ב AA אומרים שיש רק פעם אחת שהשתיה היתה חיובית, זאת הפעם שהביאה אותם לתכנית ולהחלמה. גם אצלנו זה אותו דבר, ויש רק נפילה אחת שהיא "חיובית", זאת הנפילה שהביאה אותי להתחיל לצעוד סוף סוף, לקבל אחריות על המעשים שלי ולהשקיע בחיים בריאים, שפויים ורוחניים. זה לא קל, אף אחד לא אמר שזה יהיה קל, אבל זה בפירוש אפשרי.

אז יש כאלו שכאשר רק מתחילים לצעוד, בפעם הראשונה שהם נחשפו לשיטה, אחרי נפילה והתרסקות כואבת, הם מיד מבינים איך צועדים והנפילה הזאת היא הנפילה האחרונה שלהם. זה לא קשור לסוג ההתמכרות או לרמה שלה, וישנם סיפורים רבים (גם בספר הגדול) על מכורים כבדים ביותר שהיו מיואשים מהחיים עד כדי מחשבות אובדניות, וכאשר הם שמעו על התכנית, הם אימצו אותה בשתי ידיים וזה היה הסוף להתמכרות שלהם. אבל יש גם אחרים, יש הרבה שנחשפים לתכנית, מבינים שזה מתאים להם ואפילו מתחילים לצעוד, ובכל זאת ממשיכים ליפול בהתחלה. עבור אלה, הנפילות הם כואבות, מבלבלות ומייאשות. לא מובן מה בדיוק לא בסדר כאן, ולמה התכנית לא עובדת.

בשלב זה אני מבקש שלא להתייחס לשאלה מה היה לא בסדר, כיון שזוהי שאלה אינדבידואלית וכל אחד יענה עליה באופן שונה. יש מי שלא עשה את צעד אפס ויש מי שדילג על הצעד הראשון וכן הלאה. זהו נושא לפעמים אחרות, ונצטרך לתת עליו את הדעת ולהרחיב בהמשך. ברור גם שהדברים הבאים לא אמורים להיות תירוץ אפילו קלוש ודחוק לנפילה, וההסתכלות הנכונה והאמיתית על נפילה היא שזאת בכלל לא אופציה, זה מסוכן עבורי, ואני לא מוכן לשתות רעל אפילו אם זה נראה מאוד טעים, כי אני פשוט אמות. לא תודה, אני לא רוצה למות, ולא רוצה תאווה.

ובכל זאת, מה עושה מי שנפל? נראה לי שהדרך הנכונה להתסכל על זה היא כאשר אנחנו חושבים על המילה "צעדים". תינוק קטן זוחל מספר חודשים ואז מנסה לעשות את הצעד הראשון ולהתחיל ללכת בכוחות עצמו. אמנם ישנם תינוקות מוכשרים שקולטים את הקטע די בקלות ופשוט מתחילים ללכת כאילו מעולם לא זחלו, אבל ישנם רבים שזה לא פעולה כל כך פשוטה עבורם. הם נופלים וקמים, נופלים וקמים עד שלבסוף הם מצליחים ללכת בביטחה ולצעוד לאן שהם רוצים. האם אחרי הפעם הראשונה שהתינוק נופל הוא מתייאש וטוען שאין לו סיכוי ללכת? האם הוא חושב שהצעד הראשון שעשה היה בזבוז זמן כיון שבסוף נפל? ברור שלא. התינוק מבין בחושיו שכך הם החיים, מנסים לצעוד, לומדים קצת, נופלים, קמים ומנסים שוב עד שבסוף מצליחים.

וגם אצלנו זה אותו דבר. חבר מתחיל את הצעדים, עושה את הצעד הראשון ונופל. אני שומע חברים שטוענים שהם בזבזו את הזמן והראיה שזה לא עזר ולכן הם צריכים "להתחיל מההתחלה". אבל האמת היא שלמרות שהם מתחילים שוב מהצעד הראשון, הם בכל זאת לא מתחילים מההתחלה, כיון שהם כבר עשו את הצעד הזה פעם אחת וכעת קל יותר לצעוד את הצעד הראשון לקראת הצעד השני.

