך. תשאל את עצמך רק שאלה אחת: למה הגעתי לתאווה? אני מפנה את השאלה דוקא אליך, כי בשונה ממני למשל שהתחלתי לאונן בגיל 11, אתה מספר על משהו אחר לגמרי, איך התחלת לצפות בפורנו רק כמה שנים אחרי החתונה, וזה כמובן מעלה את השאלה הפשוטה: מה קרה שדחף אותך לשם? תרשה לי לנחש שזה לא היה העובדה שהכל בחיים החזיק מעמד כל כך טוב (כפי שכולנו מנסים לייצר לעולם כולו ולעצמנו) אלא ההיפך מכך.

אז עם יד (אחת) על הלב, ויד (שניה) אוחזת בעט, אולי יותר קל לעשות רשימה של איבוד השליטה אליו הגעתי, אותו איבוד שליטה שגרם לי להיות מכור. אני רוצה לחדד כאן את הנקודה הזאת. צפיה בפורנו עדיין לא גורמת לי להיות מכור. אני מעריך שהמון אנשים עברו את התהליך שלי (אוננות בגיל צעיר) וגם את התהליך שלך (צפיה מינימלית בפורנו בגיל מבוגר יותר), אבל לא הפכו למכורים. אבל אצלנו זה שונה. אנחנו התמכרנו. זה מיד מחזיר אותי לשאלה - מה קרה? ומחזיר גם לתשובה - חיי הפכו בלתי ניתנים לניהול, עד כדי כך שהדרך היחידה שידעתי להמשיך להחזיק בהם היתה על ידי התמכרות.

הרשימה הזאת של איבוד השליטה היא די פשוטה. אקח כדוגמא את היחסים עם אשתי. כמובן שההורים, בני המשפחה והידידים היו בטוחים שאנחנו דוגמא וסמל לשלום בית למופת, אבל האם זה באמת היה המצב? (כמובן שלעצמי סיפרתי שהכל בסדר, וזה רק עליות וירידות רגילות, אבל זה קשקוש). הלאה: התחושות הפנימיות שלי. כמובן שלעצמי לא ידעתי בכלל שיש בעיה כי לא נתתי לעצמי לחשוב בכלל ולהרגיש, אבל המציאות היא שהרגשתי בודד, מנותק, בעל פיצול אישיות ועוד. ומה לגבי אופן קבלת ההחלטות בחיי? האם הייתי שקול והגיוני או שהכל היה אימפולסיבי וללא שום אחריות אמיתית? אפשר להאריך את הרשימה עוד ועוד אבל אני מקווה שהרעיון מובן.

לכן, השאלה שלי היא הפוכה לגמרי: מכיון שברור לחלוטין שאיבוד השליטה הוא העיקר, ואילו התאווה היא רק סימפטום ונקודה צדדית לחלוטין, למה לא כתבו את הצעד הראשון הפוך: הודינו כי אבדה לנו השליטה על חיינו, ובתוך סוגריים - וכי אנו חסרי אונים מול התאווה?

מה ששמעתי מחברים אחרים זה שאף אחד לא היה מסכים להודות בכך, כיון שרק מי שהתרסק והכאב של התאווה הביא אותו לכניעה - מסוגל להודות באיבוד השליטה. או במילים אחרות: נכון, היה צריך לכתוב את זה הפוך, אבל כדי להקל עלינו את המלאכה שינו את הסדר והתחילו מהתאווה, מה שנותן לנו את הדחיפה להמשך עשיית הצעדים כולם.
הכינוי שלי הוא 'סוד הכניעה' ואני מכור בהחלמה. בחסד א-לוהים - לגמרי לא מובן מאליו - אני נקי מאז כ"ו בכסלו תשע"ב, כל יום - רק להיום.

הסיפור האישי שלי: goo.gl/mShRFs

בעניין: "אבדה לנו השליטה על חיינו" - האומנם? לפני 7 שנים, 6 חודשים #51373

  • משוחרר12
  • רצף ניקיון נוכחי: 975 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • שלב ב'
  • הודעות: 408
תודה סוד.

לצערי עדיין לא מתחבר, אין לי עניין סתם להצהיר, ואני מניח שאף אחד לא מעוניין להכריח אותי להשתכנע.

הגעתי לפורנו לא מתוך רצון להגיע אליו אלא די בטעות בערך כמו שאתה הגעת אליו בגיל מוקדם.

היו לי בעיות בחיים, והיו לי הצלחות בחיים. הבעיות לא דחפו אותי לחיפוש תאווה. אולי לבריחה כללית, אבל אני לא רואה בבריחה זמנית מתוך מכלול איבוד שליטה מוחלט.

אני לא מכיר אף אדם בעולם שאין לו הצלחות ושאין לו כשלונות.

עם החלקים שבחיים שם אבדה לי השליטה אני מודה ולא מתכחש, אני אבל לא מצליח לקבל את האמירה שהשליטה שאבדה לי היתה מוחלטת, לגמרי. על החיים.

מי יודע אולי עם הזמן אבין את זה, ואולי לא.


