ברוכים הבאים, אורח
  • עמוד:
  • 1

נושא: ונהפוך הוא... 603 צפיות

ונהפוך הוא... לפני 4 שנים, 11 חודשים #85995

  • פנימה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2260 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • "...ואם לא עכשיו אימתי"?
  • הודעות: 802
יום שישי שושן פורים תשע"ו ירושלים תובב"א 16:30 חדר-מיון בביה"ח שערי-צדק
"ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון וייקר כן תהיה לנו כוס ישועות....."

כמה שעות לפני - מגיעים לסעודת פורים בבית השווער:
יהודי עם כיפה של רבי נ נח נחמ נחמן מאומן, עם כיתוב הפוך, פפיון לבן עם נצנצים, ושני 'גזוינדלך' בצבע לבן סינטטי בוהק משני צדעיו.. מהרהר לעצמו - הפעם נראה לי אני הולך להשתכר, הגיע הזמן נראה לי, אחרי שלושים וכמה פורימים של פחד ובעתה מהטיפה המרה והסודות שהיא מוציאה מאנשים ללא שליטה, הפעם אני לוקח את 'הסיכון' ושותה, ושותה, ושותה, 'עד דלא אדע' בין כניעה למסירה....אני מהרהר לעצמי.
איפה אמא? אשתי שואלת, אה היא עם סבתא בביה"ח, הפרעות בקצב הלב, לא יודעים מה יש לה אז היא שם שוכבת ומחכה שיתפנה קצת העומס הגדול במיון ואולי יעלו אותה למחלקה לאשפוז והשגחה,
איזה יופי אני חושב לעצמי, ומיד מלקה את עצמי על עצם המחשבה הזאת.. לא אצטרך השנה לקרוא לסבתא מגילה,
עודני מדבר עם עצמי ואני שומע בזווית האוזן את נוות ביתי בטלפון עם אמא שלה - 'אז נבוא אליה עוד מעט ונקרא לה, אין בעיה..' בכלל אין שום בעיה, ברור, אני חושב לעצמי..
יאללה בואו נתחיל לאכול כדי ש'פנימה'.. יספיק לקחת אותי ואת אחותי לסבתא ולקרוא לה שם מגילה, אשתי אומרת, אה 'פנימה' לא אכפת לך נכון? נו זו נסיעה של כמה דקות ואנחנו שם, מתקתקים מגילה וחוזרים.
בטח כמה דקות, אני חושב, מודע בערך לעומק הבור שבזה הרגע נכנסתי אליו, אבל כמובן מעלה חיוך על שפתי ואומר - 'ברור אין בעיה אני אקח אתכן ונקרא לסבתא שם מגילה, בכיף'. אבל מה הטעם הרי היא בטח לא תשמע את זה שם ממילא עם כל ההמולה, אומר גיסי. לא. עונה לו אשתי, חייבים ללכת, גם אתמול היא לא שמעה מגילה, בטח היא מצפה לנו כבר.  
אני מביא לשולחן בקבוק יין איכותי שהבאתי מהבית במיוחד כדי לשתות פה, והולך להביא פותחן להתחיל עם 'השמחה האמיתית', 
'פנימה' אתה לא שותה נכון? אומר לי גיסי, אתה צריך עוד מעט לנהוג לבית חולים... והאוטו שלי חדש מרופא אל תשכח,הוא מחייך.. בטח בטח אני לא אשתה רק פותח לכם, אני יורה החוצה ומרגיש כמה פגמי אופי מתחילים לצוף לי למוח..
איך לא חשבתי על זה?? אולי אשתה קצת בלי שישימו לב? זה הרי מצווה... בעצם לא כדאי להסתכן, גם ככה חדר המיון שם עמוס היא אמרה.. אין מקום לעוד שיכורים 'אמיצים'..
טוב אין ברירה, אני עוצם עיניים ואומר לאבי שבשמיים, גלוי וידוע לפניך שהפכת לי את הפורים הזה לחלוטין, הריני מבטל רצוני מפני רצונך, ויהי רצון אבא יקר שתעשה אותי שמח ושלם למרות כל התכניות שנגנזו לי עכשיו. אמן.
מסיימים את הסעודה ללא לגימה כלל למרות הרצון להגניב כמה טיפות.. רק בשביל להרגיש טיפה הפורים מה כבר ייקרה?..
ונוסעים לבית החולים.
נכנסים למיון ומרגיש שנכנסתי לתוך סופה קטנה, פה מרדכי היהודי שאולי טעה לרגע וחשב שהוא סופר-מן ופתח את הראש, ושם וויזתא מתייפח בדמעות שליש שהוא לא סיים עוד את הבקבוק.. ושיביאו לו אותו מהאוטו, כי הוא אוהבבבבב את כולכםםםםם.. ועוד כל מיני אנשים שמשום מה חשבו שזה יום נפלא לבקר בו בבית החולים...
