טוב, את הרחמים העצמיים אני מכיר מצוין. אחד הדברים שעוזרים לי הוא המחשבה שאולי אני זה שבחרתי בסיפור שלי...

כואב מאוד ההכרה שיש במשפחה הקרובה והמורחבת מכורים המשוועים לעזרה ואין לאל ידי להושיעם
אני מוקף במוכחשים ועומדים בשלל קבוצות aa sa na wa ועוד
ואני מבין שהדרך שלי לשבור את השרשרת הגנטית והסביבתית של הבריחה וההתמכרות אינה על ידי הטפה ומוסר ,
אלא אך ורק על ידי שינוי הגישה שלי,
ההכלה של מי שאני וקבלת המפלצת שבקרבי ,
ונכונות למסור ולהתמסר
או אז אולי גורלם של ילדי יהיה שונה
מוטי