אשתמש בדוגמא שהבאת. אתה כותב:
"כמובן שההורים, בני המשפחה והידידים היו בטוחים שאנחנו דוגמא וסמל לשלום בית למופת, אבל האם זה באמת היה המצב? (כמובן שלעצמי סיפרתי שהכל בסדר, וזה רק עליות וירידות רגילות, אבל זה קשקוש)."

אצלי זה באמת הי'ה המצב וב"ה הוא ממשיך כך. האם זה אומר שלא התווכחונו אף פעם? האם זה אומר שלא קרה אף פעם שאיבדתי שליטה במובן מסוים?
ברור שכמו כל זוג היו וויכוחים, אבל השלום בית שלנו באמת עמד ועומד ב"ה במקום מעולה, ואם הי'ה איבוד שליטה גם פה וגם עם חינוך הילדים ועוד, זה הי'ה רחוק מלהיות איבוד שליטה מוחלט, ההיפך הוא הנכון, איבדתי אולי אחוזים בודדים של שליטה מתוך 100 %.

בעניין: "אבדה לנו השליטה על חיינו" - האומנם? לפני 7 שנים, 6 חודשים #51378

  • סוד הכניעה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2477 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 4172
לא שאלתי למה הגעת לפורנו - שאלתי למה התמכרת. זה הבדל עצום. כפי שכתבתי - המונים עוברים את התהליך שלי ושלך, אבל רק מעטים מתמכרים. למה? האם אתה יכול להסביר לעצמך למה הגעת למצב של מכור? אם לא - תנסה לבדוק את הנושא שעליו אנחנו דנים כאן.
הכינוי שלי הוא 'סוד הכניעה' ואני מכור בהחלמה. בחסד א-לוהים - לגמרי לא מובן מאליו - אני נקי מאז כ"ו בכסלו תשע"ב, כל יום - רק להיום.

הסיפור האישי שלי: goo.gl/mShRFs
נערך לאחרונה: לפני 7 שנים, 5 חודשים על ידי .

בעניין: "אבדה לנו השליטה על חיינו" - האומנם? לפני 7 שנים, 6 חודשים #51382

  • HappyMan
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 87
בספר הלבן פרק ה עמ' 87 יש שם פיסקה שכותרתה "... אבדה לנו השליטה על חיינו" מקווה שזה יענה למי מהמתחבטים בשאלה האם אבדה לנו השליטה על חיינו?

בנימה אישית לי די ברור שאיבדתי את השליטה על חיי למרות שרק להיום לא ישנתי על ספסלים בבתי כנסיות,ולמרות שאנשים מבחוץ ואפי' הקרובים אליי כמו בני משפחה וחברים מן הסתם לא יסכימו איתי שאיבדתי שליטה על חיי.אבל בהרגשה הפנימית שלי הרגשתי שאני במבוך שאין לי מושג איך לצאת מימנו,היה לי ברור שאם התוכנית מטפלת רק בנושא הזה של התאווה אבל החיים האישיים שלי ישארו תקועים כמו שהם שאין לי מה לחפש בתוכנית,למה לי חיים? למה לי לעבוד קשה? בשביל מה?
רק להיום בשבילי האיבוד שליטה עלי חיי הוא הדרייב המניע מאחוריי כניסתי לתוכנית ועשיית עבודת 12 הצעדים.

בעניין: "אבדה לנו השליטה על חיינו" - האומנם? לפני 7 שנים, 5 חודשים #51423

  • שי_
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 173
אתמול בערב המשכתי בכתיבת הצעד הראשון ותוך כדי הכתיבה פתאום התברר לי שככל שניסיתי להילחם בתאווה ולהפסיק כך החמרתי יותר את המצב וחיי יצאו מכלל שליטה.


ניקח לדוגמה, אני עובד במקום עבודה מכובד, מקום חילוני מובהק שרוב העובדים הן עובדות חילוניות. השירותים שם הפכו עם הזמן למשרד השני שלי, הייתי מבלה שם שעות עם הפלאפון שקיבלתי בעבודה. לאחר תקופה של נפילות כואבות החלטתי להחזיר את הפלאפון ולקנות מכשיר כשר חשבתי שגיליתי את אמריקה והכל עכשיו יהיה בסדר, כמובן שטעיתי והמשכתי לאונן ולפנטז יום וליל. לאחר מכן החלטתי שעדיף להתפטר ממקום עבודתי ולשבת בבית מובטל!?!?! (המצב הכלכלי אפשר זאת) ולשגע את אשתי אולי כך אצליח להיגמל מהתאווה, 10 חודשים ישבתי בבית בחוסר מעש כמובן שהמשכתי לאונן ולפנטז עד שחזרתי לבסוף למקום עבודתי. בחסד אלוקים אני מאוד מוערך שם ויש לי היום מקום עבודה על אף היותי חולה נפש זה נס כרגע שאני לא מובטל.


ורק אתמול שישבתי וכתבתי זאת הבנתי היטב את משמעות החלק השני של צעד 2: "ואבדה לנו השליטה על חיינו"
מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְהוָה. אֲדֹנָי, שִׁמְעָה בְקוֹלִי: תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ, קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל, תַּחֲנוּנָי
  • עמוד:
  • 1
  • 2
זמן ליצירת דף: 0.65 שניות

Are you sure?

כן