אבל חשוב לזכור נקודה נוספת. המבט הזה על הנפילות נכון כל זמן שאנחנו בעשיה ובעבודה אמיתית על עצמנו בכיוון של החלמה. לעומת זאת אם אני לא עושה כלום עם עצמי (חוץ מלספור את הימים), אזי כל נפילה היא נפילה, ולא רק שהיא מוחקת את כל מה שהיה קודם לכן, היא גם יכולה להוריד אותי עוד למטה לנקודות שפל שעדיין לא הגעתי אליהם. לא משנה באיזה שיטה או דרך אדם עובד על ההחלמה שלו, העיקר שיעשה משהו למען ההחלמה. אם אני עושה משהו ומתקדם - הנפילות לא יעצרו אותי, למרות הכאב הנורא שבהן. אבל אם אני לא עושה כלום ורק מחכה למישהו שיגיד לי את מילת הקסם שתפסיק את ההתמכרות שלי - הנפילות יכולות להחמיר אותה.

אוי...

כמה שהדברים נכונים !!!

מזדהה מאד עם הדברים.
אגב, לגבי הדימוי של התינוק שזוחל ואחר כך הולך - היום אומרים שהזחילה היא שלב חשוב מאד, ומי שדילג עליו והתחיל ללכת מיד עלולות להיות לו בעיות בהתפתחות.
אולי גם כאן זה כך, מי שרץ מהר מדי קדימה עלול לגלות בהמשך שבעצם חסר משהו בבסיס.
גם כאן, אם אדם ממהר לומר לעצמו שהוא כבר יכול, והכל בסדר - בהחלט יכול להיות שהוא יגלה שטעה וזה מה שיפיל אותו.

zalmen כתב on 11 יוני 2012 02:19:

בס"ד
האם הכוונה הסמויה בדברים היא שמי שלא צועד ב12 הצעדים לא צועד בכיוון הנכון?

לדעתי, הכוונה היא שמי לא צועד בתוכנית 12 הצעדים לא צועד בכלל !!!

שמואל,
כאן באתר יש דף שנקרא "התכנית". התכנית מציעה 20 כלים להתמודדות עם התאווה. 12 הצעדים מופיעים בפעם הראשונה בכלי ה12 או ה15, תלוי למה מתכוונים במילים תמיכה קבוצתית. הצעדים האלו מיועדים, לפי מה שמוגדר שם, למי שהשתמש בכלים 1-11 ולא הצליח. האם מי שהתחיל עם הכלים האלו לא התחיל לצעוד?
נראה לי שיש מקום להציע למי שנכנס לבדוק לפחות הליכה מסודרת לפי הכלים שהאתר מציע. יש בהם המון עוצמה וכח, כפי שאני בעצמי גיליתי, גם לפני שנכנסים באופן מסודר ל12 הצעדים. נכון, אצל רבים זה לא יספיק. לכן כל הכלים מסודרים שם בשורה, וכל אחד יכול לראות שאם ההתחלה לא הולכת לו אז הוא מתקדם לכלי הבא - זו גם ההדרכה שם: "אם ניסיתם את הכלים ועדיין ההתמכרות שולטת בכם, אז אולי כדאי שתעברו לצעד הבא...". אבל אצל רבים אחרים זה כן יעזור, ואז הניסיון להכניס אותם למקום שלא מתאים להם לא יהיה טוב.
בעצמי, אחרי חודש בפורום, התחלתי לחשוב שמשהו לא בסדר אצלי שאני לא בקבוצה. בירור באשכול אחר העלה, שדווקא זה כן בסדר, ואני נמצא במקום הכי מתאים לי כעת - וזה גם מה שאני מרגיש. אז כדאי לפתוח בפני חברים חדשים את כל האופציות. מי שרוצה להחלים, ימצא את עצמו בסופו של דבר פועל בדרך הטובה ביותר.

שלום חבר יקר,

אני מבין מה שאתה אומר.
ואכן זה כמו שאתה אומר.

