ברוכים הבאים, אורח

מה נשתנה...
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1
  • 2
  • 3

נושא: מה נשתנה... 4974 צפיות

תגובה: מה נשתנה... לפני 7 שנים #102048

  • אסירותודה
  • רצף ניקיון נוכחי: 6040 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 3448
אסירתודה על ליל סדר מחובר ונוכח. אווירה נעימה ושלווה, וכמובן - חירות. ולא, למרות שכבר כמה וכמה וכמה שנים אני חש בחירות, חשוב לי לזכור ששום דבר מיזה לא מובן מאליו. לא מבחינת השפיות ולא מצד הסבלנות. שתיהן אינן "ברירת המחדל" שלי, ובכל זמן שהן ברשותי אני מרגיש שעליי להודות עליהן.

אחד הרגעים המקסימים  היה ברבע לאחת. למרות שכיוונתי את שעון השבת מבעוד יום לשלוש בלילה, האור כבה.. לקחתי את נרות היום טוב שאשתי הדליקה ושמתי אותם על שולחן הסדר וכך אמרנו את חלקו השני של ההלל לאור נרות. חצי שעה אחר כך נדלק האור. מבט מהיר בלוח החשמל הבהיר ששניים משיניי שעון השבת לא נלחצו עד הסוף כל שזכינו לחצי שעה של "נרצה" לאור נרות. היה מיוחד.

לפיכך אנחנו חייבים להודות ולהלל לשבח ולפאר להדר לברך לעלה ולקלס לשמי שעשה את כל הניסים האלו...
מכה אב התשס"ה הנס האישי שלי ממשיך, רק להיום. אפשר לקרוא עליו כאן

תגובה: מה נשתנה... עוד מוסיף ומשתנה.. לפני 6 שנים, 1 חודש #111762

  • אסירותודה
  • רצף ניקיון נוכחי: 6040 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 3448

עוד שנה חלפה, ועדיין לא פסח (עוד שלושה ימים), אבל כבר עכשיו אני יכול לומר בבטחה שבתהליך ההחלמה הכל הולך ומשתבח, ושכנראה תמיד יהיה לאן להתקדם. שלב ההתארגנות - 'ההכנות לקראת' היה אינטנסיבי ואפילו מתוח לעיתים (בכנות, היו זמנים שההכנות לחג העבירו אותי על דעתי גם בהחלמה, ובטח בשנים הראשונות..).

ובחזרה לכאן ועכשיו, השנה.. בחסד ה' אין זכר למתח. אני בעבודה כמעט עד ערב החג, וגם הילדים עובדים.. בבית. הם ניקו ועזרו השנה את כל מה שאני לא עשיתי בכל שנות ילדותי.. כך שאם זה בגנים שלהם, זה לא ממני.. ככלל, האווירה רגועה נעימה ומחוברת כאילו אנחנו עכשיו באמצע חופשה גדולה ללא מטלות כלשהן. אסירותודה גדולה. 

אבל התודה הגדולה ביותר שלי לאבאל'ה אוהב היא בגלל הסיפור הבא: כבר יותר מחמש עשרה שנים שכל תלוש לחג שאני מקבל מהעבודה אני מעביר מיד לאשתי. גם השנה. קיבלתי כמה תלושים.. ואת כולם העברתי לאשתי.

היום, קיבלתי עוד תלושים.. בשווי של כמה מאות ש"ח של קניית מוצרי יסוד בצרכנייה של חסד. לא חשבתי על זה הרבה. כשקיבלתי אותם, פתאום ידעתי שאותם אני לא מעביר לאשתי. אותם אני שומר לי. נסעתי לצרכנייה, ועמדתי כמו ילד טוב ליד הקופות ושאלתי אנשים אם הם משלמים במזומן.. היה לי לא כל כך נעים. אבל עשיתי את זה בשבילי. ואחרי כמה דקות, כשהיו לי את שווי התלושים במזומן בכיס, נסעתי לקנות לי חליפה. 

כשהגעתי לצעד ארבע, כשערכתי חשבון נפש אישי נוקב וחסר פחד ובחנתי בכנות את את דפוסי ההתנהלות שלי, שמתי לב להזנחה העצמית שלי. נוכחתי לדעת שלא פעם הצרכים שלי נדחקו הצידה משיקולים לא עניינים במקרים הטובים, והזויים ומופרכים במקרים הפחות טובים. ריצוי פיצוי התחושה שאני לא בסדר בגלל  המעשיים התאווניים שלי יצרה אצלי את החובה להשתדל 'לרצות ולפצות' ובכך למעשה וותרתי עליי.