סבתא שוכבת במסדרון.. בכניסה, במעבר, אנחנו מתקרבים אליה ושואלים בשלומה, היא חצי מנומנמת עונה שברוך ה' יותר טוב, המוניטור מצפצף ומפסיק, ושוב מצפצף, הפרעות בקצב, אני מחליט שאני לוקח את התפקיד עד הסוף וניגש לרופא ושואל אותו אם אפשר להודיע בכריזה שמי שלא שמע מגילה מוזמן פה לשמוע, הוא מפנה אותי לאחות, שמפנה אותי לכתבן שיושב בשולחן הקבלה, אני ניגש אליו והוא עונה לי במבטא ערבי... (אמיתי..) מה אתה..? מגילת מה?.. מגילת אסתר אני עונה לו, הוא מגיש לי את שפופרת הכריזה ואומר לי קח תדבר. באותו רגע מגיע חבר שלו ואומר לי, לא מה נראה לך? תראה איזה בלאגן הולך בה.. תדבר עם אחות ראשית תשאל אותה.. איפה היא אני שואל? הוא מצביע על אחות בבגדים שונים משאר האחיות, אני ניגש אליה ושואל אותה אם זה בסדר שאכריז ואקרא מגילה בצד למי שיירצה? היא מהססת לרגע ואז אומרת לי, לא כ"כ אולי ממש בצד, גם ככה יש פה תוהו ובבוהו.. טוב תודה אני עונה, והולך מהר לפני שגם את זה היא תחליט לאסור עליי, אני מחליט ללכת רגלית ולהכריז - מישהוא רוצה לשמוע מגילה? מישהוא לא שמע עדיין? אני קורא מגילה, מישהוא מעוניין להצטרף?  (זה כ"כ לא אני ולחשוב שעשיתי את זה ללא יין.. ממש ונהפוך היא..)
אין היענות כלל, רק איזה יהודי שאשתו משכנעת אותו אולי לשמוע מגילה נענה בערך ברצון, אבל אני קורא שם לסבתא, הוא מוזמן לבוא בשמחה אני אומר, ומבין שמאמציי לא הביאו תועלת.
לא נורא לפחות ניסיתי, אני חושב לעצמי העיקר ההשתדלות לא התוצאות, אני מזכיר לעצמי,
מביאים שלושה כיסאות ומתיישבים ליד סבתא, ומתחילים, 'ויהי בימי אחשורוש הוא אחשו...ווווווווווווווווווווווו' המנקה החליט שבדיוק עכשיו הגיע הזמן הנכון לעבור עם המכונה של השטיפה והפוליש ולקרצף את המעבר, המכונה שלו מרעישה כמו שכתוב, ואני מוצא את עצמי מגביהה את קולי כדי להתגבר על הרעש שהתווסף לקקופוניה שכבר הייתה, הוא קצת מתרחק ואשתי מסמנת לי להנמיך ווליום לפני שהאחות הראשית תעיף אותנו באשמת הפרעה לשקט הציבורי.. אני מנמיך טיפה וממשיך,
"ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון וייקר כן תהיה לנו כוס ישועות אשא" סבתא ממשיכה בטבעיות את הפסוק, ומחייכת ספק בשובבות ספק במבוכה.. וכולנו חייכנו אליה חזרה.
אז כן היא נרדמה בחצי מהפסוקים בערך, ומידיי כמה דקות הגיע עוד איזה שיכור שגרם לי לצווח יותר חזק, וקצת האכזבה שלא שתיתי בסעודה כלל, ואף אחד כמעט לא היה צריך אותי שם לשמוע מגילה חוץ מסבתא, והמוניטור שהלחיץ אותי תוך כדי שהיא עצמה עיניים והוא מראה שהדופק יורד ויורד ויורד ואני חושב לעצמי אוי ואבוי רק לא זה... תני לי לפחות לסיים עם המגילה.. ואז הוא מתייצב ואני נושם לרווחה עד הצפצוף הבא.. ובסוף נסעתי פעמיים להביא לגיסי מפתח שיביא לה בגדים מהדירה שלה שהייתה נעולה ולא מצאו את המפתח אליה בדיוק עכשיו כמובן.. והמקווה שתכננתי והתפספס.. ואז גם המקלחת שעשיתי עם כמה מגבונים לצאת ידי חובה.. וגיסי שאמר לי 'אמרתי לך', כשחזרתי ואמרתי לו שהוא צדק בתחזית וסבתא באמת נרדמה בחצי מהמגילה, ואני חושב לעצמי, אתה צודק, אמרת לי, אבל זה היה שווה לי, היה שווה לי הכל כדי להרגיש שאני יכול להיות שמח בלי שום תנאים חיצוניים, ולמרות שכל התכניות שהיו לי התהפכו, ומה שניסתי לא ממש הלך, למרות הכל איכשהוא נשארתי רגוע, ונשארתי עם תחושה פנימית שאני פועל כרגע על פי הרצון של אבי הכל יכול שהחליט שהשנה ככה ייראה הפורים שלי, ואם הוא החליט את זה סימן שזה הכי טוב בשבילי כרגע, ובאמת חשתי ככה ולא התעצבנתי עליו ועליי מבפנים, אלא רק חייכתי, וחשתי סוג של שלווה לא מוסברת.
כן אני 'פנימה' רציתי להשתכר ולשמוח, באמת לשמוח השנה, ובסוף באמת הצלחתי, קצת, הצלחתי לשמוח בתוך כל הפורים הזה שהפתיע אותי וגרם לי לחוש שאני צריך רק לשחרר, ולתת לזרם לסחוף אותי אליו יתברך, וזאת השמחה האמיתית שלא תלויה באף גורם ומשקה חיצוני.