"התוכנית" על כל 20 כליה מתאימה לכולם.
כל אחד לפי רמתו ודרגתו בוחר את הדבר שמתאים לו.
ישנם תינוקות שעדיין רק שוכבים.
ישנם כאלו שגם מתהפכים.
וישנם אלו שהתחילו לזחול. (תוכנית 12 הצעדים)

בהצלחה

אפשר להגדיר זאת כמוך, ואפשר להגדיר זאת אחרת:
יש מי שזקוק לתרופות יותר חודרות, כמו 12 הצעדים, ויש מי שזקוק לפחות תרופות, כמו חלק מהכלים שלפני כן. העיקר היא התוצאה, שהיא בעיניי - הצלחה להתמודד עם התאווה באופן מתמשך וקיום חיים תקינים ללא נפילות.
לא כל אחד חייב להגיע לשלב של 12 הצעדים. מי שמצליח עם הכלים החלקיים, לא חייב להגיע לשם. כך אני הבנתי את המסר של התכנית, תקנו אותי אם אני טועה.
אם זה כמו שאני אומר, אז לא נכון לדחוף כל אחד מיד ל12 הצעדים, אלא נכון לדחוף כל אחד לתכנית. שיכנס אליה, יענה על השאלות של האבחון הראשוני, ויבדוק אחד אחרי השני את הכלים המופיעים שם. כל אחד ירגיש איזה כלי כבר קטן עליו, ואיזה כלי עדיין גדול. איפשהו בין הכלי הקטן לגדול נמצא הכלי שמתאים לך כעת, או אולי זה הכלי שאתה מתלבט לגביו אם הוא גדול או מתאים וצריך קצת דחיפה.
אז לא נכון לומר שאחד זוחל ואחד הולך. נכון לומר שאחד צריך טיפול בכלי יותר מתקדם ואחד פחות. אבל כל עוד שניהם מתקדמים לאותה המטרה, ומוכנים לעשות מה שצריך בשבילה - שניהם צועדים.

בסדר.
אני מסכים שלא כל אחד צריך את 12 הצעדים.
12 הצעדים נועדה לאנשים מכורים כמוני.

מי שלא מכור יכול להסתפק בשאר הכלים.
מי שלא מכור לא חייב את 12 הצעדים, רק מה שאם הוא יעשה זאת הוא יהיה בן אדם יותר טוב עם מידות טובות יותר.

מי שמכור שהוא רציני לגבי רצונו להחלים חייב את 12 הצעדים כדי להתחיל לזחול ואח"כ לצעוד.
ומי שמכור שעוד לא התחיל את 12 הצעדים, פשוט עוד לא התחיל לזחול.

אני עוד לא מספיק זמן בעסק כדי שאדע מה דעתי בעניין, אז הסתכלתי שוב בתכנית של האתר. באמת הם כותבים לכל מי שמכור ללכת ל12 הצעדים, אבל לאו דווקא לקבוצה אלא פשוט לקרוא את 12 הצעדים ולהפנים. רק למי שמכור ברמה גבוהה יותר (רמה 4 ומעלה באבחון), מציעים גם קבוצה טלפונית.
אבל, אני למשל הגעתי לכאן ברמה 4, ובכל זאת קבוצה לא מתאימה לי - ואני לא חושב שאני זוחל. אני דווקא מרגיש שאני הולך. נכון, עדיין בסכנה גמורה, ואני מתפלל כל יום שימשיך ככה - ומן הסתם אמשיך להתפלל כל יום עד 120 (לא ימים בטבלה, שנים).
אז אם אתה מתכוון לקבלה של עקרונות 12 הצעדים, כמו שמציעים באתר, אז כנראה שאתה צודק. אבל לא בהכרח צריך את הקבוצה, או את ההליכה הדייקנית "לפי הספר". מי שצריך צריך, ומי שלא - לא.
הערה חשובה: כמובן שאני לא רוצה להחליש את מי שהולך על זה, ברור לי שמי שהולך על זה צריך להתמיד ולהשקיע. ובהחלט יתכן שגם אני אצטרך, ואי"ה לא אהסס להצטרף ולהשקיע. אבל לענ"ד צריך לתת מקום גם למי שמתמודד לפי התכנית של האתר, גם אם הוא לא בקבוצת 12 צעדים.

שאלת תם: האם התכנית של האתר היא לא התכנית שאנחנו משתדלים ליישמה כאן?