או אז למדתי מהספונסר שלי שעליי לדאוג לצורכיי. "מי שלא יודע לדאוג לעצמו, לא יודע לדאוג לזולתו". "כמוך", יקירי, ה' מצפה מאיתנו לאהוב את אחרים, כמונו. קודם כל אהבה לעצמנו...

שנים שאני מודע יותר לצרכיי ואיני מזניח אותי, אבל תלושים? תלוש שכמוני.. הם נועדו לאשתי.. השנה אני יכול לומר שגם אני נהניתי מהם. ולא רק בגלל שאשתי קנתה לעצמה ולבית מהם. עוד מוסיף ומשתנה. ב"ה.

מכה אב התשס"ה הנס האישי שלי ממשיך, רק להיום. אפשר לקרוא עליו כאן

תגובה: מה נשתנה... עוד מוסיף ומשתנה.. לפני 6 שנים, 1 חודש #111765

  • נתן 01
  • רצף ניקיון נוכחי: 2260 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1785

תודה אסירות. קראתי את כל השרשור. התחברתי, גם לי ירדו דמעות, גם אני מתחנן לאלוקים להיות קרוב אליו.

אני לא יודע אם ארגיש בנוח או שלא בנוח (הורים שלי לא יודעים, עדיין), בכלל אני לא יודע על איזה מצב רוח אהיה אז. מתפלל.

לגבי החליפה, נגעת לי בנקודה כואבת. הרבה חומר למחשבה. אולי עם הזמן הכוח העליון שלי יוציא אותי גם משם.

אוהב. חג שמח.

תגובה: מה נשתנה... עוד מוסיף ומשתנה.. לפני 6 שנים, 1 חודש #111774

  • פשוט שמח
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1866

השיתוף הזה נוגע כל כך, 
בעיקר בגלל שהוא מראה שלא משנה כמה זמן אדם פועל... הוא תמיד יכול להשתנות לטובה.

תודה על הענווה

כי ידיעת האמת מחזקת הנשמה ומרחקת ממנה היצר

תגובה: מה נשתנה... עוד מוסיף ומשתנה.. לפני 3 שנים, 1 חודש #134188

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 247 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2080

מקפיץ...
רק אספר שאני בליל הסדר - שנה שעברה - אם אתה זוכרים היה קורונה, סגר, וצעקו מה נשתנה מהמרפסות [לפחות באזורים דתיים], אני הייתי עם סבתא שלי לבד, כן לבד אני והיא אני מספר לה את ההגדה [אגב פעם ראשונה שהיא חוותה ליל הסדר נורמלי, סיפור והגדה באופן שהיא הבינה קצת מה קורה], ואחרי ליל הסדר נשארתי ללמוד לקרוא... ואחרי זה שנחבא האור היה לי קשה להירדם ואוננתי ככה בלי שליטה, ואיזה הרגשה זיפתית היה לי, לא מאחל לאף אדם, בליל הסדר לאונן...

נערך לאחרונה: לפני 3 שנים, 1 חודש על ידי דייב 2.

תגובה: מה נשתנה... עוד מוסיף ומשתנה.. לפני 3 שנים, 1 חודש #134696

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 247 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2080

נרגש. מהסדר הבא עלינו, לטובה. כבר כמה שנים שויתרתי על העוקץ וטעמתי 'מהדבש'.. יש בי דריכות מוסיימת, כי גם השנה, אני רוצה ממנו, עוד. יש בי איזה פחדון 'שהפעם' זה לא יקרה... קול דקיק חלוש ומחליש - אתה תדפוק ת'סדר הזה... ואיך שאני מכיר את הקול הזה והוא מוכר לי מיום זוכרי את עצמי, זו תרועת המלחמה של המחלה... ככה היא מזמינה את עצמה מחדש לתוך חיי (שומעת 'כל דכפין' וישר נדחקת..) ומבלי שאני שם לב נוטלת את השליטה עליהם. אני מתחיל 'לריב' איתה בתוכי, וכאורחת לא קרואה מראה לה את הדלת בצרחות... והכל קורס בשניות...

תגובה: מה נשתנה... עוד מוסיף ומשתנה.. לפני 3 שנים, 1 חודש #134712

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 247 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2080

הנה אסירות תודה
השנה באמת "מה נשתנה" שאני יותר רגוע, יותר מחובר, יותר שמח ונהנה, יכול לומר חידושים לספר סיפורי, לא מתעצבן...
כי השנה זה חצי שנה בערך שאני מכיר את התוכנית
וכ4 חודשים וחצי נקי מפורנו וכ80 יום מאוננות
אז זה באמת לא מובן מאליו
וזה באמת שונה
עבדים היינו...
ובכל דור ודור [בכל רגע ורגע] עומדים עלינו לכלותינו

  • עמוד:
  • 1
  • 2
  • 3
זמן ליצירת דף: 0.47 שניות

Are you sure?

כן