שאזכה ביחד אתכם לשמחה שתלווה אותנו כל השנה, עד פורים הבא.
 אז אני בטוח הולך להשתכר. בטוח...
יום טוב ושמח לכולנו 
 
- "מצבי היום לא משקף את האני הפנימי האמיתי שלי, אלא רק את מה שעשיתי בחיים עד היום".
- "עיקר כוחו של האדם הוא להודות בחולשתו ולפנות אל ה'. זה הכוח הגדול של האדם" - הרב מנחם פרומן.
שיהיה יום טוב ונקי - לך לי ולכולנו
----------------------------------------------------------
לסיפורי האישי - פנימה

ליומן המסע שלי - חיים פנימיים

נערך לאחרונה: לפני 4 שנים, 11 חודשים על ידי פנימה.

תגובה: ונהפוך הוא... לפני 4 שנים, 11 חודשים #85998

פנימה 
אין מלים 

איזה גבורה    איזה עוצמה    איזה נשמה גדולה אתה 

לוותר על כל ה"אני" 
בודאי אבא שבשמיים רואה הכל   ויתגמל אותך כראוי  על מסירות נפש ממש 
 אנשים כמוך מחזיקים את העולם 
 

תגובה: ונהפוך הוא... לפני 4 שנים, 11 חודשים #86000

  • פנימה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2260 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • "...ואם לא עכשיו אימתי"?
  • הודעות: 802
אמן

תודה רבה 'נצחתי' היקר,

התכוונתי יותר להלל את התכנית,
מקווה שזה יצא ככה..
אני עם נשמתי הגדולה היינו מתנהגים ובטח ובטח מרגישים ממש ממש אחרת, 
לולא התכנית והעבודה הרוחנית שכרוכה בה.

יישר כוחך על המילים החמות!
יום טוב ומבורך אח יקר.
- "מצבי היום לא משקף את האני הפנימי האמיתי שלי, אלא רק את מה שעשיתי בחיים עד היום".
- "עיקר כוחו של האדם הוא להודות בחולשתו ולפנות אל ה'. זה הכוח הגדול של האדם" - הרב מנחם פרומן.
שיהיה יום טוב ונקי - לך לי ולכולנו
----------------------------------------------------------
לסיפורי האישי - פנימה

ליומן המסע שלי - חיים פנימיים

תגובה: ונהפוך הוא... לפני 4 שנים, 11 חודשים #86002

מקסים. תודה.
באופן אישי, גם לי הפורים התחרבש לגמרי... אבל לי הייתה הרבה פחות שלווה...
רצונו נעשה

תגובה: ונהפוך הוא... לפני 4 שנים, 11 חודשים #86007

  • חוסידל
  • רצף ניקיון נוכחי: 2077 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • אוי מיין וועלט .....
  • הודעות: 391
תודה פנימה מזדהה עם כל מילה,

כל הזמן דימיינתי פורים נקי זה יהיה משהו אחר,

ובתכלס...