אני באופן אישי מבין, שמעבר לנקיון שהוא הסיבה שהגענו ל12 הצעדים, ישנם מתנות רבות שמקבלים בדרך- בעיקר העבודה האינטנסיבית על האמונה שלנו (1-3) המידות שלנו (4-7) הקשר עם הסביבה(8-10) והקשר עם אלוקים (11).
אני גם לא חושב שמלימוד עצמי של הצעדים אפשר לקבל אפילו פרומיל ממה שמקבלים בקבוצות. אתמול למשל, הייתי בסדנת צעדים של חבר ותיק מארה"ב שנקי למעלה מ-18 שנה, וקיבלתי המון- מה שלא יכולתי לקבל לבד.

משוש חיי,
יש באתר תכנית, שגולת הכותרת שלה היא הקבוצה של 12 הצעדים, אבל היא כוללת עוד הרבה כלים.
השאלה כאן היא, האם כל מי שלא הצטרף ל12 הצעדים, או לקבוצה, הוא בעצם עדיין לא עושה מה שנכון עבורו אלא רק מדדה בדרך, וכדאי שכמה שיותר מהר יעבור לצעדים, או שיש כאלו ויש כאלו, ולא כולם יגיעו לקבוצה.
להבנתי הפורום נועד לתמוך בכולם, גם בכאלו שמתמודדים בכלים האחרים שהוצעו באתר ולא מגיעים למימוש מלא של הצעדים. נראה לי שהעמדה הזו לא מקובלת על כולם, כי יש כאלו שדוחפים כל אחד כל הזמן להכנס לקבוצת 12 צעדים. כמו שהגדיר זאת שמואל קודם, לדעתו מי שלא צועד בתכנית 12 הצעדים לא צועד בכלל.
לי נראה אחרת. ואם אני צודק, אז הגישה שדוחפת את כולם לקבוצה - בעצם מונעת מחלק מהחברים את התמיכה שהם זקוקים לה, במקום בו הם נמצאים, שאולי הוא המקום הטוב ביותר בשבילם. ונדמה לי שהתמיכה אחד בשני היא החלק הכי חשוב של הפורום.

שלום חברים,

אני רוצה קצת לספר על עצמי בנוגע לתוכניות באתר.

כשהגעתי לכאן לפני קצת פחות מ-4 חודשים, לא הייתי מוכן לקבל את זה שאני מכור וגם לא הייתי מוכן להתנתק מהדברים שהייתי מחובר אליהם. - פשוט לא הייתי מוכן לוותר על כלום.

אחרי כשבועיים כבר הגעתי למסקנה שאני בעצם מכור, אך היה לי קצת קשה להתחבר לתוכנית 12 הצעדים.
לאט לאט עם המשך ההתכבויות בפורום, למדתי תובנות חדשות והבנתי שאין מנוס.
אני מכור והתרופה היחידה היא תוכנית 12 הצעדים.
פתאום ראיתי כמה נפלאה התוכנית הזו של 12 הצעדים.
אחרי שאני אתחיל לעבוד עליה אני אהיה בעצם מה שרציתי מאז שחזרתי בתשובה ועוד לא הגעתי לזה - ממש להתקרב לקב"ה ולהיות אדם בעל מידות טובות יותר.

ואז התחלתי לקרוא על התוכנית ולהתחיל להפנים כל מה שאני קורא במדריכים האלקטרוניים של התוכנית  וגם מה שקראתי בפורום.
ונכנסתי לקבוצה הטלפונית הנפלאה של זלמן ומאז אנחנו מתקדמים צעד אחר צעד.

miani כתב on 11 יוני 2012 06:37:


לא מבין איך אפשר להבין את זה אם כתבתי מפורש:

"לא משנה באיזה שיטה או דרך אדם עובד על ההחלמה שלו, העיקר שיעשה משהו למען ההחלמה."

הכוונה הסמויה והגלויה היא אחת: שלא משנה השיטה - העיקר שכל חבר יעשה משהו. לא משנה באיזה כלי אתה משתמש כדי להפסיק את ההתמכרות, העיקר הוא שאתה לא עומד על המקום אלא עובד ומתקדם. אם אחד הכלים מספיק עבורך - זה מצוין. אם גילית שזה לא מספיק - תמשיך הלאה.

זה הכל.