הצטננתי והרגשתי חרה,

אך בזכות אלוקים אוהב והתוכנית הנפלאה הייתי מחובר,
וזכרתי מה הכי חשוב בשבילי ביום הזה,

ועל מה אני צריך להיות שמח כל השנה ולא רק בפורים.

כי בהחלמה כל יום הוא פורים
אבא אוהב גילה לי את האור ברח' ניסן תשע"ה בכנס של שמור עיניך

נאר אמונה אין בורא כל עולמים...ומבלעדי עוזך ועזרתך אין עזרה וישועה

תגובה: ונהפוך הוא... לפני 3 שנים, 11 חודשים #100709

  • פנימה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2260 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • "...ואם לא עכשיו אימתי"?
  • הודעות: 802

זה מה שקרה לי שנה שעברה,
היה מעניין ומאתגר, והפוך לחלוטין ממה שתכננתי,
אבל בחסד אבי האוהב מאד הצלחתי להישאר רוב הזמן עם החיבור לרצון שלו ולא לברוח לרצונות העצמיים שלי שנגוזו.

מתפלל שהשנה אזכה לחוש שמחה אמיתית, אהבה וחיבור לאבינו אוהבנו,
עם יין בלי יין, העיקר האלכוהול הרוחני שמגיע ביום הזה בשפע רב מ - 

 אוהב

- "מצבי היום לא משקף את האני הפנימי האמיתי שלי, אלא רק את מה שעשיתי בחיים עד היום".
- "עיקר כוחו של האדם הוא להודות בחולשתו ולפנות אל ה'. זה הכוח הגדול של האדם" - הרב מנחם פרומן.
שיהיה יום טוב ונקי - לך לי ולכולנו
----------------------------------------------------------
לסיפורי האישי - פנימה

ליומן המסע שלי - חיים פנימיים

תגובה: ונהפוך הוא... לפני 3 שנים, 11 חודשים #100737

  • חוסידל
  • רצף ניקיון נוכחי: 2077 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • אוי מיין וועלט .....
  • הודעות: 391
קראתי ושוב התרגשתי...

אתה יכול להיות סופר מצליח,
אני מודה הידי פעם לאלוקים שהפך כל כך הרבה אנים מוצלחים למכורים כדי לעזור לנו,
שכויח טאטע
אבא אוהב גילה לי את האור ברח' ניסן תשע"ה בכנס של שמור עיניך

נאר אמונה אין בורא כל עולמים...ומבלעדי עוזך ועזרתך אין עזרה וישועה

תגובה: ונהפוך הוא... לפני 3 שנים, 11 חודשים #100770

  • גיימס
  • רצף ניקיון נוכחי: 689 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1414

אני מזדהה איתך, אני גם הפורים הזה פשוט אמרתי לאלוקים תחליט לי אתה איזה פורים יהיה לי וממש היה מעניין. 
לפרטים היומן מסע שלי...
אוהבים.

הכינוי שלי הוא ג'יימס ואני חבר בשמור עיניך.

אין דבר רחוק יותר מהחלמה בריאה מאשר מצב של תלות.

מנסה לזכור תמיד שמול התאווה צריך ״לוותר ולא להילחם״.

נקי בחסד אלוקים מכ״ד כסליו התשע״ו כל יום רק להיום.

תגובה: ונהפוך הוא... לפני 1 שבוע, 1 יום #133465

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 52 ימים
  • מחובר
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 775


כן אני 'פנימה' רציתי להשתכר ולשמוח, באמת לשמוח השנה, ובסוף באמת הצלחתי, קצת, הצלחתי לשמוח בתוך כל הפורים הזה שהפתיע אותי וגרם לי לחוש שאני צריך רק לשחרר, ולתת לזרם לסחוף אותי אליו יתברך, וזאת השמחה האמיתית שלא תלויה באף גורם ומשקה חיצוני.




תכינו את עצמיכם... 

נערך לאחרונה: לפני 1 שבוע, 1 יום על ידי דייב 2.

תגובה: ונהפוך הוא... לפני 1 שבוע, 1 יום #133477

  • המשתוקק
  • רצף ניקיון נוכחי: 143 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2370

מרגש

  • עמוד:
  • 1
זמן ליצירת דף: 0.64 שניות

Are you sure?

כן